אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של הוועדה לאנרגיה אטומית


ערכים קשורים
 כור גרעיני
 הוועדה לאנרגיה אטומית
 דימונה
 דוד בן-גוריון
 שמעון פרס
 מרדכי ואנונו
 אורניום
 מים כבדים
 נשק גרעיני
 פירוק נשק
 אפרים קציר
 סביבה
 רדיואקטיביות
 סרטן (1)
 אוטובוס האימהות


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות
 פיסיקה


 
 
 

הקריה למחקר גרעיני



מידע נוסף

הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), קריית מחקר העוסקת בתחום מדעי הגרעין ופועל בה כור גרעיני. על פעילות קמ"ג ופעילות מרכז המחקר הגרעיני בנחל שורק (ממ"ג) מפקחת הוועדה לאנרגיה אטומית, שהיא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה.

 

קמ"ג ממוקמת בקרבת העיר דימונה. על הקמתה החליטה ממשלת ישראל במהלך שנות ה-50, בעיקר ביוזמתו של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. בניית הקמ"ג החלה בשנת 1958, והכור "נעשה קריטי" - החל לפעול - בסוף דצמבר 1963. על הקמתה פיקח מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס. את הכור רכשה מדינת ישראל מצרפת, אשר סייעה בטכנולוגיה ובציוד להקמת הקריה כולה. ב-1960, לאחר גילוי מתקני הקריה על ידי ארה"ב (בין השאר בטיסות צילום של מטוס הביון יו-2), טענה ישראל כי מבני הקריה הם מפעלי טקסטיל, ובשל כך דבק בקריה במשך שנים רבות הכינוי "מפעל הטקסטיל בדימונה". אך בסוף אותה שנה אישרה ישראל רשמית בפני הממשל האמריקני כי היא עוסקת בבניית כור מחקר גרעיני של 24 מגאווט לשם "פיתוח ידע מדעי לצרכים תעשייתיים, חקלאיים, רפואיים ומדעיים אחרים."

 

ואכן בקצה המערבי של מתחם הקמ"ג קיים פארק תעשייה (פארק רותם) שבו פעולות חברות מסחריות, בשיתוף פעולה עם מדעני קמ"ג ועל בסיס טכנולוגיות, תהליכים ומוצרים שפותחו בקריה. כמו כן קיים במתחם בית ספר תעשייתי מיועד לבני נוער מיישובי הדרום, ולידו נמצא אתר ארצי להטמנת פסולת רדיואקטיבית. רוב תוכניות המחקר המתבצעות בקמ"ג נתונות תחת מעטה כבד של חשאיות, אך מדי פעם מתפרסמים מחקרים שונים מטעם מדעני קמ"ג העוסקים בתחומים אזרחיים. ב-1986 נעצר מרדכי ואנונו, עובד קמ"ג לשעבר, בחשד לעבירות ריגול ובגידה. בסיום משפטו נמצא אשם ונדון ל-18 שנות מאסר, שהסתיימו ב-2004. ואנונו הספיק למסור מידע ותצלומים לכתב העיתון הבריטי "סנדיי טיימס", ובהמשך התפרסם ברחבי העולם (ובמידה מוגבלת גם בישראל) מידע חדש נוסף על הכור בדימונה ועל מוצריו.

 

הכור הגרעיני בדימונה (צילום: רויטרס)

 

לפי מידע זה, שמעולם לא ניתן לו אישור ישראלי רשמי, הכור הגרעיני בקמ"ג הוא כור של אורניום טבעי הפועל במים כבדים, ולצדו פועל מתקן להפרדת פלוטוניום, לשימוש כחומר בקיע בנשק הגרעיני שבונה ישראל במתקן שמחוץ לקמ"ג. הספקו הנומינלי של הכור שסיפקה צרפת לישראל הוא 26 מגאווט, אך לדברי אותם מקורות, הכור פועל בהספק גבוה מזה בהרבה - 70 מגאווט או אף יותר. מקורות שונים מוסרים מספרים שונים לגבי מספר הפצצות הגרעיניות שבנתה ישראל בחומר שהופק בכור זה, מכמה עשרות עד כמה מאות.

 

תגובתה הרשמית של מדינת ישראל על כל הידיעות בנושא זה זכתה לכינוי "מדיניות העמימות", ומתומצתת במשפט "מדינת ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון", כלומר, המדיניות היא לא לאשר את קיומו של נשק גרעיני ישראלי, ובה בעת לא להודות באי-קיומו. בה בעת, ישראל נמנעת מלחתום על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני; חתימה כזו היתה מחייבת אותה, בין השאר, להסכים לפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על הכור. אך מפעם לפעם היו חריגות קלות ממדיניות זו; למשל, ב-1974 אישר הנשיא אפרים קציר בשיחה עם כתבים זרים כי יש לישראל פוטנציאל גרעיני. 

 

בשנות ה-60 אפשרה ישראל, לפי דרישתו הנמרצת של הממשל האמריקני, כמה ביקורים של מומחים אמריקאים בדימונה. הביקור האחרון נערך ב-1969. לדעת כמה חוקרים, הימנעותה של ארה"ב מלדרוש מישראל התרת ביקורים נוספים, מעמיקים יותר, מלמדת כי הממשל האמריקני השתכנע סופית שיש בידי ישראל נשק גרעיני, ואינו רואה עוד צורך לחפש מידע נוסף שיאשר זאת.

 

פעילותה של הקמ"ג עוררה מספר פעמים חששות לאיכות הסביבה בקרבתה, ובעיקר מנזקי קרינה רדיואקטיבית בקרב תושבי הערים והיישובים הקרובים לה. ב-2004 אישרה ממשלת ישראל את חלוקתם של כדורי "לוגול" לכמאה אלף תושבים בקרבת הקריה (דימונה, ירוחם, ערד ועוד). כדורים אלו נועדו להגן על התושבים מפגיעת קרינה במקרה של דליפה ממתקני הקריה. גם עובדי הקריה העלו לא פעם חששות בדבר הסיכון הבריאותי הכרוך בעבודה במתקן (חשיפה לקרינה רדיואקטיבית עלולה לגרום להתפתחות מחלת הסרטן), ועל בסיס חשש זה ניהלו מספר מאבקים משפטיים וסכסוכי עבודה מול הנהלת הקמ"ג. ב-1997 קבע בית המשפט כי אחד מעובדי קמ"ג נפטר מסרטן בשל עבודתו, ופסק למשפחתו פיצויים. מאוחר יותר בוטל פסק הדין והוחלף בהסכם פשרה בין קמ"ג למשפחת הנפטר. עמדת הנהלת קמ"ג וממשלת ישראל מול חששות התושבים והעובדים וטענותיהם היא כי לא קיים כל סיכון משמעותי בפעילות הקריה. 

 

במרס 1988 השתלטו מחבלים פלסטינאים על אוטובוס שהסיע עובדי קמ"ג, רובם נשים, אל הקריה. האירוע זכה מאוחר יותר לכינוי פרשת "אוטובוס האימהות". בשנת 1993 גילה שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי, כי תכנון המבצע התבסס על מידע שהשיגו המחבלים מגילויי מרדכי ואנונו. 

 

 


מידע נוסף

 

הסודות הירוקים של הכור בדימונה - קרום טבעי נגד זיהומים, מנוע מכונית שיפעל באמצעות מימן, מתקן שאוגר חום בעזרת מלח. לא, זו אינה רשימת פטנטים מסרט בדיוני - אלה שיטות שמפתחת רותם תעשיות בכור האטומי כדי להפוך את חיינו לנקיים יותר. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

ואנונו: לישראל בין 100 ל-200 פצצות גרעין - מרגל האטום, מרדכי ואנונו, מפר לכאורה שוב את ההגבלות שהוטלו עליו עם שיחרורו, ומזהיר בראיון לעיתון "אל ווסט": "הכור בדימונה מאיים להשמיד מיליוני ערבים". ואנונו טוען כי "יש לישראל פצצת מימן, שעוצמתה גדולה פי 10 מפצצת אטום רגילה". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©