אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


עזר ויצמן
עזר ויצמן צילום: לע"מ
 
ויצמן כטייס בחיל האוויר, 1949
ויצמן כטייס בחיל האוויר, 1949 צילום: לע"מ
 
שר התחבורה עזר ויצמן עם שר הביטחון משה דיין, 1969
שר התחבורה עזר ויצמן עם שר הביטחון משה דיין, 1969 צילום: לע"מ
 
ויצמן כשר הביטחון הנכנס בטקס חילופי שרים, 1977
ויצמן כשר הביטחון הנכנס בטקס חילופי שרים, 1977 צילום: לע"מ
 
ויצמן עם יאסר ערפאת
ויצמן עם יאסר ערפאת צילום: איי פי
 
עזר ויצמן עם אשתו ראומה
עזר ויצמן עם אשתו ראומה  צילום: אופירה יוחנן וולק
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 ביוגרפיה, מתוך אתר הכנסת


ערכים קשורים
 מלחמת העצמאות
 מסרשמיט
 ספיטפייר
 דן טולקובסקי
 מרדכי הוד
 דסו מירז'
 מלחמת ששת הימים
 מלחמת ההתשה
 תנועת חרות
 ממשלת אחדות לאומית
 מנחם בגין
 מלחמת יום הכיפורים
 הסכמי קמפ דייוויד
 יחד
 מפלגת העבודה
 שמעון פרס
 הארגון לשחרור פלסטין
 פלסטינאים
 יצחק שמיר
 נשיא מדינת ישראל
 בנימין נתניהו
 חיים ויצמן
 משה דיין
 העלייה השנייה
 ביל"ו
 הגנה
 מלחמת העולם השנייה
 ארגון צבאי לאומי


תחומים קשורים
 אישים בישראל
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

עזר ויצמן


Weitzmann, Ezer

שירותו הצבאי |  פוליטיקאי ומדינאי |  נשיא המדינה |  ציטוטים |  מידע נוסף

עזר ויצמן (1924 - 2005), איש צבא ומדינאי, הנשיא השביעי של מדינת ישראל. נמנה עם מקימי חיל האוויר ונחשב לאחד ממפקדיו הבולטים. אחיינו של נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן וגיסו של משה דיין.

 

נולד בת"א וגדל בחיפה, בן למשפחה ציונית ותיקה ומכובדת. אביו, אגרונום במקצועו, היה מבני העליה השנייה. אימו, נצר למשפחה ציונית מעולי ביל"ו וממייסדי ראשון לציון, היתה בוגרת קורס האחיות הראשון בבית חולים הדסה בירושלים. אחותו נישאה לקצין בריטי בימי המנדט ונודתה מן המשפחה.

 

את השכלתו התיכונית רכש בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בגיל צעיר הצטרף לשורות ארגון ההגנה, ומאוחר יותר עבר במסגרתו קורס מ"כים. בגיל 16 הצטרף לקלוב התעופה בא"י וקיבל רשיון טיס. ב-1942, במהלך במלחמת העולם השנייה, נהרג בן דודו מייקל ויצמן (בנו של חיים ויצמן) במסגרת שירותו כטייס בצבא הבריטי. בהשפעת הטרגדיה החליט ויצמן להתגייס לצבא הבריטי ולשרת כטייס. תחילה נדחתה בקשתו לעבור קורס טיס והוא הוצב כנהג משאית במדבר הערבי, באזור לוב ומצרים. ב-1943 נענה הצבא הבריטי לבקשתו: הוא נשלח לקורס טיס ברודזיה, ולאחר סיומו שירת כטיס קרב בצפון אפריקה ובמזרח הרחוק.

 

ב-1946, בתום המלחמה, השתחרר ויצמן מהצבא הבריטי ולמד אווירונאוטיקה בבריטניה. במהלך שהותו שם הצטרף לשורות מחתרת האצ"ל ופעל בשירותה באירופה. פעילותו עוררה את חשדה של המשטרה הבריטית והוא נתבקש לעזוב את המדינה. ב-1947 שב לארץ ישראל והצטרף שוב לארגון ה"הגנה".

 

ב-1950 נישא ויצמן לראומה שוורץ. לזוג נולדו במהלך השנים בן ובת.

 


שירותו הצבאי

ויצמן היה שותף להקמת "שירות האוויר" (1947), שממנו צמח לימים חיל האוויר של צה"ל. במהלך מלחמת העצמאות שירת כטייס קרב ותובלה. ב-1948 נכלל במשלחת הטייסים שיצאה לצ'כוסלובקיה על מנת ללמוד לטוס במטוס המסרשמיט (אשר נרכש בעסקת נשק גדולה מצ'כוסלובקיה). כאשר תם שיתוף הפעולה עם השלטונות הצ'כיים השתתף בהטסת המטוסים לא"י.

 

נמנה על טייסי החיל שביצעו את התקיפה האווירית הראשונה של חיל האוויר, על כוחות צבא מצרים בסמוך לאשדוד. מאוחר יותר ביצע את טיסת הצילום הראשונה של החיל, בשמי סוריה. ב-1949, בעודו טס על מטוס ספיטפייר, השתתתף בקרב אווירי מול ספיטפיירים בריטיים שנכנסו לתחום האווירי הישראלי מדרום. במהלך הקרב הפיל ספיטפייר אחד.

 

בתום המלחמה מונה למפקד טייסת הקרב 101 (נמנה על מקימי הטייסת). ב-1951 יצא לקורס פיקוד ומטה במכללה של חיל-האוויר הבריטי. ב-1952 שב לישראל ונמנה על מקימי בית הספר לפיקוד ומטה (פו"מ) בצה"ל. ב-1953 מונה למפקד בסיס חיל-האוויר רמת-דוד. ב-1956 מונה למפקד בסיס חצור.

 

ב-1956 מונה לראש מחלקת אוויר וסגן מפקד חיל-האוויר. ב-1958 מונה למפקד חיל האוויר (קודמו בתפקיד - דן טולקובסקי). כמפקד החיל ביסס והעצים את גאוות היחידה של אנשי החיל, מהלך שבא לידי ביטוי בסיסמה שטבע, "הטובים לטיס". הוא גם הנהיג תורות לחימה ונהלים חדשניים אשר יושמו בהצלחה מרובה בתקופת מחליפו מרדכי הוד, במלחמת ששת הימים. כמו כן, במהלך תקופת כהונתו נקלט מטוס המיראז' בחיל-האוויר, וכל טייסות הקרב צוידו במטוסי סילון. חיל-האוויר הגביר את פעולותיו בתחום הביטחון השוטף ותפיסתו המבצעית ההתקפית שופרה.  

 

 

ב-1966  סיים את תפקידו כמפקד חיל האוויר ומונה לתפקיד ראש אג"ם (1966 - 1969). בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים (1967), היה בין האלופים שלחצו על הממשלה לצאת למלחמה. במהלך מלחמת ההתשה נפצע בנו פציעה קשה מהפגזה מצרית. ב-1969 פרש מצה"ל.

 


פוליטיקאי ומדינאי

עם שחרורו מצה"ל הצטרף ויצמן לתנועת חרות והתמנה לשר התחבורה בממשלת הליכוד הלאומי (ממשלת אחדות שהוקמה ב-1967). ב-1972 פרש מפעילות מפלגתית על רקע מחלוקת עם מנחם בגין. אך הוא חזר למפלגה שנה מאוחר יותר, והיה חבר בה עד 1980. במלחמת יום הכיפורים גוייס ויצמן כעוזר מיוחד לרמטכ"ל. ב-1977 נבחר לכנסת ה-9 ומונה לשר הביטחון בממשלתו הראשונה של מנחם בגין.

 

בשנת 1978 החלה תפיסתו הפוליטית של ויצמן להשתנות באופן מהותי. הוא נפרד מרעיון "ארץ ישראל השלמה", קרא לקידום תהליך השלום עם מצרים ונעשה חסיד של ויתורים נרחבים למען השגת מטרה זו. הוא נמנה עם אדריכלי הסכמי קמפ דייוויד. ב-1980 פרש מהממשלה, שוב בשל חילוקי דעות בינו לבין בגין. כעבור חודשים אחדים הצביע בכנסת נגד הממשלה וסולק ממפלגת חרות. 
 

שר הביטחון עזר ויצמן לוחץ את ידו של נשיא מצרים אנואר סאדאת וביניהם ראש הממשלה מנחם בגין, בשיחות קמפ דיוויד, 1978 (צילום: לע"מ)


לפני הבחירות לכנסת ה-11 (1984) הקים את תנועת "יחד", רשימה עצמאית שזכתה רק בשלושה מנדטים. לאחר הבחירות הצטרפה תנועתו למפלגת העבודה, וויצמן התמנה למשרת שר בלי תיק בממשלת האחדות הלאומית שהוקמה, וכן היה חבר הקבינט המצומצם שהקים ראש הממשלה דאז שמעון פרס. גם במסגרת זו היה מראשי האגף ה"יוני", ותבע לקיים מו"מ ישיר עם אש"ף, שיכלול נכונות ישראלית לוויתורים נרחבים למען הסכם שלום עם הפלסטינאים.


ויצמן נבחר לכנסת ה-12 ומונה לשר המדע והטכנולוגיה וחבר הקבינט בממשלת האחדות הלאומית. בסוף 1989 הודח מהקבינט לשנה וחצי, לאחר משבר עם ראש הממשלה יצחק שמיר, על רקע מגעים שניהל עם נציגי אש"ף. זמן קצר אחר כך נאלץ להתמודד עם טרגדיה אישית קשה, כאשר שכל את בנו וכלתו בתאונת דרכים.

 


נשיא המדינה

על רקע היוזמה להריצו לנשיאות, פרש ויצמן מהכנסת בתחילת 1992. הוא נבחר כמועמד מפלגת העבודה לתפקיד וכעבור חודשיים, במרץ 1993, נבחר בכנסת לנשיא המדינה. ב-1998 נבחר לכהונה שנייה.

 

במהלך כהונותיו כנשיא התבטא ויצמן בפומבי בנושאים שונים. שלא כקודמיו, התערב בתחום הפוליטי ולא חשש להביע את עמדותיו. בהזדמנויות שונות יעץ לממשלה כיצד עליה לנהוג, ופעמים השמיע ביטויים שוביניסטים ואנטי-הומוסקסואליים.

 

התנהגותו עוררה ביקורת רבה מצד חוגים שלא אהדו את הדברים שהשמיע. מאידך גיסא, הוא נהנה מאהדה רחבה בציבור בשל אישיותו ה"צברית" ותשומת הלב שהקדיש לפצועי צה"ל ולמשפחות שכולות. בכהונתו השנייה, בימי ראש הממשלה בנימין נתניהו, תבע להאיץ את המו"מ עם הפלסטינאים ולהקדים את הבחירות לכנסת.

 

עזר ויצמן, המלך חוסיין, ביל קלינטון ויצחק רבין בחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, 1994 (צילום: לע"מ)


בסוף 1999, בעקבות חשיפה עיתונאית של קשרים כספיים ממושכים בינו לבין איש העסקים אדוארד סרוסי, החלו נשמעות דרישות להתפטרותו. ויצמן סירב להתפטר, ופרקליטת המדינה הכריזה על פתיחת חקירה פלילית נגדו בדבר חשד להתנהגות בלתי נאותה.

 

היועץ המשפטי החליט על סגירת התיק מחוסר ראיות מספיקות ובגלל התיישנות בנושאים מסוימים, אך בה בעת מתח ביקורת נוקבת על ההיבטים הציבוריים בפרשה. ויצמן הודיע כי יתפטר עד תום השנה, וב-10 ביולי 2000 הפך לנשיא הישראלי הראשון שהתפטר מתפקידו זה. הוא פרש לביתו בקיסריה; בריאותו הלכה והידרדרה, והוא נפטר ביום הראשון של פסח תשס"ה, 24 באפריל 2005. 

 


ציטוטים

 

  • "מספרים שהגעתי לטיסה אחרי שירות בגדנ"ע, בבית הספר הריאלי בחיפה. לפי הסיפור הריץ אותנו המדריך, חיים לסקוב, על גבעות הכרמל עד כלות הכוחות ואז חלפו שלושה מטוסים בשמים. עוד מספרים, כי אז החלטתי לעבור לטיסה. אם הסיפור נכון או לא אין זה משנה ממילא - זה סיפור יפה" (עזר ויצמן, ראש אג"ם, 1969).

 

  • "במקום להתאהב בבחורות, התאהבתי במלחמה" (עזר ויצמן, מספר על התגייסותו לצבא הבריטי ב-1942).

 

  • "קראו לנו אז טייסת תל אביב. התגוררנו בבית הספר לפעילי ההסתדרות ואכלנו נקניקיות עם חרדל אצל חצקל איש כסית" (עזר ויצמן, מספר על ימיו הראשונים בשרות האוויר של ארגון ההגנה).

 

  • "טסנו ארבעה חבר'ה והבחנו בכמה ספיטפיירים, שטסו בנחת מתחתינו מכיוון מצרים. עטנו עליהם, כל אחד מאיתנו התארגן על מטוס אחד וחיסל אותו. הסתבר שהחשבון לא היה מדויק, היו אלה חמישה ספיטפיירים ולא ארבעה. ועוד התברר, הם היו מטוסים וטייסים בריטים" (עזר ויצמן מספר על הקרב האווירי במלחמת העצמאות במהלכו הפיל מטוס).

 

  • "אני מאמין שהשגנו מה שהשגנו - כי השכלנו להבין את הטכנולוגיה ולא להעתיק אותה, ליישם אותה נכון לתנאי הארץ. אם מדינה חזקה ותרבותית כמו אמריקה הוגה רעיון כלשהו - זה טוב, אולי, לאמריקה, אבל לא לעולם כולו... ההישג הוא תולדה של אופי, אינטליגנציה, גישה נכונה ונבונה לבעיות פיקוד, טיפוח רוח לחימה ולוחמים, בטחון עצמי בריא אך לא מופרז" (עזר ויצמן, ראש אג"ם, מתייחס להישגי חיל האוויר במלחמת ששת הימים, 1969).

 

  • "תמיד טענתי שזה לא יהיה מוסרי עד הסוף, לא כנה ולא אמיתי, אם נבוא לעולם ונגיד שיש לנו, לעם ישראל, זכות על ארץ ישראל - אם אנחנו לא מתכוונים ברצינות להביא את כל עם ישראל, אל כל אדמת ארץ ישראל, שיש לו אליה קשר היסטורי. זאת כשם שטענתי שזה יהיה לא כנה לא חנך את הנוער שלנו לרצות להגיע לכותל המערבי" (עזר ויצמן, ראש אג"ם, 1969)

 

  • "מעולם לא שאפתי להיות נפוליאון, בן-גוריון או בגין. רציתי להיות ויצמן, עזר ויצמן והייתי כזה. כמו בשירו של הזמר האהוב עלי, פרנק סינטרה - 'עשיתי זאת בדרכי שלי'" (עזר ויצמן).

 

  •  "שבנו לעיר האבות לא כדי לרשת את תושביה הערבים. שבנו אליה ונישאר בה - כיוון שהיינו בה רוב בעבר וכיוון שזכותינו לשכון באזור זה מעוגנת במורשתנו הדתית והלאומית" (עזר ויצמן מתייחס להתיישבות היהודית בחברון, פברואר 1980).

 

  • "את חושבת ששמחתי לעזוב את חרות? בוודאי שלא, הייתי שר ביטחון שלוש שנים ופתאום לקום יום אחד בהיר ולעזוב זה לא פשוט. ישבתי בבית ולא שפתאום התאהבתי במפלגת העבודה. בשבילי מפלגה זה אמצעי לקדם נושאים של עם ישראל ולא נושאים אישיים שלי. אם הייתי רוצה לקדם את עצמי הייתי נשאר בליכוד, הייתי בונה את חברון ואת יהודה ושומרון, הייתי אומר שטאבה זה דבר נורא ומובארק הוא איש קר. אולי היום הייתי ראש ממשלה. אם הייתי נשאר בחירות הייתי משלם מחיר אישי גבוה. בכל בוקר הייתי חותך את עצמי בגילוח, כאשר הייתי מביט על הפרצוף שלי במראה"  (עזר ויצמן, 1986).

 

  • "יאסר ערפאת הוא אויב, אך אני מוכן להיפגש עימו, כי רק עם אויבים עושים שלום" (עזר ויצמן, קורא לפתיחת מו"מ עם אש"ף, אפריל 1987).

 

  • "עשינו דרך ארוכה ביחד. נמצאים פה חברייך, הלכנו עימך בדרך קרבות וחלמנו על ימים אחרים. ראינו את אימי המלחמות ופחדיהן, ליווינו את חברינו שנפלו בקרבות, נאנקנו מכאבים בבתי החולים, קיבלנו החלטות של חיים ומוות, של אחרים ושלנו עצמנו, כל זאת כדי לחיות כאן בשלום ובביטחון" (רה"מ אריאל שרון, סופד לעזר ויצמן בהלוויתו, 2005).

 


מידע נוסף

 

לזכרו - לקט ציטוטים נבחרים, גלריית תמונות ודברי הספד מאת חבריו ומקורביו של עזר ויצמן. פרויקט מיוחד באתר ynet.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 

עזר ויצמן - גלריית תמונות המציגה נקודות ציון מרכזיות בחייו.

לצפיה בגלריה - לחצו כאן

 

האזרח מס. 1 - רשימת נשיאי מדינת ישראל, מקום המדינה ועד ימינו. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד הפרויקט – לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©