אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ירי רוסי אל עבר עמדות הצ'צ'נים.
ירי רוסי אל עבר עמדות הצ'צ'נים.  צילום: איי פי
 
מנוסת פליטים צ'צ'נים מאזורי הקרבות.
מנוסת פליטים צ'צ'נים מאזורי הקרבות. צילום: איי פי
 
הפגנת נשים צ'צ'ניות נגד הרוסים. בכיתוב: "מבוקש: פוטין בשל רצח עם".
הפגנת נשים צ'צ'ניות נגד הרוסים. בכיתוב: "מבוקש: פוטין בשל רצח עם". צילום: רויטרס
 
שחרור חטופים מהתיאטרון במוסקבה, 2002.
שחרור חטופים מהתיאטרון במוסקבה, 2002. צילום: רויטרס
 
פיגוע התאבדות ברכבת ברוסיה. דצמבר 2003.
פיגוע התאבדות ברכבת ברוסיה. דצמבר 2003. צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 הקונפליקט בצ'צ'ניה


ערכים קשורים
 אסלאם
 אירן
 טורקיה
 אזרבייג'ן
 האימפריה העות'מאנית
 רוסיה
 יוסיףּ ויסריונוביץ' סטלין
 מלחמת העולם השנייה
 ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב
 ברית המועצות
 בוריס ניקולאייביץ' ילצין
 ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין
 גאורגיה (גרוזיה)


תחומים קשורים
 מקומות בארצות העולם


 
 
 

צ'צ'ניה


Chechnya

היסטוריה |  הקונפליקט הנוכחי

צ'צ'ניה, חבל במעמד רפובליקה (אוטונומית אך לא עצמאית) באזור הרי קווקז בדרום רוסיה. רפובליקת סטברופול גובלת בה מצפון מערב, רפובליקת דגסטן גובלת בה מצפון-מזרח וממזרח, גיאורגיה (גרוזיה) מדרום ומדרום-מערב ורפובליקת אינגושטיה ממערב. צפון הרפובליקה מישורי, דרומה הררי ושיאו הר טבולוסמטה, 4,493 מטר מעל פני הים. בירת המדינה היא גרוזני (225,000 תושבים). שטח המדינה כ-15,000 קמ"ר בלבד. אוכלוסייתה מוערכת בין 400,000 ל-800,000 נפש . קבוצות אתניות: צ'צנים אינגושים ורוסים. רוב התושבים מוסלמים סונים ומדברים צ'צ'נית ורוסית.

 

חבל צ'צ'ניה - להגדלה לחצו על המפה

 

המשבר הפוליטי בצ'צ'ניה, בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21, גרם לפגיעה חמורה בכלכלה הצ'צ'נית, ולמעלה מ-50% מכוח העבודה אינו מועסק (נכון ל-2004). זיקוק נפט הוא בין ענפי התעשייה הבודדים ששרדו את הקונפליקט מול הרוסים. תושבי הכפרים מתפרנסים מחקלאות, ובעיקר גידול תבואה ובקר. בנוסף, חקלאים המגדלים ירקות ופירות לשווקים המקומיים.

 


היסטוריה

הצ'צ'נים הם בני שבטים הרריים מצפון הקווקז אשר שבו במאה ה-15 והרחיבו את תחום מחייתם צפונה לעבר השפלות הפוריות למרגלות רכסי ההרים - מהן נהדפו בזמן הכיבוש המונגולי-טטרי מאתיים שנה קודם לכן. במהלך שלוש מאות שנים אלה התפשט האסלאם והיכה שורשים בקרב השבטים הצ'צ'נים.

 

למרחב מחייתם של הצ'צנים בחבליו הצפוניים של הקווקז חשיבות אסטרטגית רבה משום שהוא חולש על מערכת דרכים המאפשרת תנועה בין יבשתית מאירן וטורקיה שבאסיה לעבר רוסיה שבאירופה. בתקופה המודרנית נודעה לדרכים אלה חשיבות נוספת בחברן את שדות הנפט העשירים של באקו באזרביג'ן עם רוסיה. כתוצאה ממיקומם הגיאופוליטי מצאו עצמם הצ'צנים נתונים בסבך מחלוקות וסכסוכים בין כוחותיהן של מדינות גדולות וחזקות מהם בהרבה -האימפריה העותמנית, רוסיה ופרס. שניים מגיבוריה הלאומיים הגדולים של צ'צ'ניה, שייח' מנסור והאימאם שאמיל, עמדו בראש תנועת השחרור הצ'צ'נית העממית (מעולה של רוסיה הצארית) במאות ה-18 וה-19. למן אותן התקוממויות ואילך ניהלו הצ'צ'נים לסרוגין מאבק עיקש ומר לעצמאות מרוסיה, לאחר מכן מברית המועצות.

 

הצ'צ'נים ניסו לנצל את אי הסדר שנוצר בעקבות המהפכה הבולשביקית (1917), להקמת מדינה עצמאית, אולם הסובייטים הזרימו לאזור כוחות רבים וכך מנעו את עצמאותה של צ'צ'ניה. בשנת 1936 הוקמה אוטונומיה משותפת לצ'צ'ניה, ולרפובליקת אינגושטיה (Ingushetia) שממערב לה. ברה"מ, בראשותו של סטלין, הסכימה להקמת האוטונומיה, בתמורה לכך שהצ'צ'נים יוותרו על שאיפותיהם לעצמאות ויניחו את נשקם.

 

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, האשים סטלין את הצ'צ'נים כי לא היו נאמנים לשלטון הסובייטי בשנות המלחמה הראשונות, ואף שיתפו פעולה עם האויב הנאצי. סטלין הנהיג משטר של "רוסיפיקציה" ברפובליקות הלא-רוסיות, שכלל יישוב רוסים בשטחן וביעור כל זכר לתרבות לאומית, ולכן הגלה את מרבית הצ'צ'נים (כחצי מיליון) לקזחסטן, וכך עשה גם לתושבי אינגושטיה. ב-23 בפברואר 1944 חתם סטלין על צו הגירוש, ותאריך זה נחקק בהיסטוריה הצ'צ'נית לדיראון עולם. בשנת 1957, כארבע שנים לאחר מותו של סטלין, אישר השלטון הסובייטי, בראשותו של ניקיטה חרושצ'וב, לצ'צ'נים לשוב לאדמתם. בעת פעולת הגירוש והשהות בגלות נהרגו כ-200,000 צ'צ'נים.

 

לאחר ששבו לארצם הגביל המשטר הסובייטי את חופש הפולחן של הצ'צ'נים המוסלמים, בתקווה להפחית את שאיפותיהם המדיניות. אולם למעשה, גרר מהלך זה דווקא להקשחת העמדה הצ'צ'נית הקוראת לעצמאות מדינית ולחיזוק הקנאות בקרבם.

 


הקונפליקט הנוכחי

עם פירוק ברה"מ ב-1991 האמינו הצ'צנים כי תקוותיהם לעצמאות עומדות להתגשם. באוגוסט 1991, ביצע הפוליטיקאי הצ'צ'ני דזוזקאר דודייב הפיכה בממשל המקומי הקומוניסטי של צ'צ'ניה-אינגושטיה. דודייב נבחר להיות נשיא צ'צ'ניה באוקטובר 91, ובדצמבר הכריז באופן חד-צדדי על צ'צניה העצמאית, מופרדת מחבר העמים (רוסיה). ב-1992 נחלקה צ'צ'נו-אינגושטיה לשניים: צ'צ'ניה ואינגושטיה. דרכיו האנטי רוסיות והאגרסיביות של דודייב פגעו בכלכלה הצ'צ'נית, וב-93, הוא פירק את הפרלמנט הצ'צ'ני. ב-1994 ניסו גדודים חמושים של מתנגדי משטר צ'צ'נים, בגיבוי צבאי רוסי, להיפטר בכוח מדודייב, ללא הצלחה.

 

ב-11.12.94, חדר צבא רוסיה לצ'צ'ניה אך נבלם על ידי הכוחות הצ'צ'נים בגרוזני שנחרבה כתוצאה מהקרבות. במרץ 1995 הכניס צבא רוסיה כוחות גדולים לצ'צ'ניה במטרה להכריע את ההתקוממות. קורבנות רבים נפלו משני הצדדים, בהם גם אזרחים רבים. הרוסים הצליחו להשתלט על שטחי מפתח בצ'צ'ניה, וכוננו ממשלת בובות בגרוזני. בשל נחיתותם המספרית פנו הצ'צנים ללוחמת גרילה כנגד הרוסים. הטקטיקה הצ'צ'נית הוכיחה את עצמה, וצבא רוסיה נאלץ להקצות כוחות ניכרים להגנת מחנותיו ולאבטחת שיירותיו בצ'צ'ניה.

 

בקיץ 1996 הפתיעו המתקוממים הצ'צנים את חיל המצב הרוסי במתקפה גדולה ומתואמת אשר הסתיימה בשחרור גרוזני ובתבוסה קשה לצבא הרוסי אשר נסוג מכל תחום הרפובליקה הצ'צ'נית. בינואר 1997 נבחר לנשיא צ'צ'ניה מנהיג המורדים, אלסאן מסחדוב. הגנרל אלכסנדר לבד, היועץ לביטחון לאומי של נשיא רוסיה, בוריס ילצין, ניהל משא ומתן עם מסחדוב, ובמאי 1997 נחתם הסכם שלום בין צ'צ'ניה ורוסיה.

 

זמן קצר לאחר מכן שבו אירגוני טרור צ'צנים קיצוניים, שלא סרו למרותו של מסחדוב, לתקוף מטרות אזרחיות וצבאיות מעבר לגבולה של צ'צ'ניה. מתקפת הטרור הצ'צ'נית הגיעה לשיאה בקיץ 1999, כאשר קבוצות חמושות מצ'צ'ניה השתלטו על חבלים כפריים ברפובליקת דגסטן ותבעו לכונן בה מדינה אסלאמית. במקביל הסלים צבא רוסיה את עוצמת פעולותיו כנגד המורדים, והפעיל ארטילריה ומטוסים כנגד מטרות בצ'צ'ניה.

 

ב-26.3.2000 נערכו בחירות ברוסיה וולדימיר פוטין נבחר לנשיאות. בתחום יחסי החוץ הצהיר פוטין על כמיהה למעצמתיות ובהתאם, המשיך את הלחימה בצ'צ'ניה. כוחות צבא רוסיים פלשו לבירה הצ'צ'נית, גרוזני, אזרחים רבים נהרגו וכנגד הרוסים הועלו טענות קשות על הפרת זכויות אדם וביצוע פשעי מלחמה.

 

התקפות הטרור הצ'צ'ני הופנו מעתה יותר ויותר לרוסיה גופה, ובאוקטובר 2002 השתלטו כ-40 מורדים על תיאטרון מוסקבה והחזיקו בידיהם כ-800 בני ערובה. דרישתם כי הצבא הרוסי ייסוג מצ'צ'ניה לא נענתה. במהלכה של פעולת החילוץ נעשה ע"י הקומנדו הרוסי שימוש מסיבי בגז, ו-130 בני ערובה מצאו בה את מותם (ביחד עם חוטפיהם).

 

לוחמת הגרילה והטרור הצ'צ'ני נמשכים, כמו גם הפעולות הצבאיות שמפעיל צבא רוסיה כנגד חוגי הבדלנים בצ'צ'ניה. ב-2003 נעשה ניסיון נוסף להביא לפתרון הסכסוך באמצעות הסדר שאמור להבטיח לצ'צ'ניה מידת מה של אוטונומיה במסגרת פדרצית הרפובליקות הרוסית. חוקה חדשה לצ'צ'ניה ברוח זאת זכתה לאישור במשאל עם שנערך תחת פיקוח רוסי במרץ 2003 בצ'צ'ניה, אולם גורמי האופוזיציה והמורדים החרימו את המשאל, הכריזו כי אין לו כל תוקף חוקי, והודיעו על כוונתם להמשיך בלחימה. במאי 2004 נהרג בפיגוע הנשיא הצ'צ'ני אחמד קדירוב, שנבחר בסיוע הרוסים תשעה חודשים לפני כן. בבחירות שנערכו באוגוסט 2004 נבחר לנשיא ברוב מוחץ מועמד הקרמלין אלו אלחנוב.

 

במרץ 2005 חוסל אלסאן מסחדוב בפעולה של כוחות הביטחון הרוסיים. הממשלה הרוסית האשימה את מסחדוב באחריות לרצח של אזרחים רוסים רבים, בין היתר בהרג של יותר מ-300 תלמידי בית ספר בעיירה בסלאן שברפובליקה הרוסית של צפון אוסטיה בספטמבר 2004.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©