אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


טפטפת בשדה פלפלים
טפטפת בשדה פלפלים צילום: חנניה הרמן, לע"מ
 
השקיית צמחים בחממה באמצעות טפטוף
השקיית צמחים בחממה באמצעות טפטוף צילום: אילן מרסיאנו
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ורשה
 אליהו בן שלמה זלמן
 מאיר בן ברוך מרוטנבורג
 ציונות
 ברלין
 חיטה
 מוביל המים הארצי
 קיבוץ
 נגב
 כותנה
 תירס
 חממה
 שפכים
 מדינת ישראל
 מים
 חקלאות
 דשן


תחומים קשורים
 בוטניקה
 ישראל והציונות


 
 
 

טפטפת


Drip Emitter

פיתוח הטפטפת בישראל |  פיתוח ושיווק |  מידע נוסף

טפטפת. אמצעי השקיה הננעץ או מוברג לצינור מים, ומאפשר הזרמת מים מזערית ונקודתית לצמח, בשיטה הנקראת "טפטוף". שיטת השקיה, אשר פותחה בישראל,  ומאפשרת חיסכון במים והגדלה משמעותית של תפוקת הקרקע. הפצתה בעולם חוללה מהפכה בחקלאות, החליפה שיטות השקיה בנות אלפי שנים ואפשרה את הפצתם של גידולים באזורים שחונים.

 

טפטפת ננעצת (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

 

לטפטוף מספר יתרונות על שיטות השקיה מסורתיות כמו המטרה, התזה , ערפול והצפה. בטפטוף המים מוחדרים לקרקע מגובה אפסי. כך נמנעת התאיידות של מים באוויר ונחסכת האנרגיה המושקעת בהמטרה. כמו כן, בטפטוף המים מוחדרים לקרקע בנקודה אחת ומשם מחלחלים אל שורשי הצמח באופן תת קרקעי. כך מצומצמת הופעת העשבייה לנקודת ההשקיה ונמנעת התהדקות הקרקע המפריעה לצמח לקבל אוויר.

 

יתרונות נוספים של הטפטוף הם היכולת להחדיר דשן דרך המים והשגת אחידות מירבית בהשקיה. בנוסף, הטפטוף לא מרטיב את נוף הצמח, כך נמנעות מחלות רבות הנגרמות כתוצאה מרטיבות.

 


פיתוח הטפטפת בישראל

שיטת הטפטוף היתה בשימוש החקלאות מימי קדם, ובמשך אלפי שנים פותחו סוגים שונים של טפטפות. פיתוח הטפטפת בישראל נעשה על ידי מהנדסי המים שמחה בלאס ובנו ישעיהו. שמחה בלאס נולד ב-1897 בוורשה, למשפחה של בעלי אדמות וסוחרים עשירים, שהיו גם בעלי ייחוס רבני מפואר (מצד אביו הוא מצאצאי הגאון מוילנה ומצד אמו מצאצאי המהר"ם מרוטנבורג). את הכשרתו כמהנדס קיבל בטכניון של וורשה ומתחילת דרכו המקצועית בחר להקדיש את עבודתו למפעל הציוני ולחקלאות.

 

בלאס שלח ידו בתחומים רבים בהם כושר ההמצאה והפיתוח שלו נפגש עם צרכיה של התנועה הציונית. בראשית שנות ה-20 חי בברלין ועבד על פיתוח מכונה לשתילת חיטה ובשנות ה-40 עסק גם בייצור נשק עבור ה"הגנה", אך יותר מכל התעניין בפיתוח משק המים בישראל ובמתן מענה לבעיות ההשקיה של החקלאים בארץ מדברית ומעוטת גשמים.

 

טקס חניכת קו המים ירקון-נגב. שמחה בלאס שלישי משמאל בין ח"כ אברהם הרצפלד ונשיא המדינה יצחק בן-צבי, 1955 (באדיבות חברת "מקורות")

 

ב-1927, עלה לארץ ישראל והחל לתכנן מפעלי מים. בלאס היה המהנדס הראשון שהציג תכניות מפורטות להקמת המוביל הארצי ולאחר קום המדינה, עמד בראש אגף המים במשרד החקלאות, שהיה אמון על ביצוע התכנית. ב-1956, התפטר מתפקידו הציבורי וחזר לפעול באופן פרטי, הפעם בשותפות עם בנו. השניים החלו לחקור את השפעתה של השקיה נקודתית ומזערית על גדילתם של עצים. ב-1959 פיתחו בלאס ובנו טפטפת ראשונה, שהורכבה מצינורית בעלת קוטר הולך וקטן. פתח היציאה של המים בצינורית זו, היה מזערי וכך נוצר הטפטוף.

 

ב-8 באוגוסט 1965, נחתם הסכם בין שמחה וישעיהו בלאס לבין קיבוץ חצרים שבנגב. במסגרת ההסכם, העבירו השניים את הידע שצברו אות הזכויות לשיווק והייצור של הטפטפת שפיתחו לידי הקיבוץ. בעקבות ההסכם, הקים קיבוץ חצרים את מפעל "נטפים" ותהליך הטמעתה של הטפטפת הישראלית בעולם החקלאות החל.

 


פיתוח ושיווק

בשנות קיומו הראשונות, עסק מפעל "נטפים" בשיווקה של "טפטפת בלאס". טפטפת זו הייתה מורכבת מצינורות פלסטיק שנכרכו סביב הצינור המרכזי שהוביל את המים. בסוף שנות ה-60, פיתחו ב"נטפים" את "טפטפת הקו האינטגרלית". טפטפות אלו, שולבו בתוך צינור המים המרכזי על ידי חיתוך הצינור והברגת הטפטפות. וויסות זרימת המים בטפטפת הושג על ידי יצירת מסלול זרימה תבריגי. בשלב זה, החלו לעשות שימוש בטפטפות להחדרת חומרי דישון לצמח.

 

מסלול הזרימה התבריגי, יצר סתימות חוזרות ונשנות בפתחי הטפטוף. כדי להתמודד עם התופעה, פותחה, בראשית שנות ה-70, טפטפת קו בעלת זרימה מערבולית, שנוצרה על ידי מסלול זרימה מבוכי בעל זוויות חדות. דגם זה, סבל מסתימות מועטות והפך להצלחה גדולה. הדגם שווק לארצות הברית, קנדה ואוסטרליה ושיטת הטפטוף הפכה לנפוצה בחקלאות העולמית.

 

השיווק לחו"ל יצר אתגר חדש עבור מפתחי הטפטפות, התמודדות עם שטחי גידול בעלי הפרשי גובה משמעותיים המשפיעים על זרימת המים. ב-1976 פותחה טפטפת חדשה. טפטפת זו, הייתה בעלת יכולת וויסות שאפשרה שמירה על ספיקת מים קבועה בהפרשי גובה של עד 35 מטרים. בנוסף, הייתה זו טפטפת בעלת מנגנון לניקוי עצמי.

 

בשנות ה-80 המוקדמות נעשו ניסיונות מוצלחים בהשקיה של
כותנה ותירס על ידי טפטוף. עד אז השתמשו בטפטפות להשקיה של עצי פרי בלבד. הרחבת הטכנולוגיה החדישה לתחום הכותנה והתירס פתחה שווקים חדשים, והגדילה את השפעת הטפטוף על מצב החקלאות בעולם כולו. ב-1983, פותחה הטפטפת האינטגרלית המולחמת הראשונה. טפטפת זו הורכבה כמקשה אחת, כשהצינור המרכזי והתקני הטפטוף מולחמים זה לזה, וניתן היה לגלול ולפרוס אותה במהירות. השימוש בשיטת הטפטוף, בהשקיה בגידולי שדה, העלה את תפוקת הקרקע של חקלאים ב-25%-30% וחסך משמעותית בהוצאה על מים.

 

בשנות ה-90 נוספו חידושים שונים לטפטוף. הטפטפת הננעצת, החדירה את שיטת הטפטוף לחממות ואפשרה הוספת נקודות השקיה בקו קיים באופן מהיר. כמו כן, פותח מסלול זרימה חדש שאפשר שימוש במקורות מים חלופיים כגון מי ביוב ומי מאגרים. החידושים של שנות ה-90 שולבו במערכות הקיימות. כמו כן, הטפטפות הפכו נפוצות במזרח הרחוק והחליפו את שיטת ההשקיה המסורתית באזורים אלה - ההצפה.

 

 

מפעל נטפים בקיבוץ חצרים (צילום: מאיר אזולאי)

 

ב-1998, קיבל מפעל "נטפים" את פרס "המצאת היובל" להמצאה הישראלית החשובה ביותר ב-50 שנות קיומה של מדינת ישראל. "נטפים" הוא המפעל הגדול ביותר לטפטפות בעולם, המספק ציוד השקיה ל-109 מדינות דרך 12 מפעלי יצור ברחבי העולם ו-26 חברות בנות העוסקות בשיווק, פיתוח והתקנה של מוצריו. לצד "נטפים", פועלות חברות נוספות בישראל בתחום הטפטוף, כולן שייכות למגזר הקיבוצי. הגדולה שבהן היא חברת "פלסטרו" של קיבוץ גבת.

 

במאה ה-21, הטפטוף הפך לשיטת ההשקיה המועדפת הן במטעים, הן בשדות והן בחממות. הטפטפת יצרה מהפכה בעולם החקלאות. בהפכה את ההשקיה המבוקרת לשיטה היעילה ביותר להשקיה ולדישון, יצרה הטפטפת מציאות שבה, אזורים מעוטי משקעים ובעלי קרקע דלה במינרלים הפכו לאזורים הפוריים ביותר מכיוון שהתנאים הטבעיים השוררים בהם לא השפיעו על תהליך הגידול. עקב כך, השתנתה לחלוטין התפיסה של "אזור פורה" ו"אזור שומם", שליוותה את התפתחותה של הציוויליזציה האנושית למן המהפכה החקלאית.

 


מידע נוסף

 

עמי אילון: מים שקטים – מפקד חיל הים וראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, מונה ב-2001 ליו"ר מועצת המנהלים של חברת "נטפים". בראיון הוא מספר על הפיכת החברה לתאגיד בינלאומי. כתבה באתר ynet 

לקריאה בכתבה – לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©