1 צפייה בגלריה
הפרצה בנתב"ג, ההתפרצות בבנימינה והחיסונים שבלמו
הפרצה בנתב"ג, ההתפרצות בבנימינה והחיסונים שבלמו
הפרצה בנתב"ג, ההתפרצות בבנימינה והחיסונים שבלמו
(צילום: שמוליק דודפור, אלעד גרשגורן, רויטרס)
ב-12 ביוני, לפני חודש ויום, נראה היה שהקורונה מאחורינו. חמישה בני אדם אובחנו כמאומתים לנגיף מתוך כ-9,600 בדיקות שנערכו באותו יום. חודש בדיוק עבר ואתמול, 12 ביולי, מתוך 51,300 בדיקות שנערכו אובחנו בישראל 730 חיוביים לנגיף - הכי הרבה מאז חודש מרץ.
כמו יתר הווריאנטים וגם חולה הקורונה הראשון שאובחן, גם וריאנט דלתא (או בשמו הקודם הווריאנט ההודי) שאחראי להתפרצות בחודש האחרון הגיע דרך אותו שער כניסה – נמל התעופה בן גוריון.
נחזור עוד קצת אחורה לתחילת חודש יוני. ב-11 הימים הראשונים של החודש כמעט שלא הייתה הדבקה בישראל. מנתוני משרד הבריאות עולה כי 69 ישראלים אובחנו אז כחיוביים לקורונה ברחבי הארץ, בעוד ש-121 קיבלו תשובה שהם חיוביים לנגיף בנתב"ג.

בשבוע שהחל ב-13 ביוני אובחנו בסך הכול 174 מאומתים לנגיף (שלושה מהם ב-13 בחודש – מספר המאומתים הנמוך ביותר מזה שנה), לעומת 87 בשבוע שקדם לו. כלומר עלייה של 100%. אז נפרץ הסכר, וחולי קורונה רבים נכנסו לישראל באין מפריע.
ב-19 ביוני פורסם כי בעקבות עומס בנתב"ג מספר נוסעים שוחררו לביתם מבלי שעברו את בדיקת הקורונה שאותה נדרשים לעבור כל הנכנסים לישראל, כולל מחוסנים ומחלימים. במשרד הבריאות לא ידעו להגיד אז בכמה נוסעים מדובר.
למחרת התברר כי יותר מאלף נוסעים נכנסו לישראל בלי בדיקה עקב אי היערכות לעומס הגדול בנתב"ג. ממצאי תחקיר שערך משרד הבריאות העלו רצף של כשלים שהביאו לתוצאה העגומה של מחסור בדוגמים לעמדות בדיקות הקורונה, העברת משמרות לא מסודרות והיעדר היערכות על פי לוח הטיסות ובהתאם לעומס הנוסעים.

במקביל, נרשמו באותם ימים התפרצויות חדשות של קורונה, בעיקר בבנימינה וגבעת עדה ובמודיעין-מכבים-רעות. רוב הנדבקים היו אז תלמידים בבתי הספר. בשני המקרים המקור היה אדם שחזר מחו"ל כשהוא חיובי לנגיף. משם וריאנט דלתא התפשט במהירות, בין היתר ליישובים נוספים.
בשבוע שהתחיל ב-20 ביוני שוב חל זינוק חד במספר המאומתים ולפי משרד הבריאות אובחנו 999 מאומתים לנגיף, לעומת 174 בשבוע שקדם לכך. זינוק של פי 6 תוך שבוע. יישובים נוספים הפכו לכתומים – ביניהם תל אביב.
בצהרי יום שישי, 25 ביוני, שבה החובה לעטות מסכות בחללים סגורים - כשההוראה של משרד הבריאות התקבלה כשעתיים וחצי לפני שנכנסה לתוקף. אבל טעה מי שחשב שהמסכות יבלמו את התפשטות הנגיף. 1,844 ישראלים התגלו כחיוביים לקורונה בשבוע שהחל ב-27 ביוני. ממוצע של כ-263 ביום, נתון גבוה ממספר הנדבקים השבועי רק שבועיים קודם לכן.

וריאנט דלתא לא פסח גם על המחוסנים. רבים מהם נדבקו ואף הדביקו אחרים, ומספר הנדבקים היומי המשיך לעלות באופן מדאיג. בשבוע שהחל ב-4 ביולי אובחנו 3,158 חיוביים לנגיף – כלומר כ-70% יותר מהשבוע שקדם לו.
בשלושת הימים הראשונים של השבוע הנוכחי כבר אובחנו כ-1,435 חיוביים לקורונה – ממוצע של 478 ליום. אתמול (יום ב') אובחנו 730 ישראלים, 65 מהם שחזרו מחו"ל, כחיוביים לנגיף. מדובר במספר הגבוה ביותר של חיוביים מאז 25 במרץ.
אבל יש גם חדשות מעודדות. מספר החולים שמצבם קשה לא עלה באופן חד כמו בגלי תחלואה קודמים, בעיקר בזכות החיסונים. ב-12 ביוני היו בישראל 28 חולי קורונה שמצבם קשה, המספר ירד בהדרגה עד תחילת החודש ואז נרשמה עלייה הדרגתית ולפי דיווחי משרד הבריאות – הכוללים לדבריהם גם חולי קורונה שהחלימו אך מצבם עדיין קשה - המספר עומד על 45.

לשם השוואה, בגל הראשון זינק מספר החולים הקשים בתוך עשרה ימים מ-27 ל-111 ולאחר מכן רשם שיא של 192 חולים קשה, שיא שנשבר בגל השני. בסוף יוני אשתקד, תקופה שגם בה חשבנו שהקורונה מאחורינו, זינק מספר החולים הקשה בתוך ימים מ-39 ל-113 ובגל השלישי בתוך חודש זינק מספר החולים הקשים מ-402 ל-1,172.
בהתפרצות הנוכחית מספר החולים קשה לא זינק באופן חד כמו בגלים הקודמים והתקווה היא שהמספר אף יתחיל לרדת בקרוב.
העלייה בתחלואה גרמה ללא מעט מתלבטים ללכת ולהתחסן נגד קורונה. מאז 12 ביוני קיבלו 255,480 ישראלים את מנת החיסון הראשונה נגד קורונה ו-52,889 קיבלו את המנה השנייה. מנתוני משרד הבריאות עולה שכ-172 אלף בני 12 עד 15 התחסנו נגד קורונה בשבועות האחרונים. לפי הנתונים 22% מילדי שנתון כיתה ו' ו-32% מהשנתונים הלומדים בכיתות ז'-ט' כבר התחסנו.
בנוסף עולה מהנתונים כי 74% מבני 16 עד 19 התחסנו נגד קורונה וכך גם 77% מהצעירים בשנות ה-20 לחייהם ו-84% מהישראלים בני 30 עד 49. 88% מהישראלים בני 50 ומעלה התחסנו, אך 237 אלף איש בקבוצת הגיל הזו – הנחשבת לקבוצת הסיכון לתחלואה קשה – לא התחסנו. בסך הכול 1,130,000 ישראלים הזכאים להתחסן טרם הגיעו לקבל את המנה הראשונה.