אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אסירים בתאיהם במחנה בוכנוולד
אסירים בתאיהם במחנה בוכנוולד צילום: איי פי
 
ילד ליד ערימת גופות במחנה הריכוז ברגן בלזן לאחר השחרור, אפריל 1945
ילד ליד ערימת גופות במחנה הריכוז ברגן בלזן לאחר השחרור, אפריל 1945 צילום: איי פי
 
שטיח עשוי משערות ראש גזוזות  של יהודים.
שטיח עשוי משערות ראש גזוזות של יהודים. צילום: לע"מ
 
תעודת זהות שהונפקה במחנה הריכוז מיטלבאו (Mittelbau) לעובד-כפייה פולני
תעודת זהות שהונפקה במחנה הריכוז מיטלבאו (Mittelbau) לעובד-כפייה פולני באדיבות אודי קפלן
 
מחנה אושוויץ כיום
מחנה אושוויץ כיום צילום: משה מילנר, לע"מ
 
מחנה ההשמדה מיידאנק בפולין
מחנה ההשמדה מיידאנק בפולין צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 ק. צטניק
 דכאו
 בוכנוולד
 גסטאפו
 מלחמת העולם השנייה
 פחמן חד-חמצני
 ציאנידים
 היינריך הימלר
 הפתרון הסופי
 מיידנק
 אושוויץ
 רומה
 באבי יאר
 פונר
 רומבולה


תחומים קשורים
 היסטוריה יהודית
 המאה ה-20 ואילך


 
 
 

מחנות ריכוז והשמדה


Concentration camps

ציטוטים |  מידע נוסף

מחנות ריכוז והשמדה, המחנות שהקימו הנאצים עם עלייתם לשלטון בגרמניה; נועדו לכליאת אזרחים שהתנגדו למשטר ולחיסולם. מלכתחילה לא נוסדו במיוחד ליהודים, אך הם מילאו תפקיד מכריע בנסיון הנאצים להשמדת העם היהודי.

 

מחנות ריכוז והשמדה באירופה (להרחבה - לחצו על שם המחנה)

  

מתוך "לקסיקון השואה", מאת איתמר לוין, הוצאת ידיעות אחרונות (2005)

 

בשנים 1933 - 1945 נרצחו במחנות מיליוני אנשים שהנאצים חשדו בהם או שראו בהם "יצורים נחותים" שיש להכחידם. בפברואר 1933 חוקקו שלטונות גרמניה חוק שהסמיכם לעצור ולאסור לזמן בלתי מוגבל, אזרחים שנחשדו כאויבי המדינה. לצורך זה הוקמה רשת של מחנות ריכוז ברחבי גרמניה. אזרחים נכלאו בהם בלא משפט, ונותקו מן העולם שבחוץ; רכושם הוחרם, הם עונו ונחקרו ואף הומתו. משערים שב-1939-1933 הוקמו כ-50 מחנות, בהם דכאו ובוכנוולד, כולם בפיקוח הגסטאפו.


 

צעדת המוות של אסירי מחנה דכאו (מתוך ארכיון יד ושם)


בפרוץ מלחמת העולם השנייה הורחבה רשת המחנות, ובשטחים שכבשו הגרמנים במזרח אירופה הוקמו (למן 1941) מחנות מיוחדים להמתת אנשים בהמוניהם, ונבנו בהם משרפות לשרפת הגופות. עד אז בוצע הרצח בכמה שיטות - בהזרקת רעלים, או בירי אל קבוצות אנשים שערכו יחידות צבא מיוחדות. שיטות אלה לא היו מספיק יעילות עבור הנאצים, מכיוון שמספר המוצאים להורג היה קטן מדי, והביצוע היה פומבי מדי. לפיכך המציאו שיטה חדשה - הקורבנות הוכנסו למשאיות סגורות והוזרמו לתוכן גזי המפלט; ואולם בשיטה זו היה אפשר לרצוח רק כ-1,000 איש ביום. 

 

כדי להגדיל את מספר הקורבנות הורחבו המחנות והותקנו בהם תאי גזים. לתוך התאים (שטחם כ-25 מ"ר) - שהוסוו כחדרי מקלחת, הוכנסו הקורבנות (800-700 נשים, גברים וטף), ולאחר שנסגרו הדלתות באופן הרמטי, הוזרמו לתוכם גזים רעילים מאוד - תחילה נעשה שימוש בפחמן חד-חמצני, ובהמשך בציאניד ציקלון ב' - שקטלו את הקורבנות בתוך כחמש דקות. יחידות של אסירים ("זונדרקומנדו", Sonderkommando) היו ממונות על הוצאת הגופות. כל דברי הערך שהיו על גופם של הקורבנות הוצאו, שערותיהם נגזזו והגופות נשרפו בכבשנים או בבורות שרפה. מדי פעם היו הנאצים רוצחים גם את אנשי ה"זונדרקומאנדו".

במחנות מסוימים נערכו באסירים ניסויים "רפואיים", וביוזמת הימלר סופק למטרה מספר בלתי מוגבל של בני אדם. ניסויים אלה הסבו סבל בל יתואר לאסירים; רובם מתו, ומי ששרדו נשארו בעלי נכות קשה. משהוחלט על "הפתרון הסופי" לחיסול העם היהודי, הוחש קצב הקמתם של מחנות השמדה חדשים בפולין. מחנות הריכוז הגדולים הוסבו למחנות השמדה, ובגדולים שבהם, מיידאנק ואושוויץ, נרצחו מדי יום כ-20,000 נפש. היהודים הובאו למחנות הישר מהגטאות שרוכזו בהם ונערכה בהם "סלקציה" - מיון שקבע מי מסוגל לעבוד עבודת פרך; הלא כשירים - זקנים, חלשים, נשים וילדים - הוכנסו ישר לתאי הגזים, ושם נספו.

 

אמהות וילדים יהודים עומדים לפני תהליך הסלקציה במחנה אושוויץ, 1943 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

  

משערים שבמחנות ההשמדה נרצחו כ-4,000,000 יהודים (נוסף על כ-2,000,000 שנרצחו במקומות אחרים), ועוד כמה מיליונים - בעיקר בני רומה (צוענים) ואזרחים פולנים ורוסים. בסוף מלחמת העולם השנייה שחררו צבאות "בעלות הברית" כ-500,000 איש ששרדו במחנות. עם תום המלחמה הפכו כמה מן המחנות לאתרי זיכרון עבור הנספים.

 

מחנות ריכוז נמצאו בכל השטחים שכבשה גרמניה הנאצית וכן על אדמת גרמניה עצמה. מחנות ההשמדה, לעומת זאת, הוקמו רק על אדמת פולין - משום כמה סיבות: ראשית, בפולין נמצאה הקהילה היהודית הגדולה ביותר; שנית, הנאצים שאפו לשמור את קיומם של מחנות ההשמדה בסוד כמוס, והדבר היה נוח ביותר בפולין, משום שהיתה נתונה תחת משטר הכיבוש ההדוק ביותר (ה"גנרל-גוברנמן"). שלישית, הנאצים העדיפו שלא להעביר יהודים מארצות הכיבוש לשטח ארצם. ורביעית, לאחר שהוקמו מחנות ההשמדה הראשונים בפולין, העדיפו הנאצים מטעמים לוגיסטיים להעביר יהודים מארצות הכיבוש האחרות אליהם, ולא לבנות חדשים.

 

האנדרטה באתר ההשמדה באבי יאר (צילום: יעקב סער, לע"מ)

  

מאות אלפי יהודים נרצחו בשנים 1941 - 1942 באתרי הריגה באוקראינה, בבלרוס, בליטא ובלטביה ובמקומות נוספים במזרח אירופה. אתרים אלו מוקמו בפאתי עיירות וכפרים ובקרחות יער. שיטת ההרג היתה פשוטה ומהירה; מייד לאחר הכיבוש הצבאי ריכזו פלוגות האיינזצגרופן את היהודים והובילו אותם לחפירות שהוכנו מראש או נחפרו על ידי היהודים. הם אולצו להתפשט וחולקו לקבוצות של נשים ולילדים וגברים לחוד. לאחר מכן הועמדו היהודים בקצה החפירה ונורו למוות. בין אתרי ההריגה הגדולים היו באבי יאר, פונר, ורומבולה.

 

 

הסרטון באדיבות ארכיון מונוסון

 


ציטוטים

 

  • מתוך זיכרונותיו של מפקד אושוויץ, רודולף הס: "בקיץ 1941, לא אוכל לציין כעת את התאריך המדויק, נקראתי פתאום אל הרייכספירר ס"ס (היינריך הימלר) לברלין, על ידי השלישות שלו במישרין. בניגוד למנהגו בדרך כלל, ללא נוכחות השליש, פתח ואמר לי בלשון זו בקירוב: הפירר פקד על הפיתרון הסופי של השאלה היהודית ואנו הס"ס חייבים לבצע פקודה זו. מקומות ההשמדה הקיימים שבמזרח אין בכוחם לבצע את האקציות הגדולות הנלקחות בחשבון. לכן קבעתי לתכלית זאת את אושוויץ...זו עבודה חמורה וקשה המחייבת התמסרות האדם כולו ללא התחשבות בקשיים הצפויים".

 

  • מתוך זכרונותיו של הוגו בורקהרד, אסיר במחנות ריכוז: "כל התכונות האנושיות, קווי האופי, היצרים, הסטיות הפראיות והתאוות אשר את פרצופם האמיתי לומד האדם להכיר אך לעתים רחוקות או רק בצורה מעורפלת במהלכם של חיים רגילים - כולם התקבצו כביכול למפגש במחנות הריכוז, מהקום ההשפלות המחפירות ביותר של בני האנוש".

 

  • מתוך עדותו של הסופר ק. צטניק במשפט אייכמן: "אושוויץ היתה פלנטה אחרת...אין הזמן שם כפי שהוא כאן על פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו. נשמו לפי חוקי טבע אחרים. הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה מספר". 

 

  • נשיא פולין, אלכסנדר קוושניאבסקי, 2005: "יחד עם שאר מחנות ההשמדה, אושוויץ מהווה הוכחה למנגנון הרצח. זהו דף מזעזע ומסוייט בתולדות אירופה. בלב דואב ומלא כאב אנו מעניקים היום במשותף כבוד לכל הנרצחים כאן".

 

  • מתוך עדותו של אליהו רוזנברג במשפט דמיאניוק: "כשהקורבנות היו בפנים (בתאי הגזים), הראשונים לא ידעו לאיפה הם נכנסים, לא ידעו מה מצפה להם בפנים. אבל שכבר התמלא התא, התחלתי לשמוע מצד שני בכי איום, צעקות איומות. 'מאמע', 'טאטע', אמא, אבא, שמות של ילדים. היה חושך בפנים. לא ראו שום דבר...הצעקות היו איומות, הבכי היה איום. 'מאמע', 'טאטע'...'שמע ישראל'. וכך קרה...אחרי עשרים רגע השתתק הכל והתחלתי לשמוע גניחות של אנשים, ואז לאט לאט הכל השתתק".

 

  • נוח קליגר, ניצול אושוויץ ועיתונאי: "אני הגעתי למחנה האימים (מחנה דורה ) ב־30 בינואר ‭,1945‬ בתום צעדת המוות מאושוויץ, אחרי עשרה ימים בקרון פתוח, ללא אוכל ושתייה, בתוך טרנספורט שיצא מגלייביץ שעל גבול פולין וגרמניה. הגרמנים דחסו לקרונות אלה כ־150 אסירים, כך שאפילו מקום לעמוד לא היה בהם. על כן עמדו הפחות חלשים על אלה שצנחו ארצה ומתו. מאוחר יותר, כאשר מספרם של המתים הלך וגדל, התיישבנו על שכבות של גוויות. במהלך הנסיעה הזו ביקש אסיר צעיר בעל מבטא הונגרי שנאמר עימו קדיש על אביו. כדי לשכנע אותנו הציע לכל אחד מאיתנו חתיכת לחם שאותה שלף מתחת לפיג׳מה שלו. אמרנו קדיש, בלענו את הלחם ותוך כדי כך שאלתי את הצעיר מתי מת אביו והיכן הוא. הוא מת לפני כמה דקות ואנחנו יושבים עליו , השיב לי".

 

  • מתוך עדותה של מרים רוזמן שניצלה ברגע  האחרון מתאי הגזים באושוויץ: היו אריחים על הקיר, והיה עליהם משהו - בחושך חשבתי שזה קמח. ואני אומרת, 'מרגלית, בטח הביאו אותנו למאפייה'...וחיכינו למים אבל המים לא באו, ופתאום נפתח איזה צוהר מלמעלה וסלובקית אחת שעבדה שם אמרה לנו, 'אתם בדרך לקרמטוריום, אף אחד לא ייצא חי‭,'‬ והיו בינינו כאלה שאמרו שמע ישראל, אבל אני חושבת שלא הכרתי אז את המילה קרמטוריום, וגם אם כן - למה שלא אצא חיה, חשבתי, הרי בסך הכל אני צעירה ועדיין בריאה. כן, הייתי ילדה ולא ידעתי כלום - אבל איך אפשר היה לדעת? היתה לזה דוגמה בחיים או בספרות שיכולתי ללמוד ממנה? ואם יכולתי, זה היה עוזר‭"?

 

  • מתוך ספר המבקרים של משפחתו של רודולף הס שהתגוררה בתחומי מחנה אושוויץ: "בילינו יומיים נפלאים, אם במשחק עם הילדים, אם בסיור במחנה, אם בספורט האצילי רכיבה - ובעיקר נהנינו מהשיחות הרציניות וגם המבדרות...מהרגעים היפים לקחנו איתנו רעיונות חדשים להמשך חיינו‭."‬


 


מידע נוסף

 

טרזיינשטדט מבדרת את עצמה - אוסקר ליכטנשטרן, יהודי יליד גרמניה ותושב הולנד, היה בן כ-70 כשהובלו הוא ורעייתו ג'ני למחנה המעבר ווסטרבורק בהולנד ומשם למחנה טרזיינשטדט.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן

 

משוא לתקומה - תמצית סיפור חיים של שריד טרנסניסטריה

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

"ילד שוקולד" - ליאון שיר היה בן 12 כשפרצה מלחמת העולם השניה וצבאות גרמניה פלשו לפולין. מהעמודים המעטים של זכרונותיו, עולים זכרונות נעימים של "ילד שוקולד" יהודי פולני, הנקלע באחת למצב של חוסר ודאות קיצוני.

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

ילדי שדרות באושוויץ: מכאן המציאות נראית אחרת - 24 תלמידים משדרות יצאו לביקור במחנות ההשמדה

לקריאה וצפייה בכתבה - לחצו כאן.

 

"כאילו נכנסתי לגיהנום" - "היינו שם" הוא סרט דובר ערבית שעוקב אחר ביקור של אישי ציבור ערבים ויהודים במחנות  ההשמדה. "היה נראה לי כאילו נכנסתי לגיהנום, והגיע הזמן להעביר את התחושות האלה לצופה הערבי".

לקריאת הכתבה - לחצו כאן.

 

שם נרצחו - פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet בנושא מחנות הריכוז וההשמדה באירופה.

לפרויקט - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©