אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל מולדובה
דגל מולדובה 
 
השעה במולדובה 
 
נשיא מולדובה ולדימיר וורונין
נשיא מולדובה ולדימיר וורונין צילום: איי פי
 
ספירת הקולות בבחירות בטרנסניסטריה, 2006
ספירת הקולות בבחירות בטרנסניסטריה, 2006 צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 אתר הממשל הרשמי של מולדובה
 מידע נוסף על המדינה
 מפת המדינה באתר אנכרטא


ערכים קשורים
 הים השחור
 האימפריה העות'מאנית
 מלחמת קרים
 מלחמת העולם השנייה
 כתב קירילי
 מיכאיל סרגייביץ' גורבצ'וב
 פוגרום
 חיים נחמן ביאליק
 ברית המועצות
 אוקראינה
 רומניה


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

מולדובה


Moldova

גיאוגרפיה |  כלכלה |  היסטוריה |  יהודים

מולדובה, דמוקרטיה נשיאותית במזרח אירופה שקמה מחדש ב-1991, עם התפרקות ברית המועצות. גבולותיה: בצפון, במזרח ובדרום – אוקראינה; במערב – רומניה . בירתה – קישינאו (קישינב).

רוב תושביה מולדבים, שמבחינה אתנית קרובים לרומנים; יש בה מיעוט גדול של אוקראינים ורוסים, ומיעוט קטן יותר של גגאוזים (טורקים שקיבלו עליהם את הנצרות).  

 

 

האוקראינים והרוסים יושבים בעיקר באיזור הטראנס דנייסטר והגגאוזים - בדרום המדינה. העובדה שהמיעוטים מרוכזים באיזורים גיאוגרפים נפרדים יצרה שאיפות בדלניות המסכנות את שלמותה ויציבותה של מולדובה. זאת, בנוסף לרצונם של רבים מהתושבים המולדבים להסתפתחות לרומניה.

 

מולדובה - דיוקן
מולדובה - דיוקן
שם רשמי Republica Moldova
שטח 33,851 קמ"ר (מקום 140 בעולם)
אוכלוסייה 3,656,843 (מקום 130 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 1.01%-
תושבים מולדובים ורומנים 78.2%, אוקראינים 8.4%, רוסים 5.8%, אחרים 7.6%
שפה רשמית רומנית (מולדובית)
דתות נוצרים אורתודוכסים 98%, יהודים 1.5%, בפטיסטים ואחרים 0.5%
בירה צ'יסינאו (קישינב)
ממשל רפובליקה דמוקרטית
ראש מדינה נוכחי

הנשיא ניקולאי טימופטי

עצמאית מאז 27 באוגוסט 1991 (מברית-המועצות)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 80%
תמ"ג לנפש 3,400 דולר (מקום 163 בעולם)
שיעור אבטלה 15.4%
ענפי כלכלה מרכזיים ירקות, פירות, זרעונים, סלק-סוכר, גרעיני חמניות, טבק, בקר, חלב; סוכר, שמנים צמחיים, עיבוד מזון, מכונות לחקלאות, ציוד ליציקה, מקררים ומקפיאים, מכונות-כביסה, הלבשה תחתונה, הנעלה, טקסטיל
מטבע ליי
ידיעת קרוא וכתוב 99.1%
תוחלת חיים

נשים - 73.63; גברים - 65.64 (מקום 149 בעולם)

(הטבלה עודכנה לאחרונה במרס 2012)

 

נשים מולדביות מוכרות את מרכולתן במרכז קישינאו, 2002 (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 


גיאוגרפיה

רוב שטחה של מולדובה מישורים פוריים וגבעות, אותם חורצים יותר מ-3,000 נהרות ונחלים. הנהרות הגדולים הם הדנייסטר (הסמוך לגבולה המזרחי) והפרוט (הקובע את גבולה המערבי עם רומניה). האקלים יבשתי, ממותן מעט בשל קרבתה לים השחור. האקלים והאדמה הפוריה במיוחד הופכים את מולדובה לארץ מתאימה לגידולים חקלאייים רבים.

בעיות הסביבה במולדובה אופייניות לרפובליקות הסובייטיות לשעבר. שימוש יתר בחומרי הדברה גרם נזק לקרקע ולמים.

 

אחד מעיקולי נהר הראוטה במדינה (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 


כלכלה

כלכלת מולדובה מבוססת כמעט כולה על חקלאות – בעיקר פירות (הרבה מאוד גפנים), ירקות, טבק, גידול חזירים ומוצרי חלב. המדינה תלויה לחלוטין בייבוא מרוסיה בכל הקשור לאנרגיה. במולדובה יש בעיקר תעשייה קלה לעיבוד מזון וטקסטיל.

 

נשים מולדביות אוספות עלי טבק בכפר הסמוך לנהר הדנייסטר (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

הניתוק מברה"מ לווה במשבר כלכלי קשה, אשר הוחרף עקב המשבר הכלכלי שפקד הן את רוסיה והן את הרפובליקות הסובייטיות האחרות שקיבלו עצמאות. בשנת 2000 החלה להיראות התאוששות במשק המולדובי הן בתוצר החקלאי והן בתוצר התעשייתי.

 


היסטוריה

רוב השטח המהווה היום את מולדובה נקרא בעבר בסרביה, שהיתה חלק מנסיכות מולדביה שקמה בימי הביניים. רוב תושבי הנסיכות היו ממוצא רומני, והיא השתרעה עד הרי הקרפטים במערב ועד הים השחור בדרום.

בסוף המאה ה-15 נכבשה הנסיכות על ידי האימפריה העות'מאנית וב-1812 נכבשה בסרביה על ידי הרוסים, בעוד חלקיה האחרים של הנסיכות נותרים בידי הטורקים. לאחר מלחמת קרים התאחדה הנסיכות עם דרום בסרביה וולכיה תחת השם "רומניה".

עד המאה ה-20 עברה בסרביה מרוסיה לרומניה ובחזרה מספר פעמים.

שטחה של מולדובה שממזרח לדנייסטר היה ב-1924 לרפובליקה סובייטית אוטונומית הקשורה באוקראינה, בעוד ברה"מ ממשיכה להילחם לסיפוחה של בסרביה לרפובליקה זו. ב-1940, בעקבות ההסכם בין הסובייטים לנאצים, כבשה ברה"מ את בסרביה שאוחדה עם השטחים שממזרח לדנייסטר לרפובליקה הסובייטית של מולדובה. לתקופה קצרה בזמן מלחמת העולם השנייה נכבשה בסרביה שוב על ידי הרומנים, אך נכבשה מחדש על ידי הסובייטים.

הסובייטים ראו במולדובה איזור שיספק מוצרים חקלאיים לכל ברה"מ. הם הקימו קולקטיבים חקלאיים ומפעלים לעיבוד מזון. נאסר על התושבים לכתוב באותיות הלטיניות, והיה עליהם לעבור לכתב הקירילי, והמפלגה היחידה שהורשתה לפעול היתה המפלגה הקומוניסטית. לעומת רפובליקות סובייטיות אחרות, הראו המולדובים התנגדות מעטה לשלטון הסובייטי.

בעקבות הרפורמות של מיכאיל גורבצ'וב בשנות ה-80 של המאה ה-20, החלו לקום במולדובה קבוצות פוליטיות שקראו לשחרור לאומי ואשר התאחדו תחת "החזית העממית של מולדובה" (PFM). הצעד הראשון לעצמאות היה הכרזה על רומנית כשפה הרשמית במדינה.

צעד זה עורר התנגדות בטראנס דנייסטר, שם רוב התושבים הם רוסים ואוקראינים. תושבי האיזור הקימו חזית התנגדות משלהם, שתבעה אוטונומיה לחבל. התנגדות דומה צמחה בדרום בקרב התושבים הגגאוזים. בקרב התושבים המולדבים התנהל ויכוח חריף בין תומכי ההסתפחות לרומניה ומתנגדיה.

באוגוסט 1991 הכריזה מולדובה על עצמאות. היא שינתה את שמה ל"רפובליקה של מולדובה" והסובייט העליון הפך לפרלמנט של המדינה. בבחירות שהתקיימו סמוך לעצמאות נבחר מירסיאה סנגור (Mircea Snegur), רפורמיסט, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית המולדובית ועבר ל-PFM.

לאחר העצמאות התחזקו הסכסוכים האתניים במדינה, וסנגור הורה על פעילות צבאית נגד הבדלנים. ב-1992 הסכימה הממשלה לכניסת כוח רוסי להשלטת סדר בטראנס דנייסטר. ב-1994 נכתבה חוקה למדינה, שכללה הבטחת אוטונומיה לגגאוזים ולתושבי הטראנס דנייסטר. השפה הרשמית, הרומנית, על פי החוקה נקראה מעתה מולדובית. למרות זאת, נמשכה הלחימה עם הבדלנים. שיחות בין הצדדים חודשו ב-1997, והסתיימו בהסכם על אוטונומיה נרחבת לחבלים אלה. ההסכם כלל גם הסכם עם רוסיה על פינוי כוחותיה מטראנס דנייסטר.

ב-1998 נערכו בחירות במולדובה, בה זכתה המפלגה הקומוניסטית במרבית הקולות, אם כי לא יכלה להקים ממשלה. בבחירות 2001 זכתה המפלגה הקומוניסטית בלמעלה מ-70% מהקולות ולנשיא מונה מנהיג המפלגה ולדימיר וורונין.

 


יהודים

רוב היהודים במולדובה חיו בקישינאו (קישנב). ראשיתה של הקהילה היהודית בעיר בסוף המאה ה-18. היא התפתחה במהירות, ובסוף המאה ה-19 הגיע מספר היהודים בה ליותר מ-50,000 (46% מכלל האוכלוסייה). קישינב נודעה לשמצה בשני הפוגרומים הגדולים שנערכו בה: הראשון ב-6/7.4.1903, ביוזמת השלטונות, ובו נהרגו 49 יהודים ונפצעו מאות; הוא עורר סערה גדולה בעולם היהודי, וביאליק כתב עליו את שירו "בעיר ההריגה". הפוגרום השני נערך ב-19/20.10.1905, ובו נהרגו 19 יהודים. רבים עזבו את העיר והיגרו למערב. בזמן הכיבוש הנאצי נרצחו יותר ממחצית יהודי קישינאו.

 

פצועים לאחר הפרעות בקישינייב, 1903

 
ב-1992, עקב המלחמות האתניות במדינה נעשה מאמץ מרוכז להעלאת יהודי מולדובה לישראל. מ-1989 עלו לארץ כ-42,000 מיהודי מולדובה. בשנת 2003 חיו במולדובה כ-20,000 יהודים, רובם בקישינאו.

מולדובה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז 1992.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©