"פסק דין תקדימי": בית המשפט העליון קבע היום (ד') כי מרכזי לידה טבעית אינם "בתי חולים" כמובנם בפקודת בריאות העם - ולפיכך למשרד הבריאות אין סמכות להתנות את הפעלתם בקבלת רישיון הניתן לבתי חולים. כלומר, אין בסמכותו להורות על סגירתם.
בהחלטה שהתקבלה ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה, נקבע כי משרד הבריאות יגבש הנחיות להסדרת פעילות המרכזים, או עד לחקיקה בנושא, יחולו עליהם הוראות חוזר משרד הבריאות בעניין לידות בית.
2 צפייה בגלריה
זוג בזמן לידה
זוג בזמן לידה
"למשרד הבריאות אין סמכות להתנות את הפעלתם בקבלת רישיון הניתן לבתי חולים". אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
הדיון בבג"ץ עסק השאלה אם משרד הבריאות מוסמך לאסור על פעילותם של המקומות המכונים "מרכזי לידה טבעית", בתוקף הסמכות שהוענקה לו בתחום של רישוי בתי חולים, כלומר - אם מרכז לידה טבעית הוא "בית חולים" ולכן חייב לקבל רישיון ממשרד הבריאות על מנת לפעול.
דעת הרוב של השופטת דפנה ברק-ארז בהסכמת הנשיאה אסתר חיות, השופט יצחק עמית והשופט עופר גרוסקופף, סברה כי מניעת האפשרות ללדת במרכזי לידה טבעית מביאה לצמצום אפשרויות הבחירה העומדות בפני אישה הרה בכל הנוגע לתהליך הלידה, "תוך השפעה ממשית על זכותה לאוטונומיה ועל השליטה באשר לתהליך המתרחש בגופה שלה". לפיכך, נקבע כי החלטתו של משרד הבריאות לאסור על הפעלתם של מרכזי לידה טבעית חייבת להתקבל בהתאם להסמכה ברורה ומפורשת בחוק.
קראו עוד:
השופטת ברק ארז כתבה: "אני סבורה אפוא כי יש לקבל את עמדת העותרות ולקבוע כי משרד הבריאות אינו מוסמך להורות על סגירתם של מרכזי לידה טבעית, היות שאלה אינם מחזיקים ברישיון לפעול כבית חולים, וזאת בכפוף להקפדה על כל הוראות הדין האחרות הנוגעות לרגולציה של טיפול ביולדות".
מנגד, השופט נעם סולברג שהתנגד בדעת מיעוט, סבר כי מרכזי לידה טבעית מחויבים ברישוי כמו בתי חולים", אם וכאשר מתקיימים התנאים בחוק, לרבות אשפוז רפואי. לדעתו, במרכז לידה טבעית שבו אין אפשרות לאשפוז, על משרד הבריאות לבחון אם יש לראותו כ"מרפאה", ולעמוד על האישורים הנדרשים לשם הקמתה.
השופט יוסף אלרון, שהיה גם חלק מדעת המיעוט, סבר כי לשון הפקודה ברורה ומלמדת כי מרכזי לידה טבעית - שהם מוסדות לקבלת נשים יולדות בעת לידתן המעניקים סיוע וטיפול רפואי ליולדות - עונים להגדרת המונח "בית חולים" בפקודת בריאות העם, וכפופים לאישור ורישום מתאימים.
"שופטי הרוב הבהירו כי מסקנתם אינה שוללת פיקוח של משרד הבריאות על מרכזי הלידה הטבעית, תוך קביעת כללים מתאימים להפעלתם ולניהולם - דבר רצוי ואף הכרחי"
בהחלטת השופטים נאמר כי השירות הניתן במרכזי הלידה הטבעית אינו עולה כדי טיפול רפואי, אלא מכוון בעיקרו למתן תמיכה, סיוע וליווי לאשה היולדת. עוד צוין כי אופיים של מרכזי הלידה הטבעית הוא קרוב יותר למרפאות מאשר לבתי חולים, אולם הודגש כי משרד הבריאות כלל לא ציין כי בחן את האפשרות להסדיר את פעילותם של מרכזי הלידה הללו כמרפאות, ולא פירט את עמדתו בעניין.
בנוסף נאמר כי משרד הבריאות ממילא מכיר עקרונית באפשרות לקיים לידות מחוץ לבתי חולים -במסגרת של לידות בית - תחום המוסדר בחוזר מנכ"ל קונקרטי של משרד הבריאות. שופטי הרוב הבהירו כי המסקנה שאליה הגיעו אינה שוללת פיקוח של משרד הבריאות על מרכזי הלידה הטבעית, תוך קביעת כללים וסטנדרטים מתאימים להפעלתם ולניהולם, דבר שהוא רצוי ואף הכרחי.
2 צפייה בגלריה
מימין: עפרית פק ותמר טסלר
מימין: עפרית פק ותמר טסלר
מימין: עפרית פק ותמר טסלר. בין העותרות
(צילום: יפעת גולן)
העותרת, באמצעות עורכי הדין גרי קופלוביץ, גלי אופינסקי ויצחק אנידג'ר, היא עמותת "נשים קוראות ללדת - למען חופש בחירה בלידה", הפועלת לפי הגדרתה לקידום והגנה על זכויות נשים בלידה. עותרות נוספות, תמר טסלר ועפרית פק, הן אחיות במקצוען, ומיילדות מוסמכות בעלות רישיון יילוד לפי פקודת המיילדות שעבדו בעבר בתפקיד זה בבתי חולים.
בשנת 2011 הן הקימו מרכז לידה טבעית בשם "בית יולדות", הנועד לשמש מסגרת תומכת ללידות טבעיות בתנאי לידת בית, ללא מעורבות רפואית. בשנת 2014, גורמים במשרד הבריאות פנו אל העותרות בדרישה לסגור לאלתר את המרכז שהן מפעילות.
ב-2017 ניתנה החלטה מאת היועצת המשפטית של משרד הבריאות, שלפיה על העותרות לחדול לאלתר מפעילות מיילדותית במרכז. בהחלטה נמסר אז כי לצורך הפעלת בית יולדות - יש גם צורך ברישוי כבית חולים. הן פנו לבג"ץ, שקבע תחילה ברוב דעות כי החלטת משרד הבריאות שלא לאפשר את פעילותם של מרכזי לידה טבעית - ניתנה בסמכות.
יש לציין כי בתחילת 2018, בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה בנושא, נקבע גם כן כי החלטת משרד הבריאות שלא לאפשר את פעילות המרכזים ניתנה בסמכות. ב-2019, נשיאת העליון אסתר חיות הורתה על קיום דיון נוסף בפסק הדין שניתן, וזאת בשאלה אחת בלבד: אם מרכזי לידה טבעית מחויבים ברישוי כ"בתי חולים" בהתאם לסעיף הרלוונטי לפקודת בריאות העם.
באי-כוחם של תנועת "קוראות ללדת", עורכי הדין גרי קופלוביץ, גלי אופינסקי ויצחק אנידג'ר ממשרד ליפא מאיר ושות', מסרו: "מדובר בפסק דין תקדימי שכורך סוגיות של זכות האישה על גופה בלידה כחלק מהאוטונומיה האישית של כל אישה, וגבולות הסמכות של משרד הבריאות בהקשר זה. אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט, אשר קיבל את עמדתנו וקבע כי למשרד הבריאות לא הייתה סמכות להורות על סגירת מרכזי לידה טבעית ודחה את טענת המשרד שלפיה הפעלת מרכזי לידה טבעית טעונים רישיון להפעלת בית חולים".