אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 מנחם גולן
מנחם גולן צילום: דודו אזולאי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 מלחמת העצמאות
 אפרים קישון
 יגאל מוסינזון
 פרנסיס פורד קופולה
 גילה אלמגור
 שייקה אופיר
 יהורם גאון
 ז'אן לוק גודאר
 אברהם ב. יהושע


תחומים קשורים
 קולנוע
 תיאטרון


 
 
 

מנחם גולן



ציטוטים |  מידע נוסף

מנחם גולן (יליד  1929), בימאי תסריטאי ומפיק סרטים ישראלי. מילא תפקיד מרכזי בביסוס תעשיית הקולנוע הישראלית בשנות ה-60 וה-70. בשנות ה-80 היה דמות מרכזית בתעשיית הקולנוע האמריקנית. נכון לשנת 2009 היה מעורב בהפקת של כ-200 סרטים, ביים 45 סרטים והשתתף בכתיבתם של 31 סרטים.

 

נולד בטבריה בשם מנחם גלובוס לנוח ודבורה גלובוס, שעלו לארץ ישראל מפולין, בשנות ה-20. עם הצטרפותו לקורס טיס של חיל האוויר שינה את שמו לגולן. לחם במלחמת העצמאות, והשתתף בשחרור העיר טבריה. עם תום המלחמה יצא לשלוש שנות לימודי תאטרון באנגליה. סיים בהצטיינות בבית הספר לדרמה London Academy of Music & Drama, והשלים את לימודיו ב- Old-Vic school.

 

לאחר לימודיו בלונדון ביים בתאטרון הבימה הצגות מאת המחזאים אפרים קישון ויגאל מוסינזון. כמו כן ביים את הצגת היובל של התאטרון הסטירי "המטאטא". במהלך שנות ה-50 המשיך גולן בהעלאת הפקות תיאטרון רבות ואף הקים את תאטרון "השדרה", שבמסגרתו העלה את המחזה המצליח "עליזה מזרחי".

 

בתחילת שנות ה-60 נסע ללימוד קולנוע באוניברסיטת ניו-יורק עם משפחתו הצעירה, ועבד כעוזר במאי עם פרנסיס פורד קופולה, ב- "The Young Racers",  סרטו של הבימאי רוג'ר קורמן (אחד הבולטים בז'אנר ה-Bmovies). ב-1962 שב לישראל ושנה לאחר מכן ביים את סרטו הראשון, "אלדורדו", שזיכהו בפרס "כינור דויד". את פעילות הקולנועית ניהל במסגרת חברת "סרטי נוח" אותה הקים ובה היה שותף גם בן דודו יורם גלובוס.

 

במהלך שנות ה-60 וה-70 ביים גולן והפיק עשרות סרטים והיה עמוד התווך של תעשיית הקולנוע הישראלית. התמחותו בסרטי קומדיה ודרמה עממיים הניבה לו הצלחה מסחרית מרובה והביאה לפריחה ביחסי הקולנוע הישראלי עם הקהל הישראלי. בין הסרטים שהפיק באותן שנים בלטו במיוחד:  "סלאח שבתי" (1964) אותו הפיק (כתב וביים אפרים קישון), הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר (בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר),  "קזבלן" (1973), שהיה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב (בקטגוריית השיר המקורי והסרט הזר), "מבצע יונתן" (1977) שביים ונבחר כמועמד לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב.

 

סרטים נוספים שביים באותן שנים:  "שמונה בעקבות אחד" (1964), "דליה והמלחים" (1964), "פורטונה" (1966), "999 עליזה מזרחי" (1967), "טוביה ושבעת בנותיו" (1968), "לופו" (1970), "הפריצה הגדולה" (1970), "מלכת הכביש" (1971), "כץ וקרסו" (1971).

 

יצירתו של גולן היתה זו אפשרה את מכלול פעילותו הקולנועית (כבימאי ושחקן) של אפרים קישון וכן הזניקה את כוכבותם של מספר שחקנים ישראלים ביניהם: חיים טופול, גילה אלמגור, שייקה אופיר, יהורם גאון ורבים אחרים.

 

ב-1977 החל גולן לעסוק בפעילות קולנועית גם בארה"ב. בין היתר ביים גרסה אנגלית לסרט "קזבלן". ב-1979 עקר עם גלובוס לארה"ב, והשניים רכשו בארה"ב את חברת "קנון", חברת הפקה והפצה אמריקנית. בתוך שנים מעטות הפכוה לאחת מחברות ההפקה העצמאיות הגדולות בעולם. באמצע שנות ה-80 עמד מחזור פעילות החברה השנתי על מאות מיליוני דולר. תחת הנהגתם התמחתה החברה בהפקת סרטי פעולה ודרמה (חלקם צולמו בישראל) שזכו לרוב להצלחה מסחרית, אך לעתים רחוקות נהנו מהערכת המבקרים.

 

בסרטיו של גולן באותן שנים נחשפו כמה מכוכבי הפעולה הבולטים של שנות ה-80, ביניהם: צ'אק נוריס, ז'אן קלוד ואן דאם, וסילבסטר סטאלון. במהלך שנות ה-80 הפיקו גולן וגלובוס גם מספר מועט של סרטים אשר נחשבו לסרטי איכות: סרטו של ז'ן לוק גודאר "המלך ליר", סרטו של פרנקו זפירלי "אותלו" ועוד. למשך תקופה קצרה אף ניהלו השניים את אולפני אם.ג'י.אם.

 

במקביל לפעילותם הבינלאומית החזיקו גלובוס וגולן בבעלות על אולפני ג.ג. ועל רשת בתי קולנוע בישראל. בשלהי שנות ה-80 נקלעה חברת "קאנון" למפולת כלכלית קשה שהביאה למכירתה (ותוך זמן קצר להפסקת פעילותה). בעקבות המשבר נפרדו דרכיהם של גולן וגלובוס.

 

באמצע שנות ה-90 חזר גולן לישראל ותוך זמן קצר שב להפיק ולביים: מחזות זמר כ"עוץ לי גוץ לי" (1996), ו"אוליבר טוויסט", וסרטי קולנוע: "ריקוד מסוכן", "השיבה מהודו" (ועיבוד קולנועי לספרו של א.ב. יהושע), ו"הכתובה" ועוד.

 

בשל פעילותו הקולנועית הענפה, זכה גולן לפרסים רבים, ביניהם פרס אופיר - פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ב-1994 על מפעל חיים, וב-1999 זכה בפרס ישראל לקולנוע.

 


ציטוטים

 

  • "האיטלקים קיצצו לי את הכנפיים. מצאתי את עצמי עובד בחברה של בתי קולנוע ולא חברת סרטים. בשנים שגלובוס ואני עבדנו בקנון העצמאית הרגשתי מחויבות לעשות קולנוע טוב" (מנחם גולן, מתייחס לעזיבתו את חברת קנון לאחר רכישתה בידי חברה איטלקית).

 

  • "אני ויורם היינו יותר מבעל ואישה והפרידה בינינו כואבת ופגעה בי מאוד. הוא היה כבר מיליונר מהמשכורות כשעבדנו יחד, וגם אני הייתי מיליונר. אבל הועד העדיף להיות פקיד ואני חברתי בהרפתקאות" (מנחם גולן מתייחס לפרידה מבן דודו יורם גלובוס).

 

  • "כל החיים אני לא בנאדם רכושני, לא אוסף כספים, לא מניפולטור. גם כשהיתה לי חברה של מיליארד דולר, חייתי עם הסנדביצ'ים במשרד. לא הלכתי למסיבות חשיש של הוליווד ולא שיחקתי טניס. לא היה לי בית בבברלי הילס עם בריכה, רק דירה" (מנחם גולן).

 

  • "אני מתעלם מהביקורת, אחרת לא אחיה יותר, אבל זה צובט וגורם למבחן אישי של איפה טעיתי, אם טעיתי" (מנחם גולן מתאר את יחסו לביקורות, 2007).

 

  • "אני אוהב מה שאני עושה וכשאני לא עושה טוב אני מודה. ודאי שיש דברים שהייתי עושה אחרת, אבל אני נוטה לשכוח אותם. יש שגיאות שנעשו בסרט זה או אחר, אם זה בקאסטינג או בדברים אחרים. כשיש ביקורת אני כמה ימים סובל. כשמבקר לא מוצא בסרט שלי אף נקודת אור, אני מרגיש שנטפלים אלי אישית. שיש עליהום עלי. נכון, אני לא מתיימר להיות אלמודובר או הפלינים והדה־סיקות של העולם, אבל בכל מקום יש גם את הסרטים המבדרים, העממיים, שמביאים את המנטליות המקומית, ואני עושה אותם (מנחם גולן, 2007).

 


מידע נוסף

 

האנציקלופדיה המצולמת - מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי מגיע ל-ynet, בקטעים בלעדיים מתוך ראיונות שנערכו עם אנשי המפתח של תעשיית הסרטים המקומית לדורותיה. והפעם - מדוע ירה מנחם גולן על מטוס ישראלי בצילומי "מבצע יונתן"?

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הסרט "הכתובה" לא יהפוך את מנחם גולן ליקיר המבקרים המקומיים - אך שמוליק דובדבני סבור שיש להסיר את הכובע בפני מנחם גולן, שבלעדיו לא היתה פה תעשיית קולנוע. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

"מרגו שלי" - סרטו של מנחם גולן, לדעתה של אריאנה מלמד הוא אחד מנכסי צאן הברזל של הקולנוע הישראל. הסיפור אודות צעירה מהפריפריה הזנוחה, ומרצה בכיר מהאונברסיטה, על רקע נופיה המרהיבים של ירושלים. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

רגע לפני שהאוסקר נגזל מיוסף סידר ופמלייתו, התארח בתוכנית מנחם גולן - אדם שכבר הספיק לראות כמה שטיחים אדומים בחייו - ואיתו סיפורי מורשת מעולם הקולנוע הישראלי. כתבה מצולמת באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הכוכבים של גולן - ז'ראר דפרדייה, שארל אזנבור וגילה אלמגור כבר התחייבו להשתתף בסרט הבא של מנחם גולן. אמה תומפסון בחוץ. על סרטו הבא של גולן, באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

מהומור יהודי בלודג', ועד ליצירת סלנג עברי חדש של הגששים - כל מה שרצית לדעת על הקומדיה הישראלית, פרוייקט של אנציקלופדיה ynet

לפרוייקט המלא - לחצו כאן

 

אני מנחם גולן - מה שלא עצר את מנחם גולן עד היום, בטח שלא יאט אותו בגיל 82. בימים אלה הוא עמל על הפרויקטים הבאים, אבל עד שיסיים ביקשנו ממנו לענות על השאלון הבא. פרופיל. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©