הרשות לאכיפת מקרקעין התנגדה להריסת צריחי תשעה מסגדים בלתי חוקיים בפזורה הבדואית בטענה שההריסה "אינה מגלה עניין ציבורי מיוחד". הרשות זכתה אומנם לתמיכת הפרקליטות הארצית, אך בפרקליטות מחוז דרום תמכו בהריסה ונציג המחוז אמר בדיון משפטי פנימי כי "נבנו מסגדים בלתי חוקיים ואנחנו לא נעשה כלום? זה מעורר אי-נוחות קשה".
בספטמבר האחרון הגישה תנועת רגבים עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בדרישה להרוס תשעה צריחי מסגדים חדשים, שנבנו באופן בלתי חוקי בפזורה הבדואית שממזרח לתל שבע שבנגב. הצריחים נבנו כולם בזמן סמוך האחד לשני והם בעלי מראה וצבע זהים, כך שייתכן כי נבנו במכוון ובתיאום. בעתירה שהגיש עו"ד אבי סגל נכתב כי "האחראים על אכיפת חוקי התכנון והבנייה בישראל ועל הסדר הציבורי, מתפרקים מחובתם ומאפשרים לעבריינים להקים מבני תפילה לשימוש ציבורי בניגוד לדין".
בדיון פנימי שנערך לאחרונה בפרקליטות התעורר ויכוח בקרב המשפטנים האם יש להרוס את המסגדים. בשל המחלוקת, השאלה האם להרוס מסגדים בלתי חוקיים, שיש בה עניין ציבורי מיוחד, תעלה לדרגים הגבוהים במשרד המשפטים.
נציגת הפרקליטות הציגה את טענת העותרים, לפיה "העתירה מצביעה על תופעה רחבה, מאורגנת ושיטתית של הקמת מסגדים וצריחים בולטים למרחוק, במטרה לתפוס שטחים, להרחיב את גבולות היישובים, ליצור רצף קרקעי בין יישובים ולקבוע סמל ברור הנראה מרחוק של התיישבות מקומית בלתי חוקית תוך פגיעה בולטת בריבונותה של המדינה, בנייה מתריסה הנראית מרחוק ומנכיחה את חוסר המשילות. הואיל ומדובר בתופעה רחבה של שמונה מסגדים ולנוכח סמיכות הזמנים והזהות האחידה של המבנים, ייתכן שעומדים מאחוריה גורמים לאומניים שעובדים בצורה מאורגנת ושיטתית. מדובר בשיטת 'צריח ומסגד' שהתפתחה באזור, ומנגד נטען כי התפרקנו לחלוטין מחובת האכיפה שלנו".
מי שהובילה את ההתנגדות להריסת צריחי המסגדים היא הרשות לאכיפת מקרקעין, אשר נציגתה הגיבה בדיון לעתירה ואמרה כי "אין עניין ציבורי מיוחד לאכיפה. הקווים המנחים את הרשות לאכיפה במקרקעין הם תכנון, תשתיות לאומיות - ובנגב גם אכיפה מקדמת הסדרה נקבעה כשיקול לאכיפה". נציגת הפרקליטות הצטרפה לעמדה: "במקרה הזה הדבר לא עולה כדי 'עניין ציבורי מיוחד', וגם אין 'אכיפה תומכת הסדרה'. לא נוכל להגיש לבית משפט בקשה להרוס".
בדיון השתתפה גם נציגת המשרד לביטחון לאומי, שהציבה עמדה שונה: "אני מציעה לפרש 'עניין ציבורי מיוחד' ככולל בניית צריחים מתריסה שנראית לרחוק כסמל דת, ולהתייחס לקטגוריה נוספת - של מבני דת, סמל שלטוני, שנראה לרחוק ומגדיל גבולות יישוב". נציגת הפרקליטות הגיבה: "איני מכירה פסיקה כזו שמקימה 'עניין ציבורי מיוחד' למבנה דת".
נציג פרקליטות מחוז דרום הצטרף והביע תמיכה בהריסה: "עצם התוספת של צריח למסגד יוצרת טריגר לאכיפה, יש הרחבה לבנייה הישנה על-ידי הבנייה החדשה". נציג רשות האכיפה הקשה: "הצריח זניח ביחס למסגד". נציג פרקליטות מחוז דרום השיב לו: "מה אנחנו מתכוונים לעשות? כלום? מסגד מחוץ ליישוב, שמוסיפים לו צריח, זה מעורר אי נוחות קשה. לפי היגיון פשוט – יש אלמנט במסגד של הנפת דגל אדום, יישוב שיש בו שישה מסגדים ובונים עוד מסגד עם צריח, זה נראה בעייתי מאוד".
לפי מקור במשרד המשפטים, לפרקליטות ולרשות לאכיפת מקרקעין אין התנגדות עקרונית להריסת מסגדים בלתי חוקיים, שכן, רק בחודשים האחרונים הרשות לאכיפת מקרקעין הרסה שלושה מסגדים כאלה בנגב. עוד אמר המקור כי לפי החוק ההחלטה הסופית היא של פרקליטות המדינה וכי הרשות לאכיפת מקרקעין תהרוס כל מבנה שתורה לה הפרקליטות.
לאחר הפרסום, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הביע זעם ותהה כיצד ייתכן שמקדמים הריסות של בתי כנסת בערים כמו בני ברק, בעוד מסגדים בלתי חוקיים נשארים על תילם. "זו מדיניות בלתי מתקבלת על הדעת", אמר. "לא ייתכן שתהיה אפליה ברורה כל כך בין מבנים יהודיים לבין מבנים מהחברה הערבית". השר דרש הבהרות מיידיות מראש האכיפה במקרקעין אבי כהן, והוסיף: "אכיפת חוק צריכה להיות שוויונית וברורה, ללא משוא פנים".
מהפרקליטות נמסר: "התקיימה ישיבה ראשונית בפרקליטות עם גורמי אכיפה שונים. טרם גובשה עמדה ביחס לעתירה, ונקבעה ישיבת המשך לאחר השלמת איסוף הנתונים הנדרשים".
מהרשות לאכיפה במקרקעין נמסר: "במסגרת דיון פנימי בנוגע לעתירה הסבירו כל גופי האכיפה מה הכלים שיש בידיהם לאכיפה נגד מבנים ישנים בפזורה הבדואית. הרשות לאכיפה במקרקעין התייחסה לסוגיית 'עניין ציבורי מיוחד' שדורש החוק על מנת להוציא צו שיפוטי בהתאם לסעיף 239 לחוק התכנון והבנייה. המדינה טרם גיבשה את עמדתה לגבי העתירה והיא בשלב איסוף כל הנתונים. מעל לצורך, המבנה נשוא העתירה אינו יושב על ייעוד קרקע רגיש כמו שצ"פ או דרך, לא מסכל תכנון ואין לו פתרון הסדרתי".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.01.25
