אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 סר אייזיק ניוטון
 ברוך שפינוזה
 ג'ון לוק
 רציונליזם
 שרל-לואי דה מונטסקייה
 וולטר
 יוהן גוטפריד פון הרדר
 אדם סמית
 אנתרופוצנטריות
 דני דידרו
 אנציקלופדיסטים
 חינוך
 פרידריך ה-2 "הגדול"
 יקטרינה ה-2
 קודקס נפוליאון
 הומניזם
 רומנטיציזם
 אמנציפציה
 יהדות רפורמית
 משה מנדלסון
 תחום המושב
 חסידות
 חיבת ציון


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 חוק ומשפט
 חינוך ומדע
 נצרות
 ספרות כללית
 ספרות עברית ויידיש
 פילוסופיה
 תרבות כללית


 
 
 

נאורות


Enlightenment

הנאורות (ההשכלה הכללית) |  ההשכלה בתולדות עם ישראל

הנאורות (או "ההשכלה"), תנועה רוחנית ופוליטית בתולדות העת החדשה באירופה (מאות 18-17). יסודה בהנחה כי באמצעות בינתם ושׂכלם יוכלו בני האדם להגיע לידע ולאושר; הנחה זו ערערה, בין היתר, על חיוניותם של הדת ושל מוסד הכנסייה לבני האדם. בעברית נפוצה ההבחנה הסמנטית בין תנועת ההשכלה הכללית, המכונה "הנאורות", לבין מגמה זו כפי שהתפתחה בתרבות היהודית,  ומייחדים לה את הכינוי "ההשכלה".

 


הנאורות (ההשכלה הכללית)

מקורה של תנועת הנאורות בהנחה בדבר קיומם של "חוקים טבעיים" - כלומר, חוקים שמקורם אינו אלוהי או אנושי. כבר ב-1625 טען הוגה הדעות ההולנדי גרוטיוס, בספרו "על חוקי המלחמה והשלום", כי חוקים כאלה פועלים ביחסים בין האומות, וב-1686 הוכיח ניוטון את קיומה של חוקיות מתמטית בטבע. באותה עת הועלתה גם הסברה שחוקים טבעיים פועלים אף בחברה האנושית; יצירת הקשרים הממשיים הראשונים עם חברות "פרימיטיביות" באסיה, באפריקה ובאמריקה, המנהלות חיים הוגנים ואף מוסריים בלי שהכירו את הנצרות, הובילה לגיבוש ההשקפה על "דת טבעית". לפי השקפה זו, באדם טבועים יסודות מוסר שהם מובנים מאליהם לכל בר-דעת; מכאן שאין מקורו של הצדק בהשראת הכנסייה. הדיבר "לא תרצח", למשל, משקף אינטרס חברתי יסודי, ולא צו אלוהי. רעיון זה, שפיתחו שפינוזה, לוק ותומס פיין, הביא לידי האלהת השכל תוך שלילת המוסד הכנסייתי.

השפעת הנאורות לא הצטמצמה בתחום הדת. לשאיפה להשתחרר מכבלי הכנסייה נתלוותה השאיפה שלא להשתעבד לדעות קדומות ולדפוסים מיושנים גם בתחומים אחרים. המשכילים נהיו נושאי הרציונליזם בחוק ובמשטר, בספרות, בפילוסופיה ובכלכלה, ובכל אחד ואחד מן התחומים האלה דרשו להנהיג תיקונים קיצוניים (ר' מונטסקיה, וולטר, הרדר, קאנט, אדם סמית). מטרתם היתה לזהות ולהבין את הגורמים המשפיעים על התנהגותם של בני אדם, ולהקים סדר מדיני, חברתי, מחשבתי וכלכלי שיעלה בקנה אחד עם הגורמים האלה.

בהעמידם את האדם במרכז העולם (אנתרופוצנטריות) המעיטו כאמור מחשיבות האל; וכן הדגישו את הערך הטמון במחקר מדעי, לעומת מיעוט ערכה של אמונה דתית דוגמטית. במאה ה-18 נודעה לנאורות חשיבות מיוחדת באנגליה, בצרפת, באיטליה, בהולנד ובכמה ממדינות גרמניה. נוסדו בהן מועדונים של אינטלקטואלים, ובהם החליפו דעות ודנו בפרסומיהם. מפעלם הגדול היה האנציקלופדיה, שערך דידרו ב-1751/72 (ר' אנציקלופדיסטים).


בתחום המדיני השפיעה הנאורות על "האבסולוטיזם הנאור", משטר שבו ינסה שליט-יחיד לקדם את מדינתו באמצעות הנהגתם של תיקונים במנהל ובחינוך לפי רעיונות ההשכלה. שלטון מסוג זה היה בפרוסיה בימי פרידריך ה-2, ברוסיה בימיה של יקטרינה ה-2, בספרד בימיו של קרלוס ה-3 ובאוסטריה בזמנו של יוזף ה-2, שם הונהגו תיקונים גם בנוגע ליהודים.

רעיונות הנאורות יצאו בפעם הראשונה מן הכוח אל הפועל במלואם בארה"ב - אחד מעקרונות החוקה האמריקנית הוא הפרדת הדת והמדינה; ואילו הכרזת העצמאות של ארה"ב נסמכה על עקרון השוויון "המובן מאליו" בין בני האדם. רישומיהם של רעיונות הנאורות ניכרו גם ב"קודקס נפוליאון" (תחילת המאה ה-19) של צרפת, ובסובלנות הדתית, בליברליזם המדיני ובהומניזם שהתפתחו בבריטניה ובהולנד.

אולם כבר בתחילת המאה ה-19 התערערה האמונה בעיקרי הנאורות. בתבונה הצרופה והמופשטת לא היה מענה לגורמים האי-רציונליים הפועלים בחברה ובאדם עצמו, ותולדותיה של המהפכה הצרפתית היו בבחינת קריאת תיגר על ההנחה כי השכל הוא הגורם השליט בנפש האדם. הריאקציה נגד הנאורות היתה חריפה במיוחד בגרמניה, שם ערער על עיקריה הזרם הפילוסופי, התרבותי והחברתי שנודע כ"רומנטיציזם" או כ"קונטרה-השכלה".

 


ההשכלה בתולדות עם ישראל

ההשכלה היתה תנועה אידיאולוגית וחברתית שרווחה מאמצע המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-19 באירופה; נושאי רעיונותיה כונו "משכילים" (המבקשים להבדיל סמנטית בין שתי התנועות מכנים את ההשכלה הכללית בשם "נאורוּת", ומייחדים את הכינוי "השכלה" לתנועה היהודית). התנועה שאבה מההשכלה הכללית, אולם בשל מצבו המיוחד של העם היהודי היה לה צביון משל עצמה. אנשיה קראו להתבוללות היהודים ע"י נטישת הלבוש, השפה ואורח החיים שייחדו אותם מיתר האוכלוסייה, והקניית חינוך כללי לילדים. בהתבוללות ראו תנאי הכרחי לאמנציפציה, שהיתה ממטרותיהם העיקריות.

לתנועת ההשכלה היהודית היו פנים רבות - אנשיה נקטו אמצעים ואימצו אידיאולוגיות לפי תנאי המקום שישבו בו. בין השאר, רבים מהם קראו לשינוי פני הדת היהודית לפי רוח הזמן, וכאן ראשיתה של תנועת הרפורמה ביהדות.

רוב החוקרים רואים במשה מנדלסון את אבי ההשכלה. הוא טען כי על היהודים להרחיב את תחומי השכלתם אל מעבר ללימודי היהדות. בתרגום התנ"ך לגרמנית ראה "צעד ראשון לקראת תרבות" שיסייע ליהודים לאמץ את השפה הגרמנית במקום יידיש. מנדלסון היה ער לכך שהחינוך הכללי עלול להביא לידי נטישת היהדות, ולכן התנגד לחינוך מעורב של יהודים ולא-יהודים.

לאבסולוטיזם הנאור שהיה נהוג אז בגרמניה, באוסטריה וברוסיה, והגביר את האוטונומיה של היהודים, נודעה השפעה רבה על קידומה של ההשכלה. ההשכלה התפשטה מגרמניה לגליציה, ואח"כ לליטא ולחלקים אחרים של תחום המושב. בגרמניה הייתה מיסודותיה של תנועת הרפורמה. בגליציה וברוסיה הביאה לידי פריחת הספרות העברית, ונהוג לראות את ראשיתה של הספרות העברית המודרנית בהשכלה; וכן קמה עיתונות יהודית ענפה בעברית, ביידיש וברוסית. ה"משכילים" זלזלו בחסידות ויצאו נגדה בחריפות; בייחוד התנגדו ל'חצרות' האדמו"רים. לעומת זאת, ייחסו חשיבות רבה למחקר המדעי של היהדות כנושא היסטורי ותרבותי, ושל השפה העברית.

בגרמניה הביאה ההשכלה לידי התבוללות והתנצרות; את ההגדרה "גרמנים בני דת משה", שהגדירו עצמם חלק מיהודי גרמניה, יש שתולים בהשפעתה של ההשכלה. הפרעות שנערכו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 גרמו לתגובות שונות בקרב ה"משכילים": יש שראו בהן עניין חולף וציפו לאמנציפציה, אולם הרוב התאכזב ופנה לדרכים אחרות, ביניהן קומוניזם. תנועת חיבת ציון היתה פועל יוצא של ההשכלה: שילוב הרעיון הלאומי החילוני, שנלקח מן ההשכלה הכללית, והדגש ששמה ההשכלה היהודית בתולדות עם ישראל ובשפה העברית, הוליד כמעט מאליו את השאיפה לכונן מולדת לאומית ליהודים בארץ אבותיהם.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©