אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה"ב
ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה"ב 
 
בניין הפנטגון
בניין הפנטגון צילום: רויטרס
 
אנדרטת מלחמת העולם השנייה
אנדרטת מלחמת העולם השנייה צילום: איי פי
 
האובליסק באנדרטת וושינגטון
האובליסק באנדרטת וושינגטון צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
פסלו של אברהם לינקולן
פסלו של אברהם לינקולן צילום: ויזו'אל/פוטוס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 עמוד הבית של מחוז קולומביה (DC)
 אתר התיירות הרשמי של וושינגטון


ערכים קשורים
 תומס ג'פרסון
 אברהם לינקולן
 מרטין לותר קינג
 רכבת תחתית
 ג'ון אדמס
 מלחמת ארה"ב-בריטניה, 1812
 מלחמת האזרחים האמריקנית
 מלחמת העולם השנייה
 יהדות רפורמית
 ארצות הברית של אמריקה
 ג'ורג' וושינגטון
 הבית הלבן
 פנטגון
 הוריקן
 ויליאם שייקספיר


תחומים קשורים
 מקומות בארצות העולם


 
 
 

וושינגטון


Washington

מבנה העיר |  היסטוריה |  יהודים

וושינגטון, בירת ארצות הברית ומרכזה המינהלי. יושבת במחוז קולומביה (DC- Colombia District) לגדות נהר הפוטומק, בין המדינות וירג'יניה ומרילנד. נקראת על שמו של ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה"ב.

 

וושינגטון מהווה את אחד מסמלי עוצמתה החשובים ביותר של ארצות הברית, ועם המבנים החשובים בה נמנים הבית הלבן, המשמש כמשכנו הרשמי של נשיא ארצות הברית, גבעת הקפיטול ועליה שני בתי המחוקקים האמריקנים, ובניין הפנטגון בו שוכנים משרד ההגנה, והמטכ"לים של הצבא, הצי וחיל האוויר האמריקני.

 

הבית הלבן  - החזית הדרומית (צילום: סי די בנק)

 

לוושינגטון מעמד של מחוז פדרלי עצמאי, והיא אינה כפופה לאף אחת ממדינות ארה"ב. היא משמשת כמרכזן של שלושת רשויות השלטון (המחוקקת, המבצעת, השופטת) בארה"ב, וכמקום מושבם של משרדי הממשלה השונים ורשויות אמריקאיות אחרות, כמו גם ארגונים אמריקניים ובינלאומיים רבים.

 

גבעת הקפיטול (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

בוושינגטון אקלים ממוזג האופייני לאזור, וארבע עונות שנה הנבדלות זו מזו. הקיץ חם ולח מאוד, ובחודשים יולי-אוגוסט נעות הטמפרטורות בין 26° ל-32° צלזיוס. בחורף, המאופיין בין היתר בסופות שלגים עזות, צונחות הטמפרטורות לרמה של 2°- עד 6°-. כמות המשקעים הממוצעת - 1,034 מ"מ בשנה. לעיתים עלול מזג האוויר בוושינגטון להיות בלתי צפוי, ובסוף הקיץ ובראשית הסתיו חולפים בעיר שיירים של סופות הוריקן.

 

נכון ל-2005 מונה אוכלוסיית העיר כ-550,000 תושבים, בעוד אוכלוסייתו של המטרופולין של וושינגטון עומדת על 5.2 מיליון תושבים. כ-60% מתושבי העיר וושינגטון הם אפרו-אמריקנים, 30% לבנים, והיתר היספאנים, אסיאתים ואחרים. שטח העיר 158 קמ"ר. וושינגטון היתה העיר הגדולה הראשונה בארה"ב בעלת רוב של תושבים אפרו-אמריקנים.

 

ענף הפרנסה העיקרי של תושבי וושינגטון הוא כמובן מנגנון הפקידות הממשלתי, המעסיק מאות אלפים מתושבי העיר. בשל מעמדה ועצמתה של העיר, ובשל מבניה הידועים, המוזיאונים, מוסדות התרבות והאמנות שלה, מגיעים אליה כמעט 20 מיליון מבקרים מדי שנה (מרביתם הגדול תושבי ארה"ב), והופכים את התיירות לאחד מענפי התעסוקה החשובים של העיר. במקביל פועלים בוושינגטון מספר רב של ארגונים עסקיים, מקצועיים ואחרים.

 

וושינגטון משמשת אכסניה למספר אוניברסיטאות, מכללות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה; עם החשובים שבהם נמנים אוניברסיטת ג'ורג'טאון (שנוסדה ב-1789 כאוניברסיטה הקתולית הראשונה בארה"ב), האוניברסיטה הקתולית האמריקנית והאוניברסיטה האמריקנית (שניהם מוסדות לימוד פרטיים), האוניברסיטה של מחוז קולומביה, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (נוסדה ב-1821) שהיא האוניברסיטה הגדולה ביותר במחוז קולומביה, אוניברסיטת האוורד (Howard) שהוקמה ב-1867 (שנתיים לאחר סיום מלחמת האזרחים האמריקנית) עבור אפרו-אמריקאים ומכללת גאלודט (Gallaudet) לחרשים ולכבדי שמיעה.

 

טרייסי מקגריידי מאורלנדו נגד מג'יק מייקל ג'ורדן מוושינגטון וויזרדס (צילום: רויטרס)

 

לעיר וושינגטון ייצוג ספורטיבי בכל הליגות הבכירות בענפי הספורט הפופולריים בארה"ב: קבוצת הכדורסל "ושינגטון וויזרדס" משחקת בליגת הכדורסל (אנ.בי.איי), קבוצת "ושינגטון נשיונל" בליגת הבייסבול (MLB), קבוצת "ושינגטון רד סקינס" בליגת הפוטבול האמריקני (NFL) וקבוצת "ושינגטון קפיטל" בליגת ההוקי (NHL).

 

מכון סמית'סוניאן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

עם מוקדי המשיכה התרבותיים של העיר נמנים מכון סמית'סוניאן (מוסד המחקר והמוזיאון המדעי הגדול בארה"ב), על 16 המוזיאונים, מרכזי המידע והגלריות שלו - בהם הגלריה הלאומית לאומנות (National Gallery of Art) מוזיאון החלל והתעופה האמריקני, המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית, המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע ועוד. מקומות נוספים הם מרכז קנדי לאמנויות הבמה, התיאטרון הלאומי וספריית פולגר המוקדשת ליצירותיו של ויליאם שייקספיר.

 

הגלריה הלאומית לאומנות (צילום: שירי הורניק-שהם)

 


מבנה העיר

מרכזה של העיר וושינגטון בנוי כרשת של רחובות מצפון לדרום וממזרח ממערב, לגדתו המזרחית של נהר פוטומק. רשת זו נחצית על ידי שדרות רחבות אלכסוניות, אליהן מתווספות כיכרות תנועה רבות. את העיר מקיף כביש טבעתי מהיר (Beltway Capital), המפריד בין האזור המרכזי של העיר לבין הפרוורים החיצוניים הסובבים אותו.

 

ספריית הקונגרס (צילום: ויזו'אל/פוטוס)

 

גבעת הקפיטול עליה ניצבים הסנאט ובית הנבחרים האמריקניים מהווה את מרכזה הגיאוגרפי של וושינגטון, ממנה נחלקת העיר לארבעה רבעים, המופרדים זה מזה באמצעות הרחובות קפיטול צפון (N Capitol), קפיטול מזרח (E Capitol), קפיטול דרום (S Capitol) והמול (The National Mall). ממזרח לקפיטול שוכנת ספריית הקונגרס, הספרייה הגדולה ביותר בעולם, המונה כמאה מיליון פריטים ואשר משמשת גם כספרייה הלאומית של ארה"ב. מצפון לספריה ניצב מבנה בית המשפט העליון האמריקני, שאכסדרתו בנויה כמקדש יווני.

 

בית המשפט העליון (צילום: איי אף פי)

 

אזור המול משתרע ממערב לקפיטול, וכולל רבים מאתריה ומסמליה החשובים של העיר. בין היתר שוכנים בו חלק גדול מהמוזיאונים החשובים של מכון סמית'סוניאן. בקצהו המערבי של המול נמצאת אנדרטת וושינגטון (Washington Monument), במרכזה אובליסק המתנשא לגובה 170 מ', אשר נבנה באמצע המאה ה-19. מרבית העצרות וההפגנות בעיר מתקיימות באזור המול. לא רחוק מאנדרטת וושינגטון ממוקמת אנדרטת מלחמת העולם השנייה, שנפתחה לקהל באפריל 2004, ומדרום לה ממוקמת אנדרטת ג'פרסון שבנויה בסגנון ניאו-קלאסי, מוקפת בעצי דובדבנים ובמרכזה פסל ברונזה של הנשיא תומס ג'פרסון.

 

אנדרטת ג'פרסון (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

מדרום-מזרח למול שוכן המוזיאון להנצחת השואה, אשר נפתח לקהל בשנת 1993. ממזרח לו ממוקמים שורה של משרדי ממשל אמריקניים בהם משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד החינוך, מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), מנהל התעופה האמריקני ועוד. בניין הפנטגון ממוקם במחוז ארלינגטון הסמוך לוושינגטון, בגדה המערבית של נהר הפוטומק.

 

אתרים נוספים בעלי חשיבות בוושינגטון הם אנדרטת לינקולן (Lincoln Memorial), מונומנט הנצחה לזכרו של אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב. האנדרטה, אשר ממדרגותיה נשא ב-1963 מרטין לותר קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום..." היתה לסמל זכויות האדם בארה"ב; יד הזיכרון למלחמת וייטנם (Vietnam Veterans Memorial) הוא אתר ההנצחה בעל מספר המבקרים הגדול ביותר בארה"ב; וכמובן הבית הלבן, הממוקם בשדרות פנסילבניה 1600 מצפון לאנדרטת וושינגטון, המשמש משכן נשיאי ארצות הברית.

 

אנדרטת לינקולן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

תחנת הרכבת הראשית של העיר, "יוניון סטיישן" (Union Station) הפועלת מאז 1907, משמשת כמרכז התחבורה של וושינגטון, מן העיר ואליה. התחנה חודשה ב-1980 והוקם בה מרכז מסחרי גדול. בשנת 1976 נפתחה בוושינגטון גם רכבת תחתית אשר סייעה להתפתחותם המהירה של פרבריה. ב-1964 הושלמה בנייתו של "בלטווי קפיטל", כביש הטבעת מסביב לוושינגטון, המקל על עומס התנועה בעיר וסביבתה ומקשר אותה עם רשת הכבישים הארצית של וירג'יניה ומרילנד. את העיר משרתים שלושה נמלי תעופה בין לאומיים: נמל התעופה על שם רונלד רייגן, נמל התעופה דאלס ונמל התעופה בולטימור-וושינגטון.

 


היסטוריה

בשלהי המאה ה-18 החליט הקונגרס האמריקני על הקמתה של בירה חדשה לארצות הברית, במקומה של העיר פילדלפיה - בירת ארה"ב מ-1790. לאחר שנבחר המיקום הראוי לגדות נהר הפוטומק (כנקודת אמצע בין המדינות הצפוניות והמדינות הדרומיות), מונה האדריכל הצרפתי פייר לאנפאנט (1825 - 1754 ;L'enfant), לתכנן את העיר החדשה. לניהול פרויקט הבנייה מונו שני אנשים, איש הצבא אנדרו אליקוט (Ellicott), ולצידו המתמטיקאי והאסטרונום בנג'מין באנקר (Banneker), שמינויו היה שנוי במחלוקת בשל מוצאו האפרו-אמריקני.

 

וושינגטון נבנתה ברחבות, עבור מספר גדול של תושבים משהיו בה בתחילה. בשנת 1800 הועברו אליה בתי המחוקקים ומשרדי הממשלה. ג'ון אדמס, הנשיא ה-2 של ארה"ב (אשר כיהן בתפקידו בין השנים 1797 - 1801) היה לנשיא הראשון שהבית הלבן היה למעונו הרשמי. במהלך מלחמת ארה"ב-בריטניה (1812 - 1814) פשטו הבריטים על וושינגטון הבירה והעלו באש כמה בנייני ציבור, ביניהם הקפיטול והבית הלבן.

 

איור המתאר את התקיפה על וושינגטון ע"י כוחות בריטים במהלך מלחמת ארה"ב-בריטניה (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

בשל מעמדה ההיסטורי של וושינגטון כמחוז השלטון, נמנעה מתושבי המחוז האפשרות להצביע לנשיאות ארצות הברית. ב-1961 אושר תיקון לחוקה (התיקון ה-23) המתיר לתושבי העיר להצביע עבור מועמד בבחירות לנשיאות.

 

למרות מעמדה הרם כבירת ארה"ב, עד מלחמת האזרחים האמריקנית היתה וושינגטון עיר קטנה ולא מפותחת. עם פרוץ המלחמה (1861) הלכו ונבנו סביבה בסיסי צבא עצומים, ולצד בתי חולים זמניים רחבי-ממדים, שהכילו מצבת עובדים וחיילים אדירה. עם תום המלחמה נשארו בה רבים מן המשתתפים במלחמה ובשנים שלאחר מכן כמעט והוכפלה אוכלוסיית העיר, מ-62,000 תושבים ב-1860 ל-115,000 תושבים ב-1870.

 

וושינגטון בשנת 1901 (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

בעשורים שלאחר מכן נמשכה מגמת הצמיחה של אוכלוסיית העיר, במקביל להתרחבותו של המנגנון הממשלתי. ביוזמתו של המושל אלכסנדר שפארד (שכונה "הבוס"), עברה וושינגטון בשנות ה-70 של המאה ה-19 שיפוץ ראוותני ומנקר עיניים. שפארד מימן את השיפוץ מתקציב פדרלי, ומשחרג ממנו באופן ניכר, שלל הקונגרס ממחוז קולומביה את ריבונותו העצמית והכפיף אותו למושל חיצוני שפעל (עד 1967) ביחד עם מועצה בת שלושה צירים הממונים על ידי נשיא ארה"ב.

 

בראשית המאה ה-20 הוצאו לפועל מספר תוכניות נוספות לשיפור פני העיר, במהלכן הוקמו רבים מן הפארקים, הגינות והמונומנטים שוושינגטון מתהדרת בהם עד היום. אחרי מלחמת העולם השנייה השתנה צביונה של העיר. רבים מתושביה עזבו אותה לפרברים שנבנו סביבה, חלקם במדינות וירג'יניה ומרילנד. בוושינגטון עצמה נותרה אוכלוסייה גדולה מאוד של תושבים ממוצא אפרו-אמריקני וממעמד חברתי-כלכלי נמוך.

 

בשנות ה-60 של המאה העשרים הוחלט על שינוי במבנה מוסדות השלטון העירוניים, ובין השנים 1967 – 1974 נוהלה העיר בידי ראש עירייה ותשעה חברי מועצה, שמונו בידי הנשיא ופעלו באישור הסנאט. ב-1973 הצביעו תושבי מחוז קולומביה בעד כתב זכויות המעניק להם מחדש את הזכות לבחור ראש עיר ו-13 חברי מועצה, וב-1974 נערכו בוושינגטון בחירות מוניציפליות, לראשונה זה למעלה ממאה שנים. למרות שהזכות לבחור את ראש העיר הושבה לתושבי וושינגטון, לקונגרס עדיין הסמכות העליונה על ניהול ענייני העיר ובסמכותו להטיל וטו על החלטות ראש העיר ומועצתה.

 

דווקא בשל מעמדה המיוחד כבירת ארה"ב סבלה וושינגטון במשך שנים מליקויים מבניים בניהולה העירוני. במשך מאה שנים לא התקיים בה למעשה שלטון מקומי מוסדר, וגם בשנים לאחר מכן לא זכה השלטון המקומי בה למעמד זהה לערים אחרות. כשלים אלו, לצד הגירתם לעיר של תושבים רבים ממעמד כלכלי וחברתי נמוך (ברובם אפרו-אמריקאים), עיכבו את פיתוחה של העיר ויצרו פיגור מתמשך בתשתיותיה העירוניות. מצבן הרעוע של שכונות המגורים בעיר והיעדר ההשקעה בצרכי התושבים היה בולט במיוחד לאור מבני השלטון המפוארים והמונומנטים המטופחים היטב של העיר.

 

לבעיות הנובעות ממעמדה של וושינגטון בתוך ארצות הברית התווסף נושא הפשיעה האלימה, איתו נאלצה ועודנה נאלצת העיר להתמודד. נכון לראשית המאה ה-21 נחשבת הפשיעה האלימה לאחת הבעיות החמורות ביותר של העיר. בראשית שנות ה-90 של המאה העשרים עמדה וושינגטון במקום הראשון בארצות הברית במספר מקרי רצח ביחס למספר התושבים. מאז חלה ירידה ניכרת במספר הפשעים האלימים המבוצעים בעיר, אך למרות זאת היא עדיין נחשבת לאחת הערים המסוכנות ביותר בארה"ב.

 


יהודים

ראשוני היהודים החלו להגיע לוושינגטון לקראת אמצע המאה ה-19. מרבית המהגרים החדשים הגיעו מארצות מזרח אירופה, והביאו איתם את רעיונות הרפורמה שפשטו ברחבי היבשת ואשר תרמו לעיצובה של הקהילה החדשה. גל ההגירה שהציף את וושינגטון לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית הביא לעיר גם מספר רב של יהודים, רבים מהם סוחרים ואנשי עסקים.

 

בשנותיה הראשונות של הקהילה היהודית בוושינגטון הוטלו על חבריה מגבלות שונות, אך אלו הוסרו ב-1855 והיהודים זכו לשוויון זכויות מלא. בשנת 1852 הוקם בעיר בית הכנסת הראשון. בהדרגה נתגלעו מחלוקות בין יהודי העיר בנוגע לאופיו הדתי של בית הכנסת, וחלק מן החברים, אשר חשו כי בית הכנסת נוטה לרפורמיות יתר, הקימו קהילה אורתודוכסית נפרדת בשם "עדת ישראל" (לימים הפכה הקהילה החדשה לקונסרבטיבית).

 

במהלך השנים נוסדו בוושינגטון בתי כנסת נוספים. בראשית המאה ה-20 הוקם בעיר מרכז קהילתי יהודי, ובמקביל החלו לפעול בה גם כמה מן התנועות הציוניות, לצדם של ארגוני סעד יהודיים. מאז מלחמת העולם השנייה גדלה אוכלוסיית יהודי וושינגטון באופן משמעותי (כמו גם אוכלוסיית העיר כולה), רבים מהם מצאו פרנסתם כפקידים במשרדי הממשלה.

 

מתוקף תפקידה כבירת ארצות הברית משמשת וושינגטון כמשכנם של כמה מהחשובים ביהודי ארצות הברית, המכהנים במשרות רמות בשירות המדינה. לצידם יושבים בעיר אנשי השדולה הפרו ישראלית (אייפ"ק), הפועלים בבתי המחוקקים האמריקניים לטובת ענייניה של מדינת ישראל. עוד פועלים בוושינגטון מספר רב של מוסדות יהודיים, בהם ארגוני תמיכה וסיוע, מוסדות חינוך, הוצאות לאור של כתבי עת יהודיים וכיו"ב.

 

ושינגטון משמשת גם כמעונה של שגרירות ישראל בארה"ב – הנציגות הישראלית הזרה הגדולה ביותר בעולם. מדענים ישראלים רבים מוצאים אף הם פרנסתם בוושינגטון, באחד ממכוני המחקר הממוקמים בעיר. נכון לראשית 2006 מתגוררים במטרופולין של וושינגטון (הכולל את העיר בולטימור) כ-600,000 יהודים, חלק ניכר מהם ישראלים.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©