אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


תל מגידו
תל מגידו צילום: לע"מ
 
תל מגידו. במקום זה עברה והתפצלה דרך הים לשתיים
תל מגידו. במקום זה עברה והתפצלה דרך הים לשתיים צילום: דפנה מרוז, החברה להגנת הטבע
 
תל מגידו, שרידים המעידים על תרבות המקום
תל מגידו, שרידים המעידים על תרבות המקום צילום: יריב כץ
 
במת פולחן עגולה מהתקופה הכנענית
במת פולחן עגולה מהתקופה הכנענית צילום: אורלי רויכמן
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 נחל עירון
 שואה
 תקופת הברונזה
 תקופת הברזל
 תחותימס
 תל אל-עמארנה
 שלמה המלך
 שישק
 ירבעם בן נבט
 תגלת פלאסר
 אשור
 יאשיהו בן אמון
 נכה
 יגאל ידין
 חתים
 תרבות מיקני
 דוד המלך
 אחאב
 רומא העתיקה
 הברית החדשה
 כנען
 עמק יזרעאל
 האימפריה העות'מאנית
 אדמונד אלנבי
 פאוזי קאוקג'י


תחומים קשורים
 היסטוריה של א"י
 מקומות בישראל


 
 
 

מגידו


Megido

קיבוץ מגידו |  מגידו העתיקה |  מידע נוסף

מגידו, קיבוץ ועיר כנענית קדומה במערב עמק יזרעאל. מגידו נודעה בהיסטוריה הארץ-ישראלית כאחד האתרים החשובים ביותר בארץ מבחינה אסטרטגית. במרוצת הדורות נערכו בקרבתה קרבות רבים, ושמה (בצורתו היוונית-לטינית, Armageddon) נעשה שם נרדף לאפוקליפסה.

 

בשנת 1918 נערך במקום קרב חשוב בין הצבא הבריטי לצבא העות'מאני. לאחר הניצחון האנגלי קיבל הגנרל אלנבי כאות הוקרה את התואר "הלורד של מגידו" (Lord of Megido). במאי 1948, במסגרת "מבצע ארז" כבש כוח צה"ל את האזור, לאחר שהביס בקרב את "צבא ההצלה" בפיקודו של פאוזי קאוקג'י.

 


קיבוץ מגידו

קיבוץ בפתחו המזרחי של נחל עירון במערב עמק יזרעאל. נוסד בשנת 1949 על ידי פליטי שואה, בעיקר מפולין ומהונגריה. אל חבורת המייסדים נוספו עולים מדרום-אמריקה ומארצות נוספות. בשנים שלאחר מכן הצטרפו לקיבוץ חברות-נוער וגרעיני נח"ל.

 

מגידו
מגידו
שם ישוב: מגידו
סוג ישוב: קיבוץ
שנת ייסוד: 1949
   
נ"צ 36/37047.36069
רום: 160 מ'
   
רשות: מועצה אזורית מגידו
מחוז: הצפון
נפה: יזרעאל (עפולה)
איזור טבעי: עמק יזרעאל
   
אוכלוסייה (ינואר 2006; הנתון בסוגריים מסמן שינוי ביחס לנתוני המפקד הקודם): 330 (+)
דמוגרפיה: יהודי

 

אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-330 תושבים, המתפרנסים מתעשייה (שותף במפעל "פוליגל" לקיבוץ רמת-השופט), חקלאות (גידולי שדה, רפת, לול, אבוקדו) ותיירות (אירוח כפרי).

 


מגידו העתיקה
מגידו היא מן הערים הקדומות החשובות בא"י בתקופות
הברונזה והברזל. זוהתה בתל אל-מותסלים שבעמק יזרעאל. מגידו נזכרת לראשונה בכתובת של פרעה תחותימס ה-3 ב-1468 לפנה"ס בקירוב, שבה מתאר המלך את מסעו נגד כמה ממלכי כנען ומפרט את השלל שלקח מהם. אח"כ נזכרת העיר במכתבי תל אל-עמארנה. היא נזכרת גם בכתובותיהם של מלכי מצרים בתקופת הממלכה החדשה, שבהן הם מספרים על מסעות המלחמה והעונשין שלהם בכנען.

 

מקומה האסטרטגי, עושרה הכלכלי וחוסנה המדיני הביאו לכך שכמעט כל מסע של מלך מצרי אל עבר ארם נהריים עבר דרכה. בימי התנחלות בני ישראל בארץ, בסוף המאה ה-13 ובמאה ה-12 לפנה"ס, נשארה מגידו אחת הערים שבהן לא הצליחו להוריש את הכנענים, שנשארו לשבת בה כ-200 שנה אח"כ. המקרא אינו מפרט כיצד נכבשה, אך בימי שלמה היא נזכרת כעיר ישראלית. היא נזכרת בכתובת המתארת את מסע שישק מלך מצרים בימי ירבעם בן נבט, ואח"כ במקרא - כמקום שאליו נמלט אחזיה מלך יהודה ובו מת.

 

המנהרה של מפעל המים (צילום: יעקב סער, לע"מ)

 

עם כיבוש ממלכת ישראל בידי תגלת פלאסר ה-3 ב-722/3 לפנה"ס נכבשה גם מגידו והייתה לבירת פחווה אשורית. היא נזכרת במקרא גם כמקום שאליו חש יאשיהו מלך יהודה ב-609 לפנה"ס בניסיונו לחסום את דרכו של פרעה נכה ה-2 מלך מצרים; הזכרה זו שנויה במחלוקת בין החוקרים בדבר נכונות השם (יש הגורסים "מגדל" במקום "מגידו") וזיהויו.

 

בתל מגידו חפר לראשונה הארכיאולוג הגרמני שומכר בשנים 1903-1905. בין הממצאים שחשף - חותם עם דמות האריה השואג ועליו הכתובת "לשמע עבד ירבעם". עשרים שנה אח"כ התקיימה במקום אחת החפירות הנרחבות ביותר שנערכו בא"י בהיקפן ובתוצאותיהן, הן בהעלאת נתונים חדשים על התרבות החומרית הן מבחינת השפעתן על הארכיאולוגיה של א"י בכללותה. החפירות נערכו מטעם המכון המזרחני של אוניברסיטת שיקגו בשנים 1939-1925. חפירות בדיקה מצומצמות ערך במגידו יגאל ידין מטעם האוניברסיטה העברית כדי לברר את תולדות העיר בתקופת הברזל. מהישגיו החשובים - זיהויה של העיר שבנה שלמה.

 

בתל מגידו נחשפו בחפירות השונות 20 שכבות יישוב, מהתקופה הניאוליתית ועד התקופה הפרסית. מן התקופה הניאוליתית ומתקופת הברונזה הקדומה (שכבות 16-20) נותרו שרידים מעטים. העיר בתקופת הברונזה הקדומה הייתה לפחות בחלק מהתקופה מוקפת חומה וכנראה שימשה מרכז פולחני ליישובי הסביבה. בתקופת הברונזה התיכונה (שכבות 10-14) חודשו ביצוריה, ונראה שמושלי העיר ותושביה החלו לקשור קשרי כלכלה ומסחר עם מרכזי התרבות האחרים במזרח, במיוחד עם קפריסין ומצרים. תקופת הברונזה המאוחרת (שכבות 7-11ב) הייתה תקופה פריחה ושגשוג לעיר, שקיימה קשרים עם ממלכת החתים, ממלכת מיתאני, יוון המיקנית, קפריסין ומצרים. ארמון חדש נבנה למושלי העיר. שפע ממצאים ממסורת האמנות הכנענית מעידים על מרכזיותה של מגידו בא"י באותה עת, ומבני המגורים שבה וחומתה מצביעים על חוסנה הכלכלי והצבאי.

 

ראשיתה של תקופת הברזל במגידו הייתה, מבחינות רבות, המשכה הישיר של תקופת הברונזה המאוחרת. ב-150 השנים הבאות (שכבות 7א-6א) הייתה מגידו מאתריה המרכזיים של א"י, שיש בה מרצף התרבות הכנענית ומהתחלות התרבות הישראלית. בפרקי זמן שונים בתקופה זו ישבו בה הפלשתים; על כך מעידים כלי חרס המעוטרים בדגמים אופייניים שנמצאו באתר.

 

שער העיר מהתקופה הכנענית (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

השכבה האחרונה שבה נחשפו שרידי התרבות הכנענית המאוחרת (והפלשתית המאוחרת) במגידו נסתיימה בחורבן שלווה בשריפה המתוארך למחצית ה-1 של המאה ה-10 לפנה"ס, אולי בימי דוד.

 

תקופת בנייה ושגשוג החלה במגידו בימי שלמה (שכבות 5א-4ב). הוא הקיף אותה מחדש ב"חומת הסוגרים" האופיינית לתקופתו והפכה לאחת הערים המרכזיות בממלכתו. בחומה שולבו מבני מגורים וארמון רחב ידיים והעיר קיבלה צביון ממלכתי, שכן ישבו בה בעלי תפקידים שונים בשירות הממלכה. עירו של שלמה הוסיפה להתקיים באותה מתכונת כ-100 שנה עד לימי אחאב. בשנה ה-5 לאחר מות שלמה כבש אותה שישק, מלך מצרים, כפי שמעיד שבר של כתובת שלו שנתגלה באתר. אך שישק לא הרס אותה כנראה והיא הוסיפה להתקיים כמעט באותה מתכונת גם לאחר עזיבתו אותה.

 

בימי אחאב (שכבה 4א) התחדשה תנופת הבנייה בעיר. גם הוא ייחד למגידו מקום מרכזי במסגרת ארגונה מחדש של ממלכתו. בין השאר הוקמה בה חומה חדשה ומוצקה, שנועדה בין השאר, לעמוד מפני איל המצור שבו החלו אז לנגח חומות של ערים בצורות בעת מלחמה. בעיר נבנו כמה יחידות גדולות ומורכבות של אורוות, והדבר מעיד על הפיכתה של מגידו לאחת מ"ערי הרכב" של אחאב (בטעות יוחסו אורוות אלה בעבר לשלמה). אחאב הקים במקום גם מפעל מים גדול, שנועד לאפשר לתושבים להגיע אל המעיין המספק את מימיו לעיר בלי שיאלצו לצאת אל מחוץ לחומות וכך יוכלו לעמוד במצור ממושך. העיר שהקים אחאב התקיימה אף היא זמן רב (בשינויים קלים) עד שנכבשה על ידי תגלת פלאסר ה-3, מלך אשור, ב-722/3.

 

האשורים הפכו את מגידו לבירת פחווה (שכבה 3) - אחת מ-3 הפחוות שהקימו בשטחי א"י המערבית. הם בנו את העיר מחדש במתכונת שונה לחלוטין. סמוך לכניסה הקימו שני בתי מושל גדולים ומפוארים עפ"י מיטב המסורת של הבנייה האשורית. שאר המבנים שבעיר בנויים במתכונת של מחנה - רחובות ישרים המצטלבים ביניהם בזוויות ישרות. נראה שבבתים אלה התגוררה האוכלוסייה הזרה שהביאו האשורים ממקומות אחרים שכבשו.

 

עם התמוטטות השלטון האשורי בארץ, במחצית ה-2 של המאה ה-7 לפנה"ס, ניסו להשתלט על מגידו הבבלים, המצרים ותושבי ממלכת יהודה בימי יאשיהו. אין לדעת אם ישבו בה באותה עת או הייתה כפופה למצרים. מכל מקום, מגידו לא חזרה למעמדה הקודם. בתקופה הפרסית היה באתר יישוב לא גדול (שכבה 1), אחרון היישובים שנחשפו בתל.

 

בתקופה ההלניסטית נעזב המקום, ובימי האימפריה הרומית הוקם בסמוך לו מרכז עירוני חדש בשם "לגיו". מאוחר יותר הפך לכפר ערבי ושמו "לג'ון". על פי הברית החדשה (חזון יוחנן), המלחמה האחרונה בין כוחות הרע וכוחות הטוב תתנהל בסמוך לעיר. במקורו היווני של הספר (ט"ז, ט"ז) נקרא המקום ארמגדון (Armageddon), ושם זה משמש מאז כשם נרדף לאפוקליפסה.

 


מידע נוסף

 

גן לאומי מגידו - אחרי שחוצים את השער העתיק אפשר לעצום את העיניים ולדמיין מה שהיה פה: עיר צבא, מרכבות סוסים, לגיונות חיילים, ארמונות, חדרי משמר, במות פולחן ומעיין מים חיים. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הכנסיה העתיקה באזור התגלתה בכלא מגידו - בכלא מגידו נחשפה הכנסיה הקדומה ביותר באזורנו. הארכיאולוגים מצאו במקום רצפת פסיפס מרהיבה ויסודות של מבנה מהמאה השלישית או הרביעית לספירה. ייתכן שזו הכנסיה העתיקה בעולם. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

על במת ההיסטוריה - בחודש יולי האחרון זכה תל מגידו להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמיים, ובדין - התל שיחק תפקיד מרכזי בתקופות שונות ובקרבות מכריעים. כאילו לא די בכך, לפי האמונה הנוצרית כאן, בארמגדון, יתנהל הקרב האחרון בין כוחות הטוב והרע. עמי בן בסט יצא לתל החולש על כל סביבתו, והוא מספר על הגלוי ועל הנעלם. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©