אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אסופת מאמרים וצילומים העוסקים לאווגניקה


ערכים קשורים
 גנטיקה ותורשה
 ספרטה
 טאבו
 ביולוגיה
 צ'רלס רוברט דרווין
 אבולוציה
 אבירות
 אנדרו קרנגי
 אוליבר ונדל הולמס הבן
 נאציונל-סוציאליזם
 סר רונלד איילמר פישר
 ג'ון ברדון סנדרסון הלדיין
 פביאנים
 הרולד ג'וזף לסקי
 ג'ון מיינרד קיינס
 הרברט ג'ורג' ולס
 ג'ורג' ברנרד שואו
 ארתור ג'יימס בלפור
 סר וינסטון צ'רצ'יל
 מלחמת העולם השנייה
 שואה
 הנדסה גנטית
 מיזם גנום האדם
 תסמונת דאון
 מחלות תורשתיות
 פרס נובל


תחומים קשורים
 אבולוציה וגנטיקה
 ביולוגיה


 
 
 

אווגניקה


Eugenics

אווגניקה, כינוי לתוכניות שונות לשכלול הגזע האנושי בדרכים גנטיות, דהיינו פעולה לצמצום רבייתם של בני אדם הנחשבים בעלי תכונות נחותות, מחד גיסא, ועידוד רבייתם של הנחשבים לבעלי תכונות משובחות, מאידך גיסא. למעשה, אווגניקה היא יישום רעיון ההשבחה מגידול בהמות אל המין האנושי.

 

בזמנים ובמקומות שונים בהיסטוריה רווחו דעות שעל בני האדם לשקוד על שיפור גזע האדם. בספרטה היו הורגים ילדים בעלי מום, מחשש שיעמידו דורות של בעלי מום. וגם בתרבויות אחרות היו איסורי חיתון מסוגים שונים, לא מנימוקים פולחניים בלבד, כי אם גם במחשבה שחיתון בניגוד לאיסורים אלה יעמיד צאצאים פגומים.

 

התפתחות הביולוגיה המודרנית, שהביאה בין השאר להפיכת ההשבחה מאמנות אינטואיטיבית בעיקרה לטכנולוגיה המבוססת על עקרונות מדעיים, העניקה תנופה גם לרעיונות האווגניים. חלוץ הפצתם של הרעיונות הללו היה האנתרופולוג והחוקר הנוסע האנגלי סר פרנסיס גולטון (1822 - 1911), דודנו של צ'רלס דרווין, שחיבר את ספרו הראשון בנושא זה ("הגאון התורשתי") ב-1869, וב-1883, בקובץ מאמריו, טבע את המונח "אווגניקה" (מיוונית, "לידה טובה"). מתוך הסתמכות על משנתו האבולוציונית של דודנו המפורסם ממנו, אם כי בניגוד גמור להלוך מחשבתו של דרווין, קבע גולטון כי ניתן להשביח את המין האנושי כדרך שמשביחים צאן ובקר, והחל להטיף למימוש הרעיון.

 

משנתו החדשה של גולטון התפרסמה ברחבי העולם הדובר אנגלית במהירות הבזק, ורבים דבקו בה. ב-1909 ניתן לו תואר אבירות על הישגיו המדעיים, רוצה לומר, על פיתוחו של "מדע" האווגניקה (שמעולם לא היה מדע במובנה המקובל של מלה זו). אחד מחסידיו הנלהבים הראשונים היה הסטטיסטיקאי הדגול קרל פירסון, הראשון שהעניק לאווגניקה צביון לאומני: לדעתו, בתחרות העזה שהתנהלה בין בריטניה לבין גרמניה מאז שנות ה-80 של המאה ה-19, האווגניקה היתה הדרך שבה היה על בריטניה ללכת כדי לגבור על המתחרה הגדולה שלה.

 

הרעיון האווגני נקלט ונפוץ גם בגרמניה, וגם שם לבש מיד צביון לאומני. עם זאת, לפי שעה הוא נותר בגדר אידיאולוגיה בלבד. את צביונו המעשי קיבל לראשונה בארצות הברית. חסידי האווגניקה של שכנעו את איל ההון אנדרו קרנגי לממן את הקמתה של מעבדה לחקר האווגניקה: זו היתה ראשית דרכה של מעבדת קולד ספרינג הרבור (Cold Spring Harbor), כיום אחד ממוסדות המחקר הביולוגי הנחשבים ביותר. הזן האמריקני של האווגניקה שם דגש בצד השלילה שלה - הצורך במניעת התרבותם של בעלי תכונות נחותות. גלי ההגירה שהגיעו לארץ זו בתחילת המאה ה-20 עורו בלבבות רבים חששות מפני הידרדרות איכותה האנושית של ארצם, ועל רקע זה נחקק ב-1924 החוק להגבלת ההגירה, שנועד (אולי לא במפורש) לצמצם את מספר הנכנסים בשערי ארה"ב מארצות שאינן דוברות אנגלית, ובייחוד מאירופה המזרחית.

 

עוד לפני כן, ב-1911, נחקקו בשש ממדינות ארה"ב חוקים שהתירו עיקור בכפייה של חסרי "כשירות שכלית", ובטרם יצא העשור הצטרפו אליהן עוד תשע. עוד ועוד מדינות קיבלו חוקים כאלה בשנות ה-20 וה-30. בית המשפט העליון האמריקני ניסה בתחילה לסכל חקיקות אווגניות, אך ב-1927 שינה את טעמו והתיר למדינת וירג'יניה לעקר בכפייה אישה שנמצאה רפת-מוחין. השופט העליון אוליבר ונדל הולמס קבע בפסק דינו כי "שלושה דורות של אימבצילים הם די והותר". לפי אומדן עוקרו בארצות הברית, על פי 30 חוקים שונים שנחקקו ברמה המדינתית והפדרלית, כ-100,000 בני אדם בשל רפיון מוחין, עד שנות ה-70 של המאה ה-20 (!).

 

חוקים דומים נחקקו גם בארצות אחרות, וביניהן שבדיה, קנדה, נורבגיה, פינלנד ואיסלנד, וכמובן גרמניה הנאצית (אם כי שם העדיפו להמית את הנחותים, ולא לעקרם). ראוי לציין כי בריטניה לא קיבלה מעולם חוקים אווגניים, למרות תמיכתם הנמרצת של אישים ידועי שם ברעיון זה. ברשימתם יש כמה וכמה שמות מפתיעים: הביולוגים סר רונלד פישר, ג'וליאן הקסלי וגב"ס הלדיין (שאמנם היו עתידים להסתייג ממנו במועד מאוחר יותר, בדומה לרבים מהשמות הבאים ברשימה); הסוציאליסטים הפביאנים הרולד לסקי, סידני וביאטריס וב, ג'ון מ' קיינס, ה"ג ולס, ג'ורג' ברנרד שואו ועוד; מדינאים כמו ארתור בלפור וּוינסטון צ'רצ'יל; ורבים אחרים.

 

השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 הראשונות העניק משנה תנופה לתנועה האווגנית, שכן רבים בארצות המערב תלו את קולר האבטלה והעוני בניוון החברה מחמת רבייתם הבלתי מרוסנת של המוני העם. אך לא ארכו הימים וגרמניה הנאצית חשפה לעיני כול את התוצאות וההשלכות של אימוץ האווגניקה כאידיאולוגיה רשמית וכתוכנית פעולה. אחרי תום מלחמת העולם השנייה והשואה, פשט הרעיון האווגני את הרגל. מאז ואילך, כמעט לא נמצאו מדענים, הוגי דעות ואנשי ציבור שהעזו להביע תמיכה בו - יהיו אשר יהיו השקפותיהם האישיות.

 

עם זאת, בעידן המודרני של הנדסה גנטית, פענוח הדרגתי של גנום האדם ופיתוח מבדקים נוחים ומהירים לזיהוי תכונות גנטיות, החל מזוויגו של עובר וכלה בנטייה למחלות תורשתיות מסוימות, מתעוררות שוב שאלות קשות: גם אם נניח שמקובל כיום כי אין לחברה דמוקרטית זכות לכפות על חבריה עיקור, או איסור הולדה בדרך אחרת, האם מותר בכל זאת להורים להפיל עובר משום שאין הוא בן הזוויג הרצוי להם (מעשית, כמעט תמיד, בת ולא בן), או משום שהוא עתיד ללקות בתסמונת דאון או במחלה תורשתית חשוכת מרפא, או משום שעיניו אינן בצבע הרצוי? במילים אחרות, גם אם אווגניקה "ציבורית" פסולה, האם מותרת אווגניקה "פרטית"?

 

הרעיון האווגני החל לבצבץ שוב גם בהיבטו האחר, ה"השבחתי", למשל בדמות ההצעה להקים בנק זרע שכל תורמיו חתני פרס נובל. אין ספק שהוא עתיד לשוב ולהופיע במסווים שונים בשנים הבאות, ולהעמיד עוד ועוד דילמות מוסריות ומשפטיות בפני החברה האנושית.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©