אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


צלאח אד-דין. הפך את דמשק לבסיס התקפה נגד הצלבנים
צלאח אד-דין. הפך את דמשק לבסיס התקפה נגד הצלבנים צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
הגנרל אדמונד אלנבי
הגנרל אדמונד אלנבי באדיבות הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית
 
חיילי צבא צרפת החופשית לאחר כיבוש דמשק במלחמת העולם השנייה, 1941
חיילי צבא צרפת החופשית לאחר כיבוש דמשק במלחמת העולם השנייה, 1941 צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
דוכן זיתים בשוק בעיר
דוכן זיתים בשוק בעיר צילום: איי פי
 
השוק המקורה חמאדיה
השוק המקורה חמאדיה צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ערבים
 מנדט
 כתבי המארות
 חתים
 דוד המלך
 ארם דמשק
 ממלכת ישראל
 אשור
 תגלת פלאסר
 פרס
 אלכסנדר הגדול
 דיאדוכים
 בית תלמי
 סלווקים
 נבטים
 רומא העתיקה
 קליאופטרה ה-7 תיאה פילופטור
 נירון קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס
 פאולוס הקדוש
 ביזנטיון
 עלי אבן אבו טאלב
 ח'ליפות
 בית עבאס
 בית פאטימה
 סלג'וקים
 ממלכת הצלבנים
 צלאח אד-דין
 בייברס ה-1
 ממלוכים
 קוראן
 טימור לנק
 האימפריה העות'מאנית
 הסהר הפורה
 מלחמת העולם הראשונה
 אדמונד אלנבי
 יוסף בן מתתיהו
 המרד הגדול
 בבל
 גירוש ספרד
 שבתי צבי
 קראים
 פרשת דמשק
 עלילת דם
 כל ישראל חברים
 מלחמת העצמאות
 סוריה
 אקלים
 חג'
 מכה


תחומים קשורים
 מקומות בארצות העולם


 
 
 

דמשק


Damascus

מבנה העיר ואתריה |  דמשק בעת העתיקה |  דמשק בתקופת הכיבוש המוסלמי |  דמשק במאה ה-20 |  יהודי דמשק

דמשק, בירת סוריה ואחת הערים העתיקות ביותר בעולם. שוכנת בדרום מערב סוריה באגן דמשק, שבו עוברים הנהרות ברדה (אמנה) ועוג' (פרפר). מקור שם העיר אינו ידוע, אך נראה כי מקורו אינו שמי. בערבית מכונה דמשק גם בשם - א(ל)שאם.  

 

העיר דמשק נמצאת בגובה של 690 מטר מעל פני הים. האקלים המאפיין את אזור העיר הוא אקלים יבשתי. כמויות הגשמים השנתיות אינן גדולות והתנודות בטמפרטורה גדולות. בעונת הקיץ הטמפרטורה עולה לעיתים אל מעבר ל-40 מעלות צלזיוס ואילו בעונת החורף היא יורדת באופן תדיר אל מתחת ל-0. גם בין היום לבין הלילה ישנו מעבר חד בטמפרטורות.

 

דמשק (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

הקרקע, שעליה שוכנת העיר, היא קרקע פורייה שאפשרה לתושבי העיר להתקיים בזכות עצמם במשך שנים. דמשק נחשבה במשך שנים לצומת דרכים חשוב. דרכה היו עוברים שיירות סוחרים מאזור ארץ ישראל צפונה ומאזור טורקיה דרומה. בשל כך, הייתה גם לעיר מסחר חשובה באזור המזרח התיכון. מאז הכיבוש המוסלמי קבלה דמשק תפקיד חשוב נוסף - היא שימשה כנקודת ההתחלה של שיירות עולי הרגל (החג') לעיר מכה.  

 

 


מבנה העיר ואתריה

העיר דמשק מורכבת מעיר עתיקה ועיר חדשה. העיר העתיקה שוכנת על גדות נהר הברדה והיא מוקפת חומה. דמשק נחשבת לאחת הערים העתיקות ביותר בעולם. בעיר העתיקה ניתן למצוא שרידים עתיקים מאוד למבנים ואתרים מן התקופה הרומית והביזנטית. עם הכיבוש הערבי לבשה העיר סממנים של סגנון בנייה ערבי - מוסלמי, שנשתמר עד היום. בעיר העתיקה שוכן מסגד בני אומיה הגדול, שנחשב לאחד המסגדים הגדולים והמפורסמים בעולם. בקצה הצפוני-מערבי של העיר העתיקה שוכנת מצודת דמשק, שנבנתה במאה ה-13 לספירה. מסביב למצודה מצויים שווקים רבים. תושבי העיר התגוררו ברבעי מגורים נפרדים זה מזה, בהם גם רבעים ליהודים ונוצרים. בתי המגורים שבעיר אינם מעוצבים מבחוץ והם לרוב בעלי חצר גדולה, שבמרכזה ברכת מים המוקפת בעצי פרי. חלונות הבתים אינם פונים אל הרחובות. הרחובות בעיר העתיקה הם לרוב סמטאות צרות ומפותלות. 

 

מסגד בני אומיה הגדול (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

במאה ה-19 החלה העיר להיות מושפעת מסגנונות בנייה אירופיים מודרניים והחלה גם בנייה מחוץ לחומות העיר. דמשק החדשה נבנתה מצפון ומדרום לעיר העתיקה. הונחה בה מסילת ברזל ונבנו בה מבנים מודרניים, הכוללים היפודרום, מרכזי מסחר ופרברי מגורים חדשים. מצפון מערב לעיר העתיקה נבנה הפרבר אלצלאחיה ומדרום לעיר העתיקה נבנה פרבר אלמידאן. בתחילת המאה ה-20 נוסדה אוניברסיטת דמשק (1923) ובנוסף הוקמו ספריות ציבוריות, מוזיאונים והוצאות ספרים. בתקופת המנדט הצרפתי נבנו בעיר גם מוסדות ממשל מודרניים, ששימשו לאחר מכן גם את ההנהגה הסורית העצמאית.  

 

דמשק הייתה במשך שנים הייתה מרכז מסחר ותעשייה. בתקופות קודמות היא נודעה בזכות ייצור פירות יבשים, יין, צמר, פשתן ומשי. בעיר גם ייצרו חרבות פלדה גמישות במיוחד. כיום בעיר מתקיים סחר בתאנים ובשקדים ובפירות נוספים מהאזור. כמו כן, בעיר מתקיימת מלאכת יד של מוצרים ממשי ומעור, רקמה בזהב ובכסף, מוצרי עץ, נחושת ופליז. במאה ה-20 נפתחו בעיר מרכזי תעשייה המייצרים מוצרי טקסטיל, משי ומני מזונות שונים.  

 


דמשק בעת העתיקה

מכתבי המארות המצריים, מתחילת האלף השני לפני הספירה, עולה כי באזור דמשק התקיים יישוב קבע, המכונה ארץ אפום. על פי כתבי המצרים, נראה כי באזור שכנו שבטים שמיים. עם זאת, לאזור חדרו גם שבטים לא שמיים, כמו החתים ושבטים אחרים ממוצא הודו-אירופי. השם דמשק נזכר לראשונה בכתבים מצריים מן המאה ה-15 לפני הספירה. החל מן המחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה נשלטה דמשק בדרך כלל על ידי המצרים והיא הצליחה להשתחרר משלטונם רק במאה ה-12 לפני הספירה, עם ירידת כוחה של מצרים.

  

בסוף האלף השני לפני הספירה הגיעו לאזור דמשק הארמים. על פי המקרא ניהל המלך דוד מלחמות עם הארמים מדמשק ובסופו של דבר הצליח להכפיף את העיר תחת שלטונו. דמשק השתחררה משלטונה של ישראל בימי המלך שלמה. אז הקימו הארמים את מדינת ארם דמשק, שהשתרעה מאזור חלב שבצפון ועד לממלכת ישראל בדרום. עיר הבירה של מדינה זו הייתה דמשק. ממלכת ארם דמשק הייתה ממלכה יריבה לממלכת ישראל וניהלה עימה לא מעט מלחמות. בשנת 805 נפלה דמשק בידי אשור ושועבדה לה. בשנת 732 לפני הספירה החריב מלך אשור, תגלת פלאסר ה-3, את העיר, הגלה את תושביה והעביר אליה תושבים זרים. מאוחר יותר בשנת 720 ניסתה דמשק למרוד באשורים, אך ללא הצלחה. בתקופת שלטונם של האשורים הפכה דמשק לפחווה אשורית והיא שמרה על מעמדה המיוחד באזור גם בתקופת הפרסים

 

בסביבות שנת 333 לפני הספירה כבש המצביא היווני, אלכסנדר מוקדון, את דמשק מידי הפרסים. לאחר מותו, פרצו מלחמות הדיאדוכים ודמשק הייתה נתונה למלחמות מתמשכות, בין בית תלמי לבית סלווקוס. בסופו של דבר, גברה ידם של הסלווקים על העליונה והם החזיקו בדמשק עד לנפילתם בסביבות שנת 70 לפני הספירה. בתקופה היוונית ירד מעמדה של דמשק, הן בשל המלחמות שהייתה נתונה להן והן משום שהיוונים העבירו את בירת סוריה לאנטיוכיה. עם נפילת הסלווקים השתלטו על העיר הנבטים, אך אלו החזיקו בה שנים ספורות בלבד. בשנת 66 לפני הספירה כבשו הרומאים את דמשק והם החזיקו בעיר באופן רציף פרט לשתי תקופות קצרות: ב-38 לפני הספירה היא נמסרה לידי קליאופטרה מלכת מצרים ובמהלך המאה ה-1 לספירה היא נמסרה לנבטים. בין תקופות אלו והחל מתקופת שלטונו של הקיסר נירון שבה דמשק להיות בשליטה מלאה של הרומאים. בתקופה הרומאית השתקמה דמשק ממצבה בתקופה היוונית, עם זאת היא עדיין הייתה כפופה לעיר אנטיוכיה, שהייתה בירת הפרובניקיה הסורית.  

 

הנצרות הופיעה בשערי דמשק במאה ה-1 לספירה. על פי האמונה הנוצרית, התנצר השליח פאולוס בדמשק, כשעשה דרכו לארץ ישראל. דמשק הייתה מקום מושבו של הבישוף באזור סוריה. עם נפילת האימפריה הרומית בסוף המאה ה-4 לספירה, הפכה דמשק להיות חלק מהאימפריה הביזנטית. הביזנטים ביצרו את דמשק היטב מחשש לפלישות הפרסים לתחומי סוריה. הם הפקידו את ההגנה על העיר בידי ממלכת חסות ערבית נוצרית, שנקראה ממלכת בנו-ע'סאן. ממלכה זו סייעה לביזנטים להגן על העיר מפני פלישות הפרסים, אולם בשנת 613 לספירה הצליחו הפרסים לכבוש את העיר. שלטונם של הפרסים בדמשק ארך 23 שנה, עד לכיבוש הערבי מוסלמי בשנת 636 לספירה.

 


דמשק בתקופת הכיבוש המוסלמי

בשנת 636 נפלה סופית העיר דמשק לידי המוסלמים ומונו בה מושלים שונים. בשנת 656 לספירה סירב מושלה של דמשק, מעאוויה, להכיר בעלי אבן אבו טאלב כח'ליף ולפיכך מרד בו. לאחר קרב שניהל עם צבאו של עלי, הפך מעאוויה לח'ליף והפך את דמשק לבירת האימפריה הערבית. דמשק נהנתה ממעמד זה עד לשנת 744, אז העביר הח'ליף מרואן ה-2 את הבירה לחוראן. בשנת 750 נפלה דמשק לידי העבאסים והם שלטו בה עד לשנת 878 לספירה. במשך 200 השנים שלאחר מכן עברה דמשק לידי שושלות מוסלמיות ערביות שונות: הטולונים, האח'שידים, שוב העבאסים ולבסוף הפטימים.

 

בשנת 1076 קיבל טוטוש בן אלפ ארסלאן הסלג'וקי את השלטון על דמשק מידי הפטימים. הסלג'וקים ישבו בדמשק עד לשנת 1174, אולם יש לציין כי לא היה זה שלטון של שושלת אחת ובמהלך התקופה הזו היא הייתה נתונה למלחמות בין השבטים הסלג'וקיים. דמשק גם הייתה נתונה באותה העת להתקפות מצד הצלבנים שניסו לכבושה, אולם לא עלה בידם הדבר. בשנת 1174 כבש את דמשק צלאח אד-דין והפך אותה לבסיס התקפה נגד הצלבנים. שושלת האיובים (אותה ייסד צלאח אד-דין) שלטה על דמשק עד לשנת 1260. בשנים אלו סבלה דמשק מאי יציבות הן בשל מלחמות פנימיות של האיובים והן בשל איומי הצלבנים מבחוץ. בשנת 1260 שמו קץ המונגולים לשלטונם של האיובים, אולם עד מהרה סולקו גם הם מהעיר, לאחר שהצליח להשתלט עליה הסולטן הממלוכי ביברס. ביברס הפך את דמשק לבירה ממלוכית חשובה.  

 

הממלוכים ניהלו את השלטון בדמשק ממבצרם בעיר. הסולטן ביברס בנה את ארמונו המפורסם אלקצר אלאבלק ובימי שלטונו הפכה דמשק למרכז מדעי של עולם האסלאם. הממלוכים הרבו גם בבניית מסגדים עם מינרטים גבוהים (צריח גבוה שממנו קורא המואזין) בעיר וכן הקימו מדרסות (בתי מדרש) מוסלמיות ללימודי קוראן וחדית'. עם זאת, גם בתקופתם סבלה דמשק לעיתים מאי יציבות. בשנת 1300 שוב פלשו המונגולים לעיר והחריבו כמעט את כולה. בשנת 1400 שוב נפגעה העיר, לאחר שמנהיג המונגולים, טימור לנק, העביר את בירת המונגולים לסמרקנד. הממלוכים שבו וכבשו בחזרה את העיר מידי המונגולים ושלטו בה באופן עצמאי עד לכיבוש העות'מאני בשנת 1516.

  

העות'מאנים שלטו בדמשק 400 שנה, משנת 1516 ועד לשנת 1918. בתקופה העות'מאנית נחשבה דמשק לעיר מסחר חשובה ולצורך כך נסתייעה בעיר הנמל צידון. דמשק נחשבה גם לנקודת ההתחלה של העלייה לרגל למכה ועל כן היה לה מעמד חשוב. העות'מאנים חילקו את השטחים באזור הסהר הפורה למחוזות שליטה המכונים וילאייתים. בתקופות שונות באימפריה העות'מאנית הייתה דמשק לעיר בירה של וילאיית שכלל בתוכו חלקים מארץ ישראל וממדינת לבנון של ימינו. בשנת 1838 נכבשה דמשק על ידי אברהים פשה, בנו של שליט מצרים, מוחמד עלי, שהתמרד נגד העות'מאנים. בלחצן של מעצמות אירופה, נסוג אברהים פשה מהעיר כעבור שנתיים. בשנת 1840 שבה השליטה לידי העות'מאנים והם שלטו בה עד למלחמת העולם הראשונה (1914).

 


דמשק במאה ה-20

בשנת 1918 , שלהי מלחמת העולם הראשונה, נכבשה דמשק על ידי הצבא הבריטי, בפיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי. עוד לפני המלחמה הייתה דמשק לאחד המרכזים של התהוותה של התנועה הלאומית הערבית. ב-1920 הוכרז האמיר פייצל למלך סוריה ודמשק נקבעה לבירת הממלכה. שלטונו של פייצל לא ארך זמן רב, ביולי 1920 נכנסו הכוחות הצרפתיים לסוריה וסילקו משם את פייצל ונאמניו.

 

ב-1922 קיבלה צרפת מנדט מחבר הלאומים לשלוט על סוריה ולבנון, מתוך מטרה להכינן לעצמאות. בתחילה חלקה צרפת את שטחה של סוריה ל-5 מדינות נפרדות, כאשר אחת מהן הייתה מדינת דמשק ודמשק הייתה לבירתה. בעקבות התפתחויות שאירעו בתוך סוריה ובכללן המרד שהתחולל בשנת 1925, איחדו הצרפתים את חמש המדינות למדינת סוריה, כאשר דמשק נקבעה כבירתה. ב-1946 קיבלה סוריה את עצמאותה ודמשק המשיכה להיות לבירתה עד לימינו. בעיר נמצאים מבני ממשל שונים, בהם ארמון הנשיאות, הפרלמנט, משרדי ממשלה, בתי השידור ומערכות העיתונים.

 

רחובות העיר (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 


יהודי דמשק

יהודים ישבו בעיר דמשק כבר בתקופת שלטון הרומאי ונראה כי מספרם היה רב. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר בספרו, מלחמות היהודים, כי במהלך המרד הגדול נגד הרומאים (שנת 66 לספירה) נהרגו 10,500 יהודים בעיר דמשק. למרות האבדות הקשות, המשיכו יהודים לשבת בעיר.

  

בתקופת הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה, התרכזו היהודים בחלקה המזרחי של העיר, שם ישבו עד לעת האחרונה. בתקופת שלטונם של הערבים מצבם של היהודים היה טוב מאוד והם נהנו מפריחה תרבותית וכלכלית. בדמשק ישבו שתי קהילות של יהודים: יהודים מארץ ישראל ויהודים מבבל. בין המאות ה-10 ל-12 לספירה נחשבה קהילת יהודי דמשק לקהילה חשובה מאוד, ישבו בה חכמי תורה חשובים והיא נודעה בגדולתה בתורה.

  

במאה ה-13 החל מצבם של יהודי דמשק להידרדר. הפלישה המונגולית לאזור פגעה ביהודים מבחינה כלכלית ולאחר מפלתם של המונגולים החלו היהודים להירדף על ידי המוסלמים. במאה ה-14 הידלדלה אוכלוסיית היהודים בדמשק כתוצאה מרדיפות, השפלות והגבלות שהטילו עליהם המוסלמים. על פי ספרות נוסעים נראה כי במאה ה-15 חיו בדמשק בין 400 ל-500 משפחות. במאה ה-16 שוב עלה מספרם של היהודים בעיר, תודות להגעתם של מגורשי ספרד. יהודי ספרד התערו היטב באוכלוסייה היהודית של העיר ואימצו את שפתם ואת מנהגיהם. באותה התקופה עסקו היהודים בדמשק במסחר, בצמר, במשי, בנחושת, בברזל, בסחר עבדים ובהלוואות בריבית.  

 

במאה ה-17 הושפעו חלק מהיהודים בדמשק מהתנועה המשיחית של שבתי צבי ובמקביל התקיימה בעיר גם קהילה של יהודים קראים. במאה ה-18 נודעה ליהודים השפעה גדולה על השלטון העות'מאני בעיקר מבחינה כלכלית. במיוחד בלטה משפחת פרחי היהודית, שמלאה תפקיד חשוב בחייה הכלכליים של העיר. במאה ה-19 סבלו היהודים בדמשק מפרשת דמשק ( עלילות דם) בשתי תקופות, בשנת 1840 ובשנת 1890, דבר שגרם למתח בין הקהילה היהודית לנוצרית בעיר. מתח נוסף בין שתי הקהילות היה בשנת 1870, כשהנוצרים טענו כי היהודים לקחו חלק בפרעות המוסלמים, שהתרחשו עשור קודם לכן.

  

בשנת 1870 התגוררו בדמשק כ-6000 יהודים, בשנת 1900 מספרם עלה ל-10,000 ובשנת 1910 התגוררו בעיר כ-12,000 יהודים. למרות העלייה במספרם של היהודים, מעמדם הכלכלי נפגע מאוד בעיקר בשל המצב הכלכלי הקשה, שסבלה ממנו האימפריה העות'מאנית. רבים מיהודי העיר החלו להגר בשנים אלו לבירות שבלבנון ולארצות אמריקה. בשנת 1932 הידלדלה אוכלוסיית היהודים בדמשק לכ-6,000 איש.  

 

בסוף המאה ה-19 נפתחו בדמשק בתי ספר ליהודים מטעם אליאנס. את הקהילה הנהיגו נכבדי הקהילה העשירים. מספרם של תושבי העיר היהודים המשיך לרדת במאה ה-20. בשנת 1945 ישבו בעיר כ-3,000 יהודים. באותה העת סבלו היהודים מהתנכלויות של התושבים הערבים בעיקר בשל פעילותה של התנועה הציונית בארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות (1948) יהודים רבים איבדו את מקומות עבודתם, רכושם הוחרם והשלטון גזר עליהם ניתוק מן העולם מחוץ לסוריה. השכונה היהודית בדמשק חיה במעין גטו, התושבים היהודיים של העיר נקלעו למצב כלכלי וחברתי קשה מאוד ובשנת 1949 עמדו בפני סכנת רעב ומחלות. כתוצאה מכך רבים מהם עזבו את העיר ומספרם של יהודי דמשק התמעט עוד יותר.

 

עד לשנות ה-90 ישבה בדמשק קהילה קטנה של יהודים. בראשית שנות ה-90 התיר המשטר הסורי ליהודי העיר להגר. רבים מהם עזבו את סוריה והיגרו לישראל, לאמריקה ולאירופה. בעיר נותרו יהודים בודדים, רובם מבוגרים.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©