אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אחד המחבלים במהלך המו"מ
אחד המחבלים במהלך המו"מ צילום: איי פי
 
הטרוריסטים הפצועים לאחר לכידתם
הטרוריסטים הפצועים לאחר לכידתם צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
אנדרטה לזכר יא הנרצחים באולימפיאדת מינכן
אנדרטה לזכר יא הנרצחים באולימפיאדת מינכן צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 משחקים אולימפיים
 מינכן
 ספטמבר השחור
 המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
 גולדה מאיר
 הארגון לשחרור פלסטין
 פרשת לילהאמר


תחומים קשורים
 ישראל והציונות
 ספורט


 
 
 

טבח הספורטאים במינכן


The Munich Massacre

ציטוטים |  מידע נוסף

טבח הספורטאים במינכן (5 בספטמבר 1972), פעולת טרור בה הותקפה משלחת ספורטאי ישראל למשחקים האולימפיים ה-20 במינכן. היתה זו אחת מפעולות הטרור הראשונות בגל הטרור הבינלאומי נגד מטרות ישראליות בשנות ה-70 של המאה ה-20.

 

שמותיהם של י"א חללי מינכן הם: דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעזר חלפיו, מארק סלאבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדרי שפיצר, עמיצור שפירא, יעקב שפרינגר.

 

בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר עברו חמישה מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" מעל הגדר שסביב הכפר האולימפי במינכן. המחבלים לבשו בגדי ספורט והסוו את כלי נשקם בתיקים גדולים, ולמרות שנצפו על ידי עוברי אורח, לא עוררו חשד. בתוך שטח הכפר האולימפי חברו החמישה לשלושה מחבלים נוספים, שהחזיקו באישור כניסה לכפר.

 

      כותרת העיתון ידיעות אחרונות, 6.9.1972


לקראת השעה 5:00 לפנות בוקר פרצו המחבלים לחדרי המשלחת הישראלית. במהלך הפריצה נמלטו שניים מחברי המשלחת, ותשעה חברי משלחת נלקחו כבני ערובה. משה ויינברג ויוסף רומנו, שני חברי משלחת נוספים, נרצחו במקום. בשעה 9:30 לערך מסרו החוטפים את דרישותיהם: שיחרור כ-200 אסירים פלסטינים מן הכלא הישראלי, ומעבר בטוח מחוץ לגבולות גרמניה. המחבלים הודיעו כי אם לא יתמלאו דרישותיהם עד השעה 12:00, יוצאו שני בני ערובה להורג כל שעתיים. ממשלת ישראל הודיעה בתגובה לדרישות, כי אין בכוונתה להיכנע לטרור ולשחרר אסירים.

המו"מ בין המחבלים לממשלת גרמניה נמשך עד השעה 21:00. לבסוף הסכימו המחבלים לעבור עם בני הערובה לשדה תעופה של כוחות נאט"ו במינכן (Firstenfeldbruck). בשדה התעופה, כך הובטח להם, יימצא מטוס שייקח אותם ואת בני הערובה למדינה ערבית (ככל הנראה טוניסיה). המחבלים ובני הערובה הוסעו באוטובוסים למסוקים בקרבת מקום, ומשם הוטסו לשדה התעופה. במקביל הכינה המשטרה הגרמנית תוכנית פעולה לחילוץ בני הערובה. ככל הנראה קיוו הגרמנים לנצל את רגעי המעבר, על מנת לחסל את המחבלים באמצעות צלפים.

בשעה 22:30 נחתו המסוקים בשדה התעופה במינכן. כמה מן המחבלים יצאו לבדוק את המטוס שהובטח להם. האות ניתן והצלפים הגרמנים שהוצבו במקום פתחו באש. רק כמה מן המחבלים נפגעו מן הירי, והשאר ניהלו קרב יריות שנמשך זמן מה. במהלך הקרב פוצצו המחבלים את אחד המסוקים באמצעות רימון, וירו בבני הערובה שהיו במסוק השני. כל תשעת הספורטאים הישראלים נהרגו במקום. חמישה מן המחבלים נהרגו אף הם, ושלושת האחרים נפצעו ונשבו. כמו כן נהרג שוטר גרמני אחד וטייס המסוק נפצע. במהלך פעולת החילוץ הכושלת מסרו השלטונות הגרמנים הודעה לתקשורת, כי כל הישראלים חולצו בשלום. רק ב-3:00 לפנות בוקר נודעה האמת.

 

השר הבוורי לענייני פנים ברונו מרק משוחח עם אחד הטרוריסטים המחבלים (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)


בחקירה מאוחרת התברר כי מבצע החילוץ הגרמני בוצע על ידי יחידת משטרה שלא הוכשרה לפעילות מסוג זה. בהתאם, לקה המבצע בחובבניות, בשיקול דעת מוטעה ובביצוע כושל. ראש המוסד דאז, צבי זמיר, שנכח במקום, הציע את עזרתו לגרמנים, אך נדחה. זמן קצר לאחר הטבח הקימה גרמניה יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור.

עם תום האירוע הכריז הוועד האולימפי כי המשחקים ייפסקו למשך יום אחד, בו ייערך טקס זיכרון, ולאחר מכן יימשכו המשחקים. ההחלטה התקבלה למרות מחאתה של מדינת ישראל, ולמרות ביקורת מצד מדינות נוספות. המשלחת הישראלית שנותרה שבה לישראל עם ארונות המתים.  


שלושת המחבלים שנתפסו בחיים נכלאו בגרמניה. זמן קצר לאחר מכן איים ארגון "ספטמבר השחור" כי במידה והשלושה לא ישוחררו, ייפגעו אזרחים גרמנים. ממשלת גרמניה התקשתה להחליט בעניין עד שב-29 באוקטובר 1972 נחטף מטוס של חברת "לופטהאנזה" הגרמנית, והשלושה שוחררו לאחר משא ומתן.

תגובתה של מדינת ישראל היתה תקיפה מעט יותר. שלושה ימים לאחר הטבח תקף חיל האוויר בסיסי מחבלים בלבנון. במהלך התקיפה נהרגו כ-200 מחבלים. במקביל הורתה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, למוסד להוציא להורג את האחראים לפעולה. החלטה זו נחשבת לפעם הראשונה בה החליטה ממשלת ישראל באופן רשמי על "מדיניות חיסולים".

אנשי המוסד גיבשו רשימה של 11 יעדים לחיסול, בקרב אנשי ארגון ספטמבר השחור ואש"ף. על פי מקורות זרים, שמונה מן המופיעים ברשימה חוסלו בידי אנשי המוסד. שניים נוספים חוסלו על ידי גורם לא ידוע, והאחרון נפטר בנסיבות טבעיות. במהלך מימוש מדיניות החיסולים התנקשו אנשי המוסד בחייו של מלצר נורווגי, בשל דמיונו למחבל חסן סלאמה, אירוע שנודע כ"פרשת לילהאמר". מדינת ישראל הכחישה את קיומה של מדיניות חיסולים ורק במהלך שנות ה-90 פורסם אישור פומבי לקיומה.


מאז הטבח מנהלות משפחות הקורבנות מאבק תקשורתי מול הוועד האולימפי העולמי, בדרישה לקיים בכל אולימפיאדה טקס זיכרון לציון האירוע. ב-1999 יצא לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "יום אחד בספטמבר" העוסק בטבח במינכן. הסרט זיכה את מפיקו, ארתור כהן, בפרס האוסקר. ב-2005 הציג סטיבן שפילברג את סרטו העלילתי "מינכן" המנסה לעקוב אחר פעולות המוסד לאחר הטבח.

 

טקס הזיכרון לזכר הנרצחים באולימפיאדת מינכן (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

 


ציטוטים

 

  • "המחבל היה בערך בן ‭.30‬ ירדתי למטה במדרגות, כשארבע מחבלים כיוונו נשק לעבר מרימי המשקולות יוסף רומנו וזאב פרידמן, ומאמן ההתאבקות משה ויינברג. ויינברג שתת דם, וניסה לכסות את הפצע בממחטה קשורה. 'חטפתי כדור‭,'‬ הוא אמר...אחד המחבלים שכנראה ידע עברית, שם לי את קנה הרובה על המותן והורה לי להמשיך במסדרון. ירדתי במדרגות, ואז ראיתי מחבל נוסף עם כובע שכיסה את הפנים שלו. באינסטינקט הזזתי את הקלצ'ניקוב שלו ורצתי בתחתונים לצד השני. המחבל ירה עליי צרורות אבל לא הצליח לפגוע. המשכתי הלאה. אני לא יודע איך, אבל התחמקתי" (המתאבק גד צברי, קרוב משפחתו של שחר צוברי, זוכה מדליית הארד במשחקים האולימפיים בבייג'ינג, 2008)

 

  • "בחדר עמי היו עוד שני ספורטאים מהמשלחת. אמרתי להם שאני אפרוץ תחילה החוצה וארוץ. אם לא יקרה לי כלום ולא יפתחו עליי באש, שגם הם ירוצו אחרי. פתחתי בריצה החוצה ובכל רגע חיכיתי לכדור בגב, אך למזלי הצלחתי לברוח מהם, ולא קרה לי דבר" (הסייף יהודה ויינשטיין).

 

  • "ב-4:30 בבוקר התעוררתי, שמעתי רעשים, פיצוצים. חשבתי שאלו חגיגות של משלחת אחרת...החדר שלי רעד וקפצתי מהמיטה...אף אחד לא התעניין בנו, הניצולים. לתקשורת היה איכפת רק מהנופלים, מהמחבלים והמוסד. וגם לי היה קשה מאוד לדבר" (הסייף אלון דן).

 

  • "אני מביטה בשמות ההרוגים, ורואה לפניי את הפנים של כל אחד ואחד מ-י"א הנרצחים. יכולנו להישאר עוד הרבה שנים ביחד. משפחה שמחה וגאה, משפחה שתספר לילדים, לנכדים, אולי גם לנינים, סיפורים מהאולימפיאדה של פעם. ומה נשאר מכל זה? 11 מצבות ואנדרטה עלובה" (אסתר רוט-שחמורוב)

 

  • "במרוצת השנים הגעתי למסקנה שצריך להמשיך. אחרת נהיה מושפעים מכל מיני לחצים, מכל כיוון...אז מה? נשב בבית בסטריליות מוחלטת? לא נקיים אירועים מסוג זה? אני מרשה לעצמי להוסיף שאילו היה קורה לי משהו ואני הייתי נפגעת, לא הייתי רוצה שמשהו ישתבש כתוצאה מכך" (אסתר רוט-שחמורוב).

 

  • "פשע זה תוכנן ובוצע על ידי מוחות חולים, שאין ביניהם ולא כלום עם אנושיות" (חוסיין מלך ירדן לאחר הרצח).

 


מידע נוסף

 

לזכור ולא לשכוח: רצח י"א הספורטאים - ב-5 בספטמבר 1972 התרחש אחד האירועים הקשים והכואבים ביותר בספורט בכלל, ובתולדות מדינת ישראל בפרט. שחזור טבח מינכן - מפריצת המחבלים, דרך המו"מ הכושל ורצח תשעת השבויים ועד הנקמה הישראלית. כתבה באתר ynet

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

35 שנה אחרי: ניצול רצח הספורטאים מדבר לראשונה - דן אלון, אחד מהניצולים הבודדים של הטבח באולימפיאדת מינכן 1972, שמר על שתיקה ארוכה. עכשיו הוא מדבר על הבריחה מהמגורים ("מאוד פחדנו, אבל לא היתה לנו ברירה"), על הפרישה מסייף לאחר המשחקים ("הייתי גמור, לקחתי ווליום כל יום") ומדוע ניצל: "זה גורל, צירוף מקרים. כתבה באתר ynet

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

טקס שנת ה-30 לנרצחי מינכן - נשיא המדינה, ראש עיריית ת"א, נשיא הוועד האולימפי הגרמני ועוד רבים אחרים ציינו בטקס מרגש 30 שנה לרצח אחד-עשר הספורטאים באולימפיאדת מינכן. אילנה רומנו, ששכלה את בעלה בפיגוע: "אנו מרגישים כאילו שזה היה רק אתמול". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

"הוועד האולימפי הבינלאומי לא עושה מספיק להנצחת הי"א" - כך טוענות משפחות האתלטים שנרצחו במינכן 72'. "הייתי רוצה שהוועד יכיר במה שהתרחש", אומר אביו של המשקולן דוד ברגר ז"ל. נשיא הוועד האולימפי בתגובה: "לעולם לא נשכח את זכרם. כיבדנו אותם במספר אירועים". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©