אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ארון הקודש
ארון הקודש צילום: משה מילנר, לע"מ
 
הבמה מוגבהת
הבמה מוגבהת צילום: משה מילנר, לע"מ
 
כיפת בית הכנסת עם העיטורים והסמלים השונים
כיפת בית הכנסת עם העיטורים והסמלים השונים צילום: משה מילנר, לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 בית כנסת
 יצחק בן שלמה לוריא


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 יהדות - מושגים וכתבים


 
 
 

בית כנסת אבוהב


Abohav, Synagogue

בית כנסת אבוהב, אחד מבתי הכנסת המפורסמים של יוצאי ספרד בעיר צפת. נבנה במאה ה-16, ונקרא ככל הנראה על שם ר' יצחק אבוהב, אחרון גאוני קסטיליה מן המאה ה-15 (1433 - 1493). מצוי בו אחד מספרי התורה הקדומים ששרדו, העתיק מבין שלל ספרי התורה הקדומים המצויים בבתי הכנסת בעיר.

 

בית הכנסת אבוהב נקרא ככל הנראה על שם ר' יצחק אבוהב. מבט מבחוץ (צילום: זיו קורן, לע"מ)

 

המסורת העממית ייחסה את שם בית הכנסת לדמותו של ר' יצחק אבוהב מחבר ספר המוסר 'מנורת המאור', שחי במאה ה-14 (הוא אבוהב הראשון). ככל הנראה זהו ייחוס מוטעה, וכאמור, מקור השם הוא בר' יצחק אבוהב מקסטיליה (הוא אבוהב השני). האחרון היה ראש ישיבה בטולדו, בה למדו התלמידים, בין היתר, את ספרות הקבלה (בעקבות גירוש ספרד פנה לפורטוגל, ושם, שנים ספורות לאחר הגירוש, הלך לעולמו). אחד מתלמידיו היה ר' יעקב בירב, שלימים עלה לצפת והיה מראשי חכמיה.

 

ההנחה היא כי ר' יעקב הביא עמו לארץ ישראל ולצפת ספר תורה שנכתב על ידי רבו, אבוהב השני (או שנכתב למענו). זהו ספר התורה המונח היום בארון הקודש של בית הכנסת, אשר הוקם בימיו של ר' יעקב. נראה שהספר שהועבר לבית הכנסת היה המקור המרכזי לקריאתו על שם הבעלים המקורי. לספר העתיק וייחוסו המיוחד יש חלק חשוב במעמדו המכובד של בית הכנסת במסורת היהודית. הספר משמש לקריאה בתורה בראש השנה, יום כיפור, ושבועות. ביתר ימות השנה נותר שמור בארון הקודש. יחד עמו בארון הקודש ספר התורה החשוב של ר' סולימאן אוחנה, מקובל שהגיע לצפת ממרוקו וחבר לתלמידי האר"י. גם ספר זה העלה את קרנו של בית הכנסת במסורת, וגם הוא מוצא מן הארון פעמים ספורות במהלך השנה.

 

 

מתפללים בבית הכנסת (צילום: אפי שריר)

 

בבית הכנסת אבוהב שלושה ארונות קודש, ובהם שורה של ספרי תורה, חלקם בעלי חשיבות מיוחדת – אם כי לא במעמד של שני הספרים האמורים לעיל. במרכזו של בית הכנסת עומדת במה מוגבהת, והקהל יושב סביבה עם פניו אליה, כנוהג ספרד. על כיפת בית הכנסת יש עיטורים וסמלים שונים, ובהם ציורי כלי הנגינה של בית המקדש, סמלי השבטים, ו-4 כתרים – כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות, וכתר "קרובה הישועה" (שמשמעותו הציפייה למשיח ולגאולה).

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©