בית משפט השלום בחיפה גזר הבוקר (יום ג') שתי שנות מאסר וחצי על מירה כרסנטי, שוטרת לשעבר, שהורשעה כי ניצלה את תפקידה במשטרה וגישתה למערכת המחשוב כדי לבצע עבירות זיוף ומרמה. כרסנטי, שעבדה בתביעות התעבורה המשטרתית בחיפה, איתרה פרטים של אישה שנפטרה, בדקה שאין לה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעשויים לתבוע את ירושתה ואז ביחד עם אחיה זייפה צוואה וקיבלה במרמה את כספי הקשישה ואת דירתה.
בנוסף, לעונש המאסר בפועל נגזר עליה גם מאסר על תנאי, קנס בסך 20 אלף שקל ותשלום פיצויים כולל של 30 אלף שקל. אחיה, ד"ר דניאל כרסנטי, הורשע גם כן באותן העבירות, אך נמלט מישראל לאחר הרשעתו.
השופט, ד''ר זאיד פלאח, קבע בהכרעת הדין כי הנאשמת הגישה לרשם לענייני ירושה בחיפה בקשה לצו קיום צוואה, אותו כאמור זייפה יחד עם אחיה. במסמך המזויף נכתב כי המנוחה מודיעה על רצונה להוריש לנאשמים את כל רכושה, הכולל דירת מגורים, תכולתה, וכל הכספים המצויים בחשבונות הבנק שלה, בביטוחי מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה.
2 צפייה בגלריה
מירה כרסנטי
מירה כרסנטי
מירה כרסנטי בבית המשפט, הבוקר
(צילום: אלעד גרשגורן)
כרסנטי הציגה מצג כוזב כי המנוחה היא חברה טובה של אמה המנוחה, וכי יחד עם אחיה טיפלה בה לאורך השנים. בעקבות צו קיום הצוואה העבירו הנאשמים את דירת המנוחה על שמם בטאבו וכן פנו לבנק שבו נוהל חשבונה של המנוחה וביקשו כי הכספים המופקדים בחשבון יועברו לרשותם.
אך זאת לא הייתה העבירה היחידה שביצעה כרסנטי בזמן עבודתה כשוטרת. במקרה אחר, כך נקבע, עשתה כרסנטי שימוש פרטי במערכת המחשוב המשטרתית כדי לאתר בעלים של רכב שלטענתה פגע ברכבה הפרטי. בשיחה עם קרוב משפחתו של הנהג הזדהתה כתובעת בתביעות תעבורה.
כמו כן, השופט ציין כי "הנאשם סייע לנאשמת להתקבל לעבודה כמרצה במכללה, זאת על סמך קורות חיים ופרטים כוזבים. בנוסף, לאחר תחילת עבודתה במכללה, על סמך המסמכים הכוזבים שהציג הנאשם, הצהירה הנאשמת בכזב למס הכנסה כי פרט להכנסתה מהמכללה, אין לה הכנסות אחרות, זאת על אף שבאותה עת שירתה במשטרת ישראל, תמורת משכורת".
כרסנטי הורשעה בכל המיוחס לה בשלושת האישומים ואחיה הורשע בכל המיוחס לו בשני האישומים, למעט בסיוע לפגיעה בפרטיות, עבירה שממנה זוכה. באמצעות סנגוריתה עו''ד תמי אולמן, כפרה כרסנטי במיוחס לה.
2 צפייה בגלריה
תמי אולמן
תמי אולמן
עו"ד תמי אולמן
(צילום: עידו ארז)

"מעשה מרמה מתוחכם"

השופט פלאח כתב בגזר הדין: "מצופה משוטר, הממלא תפקידו מכוח הדין, שלא לחרוג מסמכויותיו, במיוחד כשמדובר בסמכויות רחבות ובעלות משמעות מבחינת השפעתן ותוצאותיהן על הציבור. המערכת נותנת בשוטר אמון רב, מתוך אמונה שהוא לא ינצל את מעמדו ותפקידו לרעה, ומעשיה של הנאשמת מהווים פגיעה חמורה ומשמעותית באמון זה".
השופט ציין כי על אף מצבה הרפואי הרעוע של הנאשמת הוא אינו רואה מנוס משליחתה לבית הסוהר. עם זאת הסביר כי מצבה הרפואי יש בו כדי להקל עמה בעונש המאסר.
עו"ד רונן יצחק, מהמחלקה לחקירות שוטרים, אמר: "יש בהחלטת בית המשפט, גם אם לאחר מות המנוחה, משום עשיית צדק עם המנוחה ועם עיזבונה, וכמובן תיקון עבור הציבור בכללותו בשים לב לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ובראשם האיסור על זיוף ומרמה והציווי 'לא תעשוק רעך ולא תגזול'. מדובר במעשה מרמה מתוחכם של זיוף צוואה של קשישה ערירית, אשר הניב לנאשמים דירה וסכום כסף נכבד ביותר. הנאשמים לא לקחו בחשבון, שלמרות המעשה המתוחכם, שהצליח להונות אף את רשם הירושות, חקירה נחושה ומקצועית של מח"ש, תחשוף את מעשיהם ולא רק בנוגע לזיוף הצוואה אלא אף בשני אישומים נוספים, באירועים אחרים".
ממשטרת ישראל נמסר: מדובר באזרחית שאינה משרתת בשורות המשטרה משנת 2015. בשל צנעת הפרט, לא נרחיב בפרטים מעבר לאמור.