אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


צילום אוויר מ-1962 המראה בבירור סוללות טילים מוכנות לשימוש בקובה
צילום אוויר מ-1962 המראה בבירור סוללות טילים מוכנות לשימוש בקובה צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 משבר הטילים בקובה-מצגת מיוחדת באתר מוזיאון צרפתי
 משבר הטילים בקובה- ארכיון מסמכי מדינה אמריקנים מן המשבר


ערכים קשורים
 ארצות הברית של אמריקה
 מלחמה גרעינית
 פידל קסטרו רוס
 קובה
 ברית המועצות
 הפלישה למפרץ החזירים
 ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב
 טיל
 המלחמה הקרה
 ג'ון פיצג'רלד קנדי
 נשק גרעיני
 רוברט קנדי


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 המאה ה-20 ואילך
 יחסים בינלאומיים


 
 
 

משבר הטילים בקובה


Cuban Missile Crisis

משבר הטילים בקובה, עימות בינלאומי בשנות ה-60 של המאה ה-20 בין ארה"ב וברית המועצות, שכמעט והביא לפתיחתה של מלחמה גרעינית.

ב-1959 תפס פידל קסטרו את השלטון באי קובה (מרחק של כ-150 ק"מ מחופי ארה"ב). בהנהגתו של קסטרו התרחקה קובה משכנתה ארה"ב, ופיתחה מערכת יחסים הדוקה עם ברית המועצות. ב-1960 חתמו קובה וברית המועצות על הסכם סחר. זמן קצר לאחר מכן ניתקה ארה"ב את קשריה עם קובה. באפריל 1961 ניסה ונכשל הממשל האמריקני להפיל את משטר קסטרו בעזרת גולים קובנים ("מבצע ספאטה" - הפלישה למפרץ החזירים בקובה).

יחסי ברית המועצות וקובה לא הסתכמו בתחום הכלכלי. במאי 1962 לערך, החליט מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב (בתיאום עם קסטרו) להקים בקובה בסיסי טילים בליסטיים. מניעיו של חרושצ'וב למהלך זה אינם ברורים לחלוטין. השערות נפוצות הן כי פעל בתגובה להצבת טילים בליסטים אמריקניים בטורקיה וכי ביקש להרתיע את ארה"ב מלצאת לפעולה צבאית בקובה או בברלין (שם התקיים סכסוך נוסף בין המעצמות).

ידיעות מודיעיניות על הצבת הטילים הגיעו לידי ארה"ב, והעצימו את המתח ששרר בין שתי המעצמות מאז תחילת המלחמה הקרה. בספטמבר 1962 הזהיר הנשיא האמריקאי ג'ון פ' קנדי את שלטונות ברית המועצות, כי הצבת כלי נשק תוקפניים (Offensive weapons, קוד מקובל לנשק גרעיני) בקובה, תביא לעימות בין שתי המדינות.

ב-14 באוקטובר 1962 (כחודש לאחר הגעת הטילים הראשונים לקובה) הבחינו לראשונה מטוסי ביון אמריקניים (U2), בטיל בליסטי על אדמת קובה. יומיים אחר כך הודיע המודיעין האמריקני לקנדי כי ברית המועצות בונה בסיסי טילים בקובה. ניתוח המידע המודיעיני העלה כי בכוונת ברית המועצות להציב בקובה טילי (s.s 4 ו- s.s 5) לטווחים בינוניים (2000 - 4100 ק"מ). מידע נוסף העיד על הצבת מטוסים מפציצים בעלי טווח טיסה נרחב. הצבת טילים אלו, המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני, על אדמת קובה היתה מאפשרת לצבא הסובייטי להנחית מכת פתע גרעינית על רוב שטחי ארה"ב. מידע שהגיע שלושה ימים לאחר מכן העלה כי כמה מסוללות הטילים מוכנות לפעולה.

בתגובה למידע שהגיע לרשותו, כינס הנשיא קנדי את יועציו הקרובים על מנת לתכנן את התגובה האמריקנית. ב-22 באוקטובר בנאום מול האומה תבע קנדי מברית המועצות להסיג את הטילים מקובה, ובמקביל הכריז על הטלת מצור ימי סביב חופי קובה. הפעלת המצור נועדה לסמן לחרושצ'וב, על נכונתו של קנדי להפעיל כוח ובכך לגרום לו להיכנע.


 

בנאום בטלוויזיה לאומה האמריקאית העביר הנשיא קנדי אזהרות תקיפות לברה"מ ולקובה, 1962 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


הימים הקרובים לאחר הטלת המצור עברו על אזרחי ארה"ב וברית המועצות במתח רב, כאשר סכנת מלחמה גרעינית עומדת בפתח, ומדינות העולם כולו ממתינות לראות כיצד יסתיים המשבר. שיירת אוניות סובייטיות שנשאו ראשי נפץ גרעיניים ונעו לעבר קובה, עמדה לבחון תוך זמן קצר את אכיפת המצור. בהוראת קנדי, החל כוח צבא אמריקני בהכנות לפלישה אפשרית. בקובה נערך כוח בן 40,000 חיילים סובייטים מצויידים בנשק גרעיני טקטי. במקביל התנהל משא ומתן שקט בין שני הצדדים.

ב-26 באוקטובר הציע חרושצ'וב לקנדי בחשאי, להסיג את הטילים מקובה תמורת הסכמתה של ארה"ב לא לפעול נגד משטרו של קסטרו. עוד בטרם הספיק קנדי להגיב להצעה, הוסיף חרושצ'וב ביום שלמחרת דרישה פומבית כי ארה"ב תסיג את טיליה מטורקיה. במהלך אותו יום הופל מטוס ביון אמריקני בשמי קובה וטייסו נהרג. מטוס ביון אחר כמעט והופל מעל שמי ברית המועצות. החשש מהסלמת העימות מטעות מקרית לכדי מלחמה גרעינית, הניע את שני הצדדים להגיע להסכמה במהירות.

בנאום פומבי, הסכים קנדי להימנע מפעולה כנגד משטרו של קסטרו תמורת הסגת הטילים. אחיו של הנשיא, רוברט קנדי, נפגש בחשאי עם השגריר הסובייטי והודיע לו כי ארה"ב מוכנה להסיג את טיליה מטורקיה. ב-28 באוקטובר הודיע חרושצ'וב על פינוי הטילים מקובה. הספינות הסובייטיות שהיו בדרכן לקובה שבו לאחור והמשבר הגיע לסיומו. זמן קצר לאחר מכן פונו בחשאי טילים אמריקנים מטורקיה.

 

ספינה סובייטית מפנה מטוסי הפצצה מקובה בעקבות דרישתה של ארה"ב, 10.12.1962 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


במאזן יחסי הכוחות בין המעצמות נחשב חרושצ'וב כמי ש"מיצמץ ראשון" והורה על פינוי הטילים, מכיוון שהאמין לאיומיו של קנדי במלחמה גרעינית. ב-1964, שנתיים לאחר המשבר, הודח חרושצ'וב מהנהגת ברית המועצות.

בתום המשבר ייסדו ארה"ב וברית המועצות את "הקו האדום", קו תקשורת ישיר בין ראשי שתי המדינות. הקו האדום נועד למנוע אי הבנות והידרדרות למלחמה גרעינית בשל כשל בתקשורת.

ניהול משבר הטילים ללא הפעלת כוח צבאי, נחשב לאחד מהישגיו הגדולים של ממשל קנדי. תהליך קבלת ההחלטות בממשל האמריקני (ובמידה פחותה גם בממשל הסובייטי) תועד במספר רב של ספרים, מחקרים ואף סרטי קולנוע. לא פעם הוא משמש כמקרה דוגמה לניהול מדיניות אסטרטגית וטקטית ביחסים בינלאומיים.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©