אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


שיגור רקטת קסאם
שיגור רקטת קסאם 
 
רקטת קסאם שנפלה בשדרות, 2009
רקטת קסאם שנפלה בשדרות, 2009 צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 מנוע רקטי
 טיל
 חומרי נפץ וחומרים הודפים
 חיזבאללה
 שדרות
 מבצע עופרת יצוקה
 כיפת ברזל
 רקטות
 חמאס
 המרד הערבי
 רצועת עזה
 צה"ל
 גוש קטיף
 תוכנית ההתנתקות


 
 
 

קסאם


Qassam

מרכיבי הרקטה ופיתוחה |  אירועי ירי |  ציטוטים |  מידע נוסף |  בחנו את עצמכם

קסאם, רקטה מתוצרת עצמית שפותחה על ידי תנועת החמאס בסוף שנות ה-90.

 

הקסאם, הקרוי על שמו של עז אד-דין אל-קסאם, ממנהיגי המרד הערבי של 1936, הוא רקטה פשוטה מתוצרת בית שפיתחו שניים מאנשי חמאס ברצועת עזה, נידאל פתחי רבאח פרחאת ועדנאן אל-ע'ול, בסוף שנות ה-90. נשק זה הופעל לראשונה ב-16 באפריל 2001 נגד ישובים ישראליים, והשימוש בו נמשך מאז ואילך – נגד מוצבי צה"ל, יישובי גוש קטיף עד לפינויים, ויישובי האזור המכונה "עוטף עזה".

 


מרכיבי הרקטה ופיתוחה

הקסאם, כשאר הרקטות, הוא מערכת נשק המיועדת להביא ראש קרבי למטרתו באמצעות הנעה רקטית בלבד, בלא הנחיה. כלומר, לאחר שיגור הרקטה אין עוד דרך לשנות את מסלולה, אפילו בתיקונים קלים, עד לפגיעתה במטרה. בכך שונות הרקטות מהטילים, המצוידים במערכות הנחיה מסוגים שונים.

 

רקטת הקסאם מורכבת משני חלקים עיקריים: מנוע וראש נפץ קרבי (רש"ק). במקטע המנוע ישנם כנפוני ייצוב או "סנפירים" המשמשים לייצוב הרקטה במעופה, ולחלקו התחתון של המנוע מחובר נחיר פליטה של גזי המנוע. אל הרש"ק מחובר מרעום המתפוצץ עם פגיעתו בקרקע.

 

ייצור רקטות הקסאם הוא תהליך פשוט שדורש ציוד טכנולוגי בסיסי ועלותו נמוכה. הרקטות מיוצרות במסגריות ובמחרטות אזרחיות מצינורות מתכת זמינים הכוללים בין היתר תמרורים וצינורות מים. אל הצינורות, המשמשים כמנוע הטיל, דוחסים חומר נפץ הודף, שברוב המקרים הוא לא תקני ומיוצר בין היתר מסוכר ומדשנים לחקלאות (דשן חנקתי למשל). ראש הנפץ הקרבי (רש"ק) מורכב אף הוא בדרך כלל מחומרים מאולתרים וכולל חומר נפץ מרסק (חנ"מ).

 

משגרי רקטות קסאם בעזה (צילום: AP) 

 

חומרי הגלם הדרושים לייצור הקסאם, בעיקר החומרים הדרושים לייצור חומר הנפץ, מוברחים לעזה דרך מצרים או דרך הים, ולעתים אף דרך ישראל. עם התגברות ההברחות ממצרים לאחר השתלטות החמאס על רצועת עזה ביוני 2007, התרחב השימוש בחומר נפץ תקני בייצור רקטות קסאם, ואף נעשו ניסיונות לייצרו ברצועה עצמה.

 

ברוב המקרים משגרי הקסאמים הם חד-מסילתיים ונייחים, אם כי בכמה מקרים שוגרו רקטות מכלי רכב. המשגר מורכב ממוטות מתכת המחוברים ביניהם ומקובעים לקרקע. חיבור כבלי ההצתה לרקטות נמשך כחצי דקה - מרווח זמן המאפשר לחיל האוויר הישראלי לתקוף את הרקטות - על כן פותחו שיטות לחיבור כבלי ההצתה מראש. בשנים הראשונות מאז פיתוחן, התאפיינו מרבית אירועי הירי בשיגור קסאמים בודדים אך החל משנת 2004 התבצעו פעמים רבות מספר שיגורים במקביל.

 

כשאר הרקטות מתאפיין הקסאם באחוזי פגיעה נמוכים, ופגיעתו בריכוזי אוכלוסייה (אליה הוא מכוון) היא מקרית. אחוזי הפגיעה עולים עם הגדלת היקפי הירי ושכלול הטכנולוגיה. פגיעה ישירה של הקסאם עלולה לגרום לנזק כבד ברכוש ובנפש.

 

בשל דיוק הפגיעה הנמוך של הרקטות, רואים תנועת החמאס וארגוני הטרור נוספים את הקסאם בעיקר כנשק טרור, בעל מאפיינים של לוחמה פסיכולוגית המשפיע על מורל האזרחים בישראל. מאחורי הפעלת נשק זה עומדת חשיבה אסטרטגית ששואבת את השראתה מדרכי פעולתם של ארגוני טרור אחרים, במיוחד ארגון החיזבאללה בלבנון. על פי חשיבה זאת, ירי הרקטות נועד להרתיע את ישראל מליזום מהלכים התקפיים ברצועת עזה, או כתגובה לאחריהם, כלומר ליצור "מאזן הרתעה".

 

מאז פיתוחן של הרקטות נעשו מאמצים לייצרן גם בתחומי יהודה ושומרון או להבריחן מעזה. מרבית ניסיונות אלו כשלו, כמו גם ניסיונות שיגור רקטות מתחומי הגדה.

 

לאורך השנים פיתחו ארגוני הטרור הנוספים רקטות משלהם. הן דומות בתצורתם ובמרכיביהן לרקטת הקסאם, אך ביצועיהן נחותים מהקסאם ומספרן קטן יותר. תנועת הפתח פיתחה את רקטת "אל-אקצא"; הג'יהאד האסלאמי: "אל-קודס"; ועדות ההתנגדות: "נאצר"; החזית העממית לשחרור פלסטין: "צמוד".

 

אורך חיי המדף של הרקטות קצר, מספר חודשים בלבד, על כן נמנע מהארגונים לאגור מספר רב של רקטות. מרבית הרקטות מפוזרות במחסנים קטנים במטרה להפחית את יעילות תקיפות חיל האוויר. בעת הירי משוגרות הרקטות במאפיינים של חתימה נמוכה (מתוך פרדסים, בסמוך לבתים מגורים וכדומה) ועל כן קשה להשמידן.

 


אירועי ירי

במהלך שנות ה-2000 פותחו מספר דגמים של רקטת קסאם: תחילה הוכנסו לשימוש רקטות קסאם 1 (קוטר 60 מ"מ, משקל רש"ק 0.5 ק"ג, טווח מרבי 3 ק"מ); מחמת הטווח הקצר, הרקטות הראשונות ששוגרו נחתו בתוך רצועת עזה. אך במרס 2002 נרשמה הפגיעה הראשונה בשדרות.

 

מאז חל שיפור מתמיד ומשמעותי בביצועי הרקטות שהתבטא בטווח הירי, בתהליך הייצור, בטיב חומר הנפץ העודף שהשביח את מנוע הרקטה, וכן בטיב הרש"ק שכלל חומר נפץ מרסק מאיכות טובה יותר וכדוריות רסס שנוספו אליו במטרה להגדיל את כמות הנפגעים.

 

שיגור רקטת קסאם מרצועת עזה, 2009 (צילום: AP)

 

בסוף יוני 2002 נפלו שני ההרוגים הראשונים מירי קסאמים מבין אזרחי ישראל, שוב בשדרות. באותה שנה פותח קסאם 2 (קוטר 150 מ"מ, רש"ק כ-6 ק"ג, טווח 8 ק"מ), ואחריו קסאם 3 (קוטר 170 מ"מ, רש"ק 10 ק"ג, טווח 10 ק"מ). דגם זה פגע בסוף 2005 באשקלון. לאחר מכן פותח קסאם 4 בעל טווח של כ-20 ק"מ, שפגע בנתיבות ביולי 2006.

 

החל מ-2001 ועד דצמבר 2008 (לפני תחילת מבצע "עופרת יצוקה"), נורו יותר מ-4000 רקטות לעבר ישובים בישראל ולעבר ישובי גוש קטיף לשעבר, שגרמו למותם של 13 ישראלים, לפציעתם של מאות ולשיבוש אורח החיים התקין בישובים הישראליים הסמוכים לרצועת עזה.

 

ב-2010 השלימה ישראל את פיתוחה של מערכת "כיפת ברזל" שנועדה ליירט רקטות קצרות טווח, דוגמת הקסאם.

 


ציטוטים
  • "יש לנו בעיה של חפצים מעופפים, אבל במונחי ביטחון זה לא פקטור משמעותי" (יועצו של ראש הממשלה אריאל שרון, עו"ד דב וייסגלס, יוני 2005).

 

  •  "ביום שבת שמענו צבע אדום. היינו בדרך לממ"ד, אבל לא הספקנו להיכנס. שמענו בום. מישהי רצה לחלון ואמרה לנו שהיא שומעת צרחות של ילדים. היינו בטוחים שמדובר בילדים שמפחדים וירדנו למטה להרגיע אותם. פתאום ראינו את הקסאם בתוך בור. שני מטרים לידו שכבו ילד ומבוגר וליד שלולית ענקית של דם" (ילדי שדרות מספרים על רגשותיהם וחוויותיהם בצל ירי רקטות הקסאם)

 

  • אני גם לא ישן הרבה, רק ארבע שעות בלילה. רוב הזמן אני מסתובב, יושב, חושב, רואה טלוויזיה. יש רגעים שאני נשבר ומתחיל לבכות ממש כי אני לא רוצה להיות סגור יותר. כשאני נרדם, יש לי סיוטים. אני מדמיין שנופל קסאם וקופץ מתוך שינה. לפעמים אני חולם שיש קריאת צבע אדום ואני לחוץ ואין לי לאן לברוח. אני מנסה לרוץ, אבל נשאר תקוע במקום" ((ילדי שדרות מספרים על רגשותיהם וחוויותיהם בצל ירי רקטות הקסאם).

 

  • "ממשלת ישראל רואה את ירי הטילים ונסיונות הפיגוע מרצועת עזה כהפרה יסודית ובוטה של ההבנות שהובילו לרגיעה, ואין בכוונתה להשלים עם אירועים אלה" (רה"מ אהוד אולמרט, 2008).

 


מידע נוסף

 

איך עוצרים רקטות מסוכר ודשן? - פרופ' אלון גני, מומחה לרקטות וטילים מהפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון, מסביר למה קל כל כך לבנות קסאם ומה ההבדל בינו לבין רקטות אחרות עם טווח פגיעה גדול יותר.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

רקטת קסאם - כל הזמן שומעים בחדשות דיווחים על נפילות של קסאמים. חדשות כאלה לא נעים לשמוע, ובכל זאת כדאי לנסות ולהבין – מה זו בעצם רקטת קסאם? כתבה לילדים מתוך "מזה?"

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

 


בחנו את עצמכם

.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©