אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ברטולט ברכט
ברטולט ברכט 
 
ברכט בצעירותו
ברכט בצעירותו 
 
כרזת המחזה "אמא קוראז'"
כרזת המחזה "אמא קוראז'" 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 התיאטרון האפי - עקרונות יסוד
 מבחר שירים בתרגום לאנגלית


ערכים קשורים
 תיאטרון
 אקספרסיוניזם
 ניהיליזם
 קומוניזם
 מרקסיזם
 נאציונל-סוציאליזם
 ג'וזף ריימונד מק'קרתי
 פציפיזם
 גליליאו גליליי
 ניכור


תחומים קשורים
 ספרות כללית
 תיאטרון


 
 
 

ברטולד ברכט


Bertolt Brecht

מידע נוסף

ברטולט ברכט (1898 - 1956), מחזאי, משורר ותיאורטיקן גרמני, ממייסדי התיאטרון האפי. עבר מאקספרסיוניזם ל"תכליתיות חדשה" ומניהיליזם פוליטי לקומוניזם. יצירתו "אופרה בגרוש" (1928), המבוססת על "אופרת הקבצנים" של ג'ון גיי, זכתה להצלחה רבה בליווי המוסיקה של קורט וייל.

 

ברכט נקרא בהולדתו אויגן ברתולד פרידריך (Eugen Berthold Friedrich) ברכט, אך נהג להשתמש רק בשמו הפרטי האמצעי, שאותו שינה בנעוריו ל"ברטולט" כמחווה של מרי. למד רפואה בבווריה, ושירת בבית חולים צבאי במלחמת העולם הראשונה, עובדה שיש בה כדי להסביר את הסלידה מן המלחמה הבאה לביטוי ברבים ממחזותיו. בעודו בבווריה החל לכתוב מחזות, ואת הראשונים מהם, "בעל" (כשם האל הכנעני) ו"תופים בלילה" הפיק בשנים 1923-1922. בשנת 1924 עקר לברלין ופנה לתיאטרון, עבד זמן-מה עם הבמאים הידועים מקס ריינהרט וארווין פיסקטור, אך בעיקר פעל בחוג מצומצם של ידידים ועמיתים, שהבולט בהם היה המלחין קורט וייל.

 

שתי הצלחותיו הגדולות של הצמד, "אופרה בגרוש" (במקור Die Dreigroschenoper) ו"עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני", בשנים 1928 ו-1930, בהתאמה, הביאו לשניים פרסום רב. באותן שנים נעשה ברכט מרקסיסט מושבע, ומחאתו החברתית החריפה ניכרה היטב בכתיבתו. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, נמלט מגרמניה לדנמרק, ומשם לארה"ב. הנאצים שללו ממנו את אזרחותו הגרמנית והטילו איסור על יצירותיו. תקופת שהותו בארה"ב היתה פורייה ביותר, אך הגיעה לסיומה כאשר זומן ברכט להעיד לפני הוועדה לפעולות אי-אמריקניות שהקים סנטור ג'וזף מק'קרתי. ב-1947 עזב את ארה"ב לשוויצריה, שם חיבר יצירה תיאורטית חשובה, "האורגנון הקטן לתיאטרון", שהביעה את השקפותיו על הדרמה ותפקידה, לאור התיאוריה המרקסיסטית.

 

ב-1949 התיישב בברלין המזרחית והקים עם אשתו השחקנית הלנה ויגל (Helene Weigel) להקת תיאטרון משלו, "האנסמבל הברלינאי" (Berliner Ensemble). ב-1954 הוענק לו פרס סטלין, אף שהקומוניסטים המושבעים בארצו מתחו עליו ביקורת חריפה בשל הפציפיזם הקיצוני שלו. ברכט חזר בתשובה, ואף שינה אחד ממחזותיו, "משפטו של לוקולוס", לפי דרישות המפלגה - צעד אירוני, בהתחשב בכך שבמחזהו "חיי גלילאו" (1943) מתח ביקורת נוקבת על גלילאו גליליי, המדען שחזר בו מאמונתו המדעית תחת לחץ האינקוויזיציה.

התיאטרון האפי של ברכט שם את הדגש ב"אפקט הניכור", הנוצר כאשר השחקנים המשתתפים במחזה מבצעים את תפקידיהם מתוך מודעות מלאה למניעים הפסיכולוגיים של הדמות ותוך מתן פרשנות ביקורתית עליהם. הם אינם "נכנסים" לדמות, אלא מדברים בשמה, ובמקביל מותחים עליה ביקורת. שיטת משחק זו מונעת מהקהל את היכולת לשקוע בעולם הפנטסיה של המחזה ומשאירה אותו מנוכר להתרחשות. ברכט האמין כי בדרך זו יוכל הקהל להבין את המסר של המחזה בצורה טובה יותר ויישאר נאמן לראייה ביקורתית ומפוכחת.

עוד מיצירתו: "אמא קוראז'" (1941) - מחזה, "ארתורו אוי" (1941) - מחזה, "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1942) - מחזה, "שוויק במלחמת העולם השנייה" (1944) - מחזה, "מעגל הגיר הקווקזי" (1949) - מחזה, "גלות המשוררים" - מבחר שירים מהשנים 1914 - 1956.

 


מידע נוסף

 

מי הזיז את ברכט שלי? - "ברכט ניסה להתרחק ביצירתו הן מהאישי והרגשני מדי והן מהגיגים מופשטים מדי. מטרתו היתה לחשוף עקרונות היסטוריים המניעים את החברה וניתנים לשינוי ולנפץ את אשליית ההזדהות הרגשית לטובת ניתוח רציונאלי, אובייקטיבי של האירועים. באופן טבעי, ההתעקשות על העקרונות הללו, המעמיסים על האמנות מסרים פוליטיים ותכליות חיצוניות, פגמו בערכה של יצירתו". על ספרו של ברכט - "סיפורי מר קוינר". מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

מנוול, פחדן, שקרן, גנב – אבל ברכט - "הוא היה גנב, רמאי, שקרן, זייפן, נצלן, פחדן, צבוע, אנטישמי, פלגיאטור. הוא לא הרבה להתרחץ. הוא אהב להציג את עצמו כמשורר מהפכן ועני, אבל בחשבונות הבנק שלו בשוויץ רבצו מליונים, וחליפות-מאו שלבש נתפרו ממשי טהור. תכירו: ברטולט ברכט, האיש, המצפון הקולקטיבי, האגדה והשקרים". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.   

 

השלום נהרג במלחמה - "המחזאי הגרמני הנודע ברטולט ברכט היה שותף למחשבה שכל המלחמות הן פרוייקטים קפיטליסטיים. חשב וכתב. מהצורך להתריע בפני העולם, ובפני העם הגרמני במיוחד, לגבי אימי המלחמה הממשמשת ובאה, נושפת בעורפה החרב של גרמניה ההרוסה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נולדה 'אמא קוראז'". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©