אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


התקיעה בשופר ברחבת הכותל
התקיעה בשופר ברחבת הכותל צילום: אלכס קולומויסקי
 
תפילות לקראת יום כיפור ברחבת הכותל בירושלים
תפילות לקראת יום כיפור ברחבת הכותל בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מידע מאתר "חגיגה של חגים"
 על יום הכיפורים מאתר חב"ד
 מידע נוסף על יום כיפורבאתר אוח - משרד החינוך


ערכים קשורים
 משכן
 בית המקדש
 משנה
 סליחות
 כל נדרי
 ערבית
 שחרית
 מוסף
 מנחה
 נעילה
 הפטרה
 ספר יונה
 הנני העני ממעש
 ונתנה תוקף
 שופר
 תורה
 חז"ל
 משה רבנו
 לוחות הברית
 עגל הזהב


תחומים קשורים
 יהדות - מושגים וכתבים


 
 
 

יום כיפור


Yom Kippur

יום כיפור במקרא ובבית המקדש  |  ציווים ומנהגים |  מעשה התשובה  |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

יום כיפור (או "יום הכיפורים"), מועד ביהדות, יום צום, תפילה, ובקשת מחילה מן האלוהים. אופיו הייחודי והמועד בו חל - י' בתשרי' - מובאים ומצווים בתורה (ויקרא, ט"ז, כ"ט-ל'). זהו יום של חשבון נפש, בקשת מחילה על החטאים, ועשיית תשובה.

 

לדברי חז"ל נחתם ביום הכיפורים גזר דינו השנתי של כל אדם ואדם מישראל. הרקע למועד הנבחר של י' בתשרי הוא יום ירידתו של משה מהר סיני (לאחר ארבעים יום) עם לוחות הברית השניים, שחל בעשירי לחודש תשרי. ירידה זו מן ההר סימלה את המחילה החלקית של האלוהים על מעשיו של ישראל בחטא עגל הזהב . 

 

משה יורד מהר סיני ובידיו לוחות הברית. איור (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 


יום כיפור במקרא ובבית המקדש

העינוי והצום הנהוגים ביום כיפורים מהווים, כבר בתקופת המקרא, חלק בלתי נפרד מן המועד הקדוש: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם; כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (ויקרא, ט"ז, כ"ט-ל"א). קודם לדברים אלה מתאר המקרא בפירוט את סדר העבודה הייחודי של הכהן הגדול בבית המקדש - אירוע השיא של יום כיפור בתקופת קיומו של המשכן ובית-המקדש.

 

הסדר נפתח בתיאור לבושו של הכהן הגדול ביום הכיפורים – המסתפק בארבעת בגדי הבד הלבנים – כתונת בד, מכנסי בד, אבנט בד, ומצנפת בד. זאת בניגוד ללבוש הנהוג ביתר ימות השנה, הכולל ארבע מעטפות זהב עליונות נוספות. בלבוש ייחודי זה מעלה הכהן פר קורבן חטאת, ואיל קורבן עולה. לאחר מכן נפתח טקס השעירים המפורסם: הכהן הגדול לוקח שני שעירי עיזים, ומטיל בהם גורל – האחד לאלוהים והשני לעזאזל: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל" (ויקרא, ט"ז, ח').

 

השעיר הראשון מועלה כקורבן חטאת לאלוהים. השני מיועד להישלח למדבר, זהו העזאזל, בטקס מיוחד שיערך בהמשך היום. לאחר מכן נלקחים הגחלים מן המזבח, ויחד עם קטורת, מובאים אל הפרוכת הפנימית של ההיכל – זו שלאחריה מונח ארון הברית. בשלב זה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים, מקום מושבו של הארון – זוהי הכניסה היחידה בשנה לאזור קדוש זה (גורלו של אדם הנכנס אליו, שאינו כהן גדול, ובמועד שאינו יום כיפור, הוא מוות מיידי). לאחר הכניסה מזה הכהן (מעין התזה מעודנת) 7 פעמים את דם הפר המוקרב על פני הכפורת, ומייד לאחר מכן מבצע פעולה דומה עם דם שעיר החטאת המוקרב. במעשה זה מכפר הכהן על חטאי בני ישראל.

 

עם סיום הפולחן בקודש הקודשים יוצא הכהן אל המזבח, ומטהרו באמצעות 7 הזאות דם נוספות. עתה מגיע טקס השעיר לעזאזל: הכהן סומך את שתי ידיו על השעיר, מתוודה על חטאי העם, ומשלח את השעיר למדבר. בכך, סמלית ומעשית, נושאת החיה את עוונות העם אל מה שמכנה המקרא "אֶרֶץ גְּזֵרָה". העבודה מסתיימת בשורה של מעשי קורבן שלאחריהם מצטרף הכהן למחנה עם ישראל המתענה והמצפה לבשורת סיום הטקס.

 

הכהן הגדול מכין עצמו לטקס העבודה כשבוע לפני יום כיפור. כלל הקורבנות המובאים במהלך הטקס מוקרבים על ידי הכהן הגדול בלבד - באלה נכלל קורבן התמיד, פר חטאת, ושני אילים לעולה - ובמהלך ההקרבה נשא הכהן שורה של תפילות מיוחדות. הקורבנות נועדו לכפר על עוונות עם ישראל, ובאופן ספציפי על פשעי הכהן, משפחתו, והמשפחה המורחבת של כלל הכוהנים. בין שלבי סדר העבודה נדרש הכהן לטבול ולהחליף את בגדיו. הסדר עצמו מפורט גם במסכת יומא שבמשנה, ומקור זה, יחד עם מקורות נוספים מתקופת בית שני, מלמדים על ביצועו הלכה למעשה בימי בית המקדש.

 


ציווים ומנהגים

ערב החג  -הציווי החשוב ביותר ביום הכיפורים הוא מעשה התשובה. תהליך התשובה נפתח עם אמירת הסליחות, החל מחודש אלול וכלה בערב יום כיפור. מעט לפני יום כיפור נערך טקס הכפרות - העברה סמלית של החטאים אל ישות חלופית: המנהג הרווח היה שימוש בתרנגול (או דג), ולאחר מכן שחיטתו (הריגתו). בשנים האחרונות נפץ הנוהג של השימוש בסכום כספי במקום בעל חיים - כאן הכפרה אינה מתממשת בהריגה אלא במעשה צדקה. לאחר תפילת מנחה האחרונה שלפני הצום נוהגים רבים לערוך "התרת נדרים" - תפילה שיעודה מחיקת הנדרים שנדר אדם במהלך השנה. התפילה נאמרת בפני שלושה בוגרים, המאשרים את ההתרה, כמעין בית דין.

 

טקס הכפרות (צילום: רויטרס)

 

כהכנה לצום מצווה האדם לאכול בט' בתשרי, ובמסגרת זו לערוך "סעודה מפסקת" בשעה המקדימה את הצום. בכניסת הצום ידליקו נשות הבית נרות, כבערב שבת. החיוב בהדלקת נרות פשט בימי הביניים, והברכה שתוקנה על ההדלקה היא "ברוך אתה אדני אלוהים מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום הכיפורים". אם יום כיפור חל בשבת (וערבו ביום שישי) תהא הברכה: "...להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים". נוהג רווח הוא להקדים להדלקת הנרות הדלקת נר נשמה, ככפרה על חטאי האב, האם, ושאר קרובי המשפחה שהלכו לעולמם.  

 

יום הכיפורים - כחלק מן התשובה מצווה העם בתענית ועינוי. חז"ל קבעו את חמשת האיסורים הנכללים בציווי זה: אכילה ושתייה, נעילת נעלי עור, רחיצה, סיכת הגוף, וקיום יחסי מין. כל דיני הצום נשמרים גם כשהוא חל בשבת, בניגוד לשאר הצומות שמועדם משתנה כאשר נופלים בשבת. איסורי המלאכה ביום כיפור זהים לאלו של שבת, וגם כאן מדובר במאפיין ייחודי של יום כיפור: בשאר מועדי ישראל יש פחות איסורים מאלה הנהוגים בשבת (כך למשל, במועדים ה"רגילים" מותר הבישול ומותר השימוש באש שלא הודלקה במהלך החג - מעשים האסורים בשבת, ודאי שביום כיפור).

 

מתפללים עטופים בטליתות בעת התפילה ברחבת הכותל (צילום: רויטרס)

 

ביום כיפור נוהגים להתעטף בטליתות בכל התפילות (בשאר ימות השנה ההתעטפות נהוגה רק בתפילת "שחרית" בבוקרו של היום). לפני תפילת ערבית אומרים את תפילת "כל נדרי" (קודמת לה תפילה "זכה": תפילה קדומה הנאמרת בלחש וביחידות, ושנועדה להכין את האדם לצום ולמעשה התשובה). מלבד 4 התפילות הרגילות לחג (ערבית, שחרית, מוסף ו מנחה), מוסיפים לפני צאת הצום תפילת נעילה. בכל התפילות פרט לנעילה נאמרים הוידויים "אשמנו" ו"על חטא": זהו הוידוי המצוּוה, כשלב מקדים במעשה התשובה. התוספת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", הנאמרת בשאר הימים בלחש לאחר פסוק "שמע ישראל", נאמרת ביום זה בקול רם.

 

בקריאת התורה קוראים את פרשת עבודת יום הכיפורים (ויקרא ט"ז, ראו לעיל). במנחה קוראים בתורה את פרשת עריות (איסורים הנוגעים לקשרים מיניים, ויקרא י"ח), ולהפטרה קוראים את ספר יונה. בתפילות נאמרים פיוטים ותוספות שונים (אל נורא עלילה, הנני העני ממעש, ונתנה תוקף, שלוש עשרה מידות). בתפילת מוסף מופיע סדר העבודה (מסתמך על המקרא, אך מרחיב יותר ובשפת חז"ל), וזהו אחד החלקים החשובים ביותר בתפילות החג. במהלך סדר העבודה נוהג הקהל לכרוע ולהשתחוות בעת תיאור הכריעות שנעשו בשלבים שונים של העבודה. בסיום הצום, לאחר תפילת נעילה, תוקעים תקיעה אחת בשופר.

 


מעשה התשובה

עיקרו של יום כיפור הוא מעשה התשובה. מעשה זה מורכב משלושה שלבים עיקריים: וידוי על החטאים, בקשת מחילה, והתחייבות לעתיד לבוא שלא לשוב ולחטוא. 

 

הוידוי הוא מצוות עשה מן התורה (במדבר, ה', ו'-ז'), אך ניסוחו הידוע תוקן מאוחר לתק' המקראית. הנוסחים המוכרים כיום הן התפילות הבאות: "אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי, וגו'"; "אשמנו, בגדנו, גזלנו דיברנו דופי וגו'"; ו"על חטא".

 

בקשת המחילה משתקפת בחלק ניכר מתפילות יום הכיפורים: אלה מאדירות את בורא עולם, מדגישות את מחויבותו של המתפלל לעבודת האל, ומבליטות את תחנוניו לכפרה על עוונותיו. תפילת "נתנה תוקף" היא אחד הביטויים המובהקים של שילוש זה - האל הכל יכול, הכניעה לכוחו, והתחינה לרחמיו. תפילה נוספת המבטאת יסודות אלה היא "אבינו מלכנו", הנאמרת בסיומה של תפילת העמידה.  

 

אלא שהפוטנציאל הגלום בתפילות, בתחינות, ובתענית כולה, הוא מוגבל. לכל היותר, אלה עשויות לסייע לאדם בעניין החטאים שחטא כלפי האל (כגון עשיית מעשה אסור) - אין הן מסייעות לעניין חטאים שביצע אדם כלפי חברו. לשם כפרה על חטאים אלה מחויב אדם לפייס את החבר בו פגע, ולזכות במחילתו הספציפית. כלל זה תוקן ונקבע במשנה: "עבירות שבין אדם למקום [לאל] יום הכיפורים מכפר. שבינו לבין חברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" (משנה, יומא, ח', ז').

 

מהי עשיית תשובה?  פרופ' שולמית ולר, מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה מסבירה. לצפייה בסרטון המלא באתר הערוץ האקדמי - לחצו כאן . 

 

 
ההתחייבות לעתיד שלא לחטוא אינה עניין פרוצדורלי, או תוצר מתבקש וחסר משמעות עמוקה של בקשת המחילה. היא מהווה חלק מרכזי במעשה התשובה. המשנה טרחה להדגיש זאת, בקביעתה כי תשובה המסתמכת על רחמנות האל ביום הכיפורים ו/או על האפשרות העתידית לחטוא ולבקש מחילה מחדש, אינה נחשבת כמעשה תשובה: "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה; אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר" (משנה, יומא, ח', ז').

 


מידע נוסף

 

על חטא שחטאתי -  אנציקלופדיה ynet מציגה: שישה חוטאים שחזרו בתשובה. פרויקט מיוחד ליום כיפור.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן

 


בחנו את עצמכם

 

.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©