אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מכתבו של אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים - הטקסט המלא


ערכים קשורים
 הונים
 ביזנטיון
 פרס
 הרקליוס
 אוזבקיסטן
 אסלאם
 ערבים
 פירנאים
 שרל ה-1 "הגדול"
 אלכסנדר סרגייביץ' פושקין
 יוסיףּ ויסריונוביץ' סטלין
 וולגה
 ויקינגים
 חדייב
 גלות בבל
 המרד הגדול
 מרד בר כוכבא
 תור הזהב
 חסדאי אבן שפרוט
 מנחם בן יעקב אבן-סרוק
 גניזה
 ספר הכוזרי
 יהודה הלוי
 גנטיקה ותורשה
 אמנה פלסטינית לאומית
 אנטישמיות
 רוסיה
 אוקראינה
 הים השחור
 ימי הביניים


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 ימי הביניים


 
 
 

כוזרים


Khazars

מוצא הכוזרים |  על הממלכה |  נפילת הממלכה הכוזרית |  התייהדות הכוזרים |  האם יהודי אשכנז הם כוזרים? |  ציטוטים

כוזרים, שם משותף לבני קונפדרציה של שבטי נוודים דוברי שפה טורקית, אשר הקימה ממלכה שהתקיימה מן המאה ה-7 עד למאה ה-12, ובשיאה השתרעה על פני שטחים גדולים המשתייכים כיום ברובם לרוסיה הדרומית ולאוקראינה, בין הים הכספי לים השחור והלאה, צפונה ומערבה. היתה זו מדינה מפותחת יחסית לימי הביניים, ולה מערכת ממשל מסודרת, כלכלה ומסחר ענֵפים וצבא קבע. בתודעה היהודית זכורה ממלכת הכוזרים בכך שחלק מתושביה התייהדו.

 

 


מוצא הכוזרים

במקור היו הכוזרים תושבי צפון הקווקז, וייתכן שהגיעו לשם ממרכז אסיה. במאה ה-5 לערך החלו שבטים רבים שמקורם במרכז אסיה לנדוד מערבה וצפון-מערבה, לכיוון הרי קווקז ומעבר להם - אל מישורי רוסיה הדרומית, אוקראינה והונגריה. אחת הסיבות לנדידה מסיבית זאת היתה התפוררותה המהירה של האימפריה ההונית, שהשאירה אחריה חלל ריק. מכל מקום, הכוזרים התיישבו באזור צפון הקווקז והיו חלק מהאימפריה הטורקית המערבית (Türküt) ששלטה באיזור.

 

בתחילה היו השבטים הכוזריים מאוגדים בברית רופפת, וחלקם שמרו עדיין על אורח החיים הנוודי, אולם במשך הזמן הם נטמעו ביושבי המקום ואימצו חלק ממנהגיהם. לאחר התפרקותה של האימפריה הטורקית המערבית בסוף המאה השביעית, בעקבות מלחמות אזרחים, החלו השבטים הכוזריים להתלכד והקימו את ממלכת כזריה. הכוזרים קשרו קשרים עם אימפריית ביזנטיון ועזרו לה במלחמתה נגד האימפריה הפרסית. ב-627 הביסו הביזנטים, בפיקודו של הקיסר הרקליוס, את הפרסים הססנים בנינוה. על פי אחד המקורות, העמידו הכוזרים לרשות הרקליוס כמה אלפי פרשים.

 

קיסר ביזנטיון הרקליוס חוגג את ניצחונו על הפרסים שהושג ככל הנראה בסיוע הכוזרים (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

לאחר הניצחון השתלטו הכוזרים על חלק מהשטחים שאיבדו הפרסים בטרנסאוקסניה, כיום בשטח אוזבקיסטן. עם התפשטות האסלאם צפונה, במחצית השנייה של המאה ה-7, אירעו התנגשויות תכופות בין הכוזרים לערבים. למרות מספר ניצחונות (במיוחד התבוסה שהנחילו לערבים ב-652), נסוגו הכוזרים בהדרגה צפונה מפני הלחץ הערבי. בשנת 661 איבדו את העיר האסטרטגית דרבנד (Derbent), אך שבו וכבשו אותה ב-685, ואף השתלטו על חלק ניכר מהקווקז. הערבים יצאו להתקפת נגד גדולה בעשור השלישי של המאה ה-8, ובשנת 723 נאלצו הכוזרים לנטוש את בירתם דאז, בלנג'ר (Balanjar). ב-728 איבדו שוב את דרבנד, ולבסוף נאלצו ב-737 לעזוב גם את בירתם ששכנה לחופי הים הכספי, סמנדר (Samandar).

 

הכוזרים נסוגו צפונה, מעבר לרכסים הגבוהים והקשים למעבר של הרי צפון הקווקז, גבול טבעי שבלם את התקדמות הערבים צפונה. למרות התבוסות שנחלו הכוזרים, מתארים כמה היסטוריונים את עמידתם מול הערבים כמכשול האחרון שמנע את ההתפשטות האסלאם צפונה לעבר רוסיה ואירופה המזרחית, ממש כפי שהרי הפירנאים וממלכת הפרנקים של שרל הגדול מנעו במאה ה-8 את התפשטות המוסלמים מספרד צפונה, לעבר אירופה המערבית.

 

התפשטות האסלאם, אויבם המשותף של הכוזרים והביזנטים, הביאה להידוק הקשרים בין שתי הממלכות. ב-705 נמלט לחצר הכוזרים הקיסר הביזנטי המודח יוסטיניינוס ה-2. בעזרת הכוזרים חזר יוסטיניינוס לשלטון, ונשא לאשה את אחותו של מלך הכוזרים. ב-733 נשא ליאו ה-3, "הסורי", את בתו של מלך הכוזרים דאז. גם קונסטנטינוס ה-5 נשא נסיכה כוזרית, ובנם, ליאו ה-4, נקרא "הכוזרי" .

 

במחצית השנייה של המאה ה-8 יצאו הכוזרים למסע כיבושים נרחב, בעיקר בשטחים שמצפון-מערב לקווקז. בשיא כוחה, בסוף המאה ה-9, כללה האימפריה רחבת הידיים שלהם חלקים של רוסיה הדרומית, אוקראינה המזרחית, הקווקז הצפוני, קזחסטן המערבית, אוזבקיסטן וחצי האי קרים. הים הכספי כונה אז "ים הכוזרים". בתחום שלטונם של הכוזרים ישבו עמים ושבטים רבים בני דתות שונות, שהכירו בשלטון הכוזרים וחלקם העלו להם מס: סלבים, הונגרים, ערבים, בולגרים, פצ'נגים, הונגרים, אלנים, צ'רקסים, ביזנטים, ארמנים ורוסים.

 

הים הכספי - "ים הכוזרים".

 


על הממלכה

מבנה השלטון בממלכת הכוזרים היה שונה במובנים רבים מהמבנה השלטוני של האימפריה הטורקית שממנה התפלגו. למעשה היה זה שלטון כפול (דיארכיה) בראשות שני שליטים, הכָּגָן (או כקן) והבֶּג (או בק). הכגן היה חסר כל סמכות ממשית, ותפקידו היה בעיקר דתי (אם כי בתחילה היתה לו כפי הנראה גם סמכות שיפוטית). התפקיד עבר בירושה, ונראה שהכגן חי בבדידות ובניתוק מנתיניו. הבג, לעומת זאת, היה המנהיג האזרחי ומפקד הצבא, ולמעשה שלט בממלכה. שרי הממלכה ופקידיה היו כפופים למרותו. אך במשך רוב שנות קיומה של הממלכה היה השלטון בה מפוצל בין כמה בגים בחלקיה השונים, שסרו רק למרותו המשותפת (וחסרת הסמכויות המעשיות) של הכגן.

 

המסחר היה מקור ההכנסה העיקרי של ממלכת הכוזרים, אשר חלשה על עורקי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק לבין ביזנטיון (דרך המשי, למשל) ובין הח'ליפויות הערביות לבין אירופה. הממלכה נהנתה ממכסים וממסים שגבתה מסוחרים שעברו שבשטחה והובילו משי, תבלינים, פרוות ותכשיטים. מלבד זאת, לאחר שזנחו הכוזרים את אורח חייהם הנוודי, הם החלו לעסוק בחקלאות קבע וגידלו בעיקר אורז, דגנים, ירקות ופירות; כמו כן עסקו בדיג.

 

הציוויליזציה הכוזרית היתה מפותחת מאוד, במושגי התקופה והאיזור. אך למרבה הפלא, לא נותר מאומה מספרותה, ואפילו כתבה ולשונה אינם ידועים לנו, משום שלא השתמר מהם דבר וחצי-דבר. כל הידוע לנו על הכוזרים לקוח מכתביהם של נוסעים ומהרשומות ההיסטוריות של שכניהם ושל אויביהם. לדוגמה, מקור חשוב למידע על השבטים והעמים שישבו בגבולות הממלכה הביזנטית, ביניהם הכוזרים, הוא החיבור "על ניהול הממלכה" (De administrando imperio) של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס ה-7 פורפירוגנטוס. כמו כן הגיעו לידינו רשומות מסעותיהם של נוסעים-חוקרים ערבים, שהמפורסמים בהם היו אל-מסעודי ואל-מקדיסי.

 

יש המסבירים את המחסור המצער הזה בתיעוד בכך שלאורך ההיסטוריה דאגו הרוסים בדרך כלל לטשטש את זהותם של הכוזרים, אולי בגלל יהדותם. ואכן תמוה הדבר שלמרות חשיבותם של יחסי נסיכות רוס בראשית דרכה עם הכוזרים (כמתואר להלן), מעטים האזכורים להם. בין השאר, פושקין הזכיר באחד משיריו את ניצחון הנסיך הרוסי על מלך הכוזרים, וכמו כן נזכרים הכוזרים פה ושם בכרוניקות הרוסיות (Povest vremennykh). אבל המחשבה על כך שממלכה יהודית שלטה בדרום רוסיה בטרם הופיע הנסיך הרוסי הראשון היתה לצנינים בעיני סטלין, שאסר במפורש על חקר ההיסטוריה של הכוזרים. רק לאחר מותו, וביתר שאת אחרי התמוטטות הקומוניזם, החלו משלחות ארכיאולוגיות לתור אחר שרידים מממלכת הכוזרים. במשך השנים נמצאו מצבות, גווילים, אבני זיכרון ותעודות (ולאחרונה גם מטבעות), חלקם בעברית, מימי הכוזרים. במצבות שנתגלו בחצי האי קרים נמצאו סמלים יהודיים לצד סמלים פגניים טורקיים.

 

לאחר שנטשו הכוזרים את סמנדר לערבים, הם הקימו בסביבות 750 את בירתם החדשה, אטיל (Itil), על גדות הנהר וולגה מצפון לים הכספי, והיא שימשה כמרכז האדמיניסטרטיבי והמסחרי כאחד. עדויות של נוסעים וגיאוגרפים ערבים מאותה תקופה מספרות כי מבני העיר היו ברובם אוהלים גדולים, ורק בתיהם של השליטים היו בנויים מאבן, וכנראה נבנו באי ששכן בשפך הנהר. כמו כן סיפרו הנוסעים רוב האוכלוסייה של אטיל היתה יהודית ומוסלמית, ובעיר היו בתי כנסת ומסגדים, וכן התגורר בה מיעוט נוצרי קטן.

 

עיר חשובה נוספת היתה עיר המבצר סרקל (Sarkel; "המצודה הלבנה"), ששכנה מצפון לים השחור, לא רחוק מהנהר דון. ביצוריה הוקמו בתחילת המאה ה-9 בעזרת הביזנטים ורוב תושביה היו בולגרים. ערים חשובות נוספות של הכוזרים, חלקן מושבות יווניות לשעבר, היו בחצי האי קרים: קרץ', פיאודוסיה וסמרקש. כוזרים ישבו כנראה גם בקייב, וייתכן שאף בנו חלקים ממנה. העמים שישבו בקרב הכוזרים, והיוו למעשה רוב בממלכה, נהנו מחופש דת - מוסלמים, נוצרים ועובדי אלילים - וחלקם שירתו כשכירים בצבא הכוזרים.

 


נפילת הממלכה הכוזרית

במהלך המאה ה-9 החלו הכוזרים לחוש לחץ הולך וגובר מצפון-מערב. בשנת 882 כבש שבט רוס בראשות אולג את קייב, והקים ממלכה שהחלה להתפשט בהדרגה ולאיים על גבולם הצפוני של הכוזרים. פשיטתם הראשונה של הרוסים לתחומי כזריה אירעה ב-912. (יש הסבורים שהרוסים היו צאצאי ויקינגים מסקנדינביה שהגיעו למקום בספינותיהם דרך מערכת הנהרות המסועפת, אך אחרים טוענים שמקורם בשבט סלבי דרומי.) באותה עת החלו גם שבטי הפצ'נגים לפשוט לתחומי הממלכה הכוזרית ולפגוע בדרכי הסחר שלה. בעלי בריתם של הכוזרים, המדיארים, נסוגו תחת לחץ הפצ'נגים והשאירו את הגבול הצפוני פרוץ.

 

עם התחזקות האימפריה הביזנטית במאה ה-10 (שנבעה בין השאר מהיחלשות הח'ליפות בבגדד), נתגלעו סכסוכים בין הכוזרים והביזנטים על השליטה בחצי האי קרים. על פי כמה מקורות שיחדו הביזנטים את מנהיגי הרוס והאלנים על מנת שיפלשו לכזריה. הפשיטות פגעו בעורקי המסחר של הממלכה הכוזרית וערערו את כלכלת הממלכה, ולכן סגרו הכוזרים את הוולגה לסירות הרוסים. אך בשנת 965 יצא נסיך רוס, סבייטוסלב איגורביץ הראשון, למלחמה בקנה מידה מלא על הכוזרים, וכבש את סרקל. כעבור שנתיים השמיד סבייטוסלב את רוב הצבא הכוזרי והשתלט על אטיל. לאחר התבוסה המוחצת לא התאוששה עוד הממלכה הכוזרית, אם כי נראה שכעבור כמה שנים השתלטו הכוזרים לתקופה קצרה על איטיל בסיוע המוסלמים, בתמורה להתאסלמות הכוזרים. ב-1016 הנחיל הקיסר הביזנטי וסיליוס ה-2, בשיתוף עם הרוסים, תבוסה מוחצת לכוזרים. על פי מספר מקורות המשיכה הממלכה הכוזרית להתקיים בתחום מצומצם, ובלא השפעה של ממש על סביבותיה, עד לפלישת המונגולים במאה ה-13.

 


התייהדות הכוזרים

מפליא הדבר שהכוזרים התגיירו, מכיוון שאין בינם לבין היהודים כל דמיון גזעי או תרבותי. עם זאת, ידועים בהיסטוריה לפחות שלושה מקרים דומים נוספים: ממלכות ח'דייב וחמייר בחצי האי ערב, וממלכתה של המלכה-הכוהנת דהיא אל-כהינא הנומידית.

 

על פי הסברה הגיעו היהודים הראשונים לקווקז כבר במאה ה-5 - 6 לפני הספירה, לאחר גלות בבל. הם עסקו בעיקר במסחר, ומילאו תפקיד חשוב בסחר בין האימפריה הרומית לסין. סוחרים יהודים רבים, שנקראו רד'נים, התיישבו בערי הקווקז ולחופי הים השחור והים הכספי, הקימו תחנות סחר ובאו במגע עם השבטים הטורקים הנוודים. מספר היהודים באיזור הלך וגדל עם בואם של פליטים מן ההתמרדויות בא"י נגד הרומאים - המרד הגדול ב-70 ומרד בר-כוכבא ב-135 - וכן עקב התנכלויות הביזנטים ליהודים במאות הבאות, ופלישת הערבים לא"י במאה ה-7. בשל ניסיונם הרב במסחר, וגם בחקלאות, התפתחו קשרים הדוקים בין היהודים הללו לבין השלטונות הכוזריים. הם הגיעו למעמד גבוה ולעמדות השפעה בחצר המלוכה בכזריה, בדומה למעמדם של היהודים בחצר המוסלמית בימי תור הזהב בספרד. באותה עת היו הכוזרים פגנים.

 

אשר למועד המדויק של התייהדות הכוזרים, דעות החוקרים חלוקות; נראה שהדבר אירע בסביבות שנת 740, אם כי כמה היסטוריונים נוקבים במחצית המאה ה-9 כתאריך גיורם של הכוזרים. הידיעות על המרת הדת של הכוזרים, כמו על הכוזרים בכלל, מעטות ומסתכמות בכמה תעודות ומסמכים, ממקורות יהודיים, ביזנטיים וערביים. החשובים מביניהם הם מכתב ששלח הרופא והמדינאי חסדאי אבן שפרוט, שישב בספרד (על ידי עוזרו מנחם בן יעקב אבן-סרוק) אל המלך (הכגן) הכוזרי יוסף, ותשובתו של יוסף אליו. במשך השנים נתגלעו חילוקי דעות בדבר האותנטיות של המכתבים, אך כיום הדעה הרווחת היא כי הם אמיתיים. יש עוד מספר מקורות המספקים מידע מועט באופן ישיר או עקיף על הכוזרים, חלקם בגניזה של קהיר.

 

במכתבו המפורט של המלך יוסף לאבן שפרוט מסופר על חלום שחלם הכגן הכוזרי בּוֹלָן, ובעקבותיו הזמין אליו (בשנת 740 על פי המסורת) נציגים של הפילוסופיה האריסטוטלית, האסלאם, הנצרות והיהדות שיוכיחו לו את אמיתות דתם. בסופו של דבר שכנע היהודי את המלך, והוא ונכבדיו קיבלו עליהם את היהדות. על פי "ספר הכוזרי" של ר' יהודה הלוי, שמע המלך תחילה את הפילוסוף, ואחריו את הנוצרי ואת המוסלמי. הוא נטה לדעת הפילוסוף, אך משנודע לו שגם הנצרות וגם האסלאם מבוססים על היהדות, החליט לזמן גם חכם יהודי. מכאן והלאה הספר הוא הרצאה על עיקרי היהדות, ובסופו מתגיירים המלך ושריו. במקורות ערביים ונוצריים הופיע הסיפור בגרסאות אחרות – מקור ערבי, לדוגמה, טען שהנציג המוסלמי הורעל. כמה חוקרים סבורים כי הכוזרים לא התגיירו גיור הלכתי מלא, אלא רק אימצו מנהגים ואמונות ברוח היהדות. הדעות חלוקות גם בשאלה עד כמה חדרה היהדות לשכבות האוכלוסייה השונות בממלכת הכוזרים, וגם אם אין ספק כי השכבה השלטת בממלכה התייהדה, סביר להניח כי אחוז המתגיירים בקרב הלא-כוזרים בממלכה היה נמוך מאוד.

 

בכל אופן, גם אם הוויכוח בחצר המלך הכוזרי, כמתואר ב"ספר הכוזרי" ובמקומות אחרים, לא התקיים באמת, המניע הפוליטי-מדיני לקבלת היהדות נראה סביר למדי: ייתכן כי שליטי כזריה התייהדו על מנת לשמור על זהותם העצמאית מול האימפריות הגדולות שעמן התמודדו: הביזנטים הנוצרים והח'ליפויות המוסלמיות.

 


האם יהודי אשכנז הם כוזרים?

במאה ה-20 נולדה תיאוריה שנויה במחלוקת, שניסוחה המפורסם ביותר היה פרי עטו של הסופר והעיתונאי ארתור קסטלר, ולפיה היהודים האשכנזים של אירופה המזרחית הם צאצאי הכוזרים שהיגרו משטחי הממלכה המתפוררת לעבר הונגריה, ליטא ופולין. לטענות אלו לא נמצאו ראיות היסטוריות ממשיות. יתר על כן, מחקרים בגנטיקה של אוכלוסיות מפריכים את הטענה הזאת כליל, שכן לא נמצא כל דמיון גנטי בין יהודי מזרח אירופה לעממי הקווקז.

 

אף על פי כן, שונאי ישראל נאחזו בתיאוריה זו כמוצאי שלל רב, שכן היה בכוחה (אילו היתה אמיתית) להפריך את העמדה הציונית בדבר זיקה היסטורית רצופה בין עם ישראל וארצו. במיוחד, עליה מסתמכת קביעתה של האמנה הלאומית הפלסטינית כי "הטענות בדבר זיקה היסטורית או דתית של היהודים לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם עובדות ההיסטוריה." ואכן, טענות ברוח זו שבות ונשמעות מפי אנטישמים רבים, בעולם הערבי ומחוצה לו, ונאחזות בסופו של דבר בספרו של קסטלר "השבט השלושה-עשר"; כידוע, קסטלר היה סופר ועיתונאי מחונן, אבל לא היסטוריון, ובוודאי לא גנטיקאי של אוכלוסיות.

 


ציטוטים

 

  • מתוך מכתבו של אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים: "הבוחן לבות וכליות והחוקר כליות יודע, כי לא עשיתי כל זאת לכבודי כי אם לדרש ולדעת האמת, אם יש מקום, שיש ניר וממלכת לגולת ישראל ואין רודים בהם ולא מושלים עליהם.

 

  • ואלו ידעתי כי נכון הדבר, הייתי מואס בכבודי ועוזב גדלתי ונוטש משפחתי והייתי הולך מהר אל גבעה בים וביבשה עד בואי אל המקום אשר אדוני המלך חונה שם לראות גדלתו וכבוד מעלתו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומנוחת פליטת ישראל.

 

  • עתה הנה חקותי את האגרת לאדוני המלך וחנותי למולו שלא תכבד עליו שאלתי ויצוה להודיע את עבדו כל הדברים האלה וכל עניני ארצו ומאיזה שבט הוא ומה דרך המלכות, איך ינחלו המלכים כסא כבוד המלכים, המשבט ידוע, אם ממשפחה הראויה למלך ואם מלך בן מלך, כאשר היה מנהג אבותינו בהיותם שוכנים בארצם? ויודיעני אדוני המלך, כמה מהלך ארצו, ארכה ורחבה, ערי חומה וערי פרזות ואם היא משקה או גשומה ועד אן תגיע ממשלתו, מספר חיליו, גדודיו ושריו".

 

  • מתוך תשובתו של יוסף מלך הכוזרים לאבן שפרוט: "מאז אותם ימים בהם קיבלו עליהם אבותיי את היהדות, השפיל אלוהי ישראל את כל אויביהם, והכניע את כל העמים סביבם, בין אם נוצרים, מוסלמים או עובדי אלילים. אף אחד לא יכול היה לעמוד בפניהם וכל העמים הללו מעלים מס.

 

  • אחרי הימים הללו עלה למלוך אחד מבניו של המלך בולן, עובדיה שמו. הוא היה אדם ישר וצדיק. הוא ארגן את הממלכה וכונן את הדת היהודית כהלכתה. עובדיה בנה בתי כנסת ובתי ספר והזמין מלומדים יהודים רבים, העניק להם כסף וזהב, והם הסבירו לו את ספרי התנ"ך, המשנה, התלמוד, ואת סידורי התפילות. הוא היה אדם ירא אלוהים ואוהב חוק".

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©