אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל מוזמביק
דגל מוזמביק 
 
השעה במוזמביק 
 
הנשיא לשעבר ז'ואקים שיסאנו
הנשיא לשעבר ז'ואקים שיסאנו צילום: איי אף פי
 
בריחת התושבים לאחר השטפונות הקשים
בריחת התושבים לאחר השטפונות הקשים  צילום: רויטרס
 
ילד הסובל מתת תזונה שוכב על רגלי אימו
ילד הסובל מתת תזונה שוכב על רגלי אימו צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של ממשלת מוזמביק
 מידע נוסף על המדינה
 מפת המדינה באתר אנכרטא


ערכים קשורים
 סוונה
 מונסון
 האוקיינוס ההודי
 ושקו דה גמה
 דייוויד ליווינגסטון
 מלחמת העולם הראשונה
 הקונגרס הלאומי האפריקני
 דרום אפריקה
 טנזניה
 מלאווי
 זמביה
 זימבבווה
 סווזילנד


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

מוזמביק


Mozambique

גיאוגרפיה |  כלכלה |  היסטוריה

מוזמביק, מדינה בדרום-מזרח אפריקה. גבולותיה: בצפון – טנזניה; במערב – מלאווי, זמביה וזימבבווה; בדרום - דרום אפריקה, סווזילנד; במזרח - האוקיינוס ההודי (תעלת מוזמביק). בירתה - מפוטו.

 

האוכלוסייה מורכבת מקבוצות אתניות רבות, אך אין בה סכסוכים אתניים בולטים. מוזמביק עצמאית מאז 1975, לאחר מאות שנים של שליטה פורטוגלית. מלחמת אזרחים, שפרצה לאחר העצמאות, פגעה אנושות בכלכלתה; עד היום, היא אחת המדינות העניות בעולם. לאחר הסכם השלום והתייצבות המשטר הפוליטי, פקדו אותה אסונות טבע: בצורת ושטפונות.

 



מוזמביק - דיוקן
מוזמביק - דיוקן
שם רשמי República de Moçambique
שטח 801,590 קמ"ר (מקום 37 בעולם)
אוכלוסייה 19,686,505 (מקום 54 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 1.38%
תושבים בני שבטים ילידים 99.7%, אחרים 0.3%
שפה רשמית פורטוגלית (מהווה שפת-דיבור שנייה אצל 27% מהאוכלוסייה)
דתות קתולים 23.8%, ללא דת 23.1%, מוסלמים 17.8%, נוצרים "חסידי הר-ציון" 17.5%
בירה מפוטו
ממשל רפובליקה
ראש מדינה נוכחי ארמנדו גבוזה
עצמאית מאז 25 ביוני 1975 (מפורטוגל)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 70%
תמ"ג לנפש 1,300 דולר (מקום 204 בעולם)
שיעור אבטלה 21%
ענפי כלכלה מרכזיים כותנה, אגוזי קאשיו, קני-סוכר, תה, קסאווה, תירס, קוקוס, פרי-הדר, פירות טרופיים, תפוחי-אדמה, חמניות, בקר, תרנגולות; מזון ומשקאות, כימיקלים (דשנים, סבון, צבעים), אלומיניום, מוצרי נפט, טקסטיל, מלט, זכוכית, אזבסט, טבק
מטבע מטיסל
ידיעת קרוא וכתוב 47.8%
תוחלת חיים

נשים - 40.13; גברים - 39.53

(מקום 220 בעולם)


(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)

 


גיאוגרפיה

מישור החוף של מוזמביק רחב בדרומו וצר בצפונו. בצפון המדינה איזור הררי המשתרע לרוחבה, וסופו באגם מלאווי. הנהרות הגדולים החוצים אותה הם לימפופו וזמבזי, שהוא אחד הנהרות הגדולים בעולם. פני השטח מכוסים סוונה ויערות. מלחמת האזרחים והזנחת הסביבה גרמו הרס עצום לעולם החי והצומח במדינה, שהיתה עשירה במיוחד בבעלי חיים, כמו פילים, היהפופוטמים, תנינים, ג'ירפות, בבונים, פלמינגו, נחשי קוברה ועוד רבים. שמורות נרחבות של חיות בר נהרסו כמעט כליל.

במוזמביק יש עונת מונסון, בהשפעת האוקיינוס ההודי. עונת המונסון נמשכת מאוקטובר ועד מרס, ולאחריה עונה יבשה. המדינה ידעה בצורת קשה ב-1974, בתחילת שנות ה-80 וב-1992. בשנת 2000 סבלה המדינה משטפונות קשים בעמקי הנהרות. בעיה סביבתית חמורה ממנה סובלת מוזמביק הם מיליוני המוקשים שעדיין טמונים באיזוריה הכפריים, כתוצאה ממלחמת האזרחים. המוקשים פוגעים בבני אדם וחיות ומונעים שימוש חקלאי באדמה.

 

דייג לאורך החוף (צילום: mct)

 


כלכלה

כבר ב-1975, עם קבלת העצמאות, היתה מוזמביק אחת המדינות העניות בעולם. מלחמת האזרחים עוד הרעה את המצב. ב-1980 היתה הכלכלה למעשה משותקת. למרות שיפור מסויים שחל מאז 1988, ובעיקר מאז הסכם השלום ב-1992, עדיין תלויה מוזמביק בסיוע חוץ, ורוב אוכלוסייתה חיה מתחת לקו העוני. רוב התושבים עוסקים בחקלאות למחייה. הם מגדלים סורגום, דגנים,סוכר, כותנה, תירס ועוד. לאורך החוף עוסקים התושבים בדיג.

 

מפוטו הבירה (צילום: mct)

 


היסטוריה

מוצא האוכלוסייה במוזמביק משבטי בנטו שחדרו לאיזור במאה השלישית לספירה. האירופים החלו את מעורבותם לאחר הגעתו של ושקו דה גאמה לחופי המדינה ב-1498. בעקבותיו הגיעו סוחרים פורטוגלים, שפיתחו תחנות מסחר ומערכת של סחר זהב ועבדים שהלכה והתרחבה עם השנים.

במאה ה-16 החל כיבוש מוזמביק על ידי פורטוגל. הם נתקלו בהתנגדות קשה של תושבים מקומיים, ותהליך ההשתלטות ארך עשרות שנים. במאה ה-18 התרחב סחר העבדים במוזמביק למימדים עצומים. מאות אלפי תושבים ממוזמביק נמכרו לעבדות ונשלחו למדינות אמריקה. באמצע המאה ה-19 הגיעו לחופי מוזמביק החוקר הסקוטי דייוויד ליווינגסטון. הפורטוגלים, שחששו בהשתלטות בריטית על האיזור, חיזקו את אחיזתם במקום. עם זאת, ב-1842, בלחץ בריטי, הוציאו את העבדות אל מחוץ לחוק. על מנת למנוע השתלטות בריטית, החלו הפורטוגלים לאפשר לחברות פרטיות להתמקם במוזמביק, תוך ניצול ברוטלי של תושבי המקום. אמנם הם כבר לא ניקראו עבדים, אך עדיין הועסקו בתנאים בלתי אנושיים, בכפייה ובתשלום מינימלי ולעתים ללא שכר כלל.

 

נוף העיר נאמפולה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

בדרום המדינה עסקו חברות פרטיות באספקת כוח עבודה זול למכרות הזהב והיהלומים בדרום אפריקה. שלטונן של החברות הפרטיות בא לסיומו לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-1932 עם תחילת הדיקטטורה של אנטוניו דה אוליביירה סאלאזאר בפורטוגל, בוטלו זכויות החברות הפרטיות במוזמביק, אך נמשך הניצול האכזרי של תושבי המקום. כך, למשל, נאלצו התושבים לגדל גידולים לייצוא, כאשר לא היה להם עצמם די מזון. גם משלוחי העובדים לדרום אפריקה נמשך, ובנוסף, החלה התיישבות לבנה במוזמביק.

ב-1962 החלה להתארגן תנועת ההתנגדות לשלטון הפורטוגלי. קבוצה של תושבי מוזמביק שהוגלו מהמדינה, תחת הנהגתו של אדוארדו מונדלאנה, החלה להתארגן בטנזניה והקימה את ארגון פרלימו ("החזית לשחרור מוזמביק"). ב-1964 פתח הפרלימו במלחמת גרילה נגד השלטון הפורטוגלי. ב-1969 מונדלאנה נרצח אך המלחמה נמשכה. היא הסתיימה רק ב-1975, לאחר ההפיכה בפורטוגל, ומוזמביק היתה למדינה עצמאית.

סמורה מאשל, שהנהיג את פרלימו, הקים ממשלה סוציאליסטית, שהנהיגה מדיניות קולקטיביזציה של החקלאות, הלאמה של אוצרות המדינה, הנהיג שוויון זכויות לנשים, זכויות עובדים, ונקט מדיניות של תמיכה בתנועות השחרור של השחורים בדרום אפריקה (ANC) וברודזיה (זימבבווה של היום). מדינות אלה הגיבו בבנייה ותמיכה בתנועה אנטי-קומוניסטית במוזמביק – "תנועת ההתנגדות הלאומית של מוזמביק" (רנאמו).

ב-1980 נפתחה מלחמת אזרחים ארוכה ועקובה מדם. אנשי רנאמו פעלו נגד הממשלה, הרסו תעשיות חדשות, בתי ספר ומוסדות אחרים. חלק מהמדינה עבר לשליטת המורדים. עשרות אלפי בני אדם נהרגו והכלכלה עמדה לפני התמוטטות. ב-1984 חתם מאשל על הסכם עם דרום אפריקה, לפיו תיפסק תמיכת מוזמביק ב-ANC ובתמורה התחייבה דרום אפריקה להסיר את תמיכתה מרנאמו. במקביל החל מאשל לשנות את מדיניותו המרקסיסטית ולפתוח את הכלכלה וחופש הביטוי. לאחר מותו ובחירת ז'ואקים שיסאנו לנשיא, הואצו צעדים אלה וחוקה חדשה ודמוקרטית אושרה.

 

שיחות שלום בין הממשלה ומנהיג תנועת ההתנגדות נפתחו וב-1992 חתמו הצדדים על הסכם שלום שהפסיק את מלחמת האזרחים. ההסכם ויציבות השלטון הצליחו לקדם במעט את מצבה של מוזמביק. שנות בצורת ושטפונות קשים, יצרו קשיים נוספים, ביניהם יותר ממיליון פליטים שהיה צורך ליישב מחדש. בבחירות ב-1999 זכה שוב הנשיא שיסאנו בנשיאות. אנשי רנאמו טענו לזיופים בבחירות, אך משקיפים בינלאומיים קבעו כי הן היו חופשיות והוגנות.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©