אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


צ'רלס וורן, 1885.
צ'רלס וורן, 1885. צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
וורן, יושב משמאל, וחברי משלחתו בזמן הסקר בארץ ישראל.
וורן, יושב משמאל, וחברי משלחתו בזמן הסקר בארץ ישראל. 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ויילס
 ארתור ולסלי ולינגטון
 מלחמת קרים
 גיברלטר
 האימפריה העות'מאנית
 תנ"ך
 בית המקדש
 יפו העתיקה
 איסטנבול
 ווקף
 יהודה
 נקבת השילוח
 גיחון
 באר מים
 דוד המלך
 קרסט
 כנען
 שכם
 יריחו
 מצדה
 עבר הירדן
 פרוטסטנטיות
 דרום אפריקה
 חצי האי סיני
 הים האדום
 מלזיה
 מלחמת הבורים
 סר וינסטון צ'רצ'יל
 צופים
 בונים חופשים
 ארץ ישראל
 ארכיאולוגיה
 ירושלים
 הר הבית
 ג'ק המרטש


תחומים קשורים
 העת החדשה


 
 
 

סר צ'רלס וורן


Sir Charles Warren

חוקר ירושלים |  ראש משטרת לונדון והתבוסה במלחמת הבורים

סר צ'רלס וורן (1840 - 1927), איש צבא וארכיאולוג בריטי, חוקר ארץ ישראל. ערך סקרים ארכיאולוגיים של ארץ ישראל ועבר הירדן המזרחי וכן חפירות ארכיאולוגיות בירושלים (1867 - 1870). חקר בעיקר את חומת הר הבית וניהל רישום מדויק של ממצאיו, שלא כמו שאר החוקרים בני זמנו. ממייסדי "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל". שירת במקומות שונים בעולם במסגרת הצבא הבריטי. שימש כראש משטרת לונדון בעת פעילותו של הרוצח הסדרתי ג'ק המרטש.

 


חוקר ירושלים

וורן נולד בעיר בנגור (Bangor) בצפונה של ויילס. אביו היה קצין בדרגת אלוף ששירת תחת פיקודו של הדוכס מוולינגטון והשתתף במלחמת קרים (1853 - 1856). בצעירותו למד וורן באקדמיות הצבאיות המלכותיות בסנדהרסט ובוולוויץ'. בשנים 1857 - 1865 שירת כקצין בחיל ההנדסה. במהלך שירותו עסק וורן בתכנון ביצורים ובפיתוח כלים לוגיסטיים, והשתתף במשלחת שביצעה מיפוי של צוק גיברלטר. לאחר שובו לאנגליה היה למדריך בקורס מודדים.

 

ב-1867 נשלח וורן על ידי ה"קרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" (Palestine Exploration Fund) לבצע סקר וחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, שהיתה באותה תקופה חלק מהאימפריה העות'מאנית. הקרן הוקמה שנתיים קודם לכן במטרה לקדם סקרים ארכיאולוגים בעולם העתיק וכן לבאר ולאמת את הכתוב בתנ"ך בעזרת ממצאים ארכיאולוגים. המשלחת ניסתה לברר את מיקום בית המקדש ולחקור את חומות העיר, את מצודת דוד ואת מצודת אנטוניה. מלבד זאת נתבקשה המשלחת לאסוף מידע גיאולוגי ובוטני וגם להשיג בחשאי מידע מודיעיני - בריטניה, כשאר מעצמות אירופה בסוף המאה ה-19, ביקשה לנצל חולשתו של השלטון העות'מאני ("האיש החולה של אירופה") ולהשתלט את שטחי האימפריה בבוא הזמן.

 

משלחתו המצומצמת של וורן, שכללה מלבדו שלושה רבי טוראים ומספר נספחים, נתקלה בקשיים רבים; העות'מאנים החרימו את ציוד המדידה של המשלחת שהגיע לנמל יפו בפברואר 1867. כמו כן נאלץ וורן לחכות זמן רב לפירמן (firman) - אישור רשמי לחפירה שניתן על ידי השלטונות העות'מאנים בקונסטנטינופול (איסטנבול), ונאסר עליו לחפור בתחומי הר הבית. הוא גם נצטווה לכסות את החפירות בסיום העבודה. תקציבה של המשלחת לא הספיק ומספר פעמים נאלץ וורן לכסות את ההוצאות מכספו שלו. בזמן החפירות עמדו חברי המשלחת לא אחת בפני סכנות חיים, בעיקר בשל קריסת קירות ואבנים, גזים רעילים, טביעה בתעלות מים תת-קרקעיות ומחלות.

 

במהלך שהותו בירושלים פיתח וורן שיטת חפירות שנועדה בין היתר לעקוף את ההגבלות שהוטלו על ידי העות'מאנים. הוא חפר פירים עמוקים במרחק כמה עשרות מטרים מחומות הר הבית ולאחר מכן חפר בחשאי מנהרה אופקית והתקדם לכיוון החומות. בדרך זו הצליח וורן להערים על העות'מאנים ועל שלטונות הווקף ולחקור את חומות הר הבית ומבנים נוספים בקרבתו.

 

בחפירות שביצע וורן נתגלו בפעם הראשונה טבעות חותם מסוג "למלך", שהוטבעו באישור מלך יהודה על כלי חרס שהכילו מיסים, וכן נחשפו לראשונה כלי חרס מתקופת בית ראשון. וורן סייר במערכות מבנים ובמעברים תת-קרקעיים רבים וכמה מהם נושאים כיום את שמו (שער וורן - אחד מארבעת השערים המובילים מהרחוב ההרודיאני לעבר הר הבית) או קיבלו את השמות שהעניק להם. וורן יצר קשרים טובים עם שומרי הר הבית וניצל אותם לסיורים במתחם ובמבנים ובמחילות מתחתיו. בחפירותיו הוא חקר ביסודיות את החומה ההרודיאנית והיה הראשון שגילה וזיהה את חומת העופל. כמו כן הגיע וורן למסקנה כי עיר דוד שכנה מחוץ לחומות ירושלים העתיקה, ולא בתוכה כפי שסברו חוקרים באותה תקופה.

 

וורן היה מראשוני החוקרים שביצעו מיפוי מדויק של ירושלים והיה הראשון שביצע סקר רציני של נקבת השילוח (נקבת

חזקיהו). בתחילת אוקטובר 1867 גילה וורן בסמוך למעיין הגיחון מפעל מים הכולל פיר באורך 13 מטרים ("פיר וורן", כיום נקרא על שמו). הוא סבר כי הפיר, אשר נמצא בתוך מערכת מחילות תת-קרקעיות, שימש כמעין באר ממנה שאבו תושבי ירושלים בזמן מצור מבלי שיתגלו. מספר חוקרים זיהו בעבר את הפיר עם ה"צינור" בעזרתו כבש דוד את ירושלים, כמסופר בספר שמואל: " וילכד דוד, את מצדת ציון, היא עיר דוד. ויאמר דוד ביום ההוא, כל-מכה יבסי ויגע בצנור" (שמואל ב', פרק ה', פסוק ז - ח'). כלומר לטענת החוקרים, באמצעות "פיר וורן" עקפו חייליו של דוד את חומות ירושלים וכבשו אותה.

 

 

פיר וורן (צילום: רון פלד)

 

כיום חלוקים החוקרים לגבי תאריך הקמתה של מערכת המים - האם היתה קיימת לפני תקופתו של דוד או שמא נחפרה אחריו. סברה אחרת גורסת שרוב רובה של המערכת המים היא טבעית (קרסטית) ולא נחפרה ביד אדם. בשנות ה-90 של המאה ה-20 העלו מספר חוקרים סברה נוספת ולפיה "פיר וורן" לא היה מרכזו של מפעל המים, אלא היתה זו בריכה ששכנה בקרבת הפיר, אליה הובילה מערכת המנהרות. הבריכה נבנתה בתקופה הכנענית, בתחילת האלף השני לפנה"ס, והיא הוקפה בחומות ומגדלי שמירה ואפשרה אספקת מים לעיר בזמן מצור.

 

תרומתו של וורן למחקר הארכיאולוגי של ירושלים גדולה מאד. הוא הקפיד לתעד בדיוק רב את חפירותיו, ובניגוד לנוהג המקובל באותה תקופה, הקפיד גם לתעד את החפצים שמצא בחפירותיו. כמה מהשערותיו מקובלות עד היום ומקצת ממחקריו משמשים גם כיום בסיס למחקרים ארכיאולוגים. וורן סייר גם בחלקים נוספים של ארץ ישראל: במישור החוף הדרומי, בשכם, באזור בקעת יריחו - בה ביצע מספר חפירות ב-1868 במטרה לחשוף את יריחו המקראית, במצדה - שם חשף את שביל הנחש והעפיל דרכו לראש ההר, ובדרום עבר הירדן.

 

וורן היה פרוטסטנטי אדוק ונודע כתומך ביהודים ובשיבתם לארץ ישראל. בספרו מ-1875 "הארץ המובטחת" (The Land of Promise) טען כי יש לפתח את ארץ ישראל ולסייע לקליטתם של מיליוני יהודים בה.

 

לכמה מחפירותיו של וורן בירושלים התלווה הצייר הבריטי ויליאם סימפסון (William Simpson; 1823 - 1899), אשר צייר ציורים מרהיבים של העיר. בציור: הר הבית.

 


ראש משטרת לונדון והתבוסה במלחמת הבורים

ב-1871 חזר וורן לשירות הצבאי ומילא מספר תפקידים בבית ספר לתותחנות ולאחר מכן שירת כמהנדס במפעל לייצור רובים ואבקת שריפה באנגליה. באותה שנה נתמנה לחבר בוועד ה"קרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" ושימש בתפקיד זה עד יום מותו. בשנים 1876 - 1879 שהה בדרום אפריקה ועסק בקביעת הגבול בין שטחי הבריטים למדינת אורנג' החופשית (Orange Free State) שנשלטה על ידי הבּוּרים (אפריקנרים, מתיישבים לבנים ממוצא הולנדי ואירופי אחר), ובפתירת סכסוכים הקשורים לבעלות על אדמה. בזמן שהותו בדרום אפריקה פיקד על גדוד חיילים שאבטח כורי יהלומים מפני התקפות של כנופיות שודדים, והשתתף בדיכוי מרידות ילידים שפרצו בכמה מחוזות בדרום אפריקה. ב-1880 חזר לבריטניה ומילא תפקידי הדרכה בבית הספר להנדסה צבאית בצ'טהם.

 

ב-1882 עמד וורן בראש המשלחת שמצאה את שרידי גופתו של המזרחן הבריטי, הלורד אדוארד הנרי פלמר (Edward Henry Palmer), שנרצח על ידי בדואים בוואדי סודר בחצי האי סיני. וורן הצליח ללכוד כמה מהרוצחים (אשר נתלו לאחר משפט), ועם שובו לאנגליה זכה לעיטורים ובמאי 1883 הוענק לו תואר אבירות. ב-1884 שב לדרום אפריקה בשל המתיחות שנתגלעה עם הבורים, ובעזרת מו"מ עם המדינאי הבורי פאול קרוגר עלה בידו לפתור את הסכסוך ללא שפיכות דמים. עם שובו לאנגליה ב-1885 ניסה ללא הצלחה להיבחר לפרלמנט מטעם המפלגה הליברלית, ושנה לאחר מכן מונה למושל אזור החוף של הים האדום והוצב בסודן.

 

ב-1886 מונה וורן למפקד משטרת לונדון. כישלונו לבלום את גל הפשיעה העולה ברחובות לונדון ובעיקר ללכוד את הרוצח

הסדרתי, ג'ק המרטש, הביאו לביקורת על תפקודו מצד מיניסטריון הפנים הבריטי ולהתפטרותו בנובמבר 1888. ב-1889 מונה למפקד הכוחות הבריטיים במייצרי ההתיישבות (Straits Settlements), מושבת כתר בריטית לשעבר שכללה את האזורים הדרומיים והמערביים של חצי האי מלאיה (מלזיה), ובשנים 1895 - 1898 היה אחראי על מערך ההגנה של אזור שפך התמזה.

 

ב-1899 נשלח וורן לדרום אפריקה בראש דיוויזיה, על מנת לדכא את מרידת הבורים שהתפתחה לכדי מלחמה (מלחמת הבורים). בקרב בספיון קופ (Spion Kop) שהתחולל ב-24-23 בינואר 1900 נחל הצבא הבריטי בפיקודו את אחת התבוסות המבישות של הבריטים במלחמה. האחריות לתבוסה הוטלה באותה תקופה במידה רבה על וורן. הוא הואשם בהתנהלות איטית בשדה הקרב, בהססנות, בחוסר נחישות ובכך שלא השכיל לנצל את היתרון המספרי העצום שהיה לצבא הבריטי על הלוחמים הבורים. וינסטון צ'רצ'יל הצעיר ששימש באותה עת כתב צבאי, סיקר את הקרב בו נהרגו מאות בריטים בניסיון לכבוש הר שולט בגובה של כחצי קילומטר, ודיווח מספר פעמים לוורן על המצב הקשה של חייליו שנלכדו על ראש ההר ללא הגנה ואספקה. בהמשך המלחמה ניצח וורן במספר קרבות, שעזרו לשחרר ממצור ממושך את העיר ליידיסמית (Ladysmith).

 

בשל כישלונו בשדה הקרב, הועבר וורן לתפקידים מנהליים, וב-1904 מונה לגנרל. לאחר פרישתו מהצבא מילא מספר תפקידים בתנועת הצופים שהוקמה על ידי עמיתו, הגנרל רוברט באדן-פאואל. היה חבר בכיר בארגון הבונים החופשיים.

 

בין חיבוריו "גילויה של ירושלים" (The Recovery of Jerusalem, 1871), "ירושלים שמתחת לקרקע" (Underground Jerusalem, 1874), "סקר ארץ ישראל המערבית" (The Survey of Western Palestine, 1884; יחד עם קלוד קונדר), וכן מספר ספרים בנושאי מידות ומשקולות בימי קדם.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©