אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


פסח
פסח צילום: סי די בנק
 
שבועות
שבועות צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
וסוכות - שלושת הרגלים
וסוכות - שלושת הרגלים צילום: ישראל ברדוגו
 
ראש השנה, חג שנזכר בתורה ("מדאורייתא")
ראש השנה, חג שנזכר בתורה ("מדאורייתא") 
 
חנוכה, חג שהוסיפו חז"ל ("מדרבנן")
חנוכה, חג שהוסיפו חז"ל ("מדרבנן") צילום: רונן יולס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 הלל
 מוסף
 נעילה
 הבדלה
 חול המועד
 אסרו חג
 ראש השנה
 צום גדליה
 יום כיפור
 סוכות
 הושענא רבה
 שמחת תורה
 יצחק רבין
 חנוכה
 עשרה בטבת
 ט"ו בשבט
 תענית אסתר
 פורים
 שושן פורים
 פסח
 יום הזיכרון לשואה ולגבורה
 יום הזיכרון
 יום העצמאות
 ל"ג בעומר
 יום ירושלים
 שבועות
 י"ז בתמוז
 תשעה באב
 ט"ו באב
 ראש חודש
 חז"ל


תחומים קשורים
 יהדות - מושגים וכתבים


 
 
 

חגים ומועדים


Holydays

שמחת החג וכיבודו |  יום טוב שני של גלויות |  רשימת חגי ומועדי ישראל |  מידע נוסף

חגים ומועדים, ימי השבתון המיוחדים בשנה העברית (חוץ משבת). "חג" - משום שחגים אנו במחוגה אחורה אל הארוע וחווים מחדש את החוויה כפי שהיתה בעבר; ו"מועד" - מלשון התוועדות חגיגית. חגים ומועדים נקראים גם "ימים טובים" או "ימים קדושים" ומתחלקים לשני סוגים: חגים שנזכרים בתורה ("מדאורייתא") וחגים שהוסיפו חז"ל ("מדרבנן"). ואלה החגים מדאורייתא : פסח, שבועות, סוכות ושמיני עצרת , ראש השנה ויום כיפור. באותה תקופה אף ראש חודש נחשב לחג, עקב קורבנות המוסף שהקריבו בו.

 

תפילות בכותל. יום כיפור הוא חג שנזכר בתורה (צילום: רויטרס)

 

פסח, שבועות וסוכות מכונים יחד "שלושה רגלים". בזמן המקדש הוקרבו בחגים קורבנות מיוחדים, וב-3 הרגלים נערכה "עלייה לרגל" למשכן בירושלים ("שלוש רגלים תחוג לי בשנה", שמות כג, יד).


שני החגים שמדרבנן הם פורים וחנוכה. ימים חגיגיים נוספים הם: ט"ו באב, שנחוג בימי המקדש; ט"ו בשבט ול"ג בעומר, שנזכרו אצל חז"ל אך נעשו לחגים רק בתקופה מאוחרת; יום העצמאות ויום שחרור ירושלים, שנקבעו אחרי קום מדינת ישראל. חלוקה נוספת קובעת את החגים חנוכה, פורים, טו" בשבט, יום העצמאות ויום ירושלים כחגים לאומיים שנקבעו לציין את הצלת עם ישראל (חלקם נקבעו בידי חז"ל וחלקם בימינו).

 

הילולת ל"ג בעומר בירושלים. חג ה נזכר אצל חז"ל אך נעשה לחג רק בתקופה מאוחרת (צילום: איי פי)

 

בחגים מדאורייתא קיים איסור מלאכה הדומה לאיסור מלאכה בשבת, אך נבדל ממנו בחומרתו (איסור "לאו" רגיל לעומת חיוב מיתה באיסורי שבת). אולם שלא כמו בשבת, בחגים אלה מותר לעשות את כל המלאכות הדרושות להכנת מזון ("צורכי אוכל נפש"). בהיתר "אוכל נפש" כלולים העברת אש, בישול ואפייה, כתישה, שחיטה, העברה מרשות לרשות וכיו"ב, אלא אם כן אפשר להכין דברים אלו מערב החג בלי שייפגם טיב המאכל. יום כיפור הוא "שבת שבתון", ואין היתר "אוכל נפש" קיים בו, ואילו בראש חודש אין איסור מלאכה כלל. כשיום טוב חל בערב שבת אסור להכין בו אוכל לשבת שלמחרתו, אלא אם כן מניחים בערב החג תבשיל מסוים המיועד באופן סמלי לשבת. תבשיל זה נקרא "עירוב תבשילין".

 


שמחת החג וכיבודו

בשלושת הרגלים מצווה לשמוח, שנאמר "ושמחת בחגך", וחז"ל הגדירו את המצווה כמחייבת אכילת בשר ושתיית יין. חייבים לכבד את כל החגים ברחצה (לפני כניסתם), בלבוש חגיגי, בהדלקת נרות, ב"קידוש" ובשתי חלות (בפסח - מצות), כמו בשבת. בתפילות החג אומרים תפילת "יעלה ויבוא", הנאמרת גם בברכת המזון, תפילת "הלל", תפילת "מוסף" מיוחדת, ובקהילות אחדות מוסיפים פיוטים שונים.

 

בקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים פרשה מענייני היום ובשני - את פרשת קורבנות החג בפרשת "פנחס" ולאחריה הפטרה מיוחדת. בראש השנה ויום כיפור אין אומרים "הלל", ביום כיפור אף מוסיפים את תפילת "נעילה". בשבועות, ביום כיפור ובימים האחרונים של פסח וסוכות נאמרת תפילת "יזכור". בסיום החג עורכים "הבדלה", הכוללת את ברכות היין וההבדלה.

 

הימים בין החג הראשון לחג האחרון בפסח ובסוכות נקראים "חול המועד"), והיום שאחרי כל אחד מ-3 הרגלים נקרא "אסרו חג". אמרו חז"ל במסכת ברכות: "המבזה את המועדות, אף על פי שיש בידיו תורנ ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא" - צריך אדם להשתדלבמועדים בקיום מצוות ובמעשים טובים יותר מאשר בכל שאר הימים.

 

החגים היו אף ביטוי לשילובם של חיי העם בטבע: זמן הקציר - בשבועות; תחילת הגשמים - בסוכות; הפסקת הגשמים  - בפסח. כמו כן מהווים החגים ביטוי לזכרון מאורעות מעברו של העם היהודי: יציאת מצרים, מתן תורה, חנוכה, פורים, ט"ו באב וכד'.

 


יום טוב שני של גלויות
בשלושת הרגלים שומרים בחוץ לארץ על שני ימי חג בכל יום טוב, זכר לזמנים שבהם לא ידעו את התאריך המדויק של ראש החודש והחגים, ומחמת הספק קיימו שני ימי חג. בחג נוסף זה, המכונה "יום טוב שני של גלויות", חלים כל דיני המועד, כמעט בלא הבדל. ההלכות המיוחדות לחנוכה ולפורים אינן כוללות איסור מלאכה, אך בחנוכה נוהגים להימנע ממלאכה כל עוד הנרות דולקים, ובפורים - עד לאחר שמיעת ה"מגילה". הם נחשבים ימי שמחה והודיה, קוראים בהם בתורה ואומרים בהם "הלל" (בחנוכה בלבד) ו"על הנסים".

 


רשימת חגי ומועדי ישראל

להלן רשימת חגי ישראל ומועדים אחרים. בסוגריים מצוינים המקורות העיקריים לחגים אלו. 

 

ראש השנה (נקרא גם יום הזכרון, יום תרועה). חל בא'-ב' בתשרי (ויקרא כ"ג, כ"ד-כ"ה; במדבר כ"ט, א'-ו').

 

צום גדליה (נקרא גם צום השביעי) – חל בג' בתשרי (מלכים ב' כ"ה, כ"ה; ירמיה מ"א, א'-ב'; זכריה ח', י"ט).

 

יום כיפור (יום הכיפורים) – חל בי' בתשרי (ויקרא ט"ז, כ"ט-ל"ד; כ"ג, כ"ו-ל"ב; במדבר כ"ט, ז'-י"א).

 

סוכות (חג האסיף, "החג") – חל בט"ו-כ"א בתשרי (ויקרא כ"ג, ל"ג-ל"ו, ל"ט-מ"ג, במדבר כ"ט, י"ב-ט"ז, י"ז-ל"א).

 

הושענא רבה – חל בכ"א בתשרי (במדבר כ"ט, ל"ב-ל"ד).

 

שמיני עצרת (שמחת תורה) - חל בכ"ב בתשרי (במדבר כ"ט, ל"ה-ל"ט).

 

יום הזיכרון ליצחק רבין חל בי"ב בחשון (ע"פ חוק הכנסת משנת התשנ"ז-1997 ).

 

חנוכה (חג אורים) – חל בכ"ה בכסלו-ב' בטבת (תלמוד בבלי, שבת כ"א, עמ' ב').

 

צום עשרה בטבת (צום העשירי) – חל בי' בטבת (מלכים ב' כ"ה, א'-ב': ירמיה נ"ב, ד'-ה': זכריה ח', י"ט)

 

ט"ו בשבט (ראש השנה לאילנות) (משנה, ראש השנה פרק א', משנה א').

 

תענית אסתר – חל בי"ג באדר (אסתר ד', ט"ז).

 

פורים (פורים דפרזין) – חל בי"ד באדר (אסתר ט', ט"ז-י"ז, כ'-כ"ח).

 

שושן פורים (פורים דמוקפין) – חל בט"ו באדר (אסתר ט', י"ח-י"ט).

 

פסח (חג המצות, חג האביב, חג החירות) – חל בט"ו-כ"א בניסן (שמות י"ב, א'-כ"ח; ויקרא כ"ג, ה'-ח'; במדבר כ"ח, ט"ז-כ"ה)

 

יום הזיכרון לשואה ולגבורה – חל בכ"ז בניסן (ע"פ חוק הכנסת משנת תשי"א).

 

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל  - חל בד' באייר.

 

יום העצמאות – חל בה' באייר. יום חג ושבתון לפי חוק הכנסת: אמירת "הלל" לפי פסק הרבנות הראשית.

 

ל"ג בעומר – חל בי"ח באייר (שולחן ערוך, אורח חיים תצ"ג, ב').

 

יום ירושלים – חל בכ"ח באייר (ע"פ החלטת הרבנות הראשית).

 

שבועות (יום הביכורים, חג הקציר, עצרת, חג מתן תורה) – חל בו' בסיוון (ויקרא כ"ג, ט"ו-כ"א; במדבר כ"ח, כ"ו-ל"א).

 

צום י"ז בתמוז (צום הרביעי) (ירמיה ל"ט, ב'; זכריה ח', י"ט; משנה, תענית פרק ד', משנה ו').

 

תשעה באב (צום חמישי) – חל בט' באב (ירמיה נ"ב, י"ב-י"ג; זכריה ח', י"ט; משנה, תענית פרק ב', משנה ו').

ט"ו באב  (משנה, תענית פרק ד, משנה ח).

 


מידע נוסף

 

שנה חדשה התחלות חדשות - גם המסע הארוך ביותר מתחיל, כידוע, בצעד אחד קטן. לכבוד ראש השנה, האנציקלופדיה מציגה התחלות חדשות ביהדות, בטבע ובהיסטוריה. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

על חטא שחטאתי - עיקרו של יום כיפור הוא מעשה התשובה. מעשה זה מורכב משלושה שלבים עיקריים: וידוי על החטאים, בקשת מחילה, והתחייבות לעתיד שלא לשוב ולחטוא. לרגל יום כיפור האנציקלופדיה מציגה: שישה חוטאים שחזרו בתשובה. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

עם בלי בית - 40 שנה נמשכו נדודי בני ישראל במדבר, ללא ספק מסע ארוך ומפרך בדרך להגשמת חלום הארץ המובטחת. אבל יש גם עמים שעבורם המסע הוא דרך חיים, הוא התכלית עצמה. לרגל חג הסוכות האנציקלופדיה מזמינה אתכם לפגוש אותם - עמים בלי בית. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

חג האור - אור השמש הוא מקור החיים על פני כדור הארץ. לכן אין פלא כי קיומו נחגג בתרבויות רבות כל כך. לרגל חג החנוכה מציגה האנציקלופדיה מחווה מיוחדת לשלושה חגים שונים: חג המולד, חג חנוכה וחג הדיוואלי. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

מאחורי המסיכה - לרגל חג פורים, האנציקלופדיה מזמינה אתכם לגלות את האמת מאחורי המסכה: איזה תפקיד מילאה המסכה בתרבויות עתיקות? כיצד הפכה לאביזר אמנותי בתיאטרון? באילו חגים וטקסים דתיים היא ממלאת תפקיד פולחני? פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

ט"ו בשבט - יום חגם של האילנות. פרויקט טריוויה מיוחד מבית היוצר של אנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

עברנו את פרעה - ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר כדי לברוח מחיי העבדות תחת שלטון פרעה. לכבוד חג הפסח, האנציקלופדיה מזמינה אתכם לגלות אילו מנהיגים זכאים לתואר "פרעה המודרני". פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

שם נרצחו - לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet בנושא מחנות הריכוז וההשמדה באירופה .

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

שיח לוחמים - ממלחמת העצמאות ועד מלחמת לבנון השנייה. לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל, כל מלחמות ישראל בפרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 

ים השיבולים שמסביב - לרגל חג השבועות מציגה האנציקלופדיה מחווה לחג הפותח את הקיץ. בואו לקרוא על שמותיו השונים של חג השבועות, על הקשר בינו לבין לחלב ועל היום בו ניתנה התורה לישראל. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לעמוד פרויקט - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©