אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 אזרח מנסה לפרוץ את החומה, ברלין 1989
אזרח מנסה לפרוץ את החומה, ברלין 1989 צילום: איי פי
 
אישה בורחת דרך חלון ביתה לצד המערבי של ברלין, 1961
אישה בורחת דרך חלון ביתה לצד המערבי של ברלין, 1961 צילום: Gettyimages Imagebank
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 תערוכה בתמונות שנחנכה עם מלאת עשור לנפילת החומה


ערכים קשורים
 מלחמת העולם השנייה
 ועידת פוטסדם
 תוכנית מרשל
 ולטר אולבריכט
 פשיזם
 כדור פורח
 קפיטליזם
 מיכאיל סרגייביץ' גורבצ'וב
 פרסטרויקה וגלסנוסט
 ליברליזם
 אריך הונקר
 שטאזי
 גרמניה
 ברלין
 המלחמה הקרה


תחומים קשורים
 המאה ה-20 ואילך


 
 
 

חומת ברלין


Berlin wall

הרקע להקמת החומה |  הקמת החומה |  נסיונות בריחה |  הרפורמות שקדמו לנפילת החומה |  ההמונים מפילים את החומה |  ציטוטים |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

חומת ברלין, חומת בטון שהקימו שלטונות גרמניה המזרחית בשנת 1961 כדי למנוע בריחה של תושבי המדינה לגרמניה המערבית. במשך 28 השנים הבאות חצתה החומה את העיר ברלין לשני חלקים, וסימלה יותר מכל את המלחמה הקרה בין העולם המערבי לגוש הקומוניסטי. הפלת החומה ב-9 בנובמבר 1989 סימנה את נפילתו של המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית, ואת תהליך איחודה מחדש של גרמניה.

 

"פארק החומה" בשכונת פרנצלאוור-ברג. עיריית ברלין עושה מאמצים לשמר חלקים מחומת ברלין כמורשת היסטורית של העיר. ב"פארק החומה" ניתן עוד למצוא חלק קצר מהחומה ועליו ציורי גרפיטי של עוברי אורח (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 


הרקע להקמת החומה

בתום מלחמת העולם השנייה נועדו ארבע המעצמות המנצחות ארה"ב, בריטניה, צרפת וברה"מ בוועידת פוטסדם שהתקיימה ביולי 1945, בנוגע לעתיד גרמניה ולחלוקתה. שלוש בנות הברית איחדו את חלקיהן תחת מנהל משותף והנהיגו את המטבע של גרמניה המערבית. בתגובה ביקשה ברה"מ לנתק את ברלין מגרמניה המערבית.

 

ב-7 באוקטובר 1949 נוסדה הרפובליקה הדמוקרטית גרמנית (מזרח גרמניה), וברלין המזרחית הוכרזה כבירתה. אוכלוסיית ברלין המזרחית מנתה כמיליון ורבע תושבים, ואוכלוסיית ברלין המערבית מנתה למעלה משני מיליון תושבים.

 

בשנות ה-50 שוקמה ברלין המערבית בסיוע ומימון אמריקני (במסגרת תוכנית מרשל האמריקנית לסיוע) כהוכחה לשגשוג המערב מול נחשלותה של גרמניה המזרחית. בשנת 1952 נסגרו הגבולות בין מערב גרמניה למזרחה, למעט הגבול בברלין שנשאר פתוח. אף שנקודות ביקורת רבות היו סגורות בברלין, תנועת הרכבת העילית והתחתית, והתחבורה הציבורית המשיכה לחצות את העיר המחולקת.

 

ב-1953 במחאה על תנאי המחייה הגרועים במזרח בברלין פתחו התושבים בגל מהומות נגד השלטון הקומוניסטי. לאחר שהתגברו המהומות נכנסו לברלין כוחות שריון של הצבא האדום, שדיכאו באכזריות כל ניסיון התקוממות. מנובמבר 1953 היה על אזרחי גרמניה המזרחית להצטייד באישור מיוחד כדי לעבור למערב.

 

נשים מנופפות לשלום לבניהן ונכדיהן שבצד המערבי של החומה, 1961 (צילום: Gettyimages/Imagebank)

 

מכיוון שעד הקמת החומה, אזרחי מזרח גרמניה יכלו לנוע בחופשיות יחסית למערבה, הוביל הפער בין שתי המדינות לבריחתם של 2.6 מיליון אזרחי גרמניה המזרחית (מתוך 17 מיליון תושבים) למערב. רבים מן הבורחים היו משכילים וגרמניה המזרחית איבדה כוח עבודה מיומן.

 


הקמת החומה
כדי לעצור את בריחת התושבים (בעיקר המשכילים) הקימה הממשלה המזרח גרמנית, בראשות המזכיר הכללי של המפלגה
ולטר אולבריכט, חומה בלב ברלין באוגוסט 1961, שחצתה באופן מעשי את העיר לשני חלקים. לטענת השלטונות הקומוניסטים, החומה נבנתה כדי להגן על מזרח-גרמניה מפני התוקפנות הפשיסטית של המערב, וכדי למנוע את פעילותם של סוכני מודיעין מהמערב. מעבר תושבים בשני הכיוונים נאסר לחלוטין (למעט בעלי אישור רשמי מהממשלה), ואפילו מערכת הרכבת התחתית הופרדה ונותבה מחדש בשני חלקי העיר. כל הדרכים שחצו את ברלין נסתיימו בחומה, למעט שערים אחדים שהיו נתונים תחת אבטחה כבדה.

 

את הקמת החומה ניתן לחלק לארבע שלבים עיקריים. השלב הראשון, בשנת 1961, החל בהצבת גדר תיל גבוהה ובמחסומים. בשלב השני, בין השנים 1962 – 1965, הוצבה גדר תיל משופרת. בשלב השלישי, בשנת ,1965 נבנתה חומת בטון. בשלב הרביעי, בשנת 1975, נבנתה חומה מבטון מזוין מלווה בעמדות מבוצרות: כ-16 מיליון לוחות בטון בגובה של כ-3.60 מטר נמתחו לאורך 155 ק"מ. לאורך תוואי הגדר היו אזורי חיץ ובהם נחפרו תעלות, הונחו גדרות חשמליות, שדות מוקשים, 116 מגדלי שמירה וכ-20 בונקרים גדולים. השמירה על החומה היתה קפדנית במיוחד ונקבע נוהל ירי בעוברים ללא היתר.

 

לאורך החומה נקבעו שמונה מעברים שאפשרו תנועת מכוניות ואנשים שבידם רשיונות מעבר מתאימים. המעבר הראשי והמפורסם ביותר, שרבות נכתב עליו בספרי ריגול, הוא "צ'קפויינט צ'רלי" (הניצב על כנו באופן סמלי גם היום). המעבר היה למקום מפגש מועדף של גורמים רשמיים ושל אנשי כוחות הביטחון משני הצדדים לתצפית על הנעשה בעברה השני של העיר. בצד המזרחי הקימו הסובייטים מגדל תצפית, מחסומים מוצלבים ונקודות ביקורת מרובות נתיבים.

 

נקודת הביקורת "צ'קפוינט צ'רלי", 1962 (צילום: Gettyimages/Imagebank)

 

ההשפעות המיידיות של בניית החומה היו בעיקר על האזרחים המזרח גרמנים שלא יכלו לעבור למערב. משפחות נחלקו, ועובדים שעבדו במערב איבדו את מקור פרנסתם. באופן פרדוכסאלי, דווקא הקמת החומה הפיגה את חששות המערב מפני השתלטות של המזרח על כל ברלין.

 

החיים לצד החומה פיתחו דינמיקה משל עצמם. בני משפחה במערב העיר הניפו את ילדיהם כדי שקרוביהם בצד המזרחי יוכלו לראותם. החומה מצידה המערבי כוסתה ביצירות גרפיטי כולל של אמנים ידועים כקית' הרינג, ובסיסמאות רבות. האזורים בסמוך לחומה שימשו לא פעם לנשיאת נאומים פוליטיים וקיומם של עצרות והופעות. יתר על כן, החומה לא הצליחה למנוע את קליטת שידורי הרדיו והטלוויזיה המערביים, ואזרחי המזרח יכלו ללמוד על-אודות התחדשות העיר המערבית מהם, לעומת הזנחתה של העיר המזרחית.

 


נסיונות בריחה
על פי ההערכה מאז הקמת החומה ועד להפלתה הצליחו כ-5,000 תושבים לעבור אותה ללא היתר. מספר הנסיונות הכושלים אינו ידוע בבירור אך ההערכה היא כי 200 בורחים לערך נורו למוות על ידי חיילי משמר הגבול של גרמניה המזרחית. בתחילה נהגו הבורחים לקפוץ מעל לגדר התיל, או מחלונות שהיו בדירות ליד החומה. לאחר מספר נסיונות אסרה ממשלת גרמניה המזרחית על מגורים ליד החומה, והחלונות בבניינים הסמוכים נאטמו. בנוסף הוצאה מחוץ לחוק מכירת החבלים באיזורים הסמוכים.

 

אחד המקרים הידועים שצולם ותועד במצלמות טלוויזיה הוא מקרה בריחתו של חייל משמר הגבול קונרד שומאן (Conrad Schumann), שביום שבו הוא וחברי פלוגתו הניחו את גדר התיל, בהחלטה רגעית, רץ וקפץ מעל הגדר לצד המערבי ביוצרו רגע היסטורי שנפס בעדשת מצלמתו של הצלם פטר לייבינג. אלפי עיתונים רכשו את התמונה שלייבינג צילם, וזיכוהו בפרס תמונת העיתונות הטובה ביותר לשנת 1961.

 

רבות ומגוונות היו דרכי הבריחה בין שני חלקי העיר: באמצעות מטוסים קלים, גלישה על קווי חשמל, ואף היו ששיריינו את מכוניתם ונסעו במלוא העוצמה דרך נקודת הביקורת ופרצוה.

 

אחד מנסיונות הבריחה הטרגיים ביותר היה של צעיר מזרח גרמני בשם פטר פכטר (Peter Fechter‏) ב-17 באוגוסט 1962. פכטר ניסה לעבור דרך גדר התיל אך הסתבך בה ונורה על ידי המשטרה המזרח גרמנית. פכטר דימם למוות כשגופו מסובך בגדר התיל אל מול מצלמות הטלוויזיה. אף צד לא יכול היה לגשת לחלצו: האמריקאים מהצד המערבי לא יכלו לגשת לפכטר שכן הלה היה בצד המזרחי, והחיילים הסובייטים מהצד המזרחי לא יכלו לחלצו כי חששו להתגרות בחיילי הצד המערבי. מותו הצית סדרה של התפרעויות הן במזרח והן במערב נגד השלטון המזרח גרמני, והוביל להגבלת הוראות פתיחה באש מהצד המזרחי.

 

רשת מנהרות ענפה נחפרה מתחת לחומה, ושימשה להברחות ולמעבר בני אדם. המנהרה הראשונה המוצלחת הידועה נחפרה בבית קברות. אנשים שתכננו לברוח העמידו פני מתאבלים ואז התחמקו דרך אחד הקברים שהיה פתח למנהרה. מנהרה נוספת שדרכה עברו ככל הנראה כ-29 איש נחפרה במרתף של בית ברחוב ווסטרשטראסה 60 (Westerstrasse).

 

תעלות ביוב היוו אופציה מוצלחת למעבר בין שני חלקי העיר מכיוון שנבנו לפני המלחמה הקרה ולא נאטמו. ידועים מכול הם קבוצה של סטודנטים למשפטים בשם גירמן גרופ (Girrmann Group) שהקימו רשת לזיוף אשרות מעבר והברחת אנשים דרך תעלות הביוב. לאחר שהשיטה התגלתה, הוחלפו כל פתחי הביוב במכסים שעמידים בפני ניסור. לפי מספר עדויות, חברי הקבוצה הצליחו להבריח מאות אנשים.

 

כושר ההמצאה המפותח של הרוצים להמלט נחשף כאשר שתי משפחות, סטרלציק (Strlzycks) ווצל (Wetzels), הצליחו לחצות את הגבול בטיסה בכדור פורח. דרך מעוררת השראה זו שימשה בסיס לסרט של אולפני דיסני (Night Crossing, 1981).

 

הנס פטר סטרלציק, מכונאי טיס בן 31 שהתמחה בחיל האוויר המזרח גרמני תכנן את בניית הכדור פורח בעזרת ידידו פרנץ וצל, ונשותיהם של השניים רכשו בד ניילון בכמויות קטנות כדי שלא לעורר חשד. בטיסה היו ארבעה מבוגרים וארבעה ילדים, והיא ארכה כ-20 דקות, ובסופה נחתו שתי המשפחות בצד המערבי של גרמניה. לדברי המשפחות סיבת הבריחה היתה מטעמים פוליטיים ולא כלכליים. לאחר המקרה הזה החל פיקוח חמור על מכירת בדי ניילון.

 

ניסיונות הבריחה השונים היוו מוקד למבוכה והשפלה עבור הגוש הקומוניסטי. מעבר לכישלון המעשי במניעת הבריחות, סימלה תנועת הבריחה את העדפתם הברורה של האזרחים לחיים תחת שלטון מערבי-דמוקרטי על פני החיים תחת משטר קומוניסטי. יתר על כן, הבורחים הוצגו בגרמניה המערבית כגיבורים ולוחמי חירות. ביצוען של נסיונות בריחה מוצלחים הביאו בהתאם להחמרת המדיניות בגרמניה המזריחת עד להוצאת הוראה לשומרים לירות בכל מי שמנסה לברוח.

 

גם תחושותיהם של הבורחים לא היו שלמות, רבים מהם חשו שהם הפקירו את משפחותיהם מאחור. אחרים התקשו להסתגל לחיים בכלכלת שוק קפיטליסטית או חששו מהתנקשות של סוכנים חשאיים מהמזרח. לאחר האיחוד היו מזרח גרמנים שלא הסכימו להפגש מחדש עם קרוביהם שברחו למערב כי החשיבו אותם לעריקים ולבוגדים. יש לציין כי ארגוני המודיעין של גרמניה המזרחית עשו לא פעם שימוש ביחס האוהד (רשמית לפחות) לבורחים אל המערב על מנת להעביר אנשי מודיעין אל גרמניה המערבית.

 


הרפורמות שקדמו לנפילת החומה
תחילת כהונתו של
מיכאיל גורבצ'וב כנשיא ברה"מ (מרס 1985) סימנה את הרוחות החדשות שהחלו לנשב במזרח אירופה. עד אז האפשרות לשינוי פוליטי מכל סוג שהוא במדינות ברית ורשה היה מוגבל, והסובייטים התערבו בכוח כל אימת שהתעורר חשש ליציבות השלטונות הקומוניסטיים במדינות אלו: בגרמניה המזרחית ב-1953, בהונגריה ב-1956, ובצ'כוסלובקיה ב-1968.

 

עם עליית גורבצ'וב הכריז הלה שהכוחות הסובייטים אינם עתידים להתערב בעניינים פנימיים של המדינות החברות בברית ורשה, ובנוסף הכריז על רפורמות פוליטיות וכלכליות בעלות אופי ליברלי (פרסטרויקה וגלסטנוסט) בברית המועצות. הרפורמות הללו השפיעו על פולין והונגריה, והן החלו אף הן בתהליכי ליברליזציה. ההונגרים פתחו את הגבול עם אוסטריה השכנה, ובכך איפשרו לתושבי גרמניה המזרחית, שנסעו לנפוש בהונגריה (מה שהיה חוקי לחלוטין) לעבור לאוסטריה וממנה למערב גרמניה. מעל ל-1300 מאזרחי גרמניה המזרחית ברחו למערב גרמניה דרך הונגריה בשלושה ימים בלבד - הייתה זו הבריחה הגדולה ביותר מאז הוקמה החומה.

 

הרפורמות והשינויים שהתחוללו בשאר המדינות הקומוניסטיות באירופה עוררו את כעסם של אזרחי גרמניה המזרחית על קשיחותו היחסית של המשטר במדינתם. בסוף קיץ 1989 פרץ "משבר הפליטים" - אלפים ניצלו את הליברליזציה בצ'כוסלובקיה, בפולין ובהונגריה וביקשו מקלט מדיני בשגרירויות גרמניה המערבית בבירותיהן.

 


ההמונים מפילים את החומה
הפגנות המונים באוקטובר 1989, הביאו להדחתו של
אריך הונקר (ב-18 באוקטובר 1989), מנהיגה המיתולוגי של גרמניה המזרחית, מן השלטון.

 

עם הדחתו של הונקר צברה המחאה הציבורית תאוצה, והפגנות נגד כוחה המופרז של המשטרה החשאית (השטאזי) נערכו בערים הגדולות, כולל הפגנה של חצי מליון איש בברלין בתחילת נובמבר, והקמה של התארגנויות פוליטיות שונות ביניהן הפורום החדש (The New Forum).

 

בלחץ ההפגנות, החליטה ההנהגה הקומוניסטית להכיר בזכות המעבר של אזרחיה ממזרח למערב ברלין. ההחלטה היתה אמורה להכנס לתוקף ביום המחרת, ה-10 בנובמבר 1989. כדי לפרסם את דבר ההחלטה כינסה המפלגה מסיבת עיתונאים. כשנשאל חבר המפלגה גונטר שבובסקי מתי תכנס ההחלטה לתוקף, ענה בטעות שהיא תכנס במיידי וללא דיחוי, ובכך הקדים את נפילת החומה ביום.

 

בעקבות הצהרתו ששודרה בטלוויזיה נהרו המוני מזרח ברלינאים לחומה, נדהמים מכך שהשומרים מאפשרים להם לעבור. עד 22:30 , ב-9 בנובמבר, כל השערים נפתחו ואלפים החלו לנתץ אותה ואף לקחת פיסות למזכרת. בימים הבאים רבבות חצו את הגבול, ופחות משנה לאחר מכן, ב-3 באוקטובר 1990 אוחדה גרמניה למדינה אחת.

 

כיום נותרו חלקים מעטים מהחומה והם משמשים כאתרי הנצחה. מצבת זיכרון המורכבת מכ-1000 צלבים ופיסה מהחומה שייצגו את הבורחים הוצגה במהלך שנת 2004 ברחובות ברלין. נקודת המעבר צ'קפוינט צ'רלי הפכה למוזיאון, וחלקים רבים מהחומה נשלחו למוסדות שונים ברחבי העולם.

 


ציטוטים

 

  • "לפני אלפיים שנים האמירה הגאה ביותר הייתה 'Civis romanus sum' (אני אזרח רומא). היום, בעולם של חופש, האמירה הגאה ביותר היא 'Ich bin ein Berliner' (אני אזרח ברלין) ... כל בני האדם החופשיים, בכל מקום שבו הם חיים, הם אזרחי ברלין, ולכן כאדם חופשי אני גאה לומר את המילים 'Ich bin ein Berliner!' (הנשיא קנדי בנאום בברלין המערבית בשנת 1963).

 

  • "מצבנו הכלכלי היה טוב בקנה מידה מזרח גרמני, אך לא יכולנו עוד לשקר לילדנו" (משפחות הבורחים סטרלציק ווצל על הסיבה לבריחתם למערב).

 

  • "מר גורבצ'וב, הרוס את החומה הזו!" (רונלד רייגן , 1987, בביקור בברלין)

 

  •  "לחרויות יש מגרעות רבות והדמוקרטיה שלנו אינה מושלמת, אבל מעולם לא נדרשנו לבנות חומה כדי למנוע מאזרחנו לברוח" (קנדי, מתייחס לחומת ברלין).

 

  • "החומה חייבת להעלם, אבל עד שתעלם, העיר צריכה לחיות." (ראש עריית ברלין המערבית ווילי בראנדט).

 

  • "חומת ברלין תתקיים גם בעוד 50 ו-100 שנים, אלא אם הסיבות לבנייתה ייעלמו." (אריך הונקר, מנהיג מזרח גרמניה). 

 

  • "במזרח-גרמניה עושים פרסטרויקה...זהו עניין פנימי מזרח גרמני, ואיננו מתכוונים כלל להתערב. זו ארצם והם יודעים טוב יותר מה הם צריכים לעשות." (דובר משרד החוץ הסובייטי, גנאדי גראסימוב, בנוגע לנפילת החומה).

 

  • "פתיחת שערי חומת ברלין מהווה יום גדול לשוחרי החופש, אולם יהיה זה מסוכן להתקדם ברוח זאת מבלי להקדיש לכך מחשבה מעמיקה". (ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר לאחר נפילת החומה).

 

  • "אני מוכן לשים את בקבוק השמפניה בדלי הקרח, אבל עדיין לא לפתוח אותו. הגרמנים מסוגלים להחזיר את כל מה שהשיגו, ובדיוק באותה מהירות". (ד"ר ג'ורג' קארבר, סגן ראש הסי.איי.אי על נפילת החומה).

 

  • "המזרח עובר למערב" (כותרתו של עיתון הוושינגטון פוסט לאחר נפילת החומה).

 

  • "חומת ברלין איננה, התנדנדנה כמו שן חלב של ילד בן שש וקרסה." (מתוך כתבה בעיתון ידיעות אחרונות "סופשבוע בטלוויזיה", שלושה ימים לאחר נפילת החומה, 12.11.1989  ).

 

 


מידע נוסף

 

מפלגה בגרמניה: נקים מחדש את חומת ברלין - הפוליטיקה הגרמנית אינה רגילה להומור, אך מפלגה חדשה שהקים המגזין

הסאטירי "טיטניק", רוצה להקים את החומה מחדש. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

סקר: 1 מכל 7 גרמנים מתגעגע לחומת ברלין - למרות החגיגות הצפויות לכבוד 20 לנפילת החומה, סקר חדש מגלה ש-15% מהגרמנים דווקא מתגעגעים לחיים שלפני האיחוד. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

השטאזי נגד מייקל ג'קסון - השבוע התגלה כי בשנת 1988, חששה המשטרה החשאית של מזרח גרמניה מהופעתו של ג'קסון בברלין. הארגון פחד כי המעריצים  יתקרבו לחומה. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

גורבצ'וב: אירופה החמיצה הזדמנות ב-1989: נפילתה של חומת ברלין יצרה הזדמנות לעידן חדש של שיתוף פעולה, אך המערב החמיץ אותה. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

ברלין שבליבה חומה - לפני כמעט 20 שנה נפל הסמל הבולט ביותר של מסך הברזל שחצה את אירופה - חומת ברלין. היום אפשר לצעוד לאורך שרידיה וללמוד על ההיסטוריה עם מדריך אישי ממוחשב. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

 

 

 


בחנו את עצמכם
.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©