דמוסתנס (384 - 322 לפנה"ס), נואם ואיש מדינה באתונה. נחשב לגדול הנואמים של העת העתיקה, ושמו לצד שמו של קיקרו) נעשה שם-דבר ליכולת רטורית. הוביל את ההתנגדות האתונאית למקדוניה.
דמוסתנס התייתם מאביו בהיותו בן 5 או 6. הירושה שהשאיר האב אחריו נלקחה ממנו על ידי הנאמנים שמינה האב בעודו בחיים, ודמוסתנס תבע את כספו כאשר בגר.
הוא הצליח להשיג רק חלק מהירושה, אך הופעתו בבית המשפט הובילה אותו לעסוק בכתיבת נאומים משפטיים.
דמוסתנס התקשה בהופעותיו אלה, שכן סבל מגמגום והתקשה להתבטא. האגדה מתארת כיצד התגבר על המכשלה באמצעות אינסוף אימונים מול המראה, שבהם מילא את פיו בחצץ ודיבר דרכו. בסופו של דבר נעשה דמוסתנס דובר רהוט ונואם מוכשר ומבוקש בדמוקרטיה היוונית הקטנה...
