אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מיכאיל גורבצ'וב
מיכאיל גורבצ'וב צילום: רויטרס
 
מיכאיל גורבצ'וב עם בוריס ילצין בדיון בפרלמנט, 1991
מיכאיל גורבצ'וב עם בוריס ילצין בדיון בפרלמנט, 1991 צילום: איי אף פי
 
מיכאיל גורבצ'וב עם רעייתו ראיסה, 1995
מיכאיל גורבצ'וב עם רעייתו ראיסה, 1995 צילום: איי פי
 
מיכאיל גורבצ'וב בפגישה עם אריאל שרון
מיכאיל גורבצ'וב בפגישה עם אריאל שרון צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ברית המועצות
 רוסיה
 קומוניזם
 יורי ולדימירוביץ' אנדרופוב
 פרסטרויקה וגלסנוסט
 אפגניסטן
 מלחמת המפרץ הראשונה
 המלחמה הקרה
 בוריס ניקולאייביץ' ילצין


תחומים קשורים
 אישים בעולם


 
 
 

מיכאיל סרגייביץ' גורבצ'וב


Mikhail Sergeyevich Gorbachev

מיכאיל סרגייביץ' גורבצ'וב (נולד 1931), מדינאי סובייטי, אחרון נשיאי ברית המועצות; חתן פרס נובל לשלום לשנת 1990.

בן למשפחת איכרים במחוז סטברופול שבדרום-מערב רוסיה, עבד בחקלאות לפני שהחל ללמוד משפטים במוסקבה ב-1952. באותה שנה נעשה חבר המפלגה הקומוניסטית, ועם סיום לימודיו ב-1955 חזר למחוז הולדתו כעסקן מפלגתי.

ב-1971 נעשה חבר הוועד המרכזי של המפלגה, וב-1980 נתמנה לחבר בפוליטביורו - כנראה בהשפעת מיכאיל סוסלוב, האידיאולוג הראשי של המפלגה, שפרש עליו את חסותו - והיה לצעיר חבריו של גוף קשיש זה. בתקופות שלטונם הקצרות של יורי אנדרופוב וקונסטנטין צ'רניינקו התבלט גורבצ'וב בפעילותו בפוליטביורו, והסתמן כיורש עתידי להנהגה. ואכן, אחרי מות צ'רניינקו נבחר גורבצ'וב למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הסובייטית (1985). ב-1988 נבחר לנשיא ברה"מ (במינוח הרשמי, יו"ר הנשיאות של הסובייט העליון) ל-5 שנים, מעמד שהקנה לו סמכויות רבות עוד יותר.

מאז עלה לשלטון נאבק בכוחות השמרניים במפלגה הקומוניסטית וניסה לפתור את בעיות הכלכלה של ברה"מ ואת בעיותיה הלאומיות והחברתיות. משלא עלה הדבר בידו בדרכים המסורתיות, החליט לנפץ אותן ופתח בתהליך של דמוקרטיזציה מוגבלת. את הרפורמות שהנהיג כינה ג'ורבצ'וב בשמות "גלסנוסט" (פתיחות) ו"פרסטרויקה" (בנייה מחדש). במסגרת זו הורחב חופש הדיבור, לרבות מתיחת ביקורת על מוסדות המפלגה והשלטון, הונהגו בחירות חשאיות באחדים ממוסדות המפלגה, ואף הותרה פעולתו המוגבלת מאוד של שוק חופשי.


 

רונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב חותמים על הסכם לפיקוח על החימוש, 1987 (צילום: רויטרס)

 

במושגים מערביים היו אלה צעדים מתונים מאוד, אך בברה"מ הם היו שקולים כנגד מהפכה חדשה, ורבים מוותיקי המפלגה והממסד הכלכלי, הממשלתי והצבאי התנגדו להם. התנגדות עזה התעוררה גם לצעדים שנקט בתחום מדיניות החוץ, שכן גורבצ'וב הגיע להסכמה עם ארה"ב על פינוי הדרגתי של כוחות ברה"מ מהמדינות הקומוניסטיות במזרח אירופה, הסכים לאיחודה מחדש של גרמניה, הסיג את כוחות ברה"מ מאפגניסטן ותמך בברית המדינות שקמה נגד פלישת עירק לכוויית. מעל לכול, גורבצ'וב שם למעשה קץ למלחמה הקרה הבין-גושית, בשורה של הסכמים עם ארה"ב ובהימנעותו מלהתערב בנפילת המשטרים הקומוניסטיים באירופה המזרחית החל מ-1989. על כך זכה בפרס נובל לשלום ב-1990.

ב-1989 ניצח גורבצ'וב על בחירתו של סובייט עליון חדש. אף שגוף זה נותר עדיין חד-מפלגתי למעשה, היה זה הפרלמנט האמיתי הראשון בתולדות ברה"מ, משום שנבחר בבחירות חשאיות, ניהל את דיוניו בגלוי והתיר מתיחת ביקורת על הממשלה. גורבצ'וב נבחר לנשיאו של גוף זה, וכך הוסיף להחזיק בכהונת נשיא ברה"מ. אחת מתוצאות הדמוקרטיזציה הגוברת היתה התחזקותן של נטיות פלגניות ברפובליקות האסייניות של ברה"מ ובבלטיות, אולם גורבצ'וב פעל ביד חזקה למניעת התפרקותה של ארצו, ואף שיגר את הצבא לדכא מהומות.

באותה המידה התנגד גורבצ'וב לרפורמות כלכליות מרחיקות לכת, והשאיר את המשק הסובייטי במצבו הריכוזי חסר היעילות. המצב הכלכלי הלך והידרדר, וחופש הביטוי שהנהיג התגלה כבומרנג, משום שעתה נמתחה עליו ביקורת חריפה. אחרי תקופה של חוסר החלטיות, פנה גורבצ'וב לאחור בסוף 1990 וביקש לעשות יד אחת עם השמרנים במפלגתו ועם מנגנוני הביטחון.

אולם אלה לא בטחו בו עוד, ובאוגוסט 1991 ניסו להדיחו. הם לכדו אותו ואת בני משפחתו בבית הנופש שלהם והכריזו על ביטול הרפורמות. בראש ההתנגדות לניסיון ההפיכה עמד בוריס ילצין, שכיהן אז כנשיא הרפובליקה הרוסית בברה"מ, וסימל את רוח הרפורמה עוד יותר מגורבצ'וב עצמו. הקושרים נעצרו וגורבצ'וב חזר למלא את תפקידו, אבל מעמדו נחלש מאוד. בהנחייתו של ילצין, למעשה, הורה גורבצ'וב על פיזור הוועד המרכזי של המפלגה, התפטר מחברותו בה וביטל את פיקוחה על מוסדות השלטון, הצבא וביטחון הפנים. בה בעת ניסה להרחיב את סמכויות הרפובליקות, בלא לפרק את ברה"מ. אבל הוא איחר את המועד, ולא היתה לו עוד שליטה במתרחש.


 

גורבצ'וב זוכה לקבלת פנים אוהדת ממנהיגי הרפובליקה הרוסית, עם שובו למוסקבה לאחר כישלון נסיון ההפיכה נגדו, 1991 (צילום: איי פי)

 


ילצין פעל עתה על דעת עצמו, נטל את סמכויות השלטון וניהל מו"מ עם שלטונות הרפובליקות השונות כשווה עם שווים. ב-25.12.91 הוקם חבר המדינות העצמאיות, בהנהגת ילצין; ברה"מ חדלה להתקיים כשהתפטר גורבצ'וב מכהונת הנשיא באותו יום.

גורבצ'וב הסתלק מן החיים הפוליטיים בארצו, אם כי הוא מוסיף להופיע מפעם לפעם כמרצה בארצות חוץ. ב-2000 פגעה בו מהלומה קשה עם מות רעייתו ראיסה.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©