אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אורי אילן
אורי אילן צילום רפרודוקציה: רוני שיצר
 
בתקופת הצבא
בתקופת הצבא צילום רפרודוקציה: רוני שיצר
 
אחד הפתקים שהותיר אילן בבגדיו
אחד הפתקים שהותיר אילן בבגדיו צילום: רוני שיצר
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 על אורי אילן מתוך האתר של קיבוץ גן שמואל
 הנשיא חנן קצין שנפל בשבי ונשבר בחקירה- כתבה באתר ynet


ערכים קשורים
 מפ"ם
 משה דיין
 מלחמת ששת הימים


תחומים קשורים
 ישראל והציונות


 
 
 

אורי אילן



אורי אילן, חייל ישראלי שמצא את מותו בשבי הסורי והפך לסמל גבורה.

 

אורי אילן נולד ב-1935 בקיבוץ גן שמואל, בן לחברת הכנסת מטעם מפ"ם פייגה אילנית. בשנת 1953 התגייס לשירות צבאי בחטיבת גולני. ב- 1954 הוחלט במערכת הביטחון להצמיד מתקני ציתות לקווי הטלפון של הצבא הסורי ברמת הגולן. אילן התנדב לפעול במסגרת חוליה מבצעית בת חמישה לוחמים (אורי אילן, מאיר יעקבי, גד קסטלניץ, ג'קי לינד ומאיר מוזס) שהופקדה על תחזוק מתקן הציתות.


בשמונה בדצמבר 1954 חדרה החוליה מעבר לגבול בפעם האחרונה. בדרכם חזרה אל שטח ישראל נתקלו בכוח סורי ונאלצו להיכנע. לאחר מכן הובלו למעצר בקונייטרה, ולחקירה בבית הסוהר אל- מזאה שבדמשק.

 

לכשהגיעו למתקן החקירה הופרדו הלוחמים זה מזה ועברו עינויים קשים. גודש האירועים הבטחוניים-מדיניים באותה התקופה מנע מעניין השבי לעלות לכותרות, וככל הנראה לא פעלה ממשלת ישראל נמרצות למען שחרורם.

 

לאחר חמישה שבועות של חקירה ועינויים, מנותק מחבריו, תלה אילן את עצמו בעזרת חבל שיצר מכיסוי המזרון. בבגדיו טמן תשעה פתקים עליהם ניקב מסרים שונים ביניהם המשפט שהפך לסמל: "לא בגדתי". בדיעבד התברר כי עוד לפני ההתאבדות, בלחץ החקירה הובילו שניים מהלוחמים (מאיר יעקבי ומאיר מוזס) את הסורים אל מתקן הציתות.

ב-13 לינואר 1955 החזירו הסורים את גופתו של אילן. במהלך בדיקת הגופה בה נכחו הרמטכ"ל משה דיין ואלוף פיקוד צפון דאז מנשה צדוק, התגלה הפתק הראשון, בו נכתב: "כבר הרגו את כולם ואני מחכה לדין. אינני יודע כלום על היתר. תקברו אותי ליד גבי. נקם. אורי אילן. יש ניירות בבגדים".

התאבדותו של אילן והפתקים שהותיר הותירו רושם עמוק בתודעת הציבור הישראלי בעקבותיו הפך סיפור חייו ומותו לסמל של גבורה והקרבה עבור המדינה. במקביל התנהל דיון ציבורי בדבר עצם נחיצות הפעולה אליה נשלח.



ב-29 במרץ 1956 הוחזרו ארבעת הלוחמים הנוספים לישראל במסגרת עסקת חילופי שבויים תמורת ארבעים חיילים סורים. מאיר יעקבי ומאיר מוזס הועמדו לדין ונענשו בנזיפה והורדת דרגות. זמן קצר לאחר מכן נהרג יעקבי במבצע קדש. רק ב-1969 התגלה במסמכים שנתפסו במלחמת ששת הימים, כי בהגיעם עם הסורים אל מתקן הציתות ניסו יעקבי ומוזס להפעיל מוקש שהוטמן במקום וליטול את חייהם וחיי שוביהם כאחד. בשנת 2005 העניק הנשיא משה קצב למאיר מוזס חנינה מלאה.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©