הפנים והסיפורים האישיים של הקצינים שמאחורי מאבק הפנסיות בין אנשי הקבע לצה"ל: מחר (יום ב') ייערך בבית המשפט העליון דיון קריטי בעתירת 14 קציני צה"ל בדרגות רב סרן וסגן אלוף נגד המדינה, בסוגיית דרישתם לקבל את דמי הפנסיה הצוברת שהובטחו להם עוד ב-2008 על ידי אגף כוח האדם (אכ"א).
מדובר במאבק שנוגע אישית כבר לאלפי אנשי קבע שעתידים לפרוש בשנים הקרובות במסלול הפנסיה הצוברת, שעוגנה בהסכם בין משרדי האוצר והביטחון לפני 16 שנים, ועל בסיסו החליטו מאז רבים מאנשי הקבע לקשור את גורלם עם הצבא ולהתקדם בקריירה צבאית עד לגיל הפרישה, 43-42 לקצינים וסביב גיל 48 לנגדים.
ההסכם מאז לא רלוונטי לבכירי צה"ל כיום שעדיין פורשים עם הפנסיה התקציבית הנחשקת, משום שהחלו את שירות הקבע שלהם לפני 2004. הקושי שמעלים העותרים נוגע לכך שטרם עוגנו בתקנות תחשיבי הפנסיה החדשה, הצוברת, שנוגעת לרוב אנשי הקבע שעתידים להגיע לגיל פרישה. מדובר בתחשיב המגלם תוספות שכר שונות מעבר לשיקוף שכר הבסיס.
3 צפייה בגלריה
רס"ן פאדי אלקרא
רס"ן פאדי אלקרא
"רימו אותי ואת שאר משרתי הקבע". רס"ן פאדי אלקרא
בעתירה הציגו הקצינים איגרת מאכ"א מ-2008 שבה הובטח להם רשמית תנאי פנסיה אלה. אלא שב-2015, לפי העתירה, במסגרת הסכם כחלון-יעלון, שונה התחשיב לרעת הפורשים ללא ידיעתם כך שגובה הפנסיה שהם עתידים לקבל התכווץ. כשנה לאחר מכן החלו ראשוני הפורשים עם הפנסיה הצוברת להשתחרר, ומאז חלק גדול מהפנסיה שלהם הם מקבלים בערבון מוגבל ותחת הערת אזהרה: השינויים בתחשיבי הפנסיות כלל לא אושרו בתקנות ולכן ייתכן כי בעתיד תדרשו להחזיר חלק מהכספים או תקבלו יותר.
בשנים אלה, עם חלוף הזמן, גדלה משנה לשנה כמות הפורשים עם הפנסיה הצוברת לעשרות עד מאות אנשי קבע ובשנתיים הקרובות לכדי אלפים - ועם כמות זו מתעצמת גם חוסר הוודאות, הבלבול והכאוס של אנשי הקבע במערכת הצבאית. זאת, בנוסף למשבר כוח אדם שבו מתקשה גם כך הצבא לשמר את משרתיו האיכותיים ביחידות קרביות וטכנולוגיות.
"תשובת צה"ל לעתירה שקיבלנו לאחרונה הדהימה את העותרים: הצבא אמר למעשה לאנשי הקבע שבגלל שאין עדיין תקנות, תגידו תודה שאתם מקבלים משהו בפנסיה, סכום שבכלל מבוסס על גרסה מכווצת מהסכם 2015, שגם הוא נעשה במחשכים", הסביר עו"ד שלמה רכבי, המייצג את העותרים. "הזכרנו לבית המשפט שגם ב-2019 ראש אכ"א הפיץ למשרתים איגרת שבה קרא להם להירגע, לא להאמין לפרסומים השונים וכי צה"ל יעניק להם את הפנסיה שהובטחה להם כדין. בפועל, היא קטנה בעשרות אחוזים".
בכך טוענים אנשי קבע רבים שלקחו חלק במאבק כי "איננו אוכלים חינם כפי שמנסים לצייר אותנו באוצר. אף עובד במגזר הציבורי שמגיע לגיל 40-30 לא עובד 12-10 שעות ביממה, מגיע הביתה רק בסופי שבוע, מחליף תפקידים ומקומות מגורים אחת לשנתיים וכעת גם לא יודע בכלל כמה פנסיה יקבל".
3 צפייה בגלריה
תלוש שכר של איש קבע
תלוש שכר של איש קבע
תלוש שכר של איש קבע
רב סרן (במיל') פאדי אלקרא, אחד העותרים, השתתף כקצין תיאום וקישור באינספור מבצעים והסלמות, מחומת מגן, דרך מלחמת לבנון השנייה ועד לצוק איתן. בגיל 44, כחוזר שירות עם משפחה הכוללת שלושה ילדים, הוא חש כמו עותרים נוספים אכזבה גדולה מהצבא: "אני מרגיש תסכול רב. תמיד סיפרו לנו שבצבא הפרט הוא במרכז, אבל נוכחתי לדעת שלאורך השנים שבהם שירתי, רימו אותי ואת שאר משרתי הקבע. בכירי הפנסיה התקציבית כמו הרמטכ"לים וראשי אכ"א, דאגו לעצמם לנקודות הרמטכ"ל בפנסיה התקציבית שלהם והפקירו את שאר אנשי הקבע מאחר שהאוצר הוריד זאת מתנאי הפרישה שלנו. נקודות הרמטכ"ל נועדו גם לחוזרי שירות במטרה לתת להם קצבה נורמלית בפרישה ולא להיפך".
לדברי אלקרא, בכל תלוש שכר מזהירים אותו ואת חבריו שאולי הוא יידרש להחזיק חלק מהכסף כי הנושא טרם הוסדר. "זו בריונות", אמר אלקרא. "השתחררתי מהצבא עם חובות בתקווה שהפיצויים ומענק השחרור יכסו אותם וזה לא קרה. אני במתח כל הזמן לראות איזה גזרות עוד יפלו עליי, חי בלחץ לא נורמלי. בסוף מי שנענשים הם אשתי והילדים שגם ככה הקריבו מספיק בשביל הצבא במהלך כל שנות השירות שלי. בצוק איתן ישבתי 60 ימים תחת פצמ"רים במעבר ארז ולא ראיתי פעם אחת את בני שהיה אז בחופש גדול".
עותר נוסף שמשרת כסגן אלוף בפרקליטות הצבאית, החל את שירותו כלוחם בצנחנים וזכה לאורך שירותו לתעודות הצטיינות, גם במקביל לתפקידים שמילא ביהודה ושומרון. בימים אלה הוא אמור להשתחרר וחש שעתידו לוט בערפל. קרוביו סיפרו: "רק בסמוך לפרישתו התברר לו כי שלל המסמכים שהעבירו לידיו (וליתר אנשי הקבע) לאורך השנים, המפרטים את תנאי השכר שלו וכן את תנאי הגמלה הצפויה לו, שונו מאחורי גבם, כבר לפני כשבע-שמונה שנים".
3 צפייה בגלריה
רס"ן במיל' שלמה כפיר
רס"ן במיל' שלמה כפיר
"אשתי מרגישה נבגדת מהצבא ומהמדינה". רס"ן (במיל') שלמה כפיר
קרוביו הוסיפו כי "התחושה בעניין היא קשה מאוד כי הוא עזב עבודה איכותית ומכניסה ושב לקבע, לאחר מלחמת לבנון השנייה שבה נפצע, מטעמי שליחות, עניין ועיסוק בליבת העשייה. המונח פנסיה צוברת הפך לריק מתוכן, אחרי שנים ארוכות שבהן הוא ישן במשרדו בבסיס כשמשפחתו גדלה על ידי רעייתו, חווה קשיים בריאותיים ואישיים לא פשוטים ומתוך תקווה שיום אחד זה ייגמר ונקבל את מה שהובטח לו. זהו אבסורד שאינו מאפשר לתכנן את החיים כלל. המצב יצר מפח נפש, חוסר אמון ובגידה באמון ומבוכה עצומה כלפי המדינה".
הסא"ל מהפרקליטות ורס"ן אלקרא נדהמו לגלות פערים של 20%-30% בין הסימולציות השונות שביקשו וקיבלו ממדור השכר בנוגע לפנסיה העתיד שלהם. הם מצטרפים לעותר נוסף, רס"ן (במיל') שלמה כפיר, ששירת כלוחם בצנחנים, נפצע בשירותו, נותח והשתקם ולאחר מכן שב לשרת כלוחם בסיירת. החוויה האישית הובילה אותו ללמוד פיזיותרפיה, ולתרום בתפקיד זה בקבע - באזור שאף אחד לא רצה לטפל בו בלוחמים - גזרת הערבה שמלאה בבסיסי הכשרות ומוצבי גבול. "לא הצליחו שנתיים לאייש את התפקיד הזה", סיפר כפיר, "ביצעתי לאורך השירות פרויקטים רבים לטובת לוחמים בדרום הארץ. בתפקידי האחרון בדרום הקמתי ניידת פיזיותרפיה שבה נתתי טיפול ללוחמים בגבול מצרים וירדן".
בהמשך שירת כפיר בתפקידים דומים באזור ירושלים וזכה לתעודות הצטיינות רבות, כשבאופק קיווה לפרוש בתנאים שהובטחו לו. "אני אוהב את הצבא, שירתי מתוך תחושת שליחות ואני עדיין מתנדב יום בשבוע למילואים - מפעיל את ניידת הפיזיותרפיה בערבה (הפסיקו להפעיל אותה כשהועברתי לירושלים), למרות שכעצמאי אין לזה שום הגיון כלכלי לוותר על יום בשבוע של טיפולים פרטיים", אמר כפיר.
שלמה רכביעו"ד שלמה רכביצילום: נדב יונתן כהן
חוסר הידיעה והשינויים לגבי זכאות הפנסיה שלו לאחר שפרש לאחרונה מוגדרים מבחינתו כ"כשל ערכי חמור. יש לי חשש כבד לעתיד צה"ל. כבר עכשיו יש לצבא קושי עצום להשאיר קצינים איכותיים בשירות. לשמחתי יש לי מקצוע אולם יש אנשי קבע רבים שיהיה להם קשה להשיג עבודות טובות. כמובן שזה מעורר קושי למשפחה. אשתי מרגישה נבגדת מהצבא ומהמדינה, אחרי שהמשפחה שילמה מחיר לא קטן כמשפחה של קצין בקבע, אני יוצא ללא מענק שחרור ואפילו הכסף שאני מקבל כגישור מוגדר כמקדמות ולא מוסדר. זה לא מאפשר שום תכנון לטווח ארוך. זה בעיקר תחושות קשות ואכזבה מהמדינה והצבא".
מצה"ל נמסר בתגובה: "ביוני 2021 הגישו מספר משרתי קבע וגמלאים עתירה לבג"ץ בעניין חישוב הפנסיה שלהם. בתגובת המדינה לעתירה הובהר כי הפנסיה של העותרים מחושבת באופן תקין, בהתאם לסיכום עדכני בנושא בין צה"ל למשרד האוצר, שאף עוגן בהחלטת ממשלה, וכי נמסר לעותרים לכל אורך הדרך כי הפנסיה תשולם בהתאם לתקנות בנושא, ולכן אין יסוד לטענתם בדבר הבטחות בעל פה". גורמים בצבא הוסיפו: "אופן חישוב פנסיית הגישור נקבע בסיכומים בין-משרדיים. בתחילה, ב-2008, ולאחר מכן ב-2015. צה"ל מחויב להסכם העדכני מ-2015, ופועל לפיו".