אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 נוף הכנרת
נוף הכנרת צילום: סלימאן אבוגוש
 
 אי בכנרת שנוצר מירידת מפלס המים
אי בכנרת שנוצר מירידת מפלס המים צילום: אפי שריר
 
נוף הכנרת מהמושבה מגדל
נוף הכנרת מהמושבה מגדל צילום: לע"מ
 
מוביל המים הארצי
מוביל המים הארצי צילום: לע"מ
 
הר ארבל
הר ארבל צילום: לע"מ
 
צליחת הכנרת, בין קיבוץ האון לצמח
צליחת הכנרת, בין קיבוץ האון לצמח  צילום: אפי שריר
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 גליל
 נהר הירדן
 אמנוניים
 גומא
 אשל
 ערבה
 פחם
 עמק החולה
 אצות
 חמצן
 אקולוגיה
 נחל דן
 מוביל המים הארצי
 מקורות
 תקופת הברונזה
 עמק יזרעאל
 דמשק
 אחאב
 אשור
 ארם דמשק
 תגלת פלאסר
 ביזנטיון
 רומא העתיקה
 ישוע הנוצרי
 האימפריה העות'מאנית
 דון יוסף נשיא
 טבריה
 קיבוץ כנרת
 דגניה א'
 גינוסר
 מלחמת העצמאות
 מלחמת ששת הימים
 רמת הגולן
 ארץ ישראל


תחומים קשורים
 מקומות בישראל


 
 
 

כנרת


Sea of Galilee

גיאוגרפיה |  מים חיים |  היסטוריה |  נתונים |  מידע נוסף

כנרת, ימת המים המתוקים הגדולה בישראל והנמוכה ביותר בעולם (212 מ' מתחת לפני הים). נמצאת בצפון בקעת הירדן, בין הרי הגליל התחתון (במערב) לרמת הגולן (במזרח).

צורתה כשל כינור ואולי מכאן שמה. מכונה גם "ים הגליל", "ימה של טבריה" ו"ים גינוסר". הכנרת קדושה לנוצרים, שכן לפי המסורת הנוצרית פעל ישוע הנוצרי בסביבתה, ולחופיה הוקמו מנזרים וכנסיות. חופיה של הכנרת, מעיינות המרפא, אקלימה, נופיה והאתרים שלחופה הופכים את האיזור למוקד תיירות.

 

 

אחת לשנה נערכים באזור שני ארועי ספורט מרכזיים: מרתון טבריה (מסביב לכנרת, בקטע שבין טבריה לעין גב) וצליחת הכנרת, שאורכה 4.2 ק"מ, בין קיבוץ האון לצמח. 

 


גיאוגרפיה

הכנרת מוקפת הרים. בצפון - רכס הר ארבל וסביבת נחל עמוד ; במזרח - הרי הגולן; בדרום - הרכס הסוגר את בקעת יבנאל; במערב - הרי הגליל התחתון. חופיה של הכנרת הם צרים ורק מדרום, מצפון-מערב ומצפון-מזרח נמשכות מהם שלוש בקעות קטנות ופוריות.

 

נחל עמוד (צילום: גלית קוסובסקי)

 

נהר הירדן נכנס אל הכנרת בצפון ויוצא ממנה בקצה הדרומי-מערבי: היום מדרום לבית ירח, ובימי קדם מצפון לבית ירח. סביבתה של הכנרת שופעת נחלים ומעיינות: הירדן, נחלי הגולן, נחל עמוד, עין צלמון, מעיין טאבח'ה, חמי טבריה ועוד.

 

מימיה של הכנרת עשירים בדגה, חלקם דגים טבעיים, כגון אמנון הגליל , וחלקם דגים שיובאו לימה: אמנון הירדן, קיפון, כסיף. צמחיית הכנרת כוללת גומא, סוף, עצי אשל וערבה, עבקנה שכיח וקנה מצוי. ירידת מפלס הכנרת גורמת להתייבשות כמה מן הצמחים.

 

חנקות שנוצרות מהתפרקות הכבול בעמק החולה, חמרי דישון והדברה משדות חקלאיים בסביבת הכנרת ומי שפכים מישובי האיזור מזהמים את הכנרת ויוצרים בעיות אקולוגיות. הם מעודדים את התפתחותן של אצות, ואצות נרקבות צורכות חמצן רב, שחיוני לחיי היצורים בכנרת. ירידת כמות החמצן עלולה לגרום למותם של יצורים אלו, והפיכת מימיה של הכנרת למים שאינם ראויים לשימוש.

בתחילת שנות ה-60 הגיעה רמת המליחות בכנרת לרמה מסוכנת. בעקבות זאת נבנה ב-1965 המוביל המלוח. מוביל זה מטה את המים המלוחים המוזרמים ממעיינות בצפון הכנרת ישירות אל הירדן. מליחות מי הירדן מצומצמת, אבל צמצום יתר עלול לפגוע במערכת האקולוגית של מי הכנרת ובאיכות המים.

 


מים חיים

מי הכנרת מגיעים מנהר הירדן (65% מכלל המים) ומיובליו העיקריים, הדן, החצבני ובניאס, וכן מגיעים אליה מי מעיינות ושטפונות. הכנרת משמשת מקור לשאיבת מים ומספקת כ-30% מצריכת המים בארץ. חלק מהמים מוזרמים ישירות לישובים שמסביב לכנרת, ושאר המים נשאבים למוביל המים הארצי.

 

על מנת להתמודד עם מליחותם הגוברת של מי הכנרת, חפרה חברת מקורות את "המוביל המלוח" (1965)- תעלה באורך 22 ק"מ, בה זורמים המים המלוחים ממעיינות בצפון הכנרת, סביב הכנרת ממערבה, עד לנהר הירדן (מדרום לצמח) ומשם לים המלח. "המוביל המלוח" מקטין את כניסת המלח לכנרת ב-50% לערך.

 

כמות המים הנמצאת בכנרת משתנה לפי כמויות המים שנכנסות אליה וכמויות המים הנשאבות ממנה. מפלס הכנרת נע בהתאמה בין 213 מ' מתחת לפני הים - הקו האדום התחתון, ל-208.9 מ' מתחת לפני הים - הקו האדום העליון.
 

אגם הכנרת בשקיעה (צילום: מיכאל חורי)

 

שאיבה מתחת לקו האדום התחתון תגרום לחדירת מים מליחים תת-קרקעיים, לירידה באיכות המים ולפגיעה בדגה ובצמחיה של הכנרת אם המים מגיעים לקו האדום התחתון, מפחיתים או עוצרים את שאיבת המים מן הכנרת. אם המים מגיעים לקו האדום העליון, פותחים את סכר דגניה ומאפשרים למים לזרום אל הירדן הדרומי, וחלק מהמים שואבים ומעבירים למאגרי מי תהום. כל זאת כדי שהשטחים מסביב לכנרת לא יוצפו.

בחורף 1991 - 1992 הגיע מפלס המים בכנרת עד לקו האדום התחתון, ושאיבת המים מהכנרת הופסקה. אולם בהמשך החורף ירדו כמויות משקעים אדירות, שהציפו את הכנרת והגיעו אל הקו האדום העליון. חורף 1998 - 1999 היה השחון ביותר שפקד את ישראל במאה השנים האחרונות, ובקיץ 2000 החלה השאיבה מתחת לקו האדום, ונקבע קו אדום חדש: 214 מ' מתחת לפני הים. בקיץ 2001, לאחר שנה שחונה נוספת, נקבע מפלס הקו האדום התחתון ל-215.50 מתחת לפני הים. בשנת 2004 נקבע הקו האדום העליון ל-208.8 מ' מתחת לפני הים.

 


היסטוריה

שפעת מימיה של הכנרת, אקלימה הנוח, הדגה והאדמה הפוריה וכן מעיינות המרפא שמסביבה, עשו את האיזור עוד בימים קדומים ביותר לאחד האזורים העשירים והמבורכים בארץ ישראל. מעידים על כך חורבות הישובים שסביב לכנרת, הממצאים הפרהיסטוריים המרובים (במערות נחל עמוד , ליד שער הגולן, ועוד), והמקורות ההיסטוריים בתקופות השונות.

בתקופת הברונזה הקדומה היה איזור הכנרת העשיר והמפותח בארץ ישראל. חשיבותן ועשרן של עריו באו להן מכוח "דרך הים" שעברה באיזור הכנרת בדרכה מעמק יזרעאל לדמשק. במאה ה-9 לפנה"ס סבל האיזור קשות מידי הארמים. בימי המלך אחאב הוקל לחץ הארמים, אך המצב הורע במחצית השניה של המאה ה-8 לפנה"ס וחזר והוקל עם התגברות לחץ אשור על ארם-דמשק. אותה עת היתה שעת פריחה לאזור. בשנת 732 לפנה"ס נכבשה הסביבה על ידי תגלת פלאסר ה-3 יחד עם כל הגליל ועבר הירדן הישראלי, וסופחה לפחוות האשוריות. בימי הבית השני אוכלסו חופי הכנרת בישובים יהודיים רבים והאיזור שגשג מאז ועד לתקופה הביזנטית. בתקופה הרומית חי באיזור ישוע הנוצרי, ועל כן נחשב האיזור קדוש לנוצרים.

 

בתקופת השלטון העות'מאני ניסה דון יוסף נשיא לחדש את הישוב בטבריה. ההתיישבות החדשה לחופיה החלה עם הקמת חוות ההכשרה, המושבה כנרת ודגניה. במרוצת הדורות נוסדו סביבה יישובים רבים: מגדל, גינוסר, האון, מעגן, כפר נחום, בית צידה, סוסיתא, בית ירח ועוד.

 

כנסיית 12 השליחים בכפר נחום (צילום: אורן יהודה)

בחופי כינרת קיימים שרידים עתיקים של נמלים. סמוך לשרידי שובר הגלים של נמל מגדל התגלתה סירת עץ (המכונה "סירת ישוע" משום היותה דומה לסירות בהן שטו ישוע ותלמידיו), ומשערים כי נבנתה במאה ה-1 לספירה.

 

בתום מלחמת העצמאות נחתמו הסכמי שביתת נשק עם סוריה לפיהם נכללה כל הכנרת בשטחה של מדינת ישראל. למרות זאת היתה הכנרת מוקד לסכסוכים עם סוריה. הסורים השתלטו על החוף הצפוני-מזרחי, מנעו מהדייגים את הגישה לדייג וכן הפגיזו והפציצו ישובים. עוד התעוררו סכסוכים בקשר לאיזורים המפורזים ובקשר לעיבוד הקרקעות ליד הגבול, בקשר לייבוש ביצות החולה ולהקמת מוביל המים הארצי. בעקבות מלחמת ששת הימים ועם הדיפת הסורים מאיזור הכנרת אל מעבר לרמת הגולן, שב השקט לאיזור.

 


נתונים

 

כנרת
אגם כנרת
שטח 168 קמ"ר
שטח אגן היקוות 2,370 קמ"ר
אורך מירבי 21 ק"מ
רוחב מירבי 12 ק"מ
עומק מירבי 42 מטר
.

 


מידע נוסף

 

הפלגה לילית - ב-1963 הגיע צוות "יומני גבע-כרמל" לטבריה ויצא למסע לילי עם הדייגים המקומיים, כשהם מנסים להרוויח את לחמם מדגי הכנרת בצל האיום מצד החיילים הסורים שבגולן. סרטון וידיאו באתר ynet.

לצפייה בסרטון - לחצו כאן

 

פנים רבות לארץ הכנרת - עמוד פרוייקט באתר ynet.

לפרוייקט המלא - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©