אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דורבני
דורבני צילום: ד"ר א. קולורני
 
כוכבן צעיר בקוטר 2 ס"מ
כוכבן צעיר בקוטר 2 ס"מ  צילום: ד"ר יעקב דפני
 
כוכבן קוצני על טרפו
כוכבן קוצני על טרפו צילום: ד"ר א. קולורני
 
מיתרודיה קוצנית
מיתרודיה קוצנית צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
שביטית עינונית
שביטית עינונית צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 לאתר קווצי העור של ד"ר דפני


ערכים קשורים
 רקמות
 קולגן
 צדפות
 אלמוגיים
 דמויי-אמבה
 חמצן
 צבען
 רבייה
 אשכים
 שחלה
 רביית בתולים
 רבייה וגטטיבית
 ביצה
 זרע
 חלזונות
 אקולוגיה
 הים התיכון
 מפרץ אילת
 האוקיינוס ההודי
 האוקיינוס השקט
 אנזים
 אצות
 חסרי חוליות
 קווצי עור
 קיפודי-ים
 מלפפוני ים


תחומים קשורים
 זואולוגיה


 
 
 

כוכבי-ים


Asteroidea

מבנה |  מערכת העיכול |  תנועה ותחושה |  רבייה והתפתחות |  חשיבות אקולוגית |  מינים בולטים בחופי הים התיכון של ישראל |  מינים בולטים בחופי מפרץ אילת |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

כוכבי-ים, מחלקת בעלי חיים ימיים, חסרי חוליות, במערכת קווצי העור (עליה נמנים גם קיפודי-ים, חבצלות-ים, נחשוני-ים ומלפפוני-ים).

 

כבר מימים קדומים – בציורי קיר ופסיפסים בתרבויות יוון ורומי מופיעים כוכבי הים כמייצגי החי המוזר המאפיין את הים. חרף המראה ה”פלגמטי”, של יצורים שכל גופם מורכב מזרועות ה"נמרחות" על גבי המצע, כוכבי-הים הם גמישים ומוצקים על פי דרכם וטורפים נועזים בתזונתם. למעשה, הם קווצי-העור היחידים שהם טורפים מובהקים או אוכלי פגרים. הם נפוצים בכל הימים, ממים רדודים ועד לעומק הים. נקראים כך, בכל השפות, על שום צורתם הדומה לכוכב. באנגלית הם קרויים sea stars או starfish , בצרפתית – étoile de mer , ו- See Sterne בגרמנית. גם שמם המדעי מאזכר כוכב (Aster).

 

שביטית קטנה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

לכוכבי-הים סימטריה עיגולית כפולת-חמש (פנטה-רדיאלית). סימן עיקרי המבדיל אותם מקבוצה דומה לכאורה, נחשוני-הים, הוא העובדה שגופו של כוכבי הים מתמזג לתוך הזרועות (מבחינה אנטומית, מערכת העיכול מתפצלת לחמישה סעיפים החודרים לזרועות), ואילו בנחשוני הים יש הפרדה ברורה בין גוף, עגול ככפתור, וזרועות "נחשוניות" צרות שאין מערכת העיכול חודרת לתוכן.

 

בעולם למעלה מ-1600 מינים של כוכבי-ים, כ-25 מהם מצויים בחופי ישראל, מהם כ-15 מינים במפרץ אילת. בשנת 1986 נתגלה לראשונה יצור מוזר, דמוי דיסקה – Xyloplax שבתחילה סווג כנציג למחלקה נפרדת ייחודית, אולם לבסוף נתבררה עובדת היותו נציג למחלקת כוכבי-הים.

 


מבנה

להבדיל מקיפודי-הים, ששלדם יוצר מסגרת המקיפה את כל הגוף, שלד כוכבי-הים מורכב מעצמיות (ossicles), שהנן לוחות העשויות גיר, הטבועות בעור (דרמיס), ויוצרים מבנה תת-עורי מוגדר היטב, מה שנראה אך ורק כאשר מתפוררת הרקמה החיה של הגוף. למשל, מערכת רגלי המים, איבר התנועה האופייני לקווצי-עור בכלל, בכוכבי-הים מיוצבת על ידי שני טורי עצמיות אמבולקרליות, שביניהן יוצאים החוצה רגלי-המים.

 

החלק הרך של מעטה הגוף, מכיל כאמור עצמיות טבועות ורקמה שחלקה שרירי וחלקה רקמת חיבור, שמרכיבה העיקרי הוא קולגן משנה צמיגות. חלבון זה נתון בקווצי-העור לבקרה עצבית ומסוגל להקשיח כהרף עין - בתגובה על גירוי חיצוני - ולהישאר “נעול” למשך זמן רב. ברצותו למוש ממקומו, מרפה כוכב-הים את רקמת הקולגן ואז נענה גופו לשריריו. תכונה זו מאפשרת להם לגחון במשך שעות על טרף, צדפה שנעלה עצמה בתוך הקונכייה או אלמוג שהתכווץ לתוך גביע האבן שלו. אילו נזקק כוכב-הים לכוח שריריו בלבד, לא היה מסוגל לבצע זאת.

 

עורו של כוכב-הים מכוסה לרוב זיזים או בכמה מינים אף בקוצים חדים. ביניהם גם קוצבתים, קוצים קצרים הנושאים צבתות זעירות בקצותיהם, שתפקידם הגנתי.

 

חלל הגוף מורכב נוזל הקרוי נוזל הצלום (Coelomic fluid). מרכיבו העיקרי של הנוזל מי-ים, המכיל תאים אמבואידים (דמויי אמבה) הנעים בנוזל חלל הגוף ומעבירים חמצן ומזון לחלקי הגוף הפריפריים. במשטח העליון של הגוף מצויה גם לוחית נקבובית, שהיא מעין מסננת מים של מערכת רגלי המים (לעתים יש כמה כאלה).

 


מערכת העיכול
הפה של כוכב-הים מצוי בחלק התחתון של הגוף, במרכזו הגיאומטרי. הקיבה המרכזית, זו שמעל הפה, קצרה, כהתאמה לטריפה, ולתוכה נבלע הטרף הקטן. לקיבה שלוחות כפולות של סעיפים פילוריים (כמספר זרועותיו של כוכב-הים), החודרים אל כל אורך הזרועות ובהן נעשה העיכול הסופי. מעל הקיבה מעי קצר המסתיים בפי הטבעת במרכז צדו הגבי (ברוב מיני כוכבי-הים חסר פי הטבעת). רוב מיני כוכבי-ים מסוגלים לשלוף החוצה את חלקה הקדמי של הקיבה, ולכרוך בה את הטרף, אם הוא גדול מדי לבליעה, או לפרוש אותה על פני טרף שאינו ניתן להפרדה מהמצע (כמו אלמוגים). המזון הלא מעוכל – כמו קונכיות ושרידים לא מעוכלים - נפלטים מהפה.

 

במערכת העיכול נכללת גם מערכת של תעלות רדיאליות המקיפות את פתח הפה וחלקים חשובים בגוף ובזרועות, שבה מוזרם, באמצעות איבר אקסיאלי, נוזל דמוי דם, המספק בעיקר חומרי הזנה מומסים לחלקי הגוף ואיברים שונים.

 


תנועה ותחושה
כוכבי-הים נעים בעיקר באמצעות מערכת של רגלי מים הדומה לזו של קיפודי-הים. מערכת זו עשויה צינורות דקיקים, הנושאים בקצותיהם כפתורי הצמדה, ונצמדים בריק (ואקום) אל עצמים מוצקים. הצינורות הדקים יוצאים לאורך שקעים בתחתית הזרועות. בנוסף לכושר האחיזה של רגלי המים, מסוגלים כוכבי-הים להטות או לכרוך את זרועותיהם הגמישות אל מצעים טבעיים ומלאכותיים, ואף להתהפך.

 

באמצעות רגלי המים חשים כוכבי-הים את המצע ועצמים הבאים עמם במגע. כמה מיני כוכבי-ים הם בעלי עיניים לא-מפותחות בקצה הרחוק של זרועותיהם. עין כזאת מופיעה כריכוז של פיגמנט הרגיש לאור, שאליו יש חיבור של מערכת העצבים.

 


רבייה והתפתחות
מערכת איברי הרבייה של כוכבי-הים אף היא מחומשת. למרבית כוכבי-הים חמישה פתחי
רבייה, נקבים זעירים הערוכים בבסיס הזרועות. מספר איברי הרבייה (אשכים  ושחלות) הוא כפול ממספר הזרועות. בכמה מינים ובתנאי מחייה קיצוניים, מוצאים פרטים פרתנוגנטיים (המראים רביית בתולים, דהיינו הביצה מתחלקת ויוצרת עובר בלי שהופרתה על ידי הזכר).

בכוכבי-ים רבים מוצאים גם רביית אל-זוויגית, המתבטאת באוטוטומיה - קטיעה מרצון של זרועות או חלקי גוף, ושחזורם המלא לכדי פרט שלם. במיוחד הדבר בולט בשני סוגים החיים בים התיכון (כוכבון) ובים סוף (כוכבון ושביטית).

 

תהליך הרבייה הזוויגית מתחיל בפליטת מיליוני ביצים (מנקבות כוכבי-הים) ונוזל זרע (מהזכרים), אשר בעת צאתם לחלל המים מופרים על ידי התמזגות תאי הזרע עם הביצים. הפגיות (שלב עוברי במחזור החיים של כוכבי-הים) המתפתחות עוברות מספר שלבים עובריים, שמסתיימים בצורת הפגית הטיפוסית, הנקראת ביפינריה (צורה זו דומה לצורת הפגית של מלפפוני-ים, ושונה במידה ניכרת מזו של נחשוני-הים או קיפודי-הים). הפגית מבלה בציפה במים זמן מה בטרם תרד לקרקע להפוך לכוכב-ים בוגר.

 


חשיבות אקולוגית
רוב מיני כוכבי-הים שוכנים בבית הגידול הסלעי או על פני השונית ולהם מערכות "רגלי-מים" יעילות. בטריפתם הם מווסתים את האוכלוסיות של
צדפות  וחלזונות מסוימים. מספר מינים של כוכבי-ים הוכחו כ"מיני מפתח", שלהם חשיבות קריטית במערכות אקולוגיות מסוימות. כזה הוא למשל הכוכבן הקוצני, שעובר "התפוצצות אוכלוסין", וטריפת האלמוגים על ידו עלולה לסכן שוניות שלמות. רוב המינים האחרים הם נדירים מכדי להוות סכנה, ופגיעתם קטנה ולא בולטת.

 

מיני צדפות מסוימים פיתחו דרכי המלטות ייחודיים נגד טריפה על ידי כוכבי-ים. מתמחות בכך צדפות המסרק (Pectinidae) שלהן עיניים רבות בשולי הגלימה וכן חוש ריח המאפשרים זיהוי של כוכבי-הים ממרחק של כמה עשרות ס"מ, והימלטות בשחייה מהירה.

 


מינים בולטים בחופי הים התיכון של ישראל
בחופי
הים התיכון שבתחום ישראל נפוצים 4 מיני כוכבי-ים:

 

דורבני כתום (Astropecten aurantiacus). כוכב-ים בינוני, עד 40 ס"מ קוטרו, בעל זיקה ברורה לחיים בחול. שלא ככוכבי-ים אחרים, בסוג זה החי על גבי חול, רגלי המים אינן נושאות כפתורי הצמדה, אלא מסוגלות לתפוח בקצותיהן ולעגן את אחיזתן בחול.

 

צלעון ורוד (Echinaster sepositus). כוכב-ים קטן יותר, עד 20 ס"מ קוטרו, צבעו ורוד ויש לו עד 7 זרועות.

 

צלעון ורוד (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

קוצן דק-זרועות (Coccinasterias tenuispina). כוכב-ים שקוצים ארוכים לו על זרועותיו. מספר זרועותיו לעתים גדול מחמש. הוא חי בעומק 15- 50 מ'. בולטת בו תכונת האוטוטומיה - היכולת לחדש זרוע שנקטעה. בכוכבי-ים מסויימים הפכה יכולת זו לצורת רבייה אל-זוויגית.

 

כוכבן ננסי (Asterina burtoni) - הקטן במיני כוכבי הים. חי על גבי אבנים בעומק רדוד. לרוב חמש זרועות שוות גודל, אך לעתים קרובות מוצאים פרטים שמספר זרועותיהם שונה, או שאורכן איננו שווה. מופע זה מרמז על אוטוטומיה: הכוכבן מתפצל לשניים, וכל חלק משלים את החלקים החסרים לו.

 


מינים בולטים בחופי מפרץ אילת

במפרץ אילת 15 מיני כוכבי-ים. הנפוצים בהם הם:

 

דורבני רב-קוצים (Astropecten polyacanthus) כוכב-ים שלו זיקה ברורה לחיים בחול. שלא ככוכבי-הים האחרים, חסרות רגלי-המים שלו דסקת הצמדה והן מחודדות. ברצותו להיאחז או להתחפר הוא נועץ את קצות רגלי-המים בחול, אלה מתרחבות ובכך עוגנות עצמן בחול. זהו טורף מובהק הנפוץ בחוף אילת ולעתים קרובות נמצא מוטל מחוץ למים, כשגופו תפוח מבליעת טרף - צדפה או חילזון - שהיה גדול ממידתו.

 

גרגירן מגושם (Choriaster granulatus) - מין גדול ותפוח, קוטרו כ-20 ס"מ, חי בשונית האלמוגים וניזון מיצורים קטנים החיים על גביה. צבעו ורדרד ולו עיטורים מעוגלים הפזורים על צידו העליון בחלקו המרכזי.

 

גרגירן מגושם (צילום: ל. דפני) 

  

כוכבן קוצני (Acanthaster planci) - המין כוכבן קוצני נפוץ בכל רחבי האוקיינוס ההודי  והשקט. הוא נבדל מכלל המינים בגודלו - עד 60 ס"מ קוטרו - ומספרן הרב של זרועותיו 12 - 18 זרועות המכוסות, כגוף עצמו, בקוצים ארוכים ודוקרניים שאורכן מגיע ל-3 ס"מ. רקמת העור והקוצים מכילה רעלן הגורם לכאבים ונפיחות אצל בני אדם הנפגעים מהם. בים-סוף איננו נדיר, אך הואיל ועיקר פעילותו בשעות החשיכה, אין רואים אותו לעתים קרובות. הוא נע על גבי השוניות באמצעות רגלי-המים ובאמצעות איבר-חוש כימי הוא מזהה את אלמוגי האבן, שהם טרפו העיקרי. הריח הנפרש מנוזלי גופם של האלמוגים מעורר בו את יצר הטריפה.

 

מצאו כי צעירי כוכבן המואכלים באצות גדלים בקצב איטי מאד, לעומת אלה המואכלים בבשר אלמוגים. מאחר ואינו יכול לבלוע יצורים הגדולים ממנו, והאלמוגים מוגנים על ידי שלד הגיר, ומשום שאינו מצויד בשיניים לקרוע את בשר האלמוגים, פיתח הכוכבן צורת טריפה שאין דומה לה בעולם החי: הוא שולף את חלקה הקדמי של קיבתו אל מחוץ לפיו, פורשה על רקמת האלמוג ומתחיל להפריש עליה מיצי עיכול. לאחר כמה שעות של עיכול ראשוני על ידי האנזימים, שואב הכוכבן אל קיבתו את חומרי המזון המעוכלים למחצה ומשאיר את השלד במערומיו. בניסויים מצאו כי מי ים, שהכילו תמציות שהופקו מאלמוגים חיים, עוררו בו את רפלקס שליפת הקיבה. כך יכול כוכבן בגודל בינוני לחסל בלילה אחד מושבת אלמוגים בקוטר 30 ס"מ ולהותיר אחריו כתם גיר לבן מבהיק, שכבר בתום ימים ספורים ישמש מצע טרי להתיישבות אצות ירוקות וחומיות.

 

עד שנת 1966 לא ייחסו חשיבות אקולוגית לכוכבי-ים אלו, אף שנאספו הוכחות למכביר על השפעתם של כוכבי-ים כטורפים בברכות לגידול צדפות. אולם באותה שנה פורסם בעלון המוזיאון לטבע האוסטרלי דיווח על התרבות מדאיגה של הכוכבן, הטורף וממית את האלמוגים בשונית האוסטרלית הגדולה. עד מהרה החלו להגיע אל מרכזי המידע “בשורות איוב” מהאי גוּאם, ממאלזיה, מבורנאו, פיג'י ופאלאו. בהכירם בחשיבות ההגנה שמקנות שוניות האלמוגים לרצועת החוף מפני פעילותם ההרסנית של הגלים, הציעו מדענים פסימיסטים תסריט, לפיו עלול מותם של אלמוגי השונית להגביר את כירסום החוף, ולגרום נזקים כבדים ליישובי האדם. גם האופטימיסטים לא יכלו להתעלם מהפוטנציאל המזיק של הטורף.

 

במעבדות ובשטח החל מחקר נמרץ אודות אורח החיים של כוכבי-הים וגורמי זיקתם לאלמוגי השונית, תוך נסיון לגלות מיהם טורפיהם הפוטנציאליים. במקביל נערכו החוקרים למבצע חסר-תקדים, שנועד לעצור את התפשטות כוכבי-הים הטורפים במצעדם המאיים. אז נזכרו גם כי כמה שנים בטרם התגלתה התופעה באוקיינוס השקט, הבחין החוקר האמריקני גורו (Goreau, 1964) - שהצטרף למשלחת מחקר ישראלית בדרום ים-סוף - בקצב הטריפה הבלתי-מרוסן של הכוכבן. הוא חזה כי בנסיבות מסוימות עלול שווי-המשקל בין הטורף לנטרף להתערער ואלמוגי השונית ייפגעו. הוא שיער כי מיעוט האלמוגים החיים באיי דחלק שבקרבת חוף אריתריאה הוא תוצאה של טריפת הכוכבן.

 

בשיא ההתפרצות באוקיינוס השקט, בשנים 1968 - 1975, נספרו יותר מאלף כוכבנים קוצניים ל-20 דקות שחיית-צולל (מדד שפותח על ידי החוקרים כדי לאמוד את מידת נגיעות השוניות) - פי אלף מאשר בתנאים “רגילים”. הכוכבנים הרבים נעו בקבוצות ובצורת “חזית”, שהתקדמה בקצב של קילומטר אחד לחודש בהותירה בעקבותיה “אדמה חרוכה”. בשונית האוסטרלית הותקפו 60% מהשוניות והוסרו עד 78% מכיסויי האלמוגים החיים. הנסיונות לצמצם את ממדי הטריפה של הכוכבנים בתפיסתם ובהזרקת רעל - פורמלדהיד מרוכז - לגופם (15 מיליוני כוכבנים הומתו בדרך זו), הועילו אך מעט. אומדן צנוע קבע כי המתת כל כוכבן עלתה 35 דולר בממוצע.

 

ובאשר לסיבות להתפוצצות האוכלוסין של הכוכבנים - כמה מדענים תלו את הקולר בגורם האנושי. נקבת הכוכבן מטילה עד 60 מיליוני ביצים לשנה, שמהן מתפתחים רק בודדים. לדעת אותם מדענים, שליית חלזונות טורפים בני הסוג חצוצרה - הידועים כטורפי כוכבנים בוגרים - לצורך מכירתם לתיירים, היא שגרמה להגדלת שרידותו של הכוכבן ולהתרבותו המטאורית. מדענים אחרים תלו את האשם במדיניות האטום של ארה"ב, שכמה מאיי האוקיינוס השקט שבשליטתה הפכו לאתרי ניסוי לפצצות מימן. הפיצוצים גרמו, לדברי חוקרים אלה, להרס השוניות וערעור האיזון האקולוגי שהביא, כעשור שנים מאוחר יותר, ל"התפוצצות האוכלוסין" של הטורף. כנגדם ראו חוקרים אחרים בתופעה תוצאה של צירוף גורמים אקלימיים (כמו למשל טייפון המלווה בגשמים חזקים, שהגבירו את נגר המים והסחף לים, שהביא לשגשוג אצות ובכך סייע להתרבות הכוכבנים). אסכולה אחרונה זו מסתייעת בממצאים שנתגלו לאחרונה - שרידי כוכבנים בכמות חריגה במשקעי-ים מלפני 7000 ו- 3000 שנה, המוכיחים, לטענת מצדדיה, כי התופעה לא נגרמת על ידי האדם.

 

שביטית מצרית (Gomophia egyptiaca). מין בינוני, עד 15 ס"מ קוטרו, מחומש זרועות, צבעו אדום מנוקד בנקודות לבנות, נפוץ בשוניות. ניכר בגבשושיות לבנות ומחודדות לאורך זרועותיו.

 

 

שביטית מצרית (צילום: ד"ר א. קולורני)

 

שביטית קטנה (Linckia multifora). כוכב-ים קטן, עד 5 ס"מ קוטרו, שמספר זרועותיו חמש, או פחות מזה. מצטיין בתכונת האוטוטומיה, שיקום זרועות שנקטעו, מחמת תאונה או מרצון. כוכב-ים בעיצומו של תהליך השחזור מכונה "שביט", משום זרועו האחת ארוכה וצורת הכוכב הקטן של החלק המשוחזר. האוטוטומיה מהווה צורת רבייה מקובלת במין זה.

 

כוכבן ננסי (Asterina burtoni). הקטן במיני כוכבי הים, 3 ס"מ קוטרו. באוכלוסיות מין זה נמצאו יותר פרטים חצויים או קטועים מחמת האוטוטומיה מאשר פרטים שלמים. חי על גבי ומתחת לאבנים בעומק רדוד.

 

כוכבן ננסי אחרי קטיעה, והתחלת התחדשות (צילום: ד"ר יעקב דפני)

 

הערך נכתב על ידי ד"ר יעקב דפני, ביולוג ימי, מומחה לקווצי עור.

 

מקורות נוספים:

דפני י. 1971. כוכב האלמוגים - אויב השונית "טבע וארץ" י"ג (3) עמ' 111-110

דפני י. 2000. מפרץ אילת מים סוף ועד סופו... הוצאות צ'ריקובר, תל אביב.

מרגולין י. תשכ"ח זואולוגיה – חלק א' (מעובד על ידי ל. פישלזון). הוצאת הקיבוץ המאוחד.

פישלזון, ל. 1983 כוכבי-ים עמ' 62-63, 174-176 בספר: החי והצומח של א"י. עורך ל. פישלזון. הוצ' מש' הבטחון, ההוצאה לאור והחב' להגנת הטבע.

 


מידע נוסף

 

כוכבי הים שאוכלים את איי האלמוגים - תושבים באיי אלמוגים אחדים חשו כי האי עליו הם שוכנים, הולך ונעלם מדי שנה בשנה. בתחילה לא היתה ברורה הסיבה, ולפיכך הוזמנו ביולוגיים ימיים כדי לגלות הכיצד נעלמים האלמוגים. אלה מצאו אוכלוסיות עצומות של כוכבי ים, אשר ניזונו מן האלמוגים המרכיבים את האיים. כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

כוכב ים - אם ישאלו אתכם איפה חיים דגים, ודאי תגידו - במים. אם ישאלו אתכם איפה יש כוכבים, ודאי תאמרו - בשמים. ובכן, הפתעה! הידעתם שיש קבוצת כוכבים בשמים שנקראת דגים? והידעתם שיש חיה כזו שנקראת כוכב-ים והיא חיה במים? כתבה לילדים מתוך "מזה?"

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

ממלכת המעמקים - מה אוכלים אלמוגים? מהי מהירות השחייה של דג טונה? איזה לווייתן שר? מבט מקרוב אל עולמם המרתק של היצורים החיים מתחת לפני הים. פרויקט באתר הכיתה האינטראקטיבית.

לעמוד הפרויקט - לחצו כאן.

 


בחנו את עצמכם
.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©