אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל טוניסיה
דגל טוניסיה 
 
השעה בטוניסיה 
 
 חביב בורגיבה
חביב בורגיבה צילום: איי פי
 
מרחובות טוניס, עיר הבירה
מרחובות טוניס, עיר הבירה צילום: רועי נחמיאס
 
  כנסייה בעיר טוניס
כנסייה בעיר טוניס צילום: רועי נחמיאס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אתר הממשל הרשמי - טוניסיה
 האתר הרשמי של משרד התיירות בטוניסיה
 מידע נוסף על המדינה
 מפת המדינה באתר אנכרטא
 שבע גלויות מטוניסיה - כתבה באתר ynet
 ביקורו של שר החוץ דאז סילבן שלום בטוניסיה - כתבה באתר ynet


ערכים קשורים
 אטלס
 מדבר סהרה
 פוספטים
 11 בספטמבר 2001
 האיחוד האירופי
 פיניקים
 קרתגו
 רומא העתיקה
 המלחמות הפוניות
 ביזנטיון
 ברברים
 האימפריה העות'מאנית
 חביב בורגיבה
 מלחמת העולם השנייה
 ממשלת וישי
 פייר מנדס-פרנס
 ווקף
 הליגה הערבית
 מלחמת המפרץ הראשונה
 שלמה המלך
 הים התיכון
 אלג'יריה
 לוב


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

טוניסיה


Tunisia

גיאוגרפיה |  כלכלה |  היסטוריה |  יהודים וישראל

טוניסיה, רפובליקה בצפון אפריקה, לחוף הים התיכון; החוף – מצפונה וממזרחה - מהווה כ-40% מגבולותיה. במערבה - אלג'יריה; בדרום-מזרח – לוב. בירתה - טוניס. תושביה ברברים במוצאם. טוניסיה עצמאית מ-1956. להלכה יש בה משטר דמוקרטי-פרלמנטרי, אך למעשה, מאז עצמאותה, שולטת בה מפלגה אחת.

 



 

טוניסיה - דיוקן
טוניסיה - דיוקן
שם רשמי אל ג'ומהורייה א' טוניסייה
שטח 163,610 קמ"ר (מקום 92 בעולם)
אוכלוסייה 10,589,025 (מקום 77 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 0.9% (מקום 122 בעולם)
תושבים ערבים 98%, אירופאים 1%, יהודים ואחרים 1%
שפה רשמית ערבית
דתות ערבים 98%, אירופאים 1%, יהודים ואחרים 1%
בירה טוניס
ממשל רפובליקה
ראש מדינה נוכחי הנשיא זֵין אל עבדין בִּן-עלי - נמלט מהמדינה (15.1.2011)
עצמאית מאז 20 במרס 1956 (מצרפת)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 3.8% (אומדן)
תמ"ג לנפש 9,500 דולר (מקום 114 בעולם)
שיעור אבטלה 14% (מקום 143 בעולם)
ענפי כלכלה מרכזיים זיתים, גרעיני דגנים, עגבניות, פרי-הדר, סלק-סוכר, תמרים, שקדים, בקר, מוצרי חלב; נפט, כרייה (בעיקר: פוספטים ועפרת-ברזל), תיירות, טקסטיל, הנעלה, פעילות חקלאית, הנעלה
מטבע דינר
ידיעת קריא וכתוב 74.3%
תוחלת חיים

נשים - 77.94; גברים - 74.17; 75.99

(מקום 74 בעולם)


(הטבלה עודכנה לאחרונה בינואר 2011)

 


גיאוגרפיה

שלוחותיהם המזרחיות של הרי האטלס חודרות לצפון טוניסיה מאלג'יריה ומתנשאות לגובה של 1,524 מ'. דרומה להרים שוכנת רמה שגובהה הממוצע 500 מ', ועמקי נחלים מבתרים אותה. מדרום לה משתרע אזור של שקעים ומלחות. דרומה של המדינה הוא חלק ממדבר סהרה. בצפון זורמים כמה נחלי איתן והגדול שבהם הוא המג'רדה; בדרום יש רק נחלי אכזב.

  

האקלים ים תיכוני: קיץ חם מאוד ויבש, וחורף נוח ולח. כמות הגשמים הולכת ומתמעטת כלפי דרום; שיעור המשקעים השנתי נע בין 1,000 מ"מ בצפון ל-150 מ"מ בדרום. ברוב חלקי המדינה אין די גשם לחקלאות בעל (ללא השקייה מלאכותית). הצומח הטבעי: יערות אלונים בהרי האטלס; דרומה להם גדלים רק שיחים, ובאזור המדבר הצמחייה דלילה מאוד.

 

רחובות טוניס, בירת טוניסיה (צילום: רועי נחמיאס)

 


כלכלה

כלכלתה של טוניסיה מבוססת על מגוון ענפים, בהם: נפט, פוספטים, תיירות, חקלאות ותעשייה. ענפי החקלאות המרכזיים הם תבואות חורף, גפנים, זיתים והדרים. בנאות המדבר מגדלים תמרים.

התעשייה מושתתת על עיבוד חומרי גלם מקומיים, כמו צמר, עורות, זיתים וסוכר. בטוניסיה בתי זיקוק לנפט ומפעלי פלדה. יש בה גם מכרות גדולים של פוספטים, פחם ועפרות ברזל. התיירות שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות סובלת מירידה קשה מאז הפיגוע בבנייני התאומים בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001.



השוק העירוני בטוניס, בירת טוניסיה (צילום: רועי נחמיאס)


רוב המסחר מתנהל עם ארצות השוק האירופי המשותף, ובעיקר עם איטליה וצרפת. טוניסיה גם קשורה לאיחוד האירופי ב"הסכם אסוציאציה", שמעניק פטור ממכס על מעבר סחורות תעשייתיות בינה לחברות הקהילה האירופית.

 


היסטוריה

ב-1100 לפנה"ס החלו הפיניקים להקים תחנות מסחר לאורך קו החוף הצפוני של אפריקה. ב-814 לפנה"ס ייסדו את עיר הנמל קרתגו בסמוך למקום ששוכנת בו היום הבירה טוניס. קרתגו שלטה על מרבית החוף הצפון-אפריקני, ועל חלקו הדרומי של חצי האי האיברי, סרדיניה וחלקים מסיציליה והיתה אוייבת קשה לאימפריה הרומית. ב-263 לפנה"ס החלו המלחמות הפוניות בין רומא לקרתגו. השלישית שבהן הסתיימה בתבוסתה של האחרונה, והפיכת שטחה של טוניסיה של היום לפרובינקיה רומית, שכונתה "אפריקה". ב-44 לפנה"ס בנה הקיסר אוגוסטוס את קרתגו מחדש. באותה תקופה סיפקה הפרובינקיה 60% מתבואת החיטה של האימפריה הרומית.

עם היחלשותה של האימפריה הרומית, בתחילת המאה החמישית לספירה, השתלטו שבטים ונדלים מהדרום על שטח טוניסיה, וב- 533 כבשה את הטריטוריה האימפריה הביזנטית. במאה ה-7 פלשו אליה המוסלמים ורוב התושבים התאסלמו. האימפריה האיסלמית שלטה כאן עד המאה ה-16. בתקופה זו קיבלה המדינה את השם טוניסיה. בתחילת המאה ה-16, עברה טוניסיה משלטון ספרד והברברים לשלטון האימפריה העות'מאנית מספר פעמים, עד שב-1574 נכבשה בידי הטורקים. בחסות הטורקים שלטה בה שושלת מושלים מקומיים ("ביי").

במאה ה-19 החל מאבק על השליטה בטוניסיה, בין צרפת, בריטניה ואיטליה, עד לפלישת חיילים צרפתיים מאלג'יר וכיבושה של טוניסיה. צרפת אילצה את הביי לקבל את חסות צרפת ולהפוך למושבה צרפתית. מתיישבים רבים מצרפת התיישבו בערי החוף, ותרבותם המערבית השפיעה עמוקות על עתיד המדינה. בתחילת המאה ה-20 החלה התעוררות לאומית בטוניסיה, וב-1920 הוקמה מפלגת דסטור, שתבעה רפורמות דמוקרטיות מרחיקות-לכת. המפלגת הוצאה אל מחוץ לחוק, אך קמה שוב תחת השם "ניאו-דסטור" בשנות ה-30, תחת הנהגתו של חביב בורגיבה, לימים נשיא טוניסיה. במלחמת העולם השנייה שיתף השלטון הצרפתי בטוניסיה פעולה עם ממשלת וישי. צבאות בעלות הברית שכבשו את צפון אפריקה, העבירו את השלטון בטוניסיה לממשלת צרפת החופשית.

בתום המלחמה התחזקו תנועות העצמאות הטוניסאיות. מהומות והפגנות התרבו ברחבי המדינה, נגד השלטון הצרפתי. ב-1954 הציע נשיא צרפת פייר מנדס-פרנס, אוטונומיה מלאה לטוניסיה, אך צרפת המשיכה לנהל את יחסי החוץ של המדינה. ב-1956 נחתם הסכם בין טוניסיה וצרפת, המעניק לטוניסיה עצמאות מלאה. באפריל אותה שנה נערכו בחירות ראשונות, בהן זכתה מפלגת הניאו-דסטור ברוב גדול, וחביב בורגיבה היה לראש ממשלה. שנה לאחר מכן מונה לנשיא והמדינה הוכרזה כרפובליקה. בנובמבר אותה שנה, היתה טוניסיה לחברה באו"ם.

בורגיבה ייסד למעשה שלטון חד-מפלגתי, עם נטייה פרו-מערבית. הוא נלחם בכוחות האסלאם, פיזר את בתי הדין הדתיים והפקיע את רכוש הווקף. במקביל עברה טוניסיה תהפוכות רבות ביחסיה עם מדינות ערב. לעתים חלה התקרבות ושיתוף פעולה, ולעתים מתיחות וניתוקי יחסים הן מהמדינות עצמן והן מהליגה הערבית.

בורגיבה החזיק מעמד בשלטון עד שנת 1987. עם התרבות התסיסה האסלאמית, אולץ על ידי ראש הממשלה, זין אלעבדין בין עלי לוותר על הנשיאות. בין עלי נבחר לנשיא טוניסיה, תוך נסיון לפייס את המוסלמים, ולהחזיק בעת ובעונה אחת במשטר פרו-מערבי. הוא התיר קיומן של כמה מפלגות אופוזיציה, הסיר את המגבלות על חופש הביטוי והעתונות.

בשנות ה-90, החלה תסיסה אסלאמית מחודשת על רקע מלחמת המפרץ ותמיכת טוניסיה בקואליציה האנטי-עירקית. בן עלי הגיב ביד קשה על ההתעוררות, ביצע מאסרים נרחבים והותיר את המפלגה האסלאמית מחוץ לחוק. ב-1999 נבחר בן עלי לנשיא בפעם השלישית. ב-2002 שינה את החוקה, שהגבילה את המספר הקדנציות לשלוש, במטרה להתמודד על כהונה נוספת. בבחירות שנערכו ב-2004, ניצח כצפוי שוב וזכה ב-94% מהקולות.

 

במהלך שלטונו של בן עלי חיזקה את המדינה את התדמית הפרו-מערבית שבורגיבה החל לעצב. היא נתפשה כמדינה חילונית, בה מעמד האישה הוא מהטובים במדינות המערב. קצב צמיחת הכלכלה בתחילת שנות ה-2000 עמד על כ-5%, הון רב הושקע במדינה, ונרשם זינוק במספר התיירים שביקרו בה. אולם במקביל חיזק בן עלי את שלטונו וביצע פעולות רבות אנטי-דמוקרטיות: דיכוי חופש העיתונות והביטוי (כולל צנזורה על רשת האינטרנט), הגבלת חופש פעולה פוליטי ומעצר מאות מתנגדים לשלטון שחלקם עברו עינויים..

 

המשבר הכלכלי העולמי בשנים 2008 - 2009 עצר את תנופת הצמיחה במדינה והביא להחרפת העוני. שיעור הצמיחה ירד לפחות מאחוז, מחירם של מוצרי יסוד זינק ואחוז האבטלה הרשמי הגיע ליותר מ-20%, בעיקר בקרב צעירים. במקביל גברה התמרמרות האוכלוסיה בשל מעשי השחיתות הנרחבים  שיוחסו למשפחתו של בן עלי (שנבחר ללא קושי רב לכהונה חמישית באוקטובר 2009), ובמיוחד למשפחתה של אשתו השנייה, לילה טרבלסי. בינואר 2011 פרצו במדינה מהומות נרחבות על רקע המצב הכלכלי הקשה ובמהלכן נורו למוות עשרות מפגינים.

 

בן עלי הכריז על מצב חרום במדינה ופיזר את הממשלה, אך עם התגברות ההפגנות נגדו עזב את המדינה בחשאי ב-14 בינואר וקיבל מקלט בסעודיה. זמן קצר לאחר מכן הציג ראש ממשלתו של הנשיא המודח מוחמד אל-ראנושי ממשלת אחדות חדשה, אולם  מפלגות האופוזיציה דרשו לפרק לחלוטין את המפלגה השלטת ולהקים ממשלה ללא נציגי משטרו הקודם של בן עלי.

 


יהודים וישראל

יש אגדות שלפיהן חיו יהודים בטוניסיה עוד בימי שלמה המלך. יש שסברו כי תרשיש שנזכרת במקרא היא קרתגו. כששלטו הרומאים על צפון אפריקה היו שם קהילות יהודיות רבות (דוגמת זו באי ג'רבה), ובמרוצת הדורות התייהדו שבטים מקומיים. בראש ההתנגדות של שבטי הברברים לפלישת הערבים לטוניסיה עמדה המלכה כהינא, שלפי כמה מקורות היתה יהודייה.


בית כנסת באי ג'רבה בטוניסיה (צילום: רויטרס)


בטוניסיה המודרנית היה מצבם של היהודים טוב - במחצית השניה של המאה ה-19, בעיקר בגלל לחץ הצרפתים, הם זכו לשוויון זכויות. הם היו מעורבים בחיי המסחר והתעשייה, וניהלו חיי קהילה מסודרים. היו זמנים שבהם נודעה טוניסיה בתור מרכז של תורה, ושמה של ישיבת קירואן יצא לתהילה. יהודי טוניסיה נחלקו לשתי קהילות: המקומיים והיהודים המהגרים (רובם מליבורנו, איטליה), והיתה ביניהם תחרות עזה. ב-1899 ציוו השלטונות על מיזוג שתי הקהילות כדי שכל היהודים ייוצגו ע"י גוף אחד; איחודן הפורמלי לא הביא להפסקת הפירוד, וב-1944 שוב ציוו השלטונות לאחד את הקהילות. מנובמבר 1942 ועד מאי 1943 היתה טוניסיה כבושה בידי הנאצים, וחלק מיהודיה נשלחו למחנות השמדה באירופה.


לאחר העצמאות, נטה הנשיא בורגיבה להעביר את המסחר, התעשייה והפקידות מידי היהודים, והדבר פגע במצבם הכלכלי.

 

בשנות ה-60 היו התפרצויות אלימות נגד היהודים, אם כי גם בתקופה זו הגן משטרו של בורגיבה על היהודים. שתיים מן התקריות החמורות ביותר התפתחו בעקבות משברים פוליטיים חיצוניים שיהודי טוניסיה נפלו קורבן לתוצאותיהם. ב-1961 נתגלע סכסוך חריף בין צרפת לבין טוניסיה בשאלת עיר החוף ביזרט (Bizerte) וסביבתה אשר עורר פרץ של רגשות עוינים כלפי יהודי העיר. בשל הסכנה שנשקפה לקהילת יהודי ביזרט שהואשמה בשיתוף פעולה עם הצרפתים, פונתה רובה ככולה בסיוע הצי הצרפתי במבצע חשאי לנמל מרסיי, ומשם עלו רוב חבריה לישראל. בעקבות מלחמת ששת הימים (1967) התלקחו שוב מעשי איבה כנגד היהודים בבירה טוניס, והועלה באש בית הכנסת על ספר התורה הנדיר שבו (מן המאה ה-12). בחודשים שלאחר המלחמה, עזבו אלפי יהודים את טוניסיה, ונותרו בה רק כ-2,000 מהם, רובם יושבים בטוניס. בסך הכל עלו לישראל מטוניסיה מאז קום המדינה ועד היום כ-40,000 יהודים, וכמספר הזה היגרו לצרפת.

טוניסיה התבלטה מאז ומתמיד במתינות יחסה לישראל, לעומת שאר מדינות ערב. כבר ב- 1965 יעץ בורגיבה למדינות ערב להשלים עם קיומה של מדינת ישראל ולהכיר בה, בצד תביעותיו מישראל לנסיגה לגבולות החלוקה, החזרת הפליטים הפלסטיניים ועוד. טוניסיה לא השתתפה באף אחת מהמלחמות נגד ישראל, ואף התירה ליהודים שישבו בה לעלות לישראל.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©