אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


טלפון מתחילת המאה ה-20
טלפון מתחילת המאה ה-20 צילום: סי די בנק
 
טלפון משנות ה-40 של המאה ה-20
טלפון משנות ה-40 של המאה ה-20 צילום: ויז'ואל פוטוס
 
 טלפון מודרני
טלפון מודרני 
 
טלפון ציבורי בישראל
טלפון ציבורי בישראל צילום: צביקה טישלר
 
 מרכזניות בפעולה
מרכזניות בפעולה צילום: לע"מ
 
טלפון סלולרי
טלפון סלולרי צילום: ערן טל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 הסברים על פעולת הטלפון


ערכים קשורים
 כינור
 מגנטיות
 אלקטרומגנטיות
 תומס אלווה אדיסון
 פחם
 כספית
 התנגדות ומוליכות
 סוללה חשמלית
 אלקטרוניקה
 מחשב
 טרנזיסטור
 פקסימיליה
 מודם
 העברת מסרי דואר
 נחושת
 ברזל
 האוקיינוס האטלנטי
 סיבים אופטיים
 מספר
 לייזר ומייזר
 לוויינים
 טלפון סלולרי
 בזק
 רדיו, שידור וקליטה
 אלכסנדר גרהם בל
 פטנט
 קול
 אופטיקה
 חשמל


תחומים קשורים
 מחשבים ואלקטרוניקה
 תקשורת


 
 
 

טלפון


Telephone

מרכיבי הטלפון, היסטוריה ופיתוחים |  הטלפון בישראל |  ציטוטים |  מידע נוסף

טלפון, מערכת תקשורת קווית ו/או אלחוטית, דו-סטרית, להעברת אותות חשמליים בין שתי תחנות, פרי המצאתו של אלכסנדר גרהם בל, שקיבל עליו פטנט ב-1876. טלפון, מיוונית: טלה - רחוק, פון – צליל. המילה נזכרת לראשונה במאה ה-17, ומקורה במשחק הילדים, המכונה לעתים "טלפון חוטים".

 

המערכת הופכת את המידע (גלי קול, קלט אופטי או חשמלי) לדפקים חשמליים במכשיר המשדר, ומפענחת אותם שוב במכשיר הקולט. בטלפון נקודה לנקודה (נל"ן) יש חיבור קווי ישיר בין שני מכשירים, אבל ברוב מערכות הטלפונים, האותות עוברים דרך מרכזות הממתגות אותם ליעדם. קול, הוא למעשה תנודות של מולקולות בחומר (בעיקר באוויר), המסוגלות להיקלט באוזן אנושית ובאיברי השמיעה של רוב בעלי החיים. מבנה גופו של האדם מאפשר לו לייצר תנודות כאלה ולקלוט אותן.

 


מרכיבי הטלפון, היסטוריה ופיתוחים

הטלפון מורכב ממספר רכיבים בסיסיים: מיקרופון (משדר) – מתקן לקליטת קולות ותרגומם לאותות חשמליים; אוזניה (מקלט) – תפקידה לתרגם את האותות החשמליים לגלי קול, כלומר – השמעת הקול המועבר; מנגנון חיוג מספרים – מנגנון המאפשר חיוג מספר מבוקש בעזרת פולסים חשמליים, או על ידי צלילים (טונים); מנגנון צלצול – תפקידו לאותת על שיחת טלפון נכנסת (כולל לעתים גם אמצעים חזותיים: תאורה או רטט); כבל ומקור כוח (עצמאי או חיצוני).

 

רעיונות ראשונים לפיתוח טלפון הועלו על ידי ממציאים במחצית הראשונה של המאה ה-19. בין אלו נמנה הצרפתי שרל בורסול (Charles Bourseul) שסבר במאמר שפרסם ב-1854 כי שימוש בממברנה (פומית) ובזרמים חשמליים יסייע בהעברת דיבור למרחקים גדולים. בורסול מעולם לא בנה אב-טיפוס להדגמת השערתו.

 

ב-1861 בנה הפיסיקאי הגרמני יוהן פיליפ ריס (Johann Philipp Reis) את אחד מאבות הטיפוס הראשונים של מכשיר הטלפון. משדר המכשיר שפיתח ריס היה קופסת עץ ובה לוח מתכתי ופס מתכת שחובר לממברנה. המגע הרופף שהופעל לסירוגין על ידי רטט הממברנה בזמן הדיבור, יצר זרם משתנה ששוחזר לדיבור על ידי כינור שתיפקד כמקלט, זאת בהתבסס על תזוזת מחט מתכתית (למעשה מסרגה) מלופפת בסליל מתכתי שנמצאה בשדה מגנטי

 

הרגישות של מכשירו של ריס היתה נמוכה מאוד, ועל כן קיים ספק גדול אם הצליח המכשיר להעביר, מלבד צלילים פשוטים, גם קולות מורכבים הרבה יותר כמו הקול האנושי.

 

המצאת הטלפון מיוחסת לאלכסנדר גרהם בל, פרופסור לפיסיולוגיה של הקול. הטלפון שהמציא בל שימש גם כמקלט וגם כמשדר ולא נזקק לסוללות. המכשיר הורכב ממברנה עשויה קלף עור שעליה הונחה פיסת מתכת מחוזקת בקפיץ ואלקטרומגנט.

 

כאשר הקלף והמתכת רטטו כתוצאה מגלי הקול, נוצר בשל ההשראה זרם חשמלי. חיבור שני מכשירי טלפון מעין אלו הביא לתזוזת פיסת המתכת במכשיר השני על פי קצב השתנות הזרם שהכתיב האלקטרומגנט במכשיר הראשון, כלומר רטיטת פיסת המתכת על הקלף במכשיר השני העבירה את הצלילים שהופקו במכשיר הראשון. הזרם שייצר האלקטרומגנט בדגמים הראשונים שפיתח בל היה חלש ועל כן לא התאים הטלפון לשימוש למרחקים גדולים.

 

בל עורך את שיחת הטלפון הראשונה בין ניו יורק לשיקגו (1892)

 

כאמור, בתקופה בה פעל בל ניסו במקביל מספר ממצאים לפתח מכשיר טלפון יעיל. המחלוקת בדבר זכות הראשונים בהמצאת הטלפון החלה מיד אחרי שקיבל בל את הפטנט עליו, ב-7 במרס 1876. ראשון המערערים היה הממציא האמריקאי אליישה גריי (Elisha Gray), שהגיש את בקשת הפטנט שלו שעות ספורות אחרי בל. בסופו של דבר הודה גריי בהבדלים הבסיסיים בין מכשיריהם של השניים, ונסוג מתביעתו.

 

כעבור שנה הגיש בל בקשת פטנט שנייה, כדי לשפר את הגנתו מפני התביעות שהחלו לצוץ: לפחות עשרה אנשים אחרים טענו כי המציאו את הטלפון לפני בל או בד בבד עמו, ותביעותיהם התגלגלו בבתי המשפט עד אשר פקע הפטנט של בל ב-1893 והשאלה איבדה את משמעותה המשפטית.

 

כיום, הידוע מבין הטוענים להמצאת הטלפון הוא הממציא האיטלקי יליד איטליה אנטוניו מאוצ'י (Antonio Meucci), שכן בית הנבחרים של ארה"ב קיבל החלטה שקבעה כי הוא הוא ממציא הטלפון, וכי בל העתיק ממנו את המצאתו.

 

בדברי הרקע להצעת ההחלטה נטען כי מאוצ'י, מהגר שהגיע זה מקרוב לארה"ב, לא שלט בשפה האנגלית די הצורך להתמודד עם הסיבוכים המשפטיים הכרוכים בבקשת פטנט, ולא היה לו הכסף הדרוש להגיש בקשה כזו - טענה תמוהה, לנוכח העובדה שמאוצ'י הגיש 14 בקשות פטנט (שאושרו כולן) בין השנים 1859- 1883.

 

לצד הדיון הציבורי והמשפטי בעניין נותרות בעינן שתי עובדות שאין עליהן עוררין: בל הוא שקיבל את הפטנט על הטלפון; שום בית משפט לא פסק מעולם כי בל קיבל את הפטנט שלא כדין, אף שהעניין נידון בערכאות שונות לא פחות מ-600 פעמים.

 

ב-1877 פיתחו כמעט במקביל הממציא האמריקאי תומס אדיסון, והממציא הבריטי דיוויד יוז (David Hughes) את מיקרופון הפחם. בל עצמו השתמש במיקרופון מבוסס כספית נוזלית - גלי הקול שפגעו בממברנה גרמו למחט המחוברת אליה תזוזה בתוך הכספית, ובכך שינו את שטח המגע שבין המחט והכספית – מה שגרם לשינוי בהתנגדות החשמלית.

 

המיקרופון הפחמי של אדיסון ויוז, בעל צורת הגליל, נדחס בגרגרי פחם וצדו החיצוני נסגר על ידי ממברנת פח דקיקה ומשני צידיה מוקמו אלקטרודות גרפיט (כשאחת מהן נוגעת בממברנה). כאשר פגעו בה גלי קול, היא רטטה והפעילה לחצים מכאניים על גרגרי הפחם, ששינו את ההתנגדות החשמלית ואת הזרם במעגלהחשמלי. למעשה, הזרם הישר שזרם לאורך הממברנה התחלף לזרם חילופין על פי קצב ועוצמת גלי הקול– וכך הועבר הדיבור ממכשיר למכשיר.

 

זרם החילופין הוא זה המפעיל את האוזניה הממוקמת באפרכסת (החלק העליון בשפופרת הטלפון המוצמד לאוזן). יש לציין שהמיקרופון הפחמי סבל מרעשי רקע רבים, אך היה בשימוש עד לתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.

 

במהלך השנים פותחו מספר סוגים של מיקרופונים: מיקרופון אלקטרו-דינמי המבוסס על תנועת הממברנה שאליה מחובר סליל מחוט מתכתי הנע בתוך שדה מגנטי; מיקרופון אלקטרו-סטטי המבוסס על שינוי כמות המטען החשמלי (קיבול חשמלי) כתוצאה מגלי הקול: גלי הקול מביאים לתנועה ולשינוי במקומה של ממברנה ביחס ללוחית קבועה, וכתוצאה מכך משתנה הקיבול החשמלי בחלל הנמצא בין הממברנה ללוחית; כמו כן פותח מיקרופון מבוסס גבישים המשנים את צורתם ואת מוליכותם כתוצאה מגלי קול.

 

בטלפונים הראשונים היה מקור המתח בטלפון עצמו – סוללות חשמל, אך כבר בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 עבר מקור הזרם למרכזיות טלפונים (או מרכזי המיתוג). הוולטג' (ערך המתח החשמלי - מבוטא בוולטים) המקובל במרכזיות הטלפונים הראשונות היה 48 וולט.

 

מרכזת הטלפונים הראשונה נפתחה ב-1878 בקונטיקט ואפשרה את קישורם של מכשירי הטלפון – עד ל-21 מנויים במרכזיות הראשונות. שנים ספורות לאחר מכן עלה המספר לכמה מאות. במרכזיות הראשונות יצרו טלפונאים (מרכזנים) את הקשר טלפוני בין מנויים בעזרת תקעים שהוכנסו לשקעים.

 

ב-1889 המציא האמריקאי אלמון סטרוג'ר (Almon Strowger) בורר אוטומטי מכני שאפשר את הקמתן של מרכזיות טלפונים אוטומטיות (1892). מרכזיות אלו התבססו על גשוש מכני שנע על פני לוח מגעים חשמליים (שייצגו מספרי טלפון) על פי דפקים חשמליים (למשל 4 דפקים חשמליים ייצגו את הספרה 4 שחויגה על ידי המטלפן). רק במהלך שנות ה-70 שודרגו מרכזיות אלקטרו-מכניות אלה (שבשיאן שירתו כ-40,000 מנויים) למרכזיות אלקטרוניות מבוקרות מחשב היכולות לנתב מיליונים רבים של שיחות ומנויים בצורה יעילה הרבה יותר.

 

הטלפון המסחרי הראשון ששווק בהיקף גדול פותח על ידי צ'רלס ויליאמס (Charles Williams) ב-1882. המכשיר שהותקן על קיר, כלל אפרכסת שסגרה מעגל חשמלי (בזמן שהונחה על מתקן דמוי וו), ונשאר בשימוש במקומות רבים בעולם עד לתחילת המחצית השנייה של המאה ה-20. ב-1927 פיתחה חברת הטלפון והטלגרף האמריקנית (AT&T) את הטלפון הראשון שבו מוקמו המשדר והמקלט יחדיו באפרכסת – שאר המרכיבים החשמליים כמו מנגנון הצלצול והחוגה מוקמו בקופסה נפרדת. ב-1937 פותח טלפון שהכיל את כל הרכיבים במכשיר אחד.

 

למרות הפיתוחים השונים, הטלפון לא עבר שינויים טכנולוגיים מהותיים עד ל-1947, השנה בה פותח הטרנזיסטור שהביא להחלפת ציוד חשמלי-מכני מסורבל בהתקנים אלקטרוניים משוכללים יותר. ההתקנים האלקטרונים או המעגלים המוכללים (מעגל חשמלי הכולל רכיבים אלקטרונים שונים דוגמת הטרנזיסטור) הביאו לשורה של חידושים במכשירי הטלפון:

 

חייגן – החייגן הראשון, החוגה, פותחה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 – סיבוב החוגה יצר פולסים חשמליים (בני עשירית שניה לערך) בזרימה של הזרם הישר שנקלט במרכזיה – מספר הפולסים היה זהה למספר שחויג. ב-1963 נכנס לשימוש חיוג לחצנים ועיקרון פעולתו התבסס על טון זוגי מרובה תדרים, כלומר - הקצאת צליל ייחודי לכל לחצן במכשיר המורכב מתדירות גבוהה ונמוכה, ומאפשר את זיהויו על ידי מחשב במרכזיות הדיגיטליות

 

צליל חיוג - צלילי החיוג בטלפונים המכניים היו למעשה שני טונים סימולטניים בתדרים של 350 ו-440 הרץ. מנגנון צלילים מכני זה שהופק על ידי פעמון הוחלף בצלילים אלקטרוניים.

 

סגירת מעגל - המתג המחבר את המכשיר לזרם החשמל והיה אחראי לסגור את המעגל היה בתחילה מחובר למתקן בקיר ולאחר מכן ללחצן בגוף המכשיר שעליו הונחה האפרכסת. בטלפונים מודרניים הוחלף מנגנון מכני זה בהתקן אלקטרוני.

שינויים נוספים שחוללה המהפכה האלקטרונית בטלפונים: חיוג מהיר, חיוג מספר אחרון, שיחה מזוהה, אס-אמ-אס ועוד.

 

הטלפון משמש לא רק להעברת קולות אלא גם להעברת תצלומי מסמכים (פקסימיליה) ולתקשורת מחשבים (באמצעות התקן - מודם). כמו כן, עבר הטלפון שינוי בעיצוב – קל יותר וקטן יותר. עם זאת העיצוב הבסיסי של המכשיר לא השתנה בהרבה במשך השנים.

 

הטלקס, שמילא תפקיד חשוב בתקשורת מסחרית במשך זמן מה, היה שילוב של טלפון ומכונת כתיבה. תקשורת המחשבים החליפה אותו. הווידאופון, שילוב של טלפון וטלוויזיה, נכנס לשימוש בארגונים עסקיים גדולים בשנות ה-90, אך גם אותו החליפה תקשורת המחשבים.

 

פריסת כבלי הטלפון בשנים הראשונות להמצאת הטלפון היוותה בעיה כיוון שככל שהכבל היה ארוך יותר עלה מספר העיוותים והניחוּת (מידת היחלשות העוצמה של אות [חשמלי], קרן או גל ככל שהם מתרחקים מנקודת המקור) בקול.

 

במהלך השנים נפתרו בעיות אלו בהדרגה, בין היתר על ידי הנחת כבלי נחושת (החל מ-1884) שהחליפו את כבלי הברזל בעלי ההתנגדות הגבוהה, הנחת סלילי השראה לאורך הקווים, ובעיקר - פיתוח מגברים ומסננים אלקטרוניים וכבלים רב-אופקיים בעלי תדרים שונים שאפשרו העברתם של מספר שיחות בבת-אחת (תפקיד המסננים הוא להפריד את תחומי התדרים, כך שמכל מסנן תצא רק שיחה אחת).

 

ב-1956 הונח הכבל הרב-אפיקי הראשון (TAT 1) לאורך האוקיינוס האטלנטי שקישר בין ניופאונדלנד בצפון יבשת אמריקה לסקוטלנד. בשנים לאחר מכן נפרסו לאורך הימים בעולם מאות רבות של כבלים תת מימיים. תחילה היה מספר השיחות שניתן להעביר על כבל רב אופקי מוגבל ונאמד בכמה אלפים, אולם עם פיתוח הסיבים האופטיים עלה מספר זה לכמיליארד ויותר בתחילת העשור השני של המאה ה-21. מערכת תקשורת המבוססת על סיבים אופטיים מתרגמת תחילה את האות (או דיבור בטלפון) לקוד בינרי, וזה מתורגם לפעימות לייזר. בנקודת המסוף של הכבל, האות מתורגם בחזרה לקול דיבור.

 

לעתים הקשר בין מרכזות שונות הוא אלחוטי או לווייני. כשיש קשר אלחוטי גם בין המרכזת למנוי, המערכת נקראת טלפון סלולרי ("טלפון משבצתי", או טלפון נייד - ראה ערך מורחב בנושא). מערכת זו מאפשרת, בין השאר, להתקין מכשירי טלפון בכלי רכב. שיחת הטלפון הסלולרי הראשונה התקיימה ב-1973: הממציא, מרטין קופר (Martin Cooper) מחברת מוטורולה, התקשר כדי לקנטר את יריבו ממעבדות בל. כעבור 10 שנים נכנס הטלפון הסלולרי לשימוש מסחרי.

 


הטלפון בישראל

עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים מידי האימפריה העות'מאנית ב-1917, החל השלטון החדש לפרוס קווי טלפון בערים הגדולות לשימוש צבאי ומנהלי, וב-1920 נחנך השירות הציבורי עם השקת הקו ירושלים-תל אביב-חיפה. ב-1948 נמנו בישראל כ-25,000 טלפונים. במחצית שנות ה-60 עלה המספר לכ-230,000. בתקופה זאת החלפת המרכזיות הישנות שאוישו על ידי טלפנים במרכזיות אוטומטיות.

 

בתחילת שנות ה-50 היו בישראל 36 מרכזות טלפון, הותקנה רשת קווי טלפון עיליים, וביישובים הגדולים הוצבו טלפונים ציבורים. בשנת 1968 הונח כבל תקשורת תת ימי בין ישראל למרסי, ונחנכה בתל אביב מרכזת הטלפון הבינלאומית הראשונה.

 

בשנים אלו נוהלה התקשורת הטלפונית בישראל בידי רשות הטלפונים במשרד הדואר. בשלהי שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל על העברת תחום פעילות זה לידיה של חברה ממשלתית (מתוך כוונה להפריטה מאוחר יותר) מהלך זה נועד לייעל את שוק התקשורת הטלפונית ולסייע בהתמודדות עם שתי בעיות עיקריות: זמן ההמתנה הארוך שנדרש לקבלת קו טלפון (ארך לעתים מספר שנים) והעברת התקשורת בישראל לעידן התקשורת הספרתית (דיגיטלית).

 

ב-1978 החליטה ממשלת ישראל על פיצול משרד הדואר לשני גופים נפרדים: רשות הדואר, וחברת תקשורת חדשה שתופקד על שרותי התקשורת הטלפונית. הוצאת תהליך הפיצול לפועל ארכה מספר שנים: ב-1983 נחקק "חוק הבזק", אשר הסדיר את פעולתה של החברה החדשה, וב-1984 החלה חברת "בזק החברה הישראלית לתקשורת" לפעול.

 

הקמת בזק הביאה לשינוי משמעותי בפעולת שוק התקשורת הטלפונית בישראל: ב-1986 כבר עמד מספר הממתינים לקו טלפון על 124,000 לקוחות (המספר הנמוך ביותר מאז 1973). ב- 1989 ירד זמן ההמתנה הממוצע משנתיים וחצי לתשעה חודשים ומספר הממתינים ירד ל-50,000. 

 

ב-1987 החלה בזק בהפצת טלפון הלחצנים שנועד להחליף את טלפון החוגה הישן. ב-1990 החלה החברה בהתקנת טלפונים ציבוריים הפועלים על ידי כרטיסים אופטיים (טלכרט), במקום אסימונים. במהלך שנות ה-90 בוטלה לחלוטין תקופת ההמתנה לקו טלפון ומספר הקווים של כל לקוח תלוי בתשלום בלבד, במקביל הושלם המעבר למרכזות טלפונים ספרתיות. המעבר איפשר את הפעלתם של מספר שירותים מתקדמים (שלא היו אפשריים במרכזות האנלוגיות) דוגמת: תא קולי, שיחה ממתינה, שיחת ועידה וכדומה

 

בשנת 1997 נפתח שוק התקשורת הבינלאומיות לתחרות, ולצד בזק, שסיפקה שרותים אלו באמצעות חברת "בזק בינלאומי" הוקמו שתי חברות חדשות, ברק וקווי זהב. המהלך הביא לירידה חדה במחירי השיחות ובהתאם לרווח שהניב התחום לבזק משך שנים רבות. ב-2004 פתח משרד התקשורת את שוק שיחות הטלפון הפנים-ארציות לתחרות, שוק בו מהווה בזק מונופול למן היווסדה, בעקבות ההחלטה קיבלו מספר חברות תקשורת רשיון להפעלת שרות שיחות פנים-ארצי.

 

בשנת 2008 היה עמד אחוז מנויי הטלפון בישראל על כ-85%. יש לציין כי מספר המנויים לטלפונים סלולריים בישראל גבוה יותר ממספר המנויים לקו "נייח".

 


ציטוטים

 

  • "מר ווטסון, בוא לכאן, אני זקוק לך" (שיחת הטלפון הראשונה בהיסטוריה, אשר התנהלה בין אלכסנדר בל לעוזרו ווטסון  - באחד הניסויים שפך בל חומצה על עצמו ובישר על כך לעוזרו, מרס 1876).

 


מידע נוסף

 

טלפון סלולרי - פרויקט מיוחד באתר הכיתה האינטראקטיבית הממחיש את אופן פעולתה של טלפוניה סלולרית.

לפרויקט המלא - לחצו כאן

 

המעבדה - 1000 אירועים בולטים בתולדות המדע והטכנולוגיה על ציר הזמן. פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet. 

לציר הזמן המלא - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©