אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


ראשי הרפורמציה מנסים לפתור חילוקי דעות תיאולוגיים
ראשי הרפורמציה מנסים לפתור חילוקי דעות תיאולוגיים מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
בעלי יקב בצרפת צופים באיכרים עובדים. איור מ-1450 בקירוב
בעלי יקב בצרפת צופים באיכרים עובדים. איור מ-1450 בקירוב מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
אופנת ימי הביניים. איור של זוג צעיר משנת 1450
אופנת ימי הביניים. איור של זוג צעיר משנת 1450 מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
האופנה בימי הביניים. נעל מחודדת מהמאה ה-12
האופנה בימי הביניים. נעל מחודדת מהמאה ה-12 צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 היסטוריוגרפיה
 רומנטיציזם
 אסלאם
 רפורמציה
 נצרות
 נזירות
 מרובינגים
 קרולינגים
 פיאודליזם
 ביזנטיון
 מוחמד
 אינקוויזיציה
 מסעי הצלב
 אוניברסיטה
 דיאלקטיקה
 אריסטו
 אפיפיור
 הכנסייה הקתולית הרומית
 אירופה
 רנסנס
 רומא העתיקה


תחומים קשורים
 אסלאם
 ימי הביניים
 נצרות
 תרבות כללית


 
 
 

ימי הביניים


Middle Ages

היסטוריוגרפיה |  תיארוך |  מרחב גיאוגרפי |  המחצית הראשונה של ימי הביניים |  המחצית השנייה של ימי הביניים

ימי הביניים, תקופה היסטורית של כ-1,000 שנה בתולדות אירופה (ובעיקר חלקה המערבי של היבשת). ראשית התקופה בשלהי העת העתיקה במאה ה-5 לספירה, וסיומה עם הופעת הרנסנס, במאה ה-15 לספירה. המושג 'ימי הביניים' (ובמקור הלטיני: Medium Aevum) נהגה על ידי אנשי הרנסנס, ושיקף עמדה אידיאולוגית, לפיה מתקופת הפאר של העת העתיקה – ובאופן ספציפי, מעת נפילתה של רומא – ועד הרנסנס, התחייה מחדש של התרבות הקלאסית, עברה על העולם תקופה של שקיעה חסרת כל חשיבות תרבותית, ועל כן, תקופת 'ביניים'. גישה זו השתנתה, ובימינו ישנה הכרה בחשיבותם של ימי הביניים בהליך הגיבוש של תרבות המערב.

 


היסטוריוגרפיה

עמדת הרנסנס עיצבה את היחס ההיסטוריוגרפי לימי הביניים עד המאה ה-19. הגישה ה"רנסנסית" המקובלת אפיינה את ימי הביניים כתקופה של "חשכה", שקיעה תרבותית, ובערות. תנועת הרומנטיקה של המאה ה-19 היתה הראשונה לדחות פרשנות זו: אנשי התנועה התייחסו בכבוד ובהערצה לאמנות, לאדריכלות ולסיפורי העלילה שהתפתחו בימי הביניים, והעמידו אותם במוקד האידיאולוגיה הרומנטית.

 

מלומדים בהרצאה. מאחורי המרצה כתוב 'silentium - דממה. איור מ-1400 בקירוב (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

במאה ה-20 הצטרף המחקר ההיסטורי לביקורת על העמדה הרנסנסית, ודחה אותה כאידיאולוגית, פשטנית, ובלתי מדויקת בעליל. המחקר הפנה את תשומת הלב היבטים פוליטיים, חברתיים, ותרבותיים, שמצדיקים התייחסות מכובדת יותר לתקופה כולה, ומלמדים על חשיבותה בתהליך העיצוב של תרבות המערב המודרני. כמו כן יצא המחקר כנגד הראייה של 1,000 שנה כתקופה היסטורית אחת, והציע חלוקה פנימית שלה לתקופות משנה. במקביל, אל מול ההקשר המערב-אירופי שבו עוצב המושג מלכתחילה, עסק המחקר גם בהתרחשויות שמעבר לגבולות היבשת, ודן בימי הביניים בהקשר גיאוגרפי-תרבותי רחב יותר.

 


תיארוך

הבעייתיות המובנית בתפיסה של תקופה בת 1,000 שנה הובילה באופן טבעי לתפיסות חלוקות בסוגיות התיארוך שלה. לפי אחת השיטות, ימי הביניים נפתחים בשנת 476, כאשר הגרמאנים שללו מפלביוס רומולוס, שהתיימר להנהיג את רומא, את התואר "קיסר". הצעד הגרמאני, טוענים תומכי עמדה זו, סימל את תום תקופת האימפריה הרומית, ואת ראשיתה של התקופה החדשה. שיטה אחרת מייחסת את ההתחלה להתנצרותה של רומא במאה ה-4 – יותר מ-100 שנה לפני הצעד הפראנקי. יש גם אלה המאחרים את ראשית ימי הביניים לתקופת כיבושי האסלאם במאה ה-7.

 

גם לגבי תיארוך סופם של ימי הביניים אין הסכמה. תפיסה אחת רואה בכיבוש התורכי של קונסטנטינופוליס בשנת 1453 את המועד הקובע. אחרים דוחים את המועד ל-1492, שנת גילוי אמריקה. ישנם גם אלה המעדיפים לוותר על קביעתו של מועד ספציפי, ולהציב כשלב הסיום את הרפורמציה, הרנסנס, ומלחמות הדת של המאה ה-16.

 

בחלוקה הפנימית של ימי הביניים נהוגות שתי שיטות עיקריות. לפי האחת מחולקת התקופה לשלוש תקופות משנה: ימי הביניים המוקדמים (מאות 5 - 10), ימי הביניים התיכוניים (מאות 11 - 12), וימי הביניים המאוחרים (מאות 14 - 15). שיטה אחרת מציעה חלוקה לשתי תקופות משנה (זו החלוקה הנהוגה בערכי האנציקלופדיה): ימי הביניים המוקדמים (מאות 5 - 10) וימי הביניים המאוחרים (מאות 11- 15).

 


מרחב גיאוגרפי

ימי הביניים היא תקופה בתולדותיה של אירופה, ומכאן שהמושג מתייחס לא רק לשנים ספציפיות אלא גם לאזור ולתרבות ספציפית. הדיון במזרח הקרוב, באפריקה, ובאסלאם, בהקשר ההיסטורי של ימי הביניים, מתמקד בקשר שבין עולמות אלה להתפתחויות הפנימיות בעולם האירופי. כך למשל, ההכרה של המחקר בהשפעתו העצומה של האסלאם על אירופה הביניימית – במובן התרבותי, המדיני, והחברתי – מעצבת דיון היסטורי שבמסגרתו דברי ימי אירופה נבחנים גם דרך נקודת המבט של האסלאם המקיף את גבולותיה. לעומת זאת, ההיסטוריה של האסלאם כענף עצמאי אינה מחולקת בהתאם לחלוקה המקובלת של ההיסטוריה האירופית. כל ניסיון להתאים בין שני העולמות יהיה כפייה של תפיסת עולם אירופית על עולם שאינו אירופי.

 

החלוקה ההיסטורית האירופית הופכת לעוד פחות רלבנטית ככל שמתרחקים מגבולות היבשת, אל עבר המזרח והמערב. מדינות אסיה, בדרום ובצפון, ועוד יותר מהן, התרבויות של יבשות אמריקה, אוסטרליה, והאיים שביניהן, הן בעלות היסטוריה שבינה לבין החלוקה הביניימית אין דבר וחצי דבר. קיצורו של עניין: המושג "ימי הביניים" אינו מתייחס רק לתקופה ספציפית, אלא לאזור ספציפי ולתרבות ספציפית גם יחד.

 

 

 

 


המחצית הראשונה של ימי הביניים

סוף העת העתיקה וראשית ימי הביניים:

במאות הראשונות של ימי הביניים התנהלו במקביל שלושה תהליכים דרמטיים הקשורים זה בזה. ראשית, האימפריה הרומית איבדה באיטיות את כוחה הצבאי והמדיני, ומנגנוני השלטון המאחד של הקיסרות נחלשו. העמים הגרמאניים, שהגיעו למערב במסגרת מהלך רחב של נדידת עמים מן המזרח, חדרו לשטחי האימפריה ופגעו בריבונותה, עד לחיסולה המוחלט. שנית, החברה העירונית, המסגרת החברתית המרכזית בחייה של האימפריה, איבדה את מעמדה. במקומה הלכה והתפתחה חברה כפרית, ושיטה כלכלית שבמרכזה הפעילות החקלאית. שלישית, הנצרות הפכה מדת

נרדפת לדת שלטת. ראשיתו של תהליך זה בהפיכתה לדת הרשמית של האימפריה הרומית, וסופו באימוץ הנצרות ועיצוב סופי של האמת הנוצרית האחת תחת שלטון העמים הגרמאניים. האמת האחת, האורתודוקסיה, הוכרזה בכינוסים דתיים שהכריעו במחלוקות התיאולוגיות.

 

תיאודורה, קיסרית ביזנטיון (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

מאות השנים הבאות התאפיינו במאבק מתמשך בין תומכי האורתודוקסיה לבין אלה שהתעקשו על תפיסת עולמם. מאבק זה הוכרע לבסוף לטובת אנשי הזרם המרכזי, אך בדרך שילמו רבים מחיר דמים כבד. במקביל לעיצוב אופייה האחד של הנצרות, דאגה ההנהגה השלטת להקמת מוסדות הכנסייה האחת, ולביסוס מנגנוני שליטה במוסדות אלה. מוסד מרכזי במסגרת זו היה מוסד הנזירות.

 

השלטון הפוליטי במערב:

הממלכה הפרנקית היתה עמוד התווך של אירופה במחצית הראשונה של ימי הביניים. מבין הממלכות שהוקמו בשטחי האימפריה הרומית היה לה המעמד החשוב ביותר – היא היתה החזקה מבין הממלכות הברבריות, ושרדה זמן רב יותר מהן. האזור בו שלטה כלל את צרפת, בלגיה, גרמניה (ממערב לריינוס) ושוויץ של ימינו.

 

השליטה בממלכה היתה בתחילה בידי השושלת המרובינגית, ובסוף המאה ה-8 עברה לידי השושלת הקרולינגית (אלו הם שמות מודרניים, שלא נעשה בהם שימוש בתקופות עצמן). בתקופה הקרולינגית עוצבה השיטה הפיאודלית – שיטה של יחסי תלות בין אדונים (סניורים), לבין נאמניהם (ווסאלים). שיטה זו ביססה את שלטון האצולה במערב אירופה, ואת הכפיפות המוחלטת של הכפריים לאינטרסים של בני המעמד האצילי. חשיבותה ההיסטורית של הממלכה הפרנקית טמונה בתפקיד המכריע שיש לה בעיצוב תרבות המערב, כמכלול של תרבות רומית, גרמאנית, ונוצרית.

 

צמיתים בצרפת מקבלים הוראות מאדונם. מאה 15 בקירוב (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

השלטון הפוליטי במזרח:

אל מול הממלכה הפרנקית, שידעה אינספור מאבקים פנימיים ותקופות של פיצול שלטוני, הקיסרות המזרחית נהנתה מיציבות יחסית, ריכוזיות שלטונית, ועוצמה מדינית. יש הרואים באימפריה הביזנטית ממשיכתה של רומא הקיסרית, ובהתאם, טוענים כי רומא העתיקה נפלה רק במאה ה-15, עת נפילתה של ביזנטיון. האימפריה הביזנטית לא הופיעה ביום אחד, אלא צמחה באופן הדרגתי. לאורך שנות קיומה היו לה כמה מאפיינים מרכזיים: דת נוצרית; קיסר בעל עוצמה רבה; שילוב בין תרבות יוון ורומא. נהוג לחלק את ימיה של האימפריה לשלוש תקופות משנה: תקופת הגיבוש (מאה 3-7), התקופה התיכונה (מאה 7-11), והתקופה המאוחרת (מאה 11 עד שנת 1453, שנת נפילתה לידי הכיבוש הטורקי).

 

האסלאם:

בראשית המאה ה-7, בחצי האי ערב, ייסד מוחמד את דת האסלאם. הדת המוסלמית התפשטה במהירות, ותוך זמן קצר יחסית איימה על קיומן של הישויות הפוליטיות של אירופה, ממזרח ועד מערב. בסופו של דבר אירופה לא נכבשה, אך המתח והעימותים בין האירופים הנוצרים לבין הערבים המוסלמים נמשכו לאורך כל ימי הביניים. במאות השנים הראשונות של התבססות השלטון המוסלמי עודדה ההנהגה רכישת השכלה וידע, ופיתחה ביורוקרטיה משוכללת. כך התאפיין העולם המוסלמי בתרבות מתפתחת ומתקדמת, שהותירה הרחק מאחור את אירופה. רק במחצית השנייה של ימי הביניים השכילה אירופה, ובאופן חלקי בלבד, לצעוד בדרך דומה.

 


המחצית השנייה של ימי הביניים

התפתחות חברה עירונית:

במחצית השנייה של ימי הביניים שינתה אירופה את פניה. התפנית החלה במאה ה-11, עם גידול מהיר באוכלוסייה, עליית מעמדה של העיר, והתפתחותה של חברה עירונית. בין הגורמים המכריעים לתהליך זה היה השינויים הטכנולוגיים בתחום החקלאי. שינויים אלה הביאו לשיפור משמעותי, כמותי ואיכותי, ביבול החקלאי העונתי, באופן שאיפשר תמיכה בחברה העירונית המתפתחת.

 

חברה וכנסייה:

הקהל הדתי העצום, שרווחתו היומיומית גדלה, החל לדרוש מעורבות יתרה במעשה הדתי. האדיקות הגוברת הובילה, בסופו של דבר, לצמיחתן של כמה מתנועות המינות החשובות ביותר – ולשיטתה של הכנסייה,

המסוכנות ביותר. המלחמה במינות עמדה במרכז סדר היום של הכנסייה בתקופה זו, ובמהלכה באה לעולם האינקוויזיציה. מאבק חשוב אחר שניהלה הכנסייה היה נגד כמה מן השליטים החילונים, ובעיקר נגד הקיסרים הגרמאנים. כאן נסב העימות על השאלה בידי מי נתונה סמכות השלטון העליונה – השליט הדתי או החילוני. היה גם מאבק שלישי, נגד האסלאם. הביטוי המובהק של מאבק זה היה מסעי הצלב, שנולדו ביוזמת הכנסייה אך נוהלו בשמה על ידי השלטון החילוני. שלושת המאבקים הללו היו שזורים זה בזה, וידה של הכנסייה לא תמיד היתה על העליונה. עם זאת, ניתן לומר שבסך הכל עיצבה תקופת עימותים זו כנסייה ריכוזית יותר, פוליטית יותר, וקשוחה הרבה יותר.

 

מוסלמים וצלבנים נלחמים באשקלון

 

פריחת הפיאודליזם:

השיטה הפיאודלית שהחלה להתגבש בתקופת הקיסרות הקרולינגית, התבססה על מערכת של קשרי תלות. בבסיס המערכת הפיאודלית היה קשר של התמסרות מצד אדם מסוים כלפי אדון מסוים. ההתמסרות של הווסל (בן חסות) כללה שלוש התחייבויות מרכזיות: להילחם למען האדון-הסניור, לא להילחם נגד האדון, לייעץ ולסייע לאדון. האדון מצדו מתחייב לדאוג לרווחתו ולבטחונו של הווסל שלו. במאה ה-8 החל נוהג לפיו האדון היה מעניק לווסל שלו שטח אדמה כמתנה – או כ'פיאודום' (Feudom), ומכאן, פיאודליזם – שאמור להעניק לו ביטחון כלכלי.

בחברה הפיאודלית התגבשו שלושה מעמדות: ה"מתפללים", אנשי הכנסייה; ה"לוחמים", אנשי האצולה הגבוהה; ה"עובדים" (או "עמלים"), המון עובדי האדמה, האיכרים, שהיוו את המעמד הנחות ביותר.

 

האוניברסיטאות:

במאה ה-12 התפתח בתהליך הדרגתי מוסד האוניברסיטה. באירופה המתעוררת סיפקו האוניברסיטאות החדשות – בבולוניה, באוקספורד, בפריז, ובמקומות נוספים – דרישה גדלה והולכת לשכבת משכילים, לשירות הכנסייה והמלוכה. אופן הלימוד היה גם הוא חדש, והוא כלל דיון דיאלקטי, הכולל עימות ממושך בין עמדות שונות, עד להכרעה. הקו המנחה בדיון היה התפיסה הפילוסופית של אריסטו. הידע המדעי והתיאולוגי עוצבו על פי עקרונות המדע האריסטוטלי, ונוסחו מחדש בהתאם (במאה ה-14 הועברה ביקורת קשה על מצב זה, והאריסטוטליות הודחה ממעמדה המוביל). אופי ההכשרה שהוענקה באוניברסיטאות היה אחיד, והוא כלל שלב ראשון של לימודים כלליים, ושלב שני, המיועד לסטודנטים ספציפיים בלבד, של לימודים מתקדמים. בשלב השני למד התלמיד תיאולוגיה, רפואה, או משפטים.

 

אוניברסיטת בולוניה, מן העתיקות בעולם. איור משנת 1790 (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

משבר האפיפיורות: במאות ה-14 – 15 התנהל מאבק ממושך על משרת האפיפיורות ומעמדה, שלקחו בו חלק אצילים, מלכים ואנשי כנסייה. אפיפיורים מונו והודחו, ובשלבים מסוימים כיהנו במשרה הרמה במקביל שניים ואף שלושה אפיפיורים יריבים. התככים בחצר האפיפיור היו לדבר שבשגרה. גם לאחר שהוסכם בסופו של דבר על אפיפיור אחד, המתח בינו לבין הנהגת הכנסייה לא פסק. בכדי להגדיל את כוחו דאג האפיפיור לרווחת החצר, לעושרה, הפיננסי והאומנותי.

 

לצורך הגברת ההכנסות נמכרו אינדולגנציות – האינדולגנציה היא כתב מחילה מטעם האפיפיור, המקצר את זמן שהותו של הרוכש בפרוגטוריום (שלב מעבר אליו מגיע האדם לאחר המוות, ובו הוא שוהה זמן קצוב לפני ההגעה המיוחלת לגן עדן). היתה זו יוזמה של האפיפיור לאו ה-10, שפעל בראשית המאה ה-16. תוך חודשים ספורים הפך הרעיון למקור הכנסה אדיר, אולם במקביל, היה בו כדי להגביר את הביקורת על ההנהגה הדתית. המחאה על הסיאוב של הכנסייה, ועל הדרך הבלתי ראויה להתעשרות בה בחרה, הביאה בסופו של דבר להתפרצותה של הרפורמציה – תנועה דתית ששיקפה אלטרנטיבה לנצרות הקתולית.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©