3 צפייה בגלריה
סמי אבו שחאדה
סמי אבו שחאדה
עבאס, עודה ואבו שחאדה. בלי הסכמי עודפים
(צילום:צילום: אלעד גרשגורן, יואב דודקביץ', דוברות הרשימה המשותפת)
הדד-ליין חלף היום, וכל המפלגות הערביות נשארו בלי הסכמי עודפים: בזמן שבגוש תומכי נתניהו כל המפלגות שנמצאות מעל אחוז החסימה חתמו על הסכם עודפים, המצב שונה בצד השני של המפה. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן לא חתמה עם אף מפלגה על הסכם עודפים, ושלוש המפלגות הערביות לא הצליחו להגיע לאף הסכם.
מנגד, הליכוד והציונות הדתית חתמו על הסכם עודפים וכך גם ש"ס ויהדות התורה. בגוש מתנגדי נתניהו חתמו יש עתיד והמחנה הממלכתי על הסכם עודפים, והעבודה חתמה עם מרצ - אף שהיו"ר מרב מיכאלי סירבה לאיחוד בין המפלגות. מפלגת הבית היהודי של איילת שקד לא חתמה על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת.
בבל"ד, שלפי כל הסקרים לא צפויה לעבור את אחוז החסימה, הודיעו היום (שישי) כי הם סירבו להצעה להסכם עודפים שחד"ש-תע"ל הציגו להם. עם רע"מ בראשות מנסור עבאס, שלפחות לפי הסקרים נמצאת כמוהם מעט אחוז החסימה, חד"ש-תע"ל כלל לא ניהלה משא ומתן להסכם כזה, עקב הדם הרע בין המפלגות.
3 צפייה בגלריה
אביגדור ליברמן ואיילת שקד
אביגדור ליברמן ואיילת שקד
ליברמן ושקד. לא חתמו
(צילום: אלכס קולומויסקי, הדר יואביאן)
בחד"ש-תע"ל, שבראשות איימן עודה ואחמד טיבי, אמרו השבוע כי לא חתמו הסכם עם עבאס משום שלדבריהם אם יחתמו איתו אין לדעת לאיזו ממשלה יילכו הקולות האלה ועם מי הוא ייצר שותפות. בגוש המרכז-שמאל מתחו ביקורת קשה על המפלגות הערביות וטענו שהן נהגו בחוסר אחריות ומובילות לבזבוז מנדטים, דבר שייטיב עם גוש נתניהו.
גורם בחד"ש-תע"ל אמר: "הצענו הסכם עודפים לבל"ד מתוך אחריות פוליטית, אבל לצערנו הם אפילו לא טרחו לענות. בל"ד הוכיחו שוב שאינטרסים צרים חשובים להם יותר מלעבוד יחד נגד הכיבוש למען שוויון מלא לפלסטינים אזרחי ישראל. בבחירות הקריטיות האלו אין לציבור שלנו את הפריבילגיה להצביע למפלגה בלתי-אחראית כמו בל"ד שלא תעבור את אחוז החסימה".
בבל"ד, שבבחירות הקודמות רצה כחלק מהרשימה המשותפת עם חד"ש-תע"ל, אמרו מנגד כי "השיטות המתמשכות מאז ליל הגשת הרשימות והניסיון לחבל במסיבת העיתונאים הראשונה של בל"ד על ידי מנהל הקמפיין של חד"ש והניסיון להכתים את דמותו של סמי אבו שחאדה, בנוסף לתעמולה של שריפת הקולות של המצביעים הערביים, לא תואמים את הדרישה לחתימה של הסכם עודפים עם חד"ש-תע"ל. אנחנו בבל"ד רוצים שזו תהיה תחרות מוסרית ומתורבתת נקייה משיטות הונאה וניסיון להתערב בהחלטות של הציבור על ידי המצאת שקרים ושמועות".
ליברמן ניסה להסביר בציוץ מדוע מפלגתו נשארה בלי הסכם: "למה לא חתמנו עם אף מפלגה על הסכם עודפים? כי ישראל ביתנו היא היחידה שלא מזגזגת ולא ממצמצת ומתחייבת להקים קואליציה בלי ביבי, ש"ס ויהדות התורה, ולקדם כלכלה חופשית ומדינה חופשית. נמשיך לפעול כדי למנוע קואליציה עם עסקני המפלגות החרדיות שלא תצליח לקדם שום ערך ליברלי ושוויון בנטל".

מהו הסכם עודפים?

הסכמי עודפים נחתמים בדרך כלל עם מפלגות שחולקות השקפת עולם זהה ומנסות לקדם סדר יום דומה בבחירות לכנסת. אחרי שכל הקולות הכשרים נספרים, מחלקים אותם ב-120 וכך קובעים כמה קולות שווים מנדט, כלומר מושב בכנסת.
אבל תמיד לכל מפלגה יש עוד כמה קולות שלא מספיקים כדי להביא לה מנדט שלם. במקרה כזה נכנסים לתוקף הסכמי העודפים. אלו דואגים לכך שהקולות הנותרים יעברו ממפלגה אחת לחברתה כדי שירכיבו מנדט נוסף ולא ילכו לאיבוד.
לפי ההסכמים, המפלגה שיש לה את מספר הקולות העודפים הגבוה יותר זוכה בקולות העודפים של המפלגה השנייה ובאפשרות להשלים מנדט נוסף. בדרך כלל המפלגה הגדולה יותר היא זו שזוכה בפועל במנדט. הסכם העודפים יכול להתממש רק בתנאי ששתי המפלגות עברו את אחוז החסימה ובתנאי שההסכם הוגש לוועדת הבחירות המרכזית לפחות עשרה ימים לפני הבחירות, ואושר על ידה.