אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


בית המקדש הראשון אשר נבנה ע"י שלמה המלך, איור משנת 1500 בקירוב
בית המקדש הראשון אשר נבנה ע"י שלמה המלך, איור משנת 1500 בקירוב מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
אנטישמיות בגרמניה, חרם כלכלי על היהודים
אנטישמיות בגרמניה, חרם כלכלי על היהודים מתוך ארכיון יד ושם
 
תעודת גיור קונסרבטיבית
תעודת גיור קונסרבטיבית צילום גלי תיבון
 
בר מצווה, ממנהגי היהדות
בר מצווה, ממנהגי היהדות צילום: איי פי
 
קביעת מזוזה, ממנהגי היהדות
קביעת מזוזה, ממנהגי היהדות צילום: לע"מ
 
תפילות וברכות
תפילות וברכות צילום: צפריר אביוב
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ברית בין הבתרים
 אברהם
 כנען
 ברית מילה
 אבות
 יציאת מצרים
 משה רבנו
 שאול
 שלמה המלך
 בית המקדש
 ממלכת ישראל
 ממלכת יהודה
 אשור
 חזקיהו
 יאשיהו בן אמון
 בבל
 נבוכדנאצר ה-2
 גלות בבל
 פרס
 כורש ה-2 "הגדול"
 שיבת ציון
 עזרא הסופר
 נחמיה בן חכליה
 אלכסנדר הגדול
 היסטוריה של ארץ ישראל (1)
 אנטיוכוס ה-4
 מרד החשמונאים
 רומא העתיקה
 ישוע הנוצרי
 המרד הגדול
 תנאים
 משנה
 יהודה הנשיא
 סנהדרין
 קונסטנטינוס ה-1 ''הגדול''
 תלמוד
 סבוראים
 גאונים
 ביזנטיון
 מוחמד
 כוזרים
 תור הזהב
 משה בן מימון
 משנה תורה
 מורה נבוכים
 עלילת דם
 אנוסים
 אינקוויזיציה
 גירוש ספרד
 אפריקה
 האימפריה העות'מאנית
 צפת
 שולחן ערוך
 יוסף בן אפרים קארו
 יצחק בן יעקב אלפסי
 גזרות ת"ח-ת"ט
 ברוך שפינוזה
 שבתי צבי
 חסידות
 ישראל בן אליעזר בעל שם טוב
 אמנציפציה
 המהפכה הצרפתית
 מלחמת העולם הראשונה
 נאורות
 ארץ ישראל
 השפה העברית
 אחד העם
 שואה
 החלטת החלוקה
 מדינת ישראל
 רפורמציה
 יהדות רפורמית
 משה מנדלסון
 יום טוב ליפמן צונץ
 אברהם גייגר
 זכריה פרנקל
 מלחמת ששת הימים
 ימי הביניים
 משיחיות
 תרי"ג מצוות
 מצוות בני נח
 גיור
 לוח השנה העברי
 ראש השנה
 שופר
 עשרת ימי תשובה
 סליחות
 יום כיפור
 עלייה לרגל
 פסח
 שבועות
 סוכות
 צום גדליה
 עשרה בטבת
 י"ז בתמוז
 תשעה באב
 חז"ל
 פורים
 חנוכה
 ט"ו באב
 ט"ו בשבט
 ל"ג בעומר
 חגים ומועדים
 בר/בת מצווה
 נישואין (ביהדות)
 אבלות
 תפילין
 מזוזה
 שבת
 כשרות
 קריאת שמע
 תפילת שמונה עשרה
 שחרית
 מנחה
 ערבית
 מוסף
 ברכת כוהנים
 ברכת המזון
 סידור תפילה
 מחזור
 בית כנסת
 נצרות
 אסלאם
 תורה
 תורה שבעל פה
 מצווה
 קבלה
 קראים
 שומרונים
 איסיים
 צדוקים


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 יהדות - מושגים וכתבים


 
 
 

יהדות


Judaism

נקודות ציון היסטוריות - עד ימי בית שני |  נקודות ציון היסטוריות - לאחר ימי בית שני |  זרמים |  עיקרי האמונה היהודית |  חגים ומנהגים יהודיים |  מידע נוסף

יהדות, שם נרדף לדת ישראל כמערך אמונה, למסורתו, לאומיותו ולעקרונות המוסר של עם ישראל. המונח נוצר בתוך עימות של היהודים עם סביבתם הנכרית, ומתוך רצון לציין ולהגדיר את קיומו מציאותו של עם ישראל בנפרד מהנצרות והאסלאם.

לראשונה נוצר המושג "יודאיסמוס" על ידי יהודים מן התקופה ההלניסטית, שרצו להבדיל את דתם מפולחן העמים אשר בתוכם ישבו. מהגדרה זו התפתחה גם התפיסה ההכרתית, שזיהתה את היהדות גם עם היסוד הלאומי, החברתי והמדיני. המקור הנורמטיבי הבסיסי ליהדות הוא בתורה אשר ניתנה לעם ישראל במעמד הר סיני וכוללת, על פי המסורת, את התורה שבעל פה נוסף על התורה שבכתב.

 

מעמד הר סיני, איור משנת 1850 בקירוב (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)


ההתגלמות החיצונית של היהדות כדת באה לידי ביטוי בקיום מערך חיים שלם של מצוות מעשיות והאמונה באל אחד כל יכול שהוא בורא העולם. היהדות היא מקורה של האמונה המונותיאיסטית - אמונה באל אחד, המקובלת גם בדתות אחרות.
 

מימי בית שני ועד לתקופה המודרנית נתהוו בתוך מסגרת היהדות זרמים, אוריינטציות רעיוניות וגישות שונות. חלק מאותם זרמים, כגון החסידות והקבלה נותרו בתוך היהדות, וחלק אחר לעומת זאת, כמו הכיתות הנוצריות, הקראים, השבתאים והשומרונים הוצאו מתוך המסגרת היהודית על ידי היהדות עצמה. זרמים אחרים - איסיים וצדוקים נעלמו עם השנים.

 


נקודות ציון היסטוריות - עד ימי בית שני

על פי המסורת היהודית, קורות היהדות נפתחות ב"ברית בין הבתרים" שבה ניתנה ההבטחה האלוהית לאברהם כי צאצאיו יתרבו ויירשו את ארץ כנען. אברהם כדמות מקראית היה הראשון שנימול, הכיר באלוהים, הניח את היסוד לאמונה באל אחד, ועשה רבות כדי להפיץ את אמונתו ולהילחם נגד עבודת האלילים שהיתה נפוצה בתרבויות העמים שבקרבם חי.

בתום תקופת האבות ולאחר יציאת ישראל ממצרים (בין המאה ה-15 למאה ה-13 לפני הספירה) התרחש, על פי האמונה, מעמד הר סיני שבו ניתנה התורה היהודית למשה וניתן תוקף לדיניה ולהלכה העתידה לבוא.


לאחר התיישבותו והתבססותו עם ישראל בכנען, והחלתו של שלטון מונרכי (תחילה תחת הנהגתו של המלך שאול), הקים המלך שלמה, בשנת 950 לפני הספירה בקירוב, את בית המקדש הראשון.

בשנת 928 לפני הספירה נפרדה הממלכה היהודית לשניים: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. ב-722 לפני הספירה נפלה ממלכת ישראל לידי הממלכה האשורית. ממלכת יהודה עברה תהליכים של רפורמות דתיות ומאבק בעבודה הזרה, בתקופתם של המלכים חזקיהו (727 - 698 לפני הספירה) ויאשיהו (640 – 609 לפני הספירה).

בשנת 586 לפני הספירה נחרבה ירושלים על ידי צבאות בבל בהנהגת נבוכדנאצר, נהרס הבית הראשון והחלה תקופת גלות בבל. בעקבות השתלטות האימפריה הפרסית על אדמות ארץ ישראל והצהרת כורש, שבו חלק מהיהודים לארץ ב"שיבת ציון" (540 לפני הספירה) והקימו את בית המקדש השני. מאוחר יותר עלו יהודים נוספים לארץ בעליות עזרא ונחמיה. רובם של היהודים נותרו ונשתקעו בבבל והפכו אותה למרכז רוחני-יהודי.

בשנת 330 לפני הספירה השתלטה יוון תחת הנהגתו של אלכסנדר מוקדון על שטחי האימפריה הפרסית לרבות שטחי יהודה. לאחר הכיבוש היווני התפשטה התרבות היוונית - ההלניסטית במזרח התיכון ובאסיה, ובכלל זה בארץ ישראל והביאה לתופעה של התבוללות - התייוונות בקרב חלק מיהודי הארץ. השליט היווני, אנטיוכוס ה-4 (225-163 לפני הספירה) אסר על קיום המצוות היהודיות וניסה לכפות על היהודים את הפולחן הנוכרי. ההתנגדות לגזירותיו הובילה את היהודים לפתוח במרד החשמונאים, שלאחריו קמה ישות יהודית עצמאית.

בשנת 65 לפני הספירה בקירוב, החלה ההשפעה והשליטה הרומית ביהודה. בשנת 30 לספירה, עם מותו של ישוע הנוצרי, נתפלגו המאמינים במשיחיותו מן הזרם המרכזי של היהדות עד שהוצאו מתוכה לקראת סוף המאה ה-1. בשנת 70, בעקבות "המרד הגדול" נגד השלטון הרומי בארץ ישראל, הוחרב בית המקדש השני.

 


נקודות ציון היסטוריות - לאחר ימי בית שני
במאה ה-1 עסקו
התנאים בארץ ישראל בסידור קובצי התורה שבעל-פה וסדריה במשנה. המשנה נערכה על ידי רבי יהודה הנשיא - ראש הסנהדרין, בתחילת המאה השנייה, ופורסמה בשנת 220 בקירוב.

השלטון הרומי בהנהגתו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול (280?-337), הקיסר הרומי הנוצרי הראשון, החל ליזום מהלכים אנטי יהודיים, במקביל להחלטות כנסייתיות דומות. המדיניות הרומית האנטי יהודית נמשכה, למעט חריגים, עד לנפילת האימפריה.

סמוך לסיום המאה הרביעית לספירה נחתם התלמוד הירושלמי. בגלות בבל חיברו האמוראים את התלמוד הבבלי אשר נחתם בתקופת הסבוראים, במאה ה-6 לספירה. בין המאה השישית ועד לשקיעת המרכז היהודי בבבל (במחצית המאה ה-11) שגשגה יהדות בבל בהנהגתם הרוחנית של הגאונים.

בשנים אלו ובשנים הבאות אחריהן, סבלו היהודים, מעת לעת מהתנכלויות של השלטון ושל ההמון, נדרשו להתנצר, נרדפו, גורשו, עונו ונרצחו. כך למשל, ההתנכלויות על רקע דתי בבבל במאה ה-5 וה-6, הדרישה להתנצר בספרד ובאימפריה הביזנטית במאה ה-7 וגירוש יהודים מארצות ערב על ידי מוחמד ונאמניו באותה המאה. תופעה יוצאת דופן הייתה התגיירותה של הממלכה הכוזרית לקראת סוף המאה ה-8 תחת שלטונו של המלך בולאן.

בין המאה ה-10 למאה ה-11 שגשגה הקהילה היהודית בספרד תחת השלטון המוסלמי במה שמכונה "תור הזהב". תור הזהב בספרד המוסלמית הסתיים עם פלישתם של מוסלמים קנאים מאפריקה הצפונית באמצע המאה ה-12 ותחילתה של כפייה דתית. יהודים רבים היגרו לחלק הנוצרי של ספרד שם זכו ליחס סובלני עד למאה ה-13 לערך. בספרד פעל במאה ה-12 הרמב"ם, גדול חכמי ישראל של ימי הביניים, ומחבר הספרים"משנה תורה" ו"מורה נבוכים".

במאות ה-13-15 סבלו ריכוזי היהודים ברחבי מערב אירופה מעלילות דם רדיפות, גירושים ועינויים: גירוש מאנגליה (1290) וצרפת (1306), טבח בגרמניה (1348), האנוסים בספרד החל מהמאה ה-14, התנכלות האינקוויזיציה, גירוש ספרד (1492) ועוד. התוצאה היתה מעבר המוני למדינות מוסלמיות בצפון אפריקה.

עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי העות'מאנים בתחילת המאה ה-16, עלו אליה יהודים רבים וחידשו בה את המרכז הרוחני היהודי. הפעילות הרוחנית התרכזה בעיקר בעיר צפת. ב-1565 נדפס לראשונה ה"שולחן ערוך" שחובר על ידי יוסף קארו מצפת. "שולחן ערוך", מסמך יסוד ביהדות הדתית, מסכם באופן מעשי וגורף פסקי הלכה ומתייחס בעיקר לשלושה פוסקי הלכה חשובים: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש.

במאה ה-17 אירעו פרעות חמלנצקי (גזרות ת"ח-ת"ט) ביהודי אוקראינה, החלה התיישבות יהודית בצפון אמריקה, שפינוזה הוחרם על ידי הקהילה היהודית באמסטרדם ונוסדה התנועה המשיחית השבתאית שחוללה זעזוע עמוק בעולם היהודי. לקראת מחצית המאה ה-18 נוסדה במזרח אירופה תנועת החסידות על ידי ה"בעל שם טוב".

במחצית השנייה של המאה ה-18 החל תהליך האמנציפציה בכמה מארצות אירופה. בעקבות המהפכה הצרפתית, שדגלה בזכויות האדם, קיבלו היהודים ב-1791 זכויות אזרח מלאות שהותנו בשבועת אמונים למדינה. בעקבותיהם הצליחו קהילות שונות באירופה להשיג מעמד דומה. בסוף המאה כבר ה-19 היתה האמנציפציה לעובדה קיימת במערב אירופה ובמרכזה, וכן בארצות הברית. עם תום מלחמת העולם הראשונה בוטלו כל חוקי האפליה במזרח אירופה והיהודים היו, למעט חריגים, לאזרחים שווי זכויות במדינות מושבם.

עם הופעת הרפורמה ותנועת ההשכלה במערב אירופה במאה ה-19, התעצבו ביהדות תפיסות חדשות-ליברליות. גישות אלו העלו את שאלת השתלבותה של היהדות בעולם המערבי-חילוני. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 ניסו הוגי דעות מזרמים משכילים לשוות ליהדות מובן אתני-לאומי חילוני, הרואה אמנם חשיבות בדת ישראל ההיסטורית, אך מוסיף להגדרת העם: ארץ (ארץ ישראל) ולשון (עברית). חלקה הגדול של התנועה הלאומית-ציונית קיבל גם את הדת והמסורת ההיסטורית כחלק ממהות היהדות, וכיסוד המקשר את גורל העם היהודי ותרבותו. אחד העם גיבש גישה זו והדגיש את היסוד המוסרי שבתרבותה כמאחד ומלכד של הקיבוץ ההיסטורי היהודי.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 החלה התקופה הקשה ביותר בתולדותיה של היהדות שהגיע לשיאה המזוויע בשואה בה נספו כ-6 מיליון מבני העם היהודי. בשנת 1947 החליט האו"ם על תוכנית החלוקה ולפיה תוקם מדינת יהודית בחלק מארץ ישראל. במאי 1948 הוקמה מדינת ישראל.

 


זרמים

בעקבות תהליכי חילון שפשטו בחברה היהודית מאז האמנציפציה ותנועת ההשכלה, מאפיינים זרמי התיקון ביהדות (רפורמה) את העת החדשה. בדומה לרפורמטורים הנוצריים בשעתו, כוללים הרפורמים ביהדות המערבית אלמנטים רוחניים - מתוך מטרה להציל את עיקרי היהדות על ידי התאמתם לזמן החדש, ואלמנטים מדיניים - תיקון הדת כאמצעי ודרך להשגת שוויון אזרחי. נהוג לראות את תחילת הרפורמה בתרגום התורה לגרמנית על ידי משה מנדלסון, שפתחה תהליך של התאמת ערכי התורה לתקופת ההשכלה. תלמידיו, ובראשם דוד פרידלנד, הכניסו בהדרגה תיקונים מלאכותיים, שמטרתם לעמוד מול היחלשות התודעה הדתית יהודית.

במקביל לתנועה הרפורמית, פותחה פילוסופיה תיאולוגית דומה, שזכתה לשם "חכמת ישראל", ומעצביה היו יום טוב ליפמן צונץ ואברהם גייגר. תומכיה טענו כי היהדות חייבת להתפתח, הבליטו את הערכים האוניברסליים והמוסריים של היהדות והכריזו על עצמם כאנשי כת דתית בתוך עם הארץ ("גרמנים בני דת משה"). ברוח זו שללו את רעיון "שיבת ציון" וקיבוץ גלויות.

התנועה הרפורמית זכתה להצלחה חלקית בארצות אירופה ולהתנגדות נמרצת של האורתודוקסיה החרדית. המרכז הרפורמי העולמי מצוי בארצות הברית; בישראל נוסדה קהילה רפורמית ראשונה ב-1958.

 

נשים רפורמיות מתפללות בכותל (צילום: גלי תיבון)


היהדות הקונסרבטיבית (שמרנית) מנסה למצוא שביל ביניים בין השמרנות - שמירת הצורות, התכנים והנהגים המקובלים האורתודוקסיים והמסורתיים - לבין הרצון לשנות ולהתאים את ההלכה להתפתחות המודרנית. מייסדיו של הזרם הם חניכיו של זכריה פרנקל ( 1801 - 1875), רב וחוקר תלמודי מראשי "חכמת ישראל", שדגל בשינוי הדרגתי, הצומח מתוך ההלכה באופן טבעי – ולא כתופעה של מרד או התנגדות. רבים ממנהיגי הארגון נטו לתמוך בציונות, ולאחר 1967 (מלחמת ששת הימים) גברה הזיקה לישראל. בישראל עצמה נוסדה התנועה ב-1978 תחת השם "תנועת היהדות המסורתית".

האורתודוקסיה ביהדות היא הזרם, הרואה עצמו ממשיכה ההיסטורי של הגוף העיקרי ביהדות, כפי שהתגבש בשלהי ימי הביניים - יהדות ההלכה. זרם זה נאבק מול מגמות של שינוי ורפורמה ונגד כל ניסיון מודרני לקעקע את חומות ההלכה, מקורותיה ומאפייניה המסורתיים שמרניים. השימוש בשם "אורתודוקס" (ביוונית - "הדעה הנכונה") החל לראשונה בשלהי המאה ה-18 על דרך הלעג, כאשר משכילים יהודים בגרמניה כינו כך את היהודים החרדים, שהתנגדו לכל תיקון וחידוש שלא בהתאם להלכה. כינוי זה נתפס גם בארץ ישראל, אך לאחר קום המדינה התחלף ב"דתיים" לעומת "חילוניים". הרצון של תנועות הרפורמה וההשכלה לפתוח את היהדות כלפי שינויים חברתיים מודרניים יצר אצל האורתודוקסים ריאקציה של התבדלות חברתית והסתגרות ששמה דגש קיצוני על אורחות חיים "מתוקנים" - לשון, לבוש ותרבות.

 


עיקרי האמונה היהודית
שלושה-עשר העיקרים של הדת היהודית נוסחו על ידי
הרמב"ם ונתקבלו על ידי רוב רובו של הזרם הדתי בעם היהודי:

1. האמונה באל כבורא העולם.

2. האל הוא יחיד ונצחי.

3. האל הוא חסר גשמיות.

4. האל הוא הראשון והאחרון.

5. האל הוא היחיד שראוי להתפלל אליו ואין להתפלל לאחר זולתו.

6. כל דברי הנביאים הינם אמת.

7. נבואת משה רבנו אמיתית כולה והוא עצמו אב לחכמים שלפניו ולאחריו.

8. האמונה כי התורה המצויה ברשות העם היהודי היא זו שניתנה למשה.

9. התורה לא תוחלף לעולם.

10. האל יודע את כל מעשיו ומחשבותיו של בני האדם.

11. האל גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש את העוברים עליהן.

12. אמונה בביאת המשיח.

13. אמונה בתחיית המתים.

בתקופה מאוחרת יותר צמצמו רבנים מסוימים את עיקרי האמונה לשלושה: האמונה באלוהים, בבריאתו את העולם (או גילוי שכינה) ובהשגחה (או גמול). חכמים אחרים טענו כי תרי"ג מצוות של התורה הם עיקרי האמונה היהודית. היהדות סוברת, כי אף בני עמים אחרים חייבים במספר מצוות יסודיות: האמונה באל יחיד ושבע מצוות בני נח. בן דת אחרת הרוצה להתגייר (להיות יהודי) חייב בקבלת התורה כולה, במילה ובטבילה.

 


חגים ומנהגים יהודיים

החגים והמועדים היהודים נקבעים על פי לוח השנה העברי:

ראש השנה - תחילת השנה העברית החדשה - נחוג בשני הימים הראשונים של השנה: א' וב' בחודש תשרי. בראש השנה נהוגה מצוות תקיעת שופר ותפילת ה"תשליך". עשרת הימים שלאחר ראש השנה נקראים עשרת ימי תשובה בהם נוהגים יהודים דתיים להרבות בסליחות וכפרת עוונות. בתום עשרת ימי תשובה חל צום יום הכיפורים - היום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי. ביום ט"ו בניסן חל הראשון מבין שלוש הרגלים - חג הפסח המציין את יציאת מצרים. החג השני בשלוש הרגלים הוא חג שבועות, החל ביום ו' בסיון והאחרון מבין שלושת הרגלים הוא חג סוכות, המתחיל ביום ט"ו בתשרי.

אחרי חורבן בית ראשון הונהגו בשנה העברית ארבעה צומות (נוסף על יום כיפור שמקורו בתורה), וזאת לציון האבל על החורבן והגלות: צום גדליה, צום עשרה בטבת, צום שבעה עשר בתמוז וצום תשעה באב.

חז"ל הוסיפו חגים נוספים ("מדרבנן"). שני החגים שמדרבנן הם פורים וחנוכה . ימים חגיגיים נוספים הם: ט"ו באב , שנחוג בימי המקדש; ט"ו בשבט ול"ג בעומר , שנזכרו אצל חז"ל אך נעשו לחגים רק בתקופה מאוחרת.

 

ראה עוד בערך חגים ומועדים


ביהדות מנהגי מילה, בר מצווה, נישואין ואבלות המיוחדים לה. מנהגים נפוצים נוספים: הנחת תפילין, קביעת מזוזה במשקוף הבית, שמירת השבת ושמירת כשרות.

בין התפילות המרכזיות בדת היהודית: קריאת שמע, תפילת שמונה-עשרה, שחרית, מנחה וערבית, מוסף, ברכת כהנים, ברכת המזון. התפילות והברכות לימי חול ולשבתות מרוכזות בסידור התפילה, והתפילות לחגים מכונסות ב"מחזור". בית הכנסת הוא המקום בו נערכת התפילה בציבור.

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©