אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 הכנסה
 המרד הגדול
 מלחמת העצמאות האמריקנית
 המהפכה הצרפתית
 אדם סמית
 תקציב
 מדיניות כלכלית
 אמצעי תשלום
 השקעה וחיסכון
 מכס
 מאזן תשלומים
 תעסוקה
 ביקוש והיצע
 ארנונה
 סוגי מס
 סובסידיה
 מושגים במיסוי


תחומים קשורים
 חוק ומשפט
 מושגים ואישים בכלכלה


 
 
 

מיסוי


Taxation

תולדות המיסוי |  מטרות המיסוי |  שיטות מיסוי |  מושגים במיסוי

מיסוי, תשלומי חובה שהשלטונות וגורמים אחרים שהוסמכו לכך גובים מן הציבור מכוח החוק. נוסף על מיסוי של הממשלה המרכזית, יש גם מיסוי של ממשל מקומי או אזורי, ואף מיסוי של ארגונים שהפרט עשוי להשתייך אליהם. בכמה מקרים, גם מיסוי כזה עשוי להישען על תוקף החוק, כגון מסי ועד בית, אך גם הכספים שגובים גופים וולונטריים (כמו איגוד מקצועי או מועדון חברתי) מחבריהם נחשבים מיסוי.

מטרתו העיקרית של המיסוי היא מימון פעילותו של הארגון הגובה אותו, אך למסי הממשלה המרכזית יש תפקידים נוספים, כמוסבר להלן.

 


תולדות המיסוי

בעת העתיקה לא היה המיסוי, כשיעור מההכנסות, גבוה כשיעורו בעת החדשה. לדוגמה, התרומות, המעשרות ואף המיסוי המלכותי שנזכרים בתנ"ך לא היו קשים מנשוא. ביוון וברומי הושתתו המסים כנראה בעיקר על מכס שהוטל על היבוא. בעתות מלחמה הוטלו מסים מיוחדים, במיוחד על רכוש. ברומא הוטל גם מס עיזבון, בשיעורים של 5 ו-10 אחוזים, אך קרובים מדרגה ראשונה היו פטורים ממנו. במזרח התיכון היה נהוג מס על קרקעות עד לסוף התקופה העות'מאנית.

בימה"ב רווחו באירופה מסים עקיפים, כגון דמי מעבר ומסי שוק. באיטליה ובגרמניה הוחל בסוף ימה"ב בהנהגת מסים ישירים, כגון מס גולגולת לעניים ומס
הכנסה גולמי לעשירים. בעת העתיקה ובימי הביניים הופקדה לעתים הגבייה בידי גורמים פרטיים, שמסרו את כספי המסים לשלטונות אחרי שניכו לעצמם שכר טרחה.

המיסוי שימש במקרים רבים עילה למלחמות ולמהפכות. יש הרואים את המיסוי הדרקוני שהטילו נציבים תאבי בצע, שהוחלפו במהירות, כאחד הגורמים למרד הגדול של היהודים ברומאים בא"י (66 לספירה). "אין מיסוי בלי ייצוג" היתה סיסמת המתמרדים בשלטון הבריטי במלחמת העצמאות של ארה"ב ב-1776, ומיסוי כבד היה אחד הגורמים למהפכה הצרפתית ב-1789.

גם מלחמות, שהטילו עומס כבד על אוצר הממלכה, היו גורם למיסוי. מס הכנסה הוטל לראשונה בבריטניה בעקבות המלחמה נגד נפוליאון (1799), ומס קנייה נקבע לראשונה בגרמניה ב-1918. ראשון המנסים לקבוע כללים למיסוי היה אדם סמית, בספרו "עושר העמים" (1776); הוא ניסח ארבעה עקרונות למיסוי: גבייה בהתאם לכושר התשלום של האזרחים, ביסוס המיסוי על חוקים (ולא על קביעה שרירותית), הבטחת תנאי תשלום נוחים והקפדה על הוצאות גבייה מזעריות. מאז ועד עתה ניסחו הוגי דעות וכלכלנים עקרונות נוספים רבים.

 


מטרות המיסוי

כאמור, תכליתו העיקרית של המיסוי היא מימון פעילותו של הגורם הגובה אותו. במה שנוגע למיסוי הממשלה המרכזית, המס הנגבה מן האזרחים אינו מיועד בד"כ לשום הוצאה ייחודית, אלא מצורף לקופת הכנסות הממשלה, המשמשות למימון הוצאותיה; אין הוא נגבה תמורת שירות כלשהו, או פעולה מסוימת של הממשלה. עם זאת, בעיקר במצבי חירום, ייתכן "מס ייעודי" למימונה של הוצאה מסוימת, כגון "יהב המגן" שהוטל בישראל בשנות ה-50 ונועד במפורש להגדלת תקציב הביטחון.

מלבד הצורך במיסוי למימון תקציב הממשלה, יש לו מטרות נוספות, חברתיות, פוליטיות וכלכליות. המיסוי הוא מכשיר מרכזי במדיניות הפיסקלית, שכן הוא משפיע במישרין על כמות אמצעי התשלום המצויה בידי הציבור לצריכה ולחיסכון. יתר על כן, המיסוי מסוגל אף להשפיע על אופן חלוקתה של ההכנסה הפנויה בין צריכה וחיסכון: מיסוי על רווחי הון הנובעים מחיסכון צפוי להגדיל את הצריכה, והיפוכו של דבר, הקלות במיסוי עשויות להגדיל את החיסכון.

מלבד זאת יכול המיסוי לשמש להשגת יעדים כלכליים אחרים. המכס הוא אחד מסוגי המיסוי, ויש ביכולתו להשפיע על מאזן התשלומים. כן יכול המיסוי להשפיע על מצב התעסוקה, על רמת ההשקעה במשק ועל הצמיחה הכלכלית בכלל. ייתכנו גם יעדים שאינם כלכליים, כגון חתירה לשוויון רב יותר בחלוקת ההכנסות, או אכלוס אזורים שהממשלה מעוניינת ביישובם.

ריבוי יעדיו הכלכליים והלא-כלכליים של המיסוי גורם לעתים לסתירות. הגדלת המס המוטל על מוצר נתון תעלה את מחירו, ולפיכך תקטין את הביקוש לו. רכישת מספר קטן יותר של יחידות מן המוצר עשויה להקטין את ההכנסות הכוללות שתפיק הממשלה ממקור זה, ולכן תפגע ביעד הגדלת ההכנסות. דוגמה אחרת: הטלת מס מעסיקים (כסף שחייב לשלם מי שמעסיק אדם תמורת שכר) תפגע ביעד הרחבת התעסוקה; וכן הלאה. לפיכך חייבת מדיניות המיסוי להיות שקולה ומחושבת היטב, ולא אחת קורה שאין היא משיגה את כל יעדיה.

 


שיטות מיסוי

במה שנוגע למסי הממשלה המרכזית, ההבחנה החשובה ביותר היא בין מסים ישירים ועקיפים. מס ישיר מוטל על הכנסה שיש לאדם מעבודה, מנכס או מהון; גם על פירמות מוטלים מסים ישירים (מס חברות). מס רכוש אף הוא מס ישיר, הנגבה ממי שיש בבעלותו נכס כלשהו (בין אם הוא מכניס לו כספים ובין אם לאו), לרוב נכס דלא ניידי. הארנונה (מס הרשות המקומית) אף היא מס ישיר שמשלמים תושביה של רשות עירונית או מקומית לרשות זו.

מס עקיף, לעומת זאת, הוא מס שאדם משלם עם ביצועה של פעולה כלכלית, לרוב קניית מוצר או שירות. ייתכנו סוגים רבים ושונים של מסים כאלה: מס קנייה, המשולם עם רכישתו של כל מוצר, כאחוז קבוע ממחיר המוצר. מס שעשועים, המשולם עם רכישתו של כרטיס כניסה לאירוע המוגדר כבידור. מס מותרות, המוטל על רכישת טובין מסוימים שהוגדרו כבלתי חיוניים. (סוגי מס אלה היו נהוגים בישראל במשך שנים רבות.)

ברוב ארצות העולם הוחלפו המסים העקיפים השונים שהיו נהוגים בהן במס עקיף אחיד - מס ערך מוסף (מע"מ), המשולם כאחוז קבוע ממחירו של מוצר או שירות. עם זאת, במרבית המקומות, וגם בישראל, עדיין נותרו מסים עקיפים שונים בכל זאת. לדוגמה, בְּלוֹ הוא מס מיוחד המשולם על קניית מוצרי טבק, משקאות אלכוהוליים וכיו"ב.

הבחנה חשובה אחרת הנוגעת למיסוי מתייחסת ליעדיו החברתיים: מס יכול להיות פרוגרסיבי או רגרסיבי. מס פרוגרסיבי הוא מס ששיעורו עומד ביחס משתנה לבסיס הגבייה, ומס רגרסיבי שיעורו קבוע. הדוגמה המובהקת למס פרוגרסיבי היא מס הכנסה ששיעורו גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר. הטלתו מקדמת את יעד קידום השוויון בהכנסות בין אזרחי המדינה. מס רגרסיבי אינו מקדם את השוויון, שכן עניים ועשירים כאחד משלמים סכומים זהים ופער ההכנסות ביניהם נשאר בעינו, במספרים מוחלטים, או מחמיר במונחים יחסיים.

המסים העקיפים הם מסים רגרסיביים מטבע ברייתם, ואם הממשלה מבקשת למנוע את השפעתם השלילית, הדרך המתבקשת היא לפטור מוצרים מסוימים, הנחשבים חיוניים, מן המיסוי העקיף. לדוגמה, בישראל פטורים ממע"מ פירות וירקות. דרך נוספת היא הסובסידיה , שאפשר לראותה כ"מס שלילי" - כסף שמשלמת הממשלה ליצרן על מנת שיוזיל את מחיר מוצריו. וייתכן גם מיסוי עקיף על הוצאות הנחשבות כ"מותרות", דהיינו דברים שרק השכבות העשירות עשויות לקנותם.

 


מושגים במיסוי

בתחום המיסוי משמשים מונחים ומושגים רבים, שרק חלקם נזכרו לעיל. מפאת קוצר היריעה, מרוכזים מונחים אלה בערך נפרד - מושגים במיסוי. ערך נוסף, סוגי מס, מפרט את סוגיהם השונים של המסים הישירים והעקיפים.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©