אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כתב יתדות
כתב יתדות 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 אכדית
 חמורבי
 מצרים העתיקה
 פיניקים
 הרודוטוס
 סנסקריט
 ארמית
 אוגרית
 תל אל-עמארנה
 הסהר הפורה
 אלפבית
 שומר
 חתים
 בבל
 אשור
 פרס


תחומים קשורים
 העת העתיקה


 
 
 

כתב יתדות


Cuneiform

התפתחות הכתב |  כתב יתדות אכדי |  כתב יתדות בבלי ועילמי |  פענוח כתב היתדות |  כתבי אוגרית

כתב יתדות, מערכת כתב שרווחה באזור הסהר הפורה. נחשבת לפי המחקר לעתיקה ביותר, והקדימה את הכתב האַלֶפְבֵּיתִי בכ-1500 שנה. ראשיתה בשׁוּמֵר באלף ה-3 לפנה"ס, ואחריתה במאה ה-1 לספירה בעקבות התפשטות הכתב האַלֶפְבֵּיתִי. היתד שמשה לכתיבת האותיות בחריטות דמויות יתד בלוחות חמר. מערכת זו שימשה גם תרבויות קדומות אחרות בסהר הפורה שדיברו בשפות שונות (כמו החתים, האכדים, הבבלים, העילמים, האשורים, הפרסים ועוד).

 


התפתחות הכתב
בכתב היתדות ניכרים שלבי התפתחות שונים. תחילתו ככתב ציורים (פיקטוגרפיה), ובו כל ציור מבטא תוכן סמנטי (כלומר לכל מושג ציור המתאר אותו). מילים מופשטות שלא ניתן לצייר בוטאו בסימנים קרובים, שלעיתים סימנו גם מילים אחרות. כך למשל ציור של כוכב סימן את המושג המופשט של אלוהות, אך גם שמים וכוכבים, וכף רגל סימנה הליכה וגם עמידה. הפרשנות לטקסט ניתנה מתוך ההקשר או בסיוע סימני מילים שהצביעו על שיוך המילה לקבוצה סמנטית.

 

מספר הסימנים בתחילת התפתחות הכתב היה כ-2,000. במהלך האלף השלישי התפתחה הפיקטוגרפיה לציורים קוויים דמויי יתדות, וסדר הכתיבה המקובל היה משמאל לימין, ללא חלוקה למילים.

 

מכיוון שרוב המילים השומריות הן בנות הברה אחת בלבד, עם התפתחות הכתב החלו הסימנים לייצג את צליל ההברה ולא את תוכנה הסמנטי (משמעותה). כך למשל, ציור של יד סימל את התוכן הסמנטי "יד" שנהגתה כ- שוּ (šu). ואולם בהקשרים אחרים, ציין הציור רק את צליל ההברה "שוּ" שחבר להברות אחרות ליצירת מילה (כך למשל באכדית "שו" היא סיומת הכינוי החבור לגוף נסתר: אח = אח, אחישו = אחיו). המעבר לשימוש חלקי בכתב הברות (כלומר, שימוש בסימנים הן להבעת תוכן סמנטי והן להבעת הברות), פישט את הכתב וצמצמם בהדרגה את מספר הסימנים לכ-600.

 


כתב יתדות אכדי
סמוך למחצית האלף ה-3 לפנה"ס אימצו האכדים את כתב היתדות לכתיבת לשונם השמית - אכדית, ופיתחו את הכתיבה ההברתית. המעבר לציון הברות זרע בלבול רב. מלכתחילה סבל כתב היתדות השומרי מחוסר אחידות, והוא גבר במעבר לשפה
האכדית. כך למשל "ארץ" או "רכס הרים" (במקור ציור של 3 הרים) שנהגו כ"קוּר" (kur) בשומרית, אך גם מַט (mat), ושִד (šad) מהמילים האכדיות mātu (ארץ), ו- šadû (הר). הציור נקרא בכל שלוש הצורות ששימשו גם כבסיס הברתי.

 

הכתב האכדי העתיק הוא הסגנון המוקדם ביותר של כתב היתדות השמי במסופוטמיה, והוא שימש בתקופת השליט סרגון האכדי בסוף המאה ה-23 לפנה"ס. בראשית האלף השני לפסה"נ התפצלה האכדית הקדומה לשני ניבים, האשורי בצפון מסופוטמיה והבבלי בדרום מסופוטמיה. כתב היתדות המשיך להתפתח בה בעת בכל אחד מהניבים הללו, ושתי המערכות התרחקו זו מזו במהלך השנים.

 


כתב יתדות בבלי ועילמי
במאה ה-18 לפנה"ס איחד 
חמורבי, השליט הבבלי, חלקים נרחבים במסופוטמיה. האימפריה הבבלית הראשונה הייתה המשכה של שתי מדינות עתיקות ששכנו באזור: שומר ואכד. קובץ חוקי חמורבי נכתב בכתב יתדות בבבלית העתיקה.

 

האכדית הבבלית הפכה לשפה הבינלאומית (לינגואה פרנקה, lingua franca) ברחבי המזרח התיכון, ממצרים במערב ועד פרס במזרח, ובעקבותיה נעשה כתב היתדות  למתווך האוניברסלי לתקשורת כתובה. התכתובת הדיפלומטית והפוליטית בת-התקופה נכתבה כמעט רק בשפה זו ובכתב זה.

 

תפוצת כתב היתדות מחוץ למסופוטמיה החל עם יצירת קשרי מסחר בין תרבות עילם בדרום מערב איראן. העילמים אימצו את כתב היתדות, והוא זה שכפי הנראה השפיע על התפתחות הכתב הכמעט-אלפבתי של הפרסית העתיקה. כתב היתדות הפרסי היה הכתב הראשון שפוענח, וממנו פוענחו שפות אחרות שהשתמשו בכתב זה.

 

 


פענוח כתב היתדות

מרבית התרבויות שכתבו בכתב היתדות נעלמו זו אחר זו, רשומותיהן אבדו בנבכי הזמן, ועימהן נעלם גם כתב היתדות עצמו. אחת הסיבות היא התפתחות הכתב הפניקי האלפביתי שנפוץ במהרה בזכות יעילותו הרבה. כה מהיר ומוחלט היה היעלמותו של כתב היתדות עד שהעולם הקלסי לא ידע על קיומו, למעט איזכור אצל הרודוטוס.

 

כשנתגלו לראשונה סימני היתדות, אף לא אחד שיער את משמעותם. בתחילת המאה ה-17 נחשפה "כתובת ביסותון" (Behistun Inscription) הפרסית, והיא היתה לשפה הראשונה שפוענחה בכתב זה. ההתקדמות בפענוח ביסותון הושגה בסוף המאה ה-18 כאשר הבינו החוקרים כי הכתובת כתובה בשלוש שפות שונות. כתובת זו שנכתבה בידי מלך פרס דריוש הראשון נכתבה בכתב יתדות פרסי, עילמי ובבלי.

 

מערכת הכתב בשפה הפרסית הייתה הפשוטה ביותר מכל המערכות בכתב היתדות, והיא הכילה 36 סימנים שכמעט כולם אלפביתיים, אף שהיו ששימשו גם להברות פשוטות. המשימה לפענוח הכתב התבססה על מספר הנחות. כך למשל, הניחו החוקרים כי הכתובת נכתבה בזמן השושלת האחמנית ושהכתב הראשון ייצג שפה פרסית עתיקה שהייתה קרובה לסנסקריט ולאָוֶסטָה (ניב של פרסית עתיקה), בנוסף להתבססות על הידע הקיים על-אודות השפה הפרסית המאוחרת (השפה הפהלווית, Pahlavi). כמו כן ההבנה שקו אלכסוני משמש להפרדה בין מילים פישטה את הבנת הטקסט.

 

המלומד הגרמני גאורג פרידריך גרוטפרנד (Georg Friedrich Grotefend) הסיק בשנת 1802 מתוך דפוסי כתיבה המאפיינים את הפרסית בצורתה הארמית, כי על הטקסט לפתוח בשם, בכינוי, ובמוצא שושלת השליט. הנחות אלו סייעו בידו ובידי שאר החוקרים לפענח את קריאתם של סימנים אחדים.

 

המערכת השנייה זוהתה כמערכת הכתב העילמית. תוכן הטקסטים הזהה, הקל על פענוח השפה ששום שפה ידועה עד העת ההיא לא דמתה לה. מערכת זו הכילה 96 סימני הברה, 16 ציורים ו-5 סימנים לציון קבוצות. השפה השלישית זוהתה כאכדית - שפת האם שממנה התפתחו שתי המערכות האחרות. פענוח האכדית פתח צוהר לפענוח מערכות הכתב האחרות שהתבססו על כתב היתדות.

 


כתבי אוגרית

חפירות בתל רַאס שַׁמְרָה (כיום בצפון סוריה) בשנת 1929 חשפו שרידים של עיר נמל עתיקה ושמה אוגרית. שיא פריחתה של העיר כמרכז סחר ותרבות היה באלף השני לפנה"ס, תחת שלטון מצרים. בחפירות נמצאו תעודות רבות בכתב היתדות. מספרם הקטן של הסימנים ( 31 במספר) הצביע על כתב אלפביתי, ששימש שפה שמית-כנענית, הדומה לפניקית. תעודות אלו הרימו תרומה חשובה ביותר לחקר ספרות המקרא, לחקר אפוסים קדומים ולמחקר השוואתי של סגנון ושפה שאפיינו את השירה המקראית.

 

פענוח כתב היתדות תרם רבות לידע הקיים על-אודות העולם העתיק במזרח-התיכון. חוקי חמורבי הכתובים בכתב יתדות הם מהמסמכים החשובים ביותר מהעולם הקדום, וגילויים זרע אור על החקיקה המשפטית של העמים הקדומים. לוחות אחרים, שנמצאו בתל אל עמרנה במצרים, סייעו להבהיר את המצב הפוליטי במצרים העתיקה ובשאר מדינות האזור וקשרי המסחר ביניהם.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©