אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ג'ון לוגי ביירד מדגים את המצאתו האחרונה, הטלוויזיה הצבעונית, 1942.
ג'ון לוגי ביירד מדגים את המצאתו האחרונה, הטלוויזיה הצבעונית, 1942. צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
טלוויזיה ישנה
טלוויזיה ישנה צילום: ויז'ואל/פוטוס
 
מסך אל סי די
מסך אל סי די צילום: ינון רויכמן
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 רדיו, שידור וקליטה
 טלגרף
 טלפון
 שפופרת ריק
 אלקטרומגנטיות
 ג'ון לוגי ביירד
 ולדימיר קוסמה צבוריקין
 פילו טיילור פרנסוורת
 אפנון
 גלי מיקרו
 צבע


תחומים קשורים
 אלקטרוניקה
 מחשבים ואלקטרוניקה
 תקשורת


 
 
 

טלוויזיה, שידור וקליטה


Television broadcasting and receiving

מידע נוסף

טלוויזיה, שידור וקליטה, הטלוויזיה היא מערכת אלקטרונית להעברת תמונות נעות ממקום למקום. עם המצאת השיטות להעברת אותות וקולות למרחקים (רדיו, טלגרף וטלפון), החל האדם לחפש דרכים להעברת תמונות באמצעים דומים.

 

המצאת השפופרת הקתודית (1897) היתה צעד ראשון בדרך הארוכה שהביאה לשידורי התמונות הראשונים באנגליה (1928). הקושי בשידורים אלה מקורו בכך שהעברת תמונה דורשת שידור מידע שכמותו גדולה באלפי מונים מהכמות הדרושה להעברת קול. לפיכך מועברים אותות הטלוויזיה באמצעו גלים אלקטרומגנטיים בתדירות גבוהה מזו של שידורי הרדיו, ובפס רחב יותר. כל אלה חייבו פיתוח שיטות שלא היו כלל בנמצא.

 

השידורים הפומביים הראשונים, למטרות הדגמה, נערכו (1926 - 1928) באמצעות המצאות ומכשירים שפיתח ג'ון לוגי ביירד.


התמונה היתה זעירה, בעלת 30 קווים אופקיים בלבד (כיום משתמשים ב-625 קווים לפחות), ושודרה במהירות של 12.5 תמונות בשנייה (היום - 25). ב-1933 החל ולדימיר צבוריקין לשווק בארה"ב את ה"איקונוסקופ" שהמציא - והוא משמש עד ימינו בסיס לכל שידורי הטלוויזיה בעולם, גם אם המכשיר עצמו שוכלל מאוד מאז, בעיקר (בראשית הדרך) בעזרת המצאותיו של פילו פרנסוורת.

מבנה המערכת של צילום, שידור וקליטה בטלוויזה סבוך ביותר. לב המצלמה הוא מרקע שעל פניו ערוכות רבבות רבות מאוד של נקודות עשויות מתכת רגישה לאור, ב-625 שורות (בשיטה הנהוגה בישראל), עם 300-200 נקודות בכל שורה.

 

 על לוח זה מטילה המצלמה את התמונה. התמונה משרה מטען חשמלי חיובי בכל נקודה ונקודה, לפי עוצמת התאורה של אותה נקודה. אם הנקודה נמצאת בחלק מוצל של התמונה או בחפץ כהה בה, יהיה המטען המושרה קטן; אם היא נמצאת בחלק מואר היטב, יהיה המטען גדול יותר. קרן אלקטרונים סוקרת את הנקודות בזו אחר זו, 25 פעמים בשנייה. היא מתחילה בפינה השמאלית העליונה, ועוברת בזגזגים על כל השורות עד שהיא מגיעה לפינה הימנית התחתונה. פעולה זו נמשכת 1/50 שנייה. אח"כ מוסתרת הקרן למשך 1/50 שנייה ועוברת באלכסון חזרה לפינה השמאלית העליונה, וחוזר חלילה. בגב המרקע יש תיל מוליך. כשקרן האלקטרונים נמצאת במגע עם הלוח עובר זרם דרך התיל. מטעני הנקודות השונים בגודלם מאפננים את עוצמת הזרם. לפיכך, זרם זה נושא עמו את המידע המתאר את התמונה שעל הלוח (במונחים של מיקום על המרקע ועוצמת הארה), ומידע זה משודר למקלטים.

 

טלוויזיה עם מסך דק (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

בגלל הצורך להשתמש בגלי מיקרו, טווחם של משדרי הטלוויזיה מוגבל, שכן חייב להיות קו ראייה ישיר בין אנטנת המשדר לאנטנת המקלט. במרקע המקלט מתרחשת הפעולה שתוארה לעיל בסדר הפוך, אלא שבמקום נקודות מתכת מצופה המרקע בחומר זרחני שזוהר כשקרן האלקטרונים פוגעת בו. עוצמת הזהירה שווה לעוצמת הקרן הפוגעת, וכך היא משחזרת את התמונה המשודרת.


פעולת הטלוויזיה הצבעונית דומה, אך בצד הצילום מפרידה מערכת אופטית את התמונה ל-3 תמונות, בצבעי יסוד שונים. כך גם משודר הזרם למקלט.

 

במסך הצבעוני יש קבוצות של 3 נקודות עשויות מחומר זוהר בצבעי יסוד שונים - אדום, ירוק וכחול (משום כך מכנים מסכים כאלה RGB, לפי ראשי התיבות באנגלית של צבעים אלה). כל קרן של צבע מסוים פוגעת בנקודה הזוהרת באותו צבע - וכך משוחזרת התמונה המקורית, גם בצבעיה.

 

לטלוויזיה שימושים רבים מאוד, כגון אמצעי ביטחון במבנים מוגנים (טלוויזיה במעגל סגור), אמצעי הכוונה לטילים ולפצצות "חכמות" ויישומים צבאים אחרים, אמצעי בקרה במפעלים ממוחשבים שרובוטים מפעילים אותם, בתהליכים החלים בסביבה חמה מדי לאדם או בסביבה רדיואקטיבית. אולם השימוש הנפוץ ביותר הוא כאמצעי לתקשורת המונים - בתחנות שידור ציבוריות או פרטיות, בשידורי כבלים או בשידורי לוויינים. שידורי הטלוויזיה - לרבות הפרסומת - הם כוח חברתי וכלכלי רב עוצמה.

 

 


מידע נוסף

 

HDTV: טלוויזיה, חד וחלק - אחרי שהאמריקנים התאהבו ב-HDTV, מגיע גם תורן של בטטות הכורסה הישראליות לחוות שידורי טלוויזיה באיכות גבוהה במיוחד. היתרון: התמונה חדה מאי-פעם והסאונד חלומי. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

כיצד עובד מסך LCD? כל המסכים השטוחים המשמשים אותנו בטלוויזיות ובמחשבים נראים אותו דבר מבחוץ. אז פירקנו מסך אחד לגורמיו כדי להסביר. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה  - לחצו כאן.

 

IPTV: הטלוויזיה מתחברת לאינטרנט - האם העולם עומד בפני חיבור דרמטי בין הטלוויזיה לאינטרנט? IPTV היא טכנולוגיה המאפשרת העברת שידורי טלוויזיה מלאים דרך האינטרנט, בלי טובות מהכבלים או מהלוויין. הגבולות נמחקים: גם לטלוויזיה יכולות תגובה, צילום ושידור. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה  - לחצו כאן.

 

ראש בראש: שידורי HD ב-yes ו-HOT - שתי חברות הטלוויזיה פתחו בימים האחרונים את שידורי ה-High Definition - שידורים בהפרדה גבוהה. התוכניות נשמעות ונראות טובות יותר. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©