אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל מקדוניה.
דגל מקדוניה. 
 
השעה במקדוניה 
 
נוף במקדוניה.
נוף במקדוניה. 
 
אלבנים מפציצים במקדוניה.
אלבנים מפציצים במקדוניה.  צילום: איי פי
 
פליטים אלבנים בורחים ממקדוניה.
פליטים אלבנים בורחים ממקדוניה. צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של ממשלת מקדוניה
 מפת המדינה באתר אנכרטא
 מידע נוסף על המדינה


ערכים קשורים
 בלקן
 רעש אדמה
 חזיר הבר
 זאב
 דוביים
 אקלים ממוזג
 הים האיגאי
 סלאבים
 רומה
 יוגוסלביה
 יוון
 פרס
 רומא העתיקה
 נצרות
 פאולוס הקדוש
 ביזנטיון
 ויזיגותים
 הונים
 האימפריה העות'מאנית
 בולגריה
 מלחמות הבלקן
 מלחמת העולם השנייה
 טיטו
 הכנסייה המזרחית-אורתודוקסית
 קוסובו
 אלבניה
 סרביה


תחומים קשורים
 העת העתיקה
 מדינות העולם


 
 
 

מקדוניה ("הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר מקדוניה")


(Macedonia (Former Yugoslav Republic of Macedonia

גיאוגרפיה |  כלכלה |  היסטוריה

מקדוניה, מדינה בשטחה הדרומי של יוגוסלביה לשעבר. גבולותיה: במערב - אלבניה; במזרח - בולגריה; בדרום יוון; בצפון - סרביה ומונטנגרו. המשטר: דמוקרטיה פרלמנטרית. בירתה סקופיה. רוב תושבי המדינה הם ממוצא סלבי ואין להם כל קשר עם המוקדונים הקדומים.

 


 

ב-1991 הכריזה על עצמאות מבלי להיות מעורבת במלחמת האזרחים ביוגוסלביה. סובלת בשנים האחרונות מחוסר יציבות פוליטי וכלכלי בשל הסכסוך עם המיעוט האלבני במדינה.


מקדוניה - דיוקן
מקדוניה - דיוקן
שם רשמי Republika Makedonija
שטח 25,333 קמ"ר (מקום 151 בעולם)
אוכלוסייה 2,050,554 (מקום 143 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 0.26%
תושבים מקדונים 64.2%, אלבנים 25.2%, טורקים 3.9%, צוענים 2.7%, סרבים 1.8%
שפה רשמית מקדונית
דתות נוצרים מקדונים אורתודוכסים 64.7%, מוסלמים 33.3%, אחרים 1.63%
בירה סקופיה
ממשל דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש מדינה נוכחי

ראש הממשלה ניקולא גרוייבסקי

עצמאית מאז 8 בספטמבר 1991 (פרישה מיוגוסלביה)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 29.6%
תמ"ג לנפש 7,800 דולר (מקום 103 בעולם)
שיעור אבטלה 37.3%
ענפי כלכלה מרכזיים ענבים, טבק, ירקות, חלב, ביצים; יין, עיבוד מזון, משקאות, טקסטיל, כימיקלים, פלדה, מלט, אנרגיה, תרופות
מטבע דנר מקדוני
ידיעת קרוא וכתוב 96.1%
תוחלת חיים

נשים - 76.62; גברים 71.51 (מקום 92 בעולם)

(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)

 


גיאוגרפיה

מקדוניה המודרנית שוכנת בחלקה הצפון-מערבי של ממלכת מקדוניה העתיקה וממוקמת בלב הבלקן. אין לה מוצא לים. המדינה ברובה הררית - 800 מ' בממוצע. ההר הגבוה ביותר הוא גולם קורב - 2,753 מ'. את האזור חוצים מספר שברים הגורמים לרעידות אדמה תכופות - בשנת 1963 הרסה רעידת אדמה חלקים גדולים מסקופיה. נהר הוורדר (vardar), הנהר הגדול במקדוניה, חוצה אותה לרוחבה ועובר בסמוך לסקופיה. אל הווארד מתנקזים נחלים ונהרות, שזורמים מרכסי ההרים דרך עמקים וערוצים עמוקים. במדינה שני אגמים, פרספה ואוחריד, בין הגדולים בבלקן. כ-40% משטחיה מיוערים, בעיקר במערבה. היערות, שמקצתם נכרתו למטרות מרעה, מאכלסים חיות בר רבות: חזירי בר, זאבים, דובים ועוד.

במדינה שני אקלימים עיקריים: ים תיכוני וממוזג יבשתי. הקיץ חם ויבש עם משקעים מעטים. בחורף מנשבת לעיתים רוח חמימה מהים האיגאי הממתנת את מזג האוויר, אך לעיתים גם מנשבת רוח צפונית קרה ("וארדרק") הגורמת לירידה קיצונית בטמפרטורות ולשלגים רבים, בעיקר במערב המדינה. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא 2 מעלות צלזיוס ובאוגוסט כ-25 מעלות. כמות המשקעים הממוצעת - 700 מ"מ.

הבירה סקופיה ממוקמת בצפונה של המדינה וכוללת 450,000 תושבים, כרבע מכלל התושבים במדינה. ערים גדולות נוספות: ביטולה וקומנובו.

מלבד הסלאבים המהווים כ-65% מתושבי המדינה יש מיעוטים אתנים רבים: אלבנים (23%) - רובם מוסלמים המרוכזים במערב המדינה, טורקים, בני רומה (צוענים), סרבים וואלכים.

 

כנסיית סנט סופיה בעיר אוחריד; נבנתה בימי הביניים (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 


כלכלה

מקדוניה נחשבה למדינה העניה ביותר שברפובליקות של יוגוסלביה לשעבר (היא תרמה פחות מ-5% מהתוצר). כלכלתה מסורתית ורבים מתושביה עוסקים עדיין בחקלאות: פירות, ירקות, טבק, אורז ויין. התעשייה מתבססת על עיבוד מתכות וטקסטיל. כשליש מתושבי המדינה מובטלים ורבים מהם חיים מתחת לקו העוני. במדינה מרבצי ברזל, כרום, נחושת, עופרת, פחם, וכן שטחי יער גדולים.

לאחר הכרזת עצמאותה נאלצה מקדוניה להתמודד עם כמה מכשולים שפגעו בכלכלתה: ירידה בהקפי הסחר עם הרפובליקות היוגוסלביות לשעבר, הפסקת הסובסידיות מהשלטון המרכזי בבלגרד, איבוד המוצא אל הים (ותשתית רעועה) והאמברגו היווני (1991-1994). לאחר רפורמות כלכליות החלה כלכלת המדינה לצמוח בקצב מהיר יחסית, אולם משבר קוסובו (1998) וזרם הפליטים שבא בעקבותיו הביאו להצטמקות הכלכלה. הסכסוך האלים עם הבדלנים האלבנים התובעים אוטונומיה, מקשה אף הוא על התאוששות הכלכלה.

 


היסטוריה

ממצאים ארכיאולוגים מצביעים על ישוב אדם באזור בתקופה הניאוליתית (7,000 לפנה"ס). המוקדונים הקדומים נזכרים לראשונה במאה ה-8 לפנה"ס - מוצאם האתני אינו ברור דיו. המקדונים נטמעו בעולם ההלניסטי ולא נותרו עדויות לשפתם העתיקה. בימי פיליפוס ה-2 תפסה מקדוניה מעמד בכיר באזור. פיליפוס פיתח את כלכלתה והקים צבא אדיר שהתבסס על גדודי פלנקס - תבנית קרב המזכירה קיפוד, בה מסודרים הלוחמים בשורות צפופות ומצויידים במגינים וחניתות ארוכות. הוא כבש שטחים רבים ביוון, אולם לא עלה בידו לאחד את יוון איחוד מדיני.

 

גודלה של ממלכת מקדוניה העתיקה היה גדול בהרבה משטחה של מקדוניה מודרנית. בנו, אלכסנדר הגדול, עמד בראש ברית הערים היווניות והצליח להביס את האימפריה הפרסית, אוייבתה הגדולה של יוון. כוחה של מקדוניה בעולם ההלניסטי ירד לאחר מותו של אלכסנדר, וב-168 לפנה"ס נכבשה הממלכה על ידי האימפריה הרומית. מקדוניה חולקה לארבע רפובליקות ואחר כך הפכה לפרובינציה (148 לפנה"ס). הנצרות הגיע לאזור כבר במאה ה-1 לספירה בעקבות מסעותיו של פאולוס הקדוש.

עם חלוקתה של האימפריה הרומית ב-395 היתה מקדוניה לחלקה המזרחי של האימפריה הביזנטית. באותה תקופה גברו התקפות השבטים הברברים (בעיקר הויזיגותים וההונים) בתחומה. ב-535 החלו להתיישב באזור שבטים סלאבים ששינו צביונה האתני. במאות ה-8-14 היתה מקדוניה זירה למאבקים בין האימפריה הביזנטית לבולגרים ולסרבים. במאה ה-9 החלה הנצרות להתפשט באזור מקדוניה, לאחר פעילותם המיסיונרית של האחים קירילוס ומתודיוס. האימפריה העות'מאנית כבשה את מקדוניה בסוף המאה ה-14 ושלטה במקום כ-500 שנה.

 

החיים באזור קיבלו צביון טורקי-מוסלמי, ששרידיו ניכרים עדיין בתרבותה של מקדוניה המודרנית. טורקים רבים התיישבו באזור והכפריים הסלבים-נוצרים היו חסרי זכויות, לעומת הכנסיות, שנהנו מפריבילגיות רבות יחסית. תחת שלטון הטורקים שררה במקדוניה יציבות יחסית.

במאה ה-19 חלה התעוררות לאומית ותרבותית באזור הבלקן ובעקבותיה קמו מספר תנועות שחרור במקדוניה, שתבעו עצמאות למדינה. החשוב ביניהם היה "הארגון המקדוני המהפכני הפנימי" (V.M.R.O). ב-1903 דיכאו ההעות'מאנים באכזריות התקוממות לאומית במקדוניה שחולל אותו ארגון. לאחר קבלת עצמאותן והחלשות העות'מאנים, תבעו לעצמן יוון, בולגריה וסרביה (ולאחר מכן יוגוסלביה) נתחים משטחי מוקדוניה העתיקה. מדינות אלו טענו כי לא קיים כלל לאום מקדוני וכל מדינה ראתה במקדונים "קרובי משפחה". לאחר מלחמות הבלקן (1912-1913) חולק ביניהן האזור.

 

ב-1923 נערכו חילופי אוכלוסין עם טורקיה ובמהלכו התיישבו באזור במקדוניה עשרות אלפי יוונים - למרות החילופים נותר המצב האתני במוקדוניה סבוך ובמקום נשארו מיעוטים בעלי זהויות שונות. בתקופת מלחמת העולם השניה שלטה בולגריה ברוב שטחי מקדוניה. בנובמבר 1945 צירף טיטו את מקדוניה כאחת מששת הרפובליקות שהרכיבו את יוגוסלביה. תביעות יוון ובולגריה לשטחים במקדוניה העיבו על היחסים עם יוגוסלביה בשנות ה-50 וה-60. טיטו הכיר במקדונים כקבוצה אתנית נפרדת (כנראה חשש מהתקרבותם לבולגריה), והרשה את הקמתה מחדש של הכנסייה האורתודוקסית המוקדונית ואת טיפוחה של השפה המוקדונית.

לאחר מותו של טיטו ב-1980 גברה הלאומיות ברפובליקה ועם פירוקה של יוגוסלביה הכריזה מקדוניה על עצמאות (1991). מקדוניה לא נפגעה במלחמת האזרחים שהתחוללה ברפובליקות האחרות ושמרה בד"כ על נטרליות. כאשר בקשה מקדוניה לקרוא לעצמה בשם זה התנגדה יוון לכך וטענה ל"בעלות" על השם מאחר ואלכסנדר מוקדון, היה לטענתה, יווני.

 

יוון חוללה משבר מדיני-בטחוני ואיימה על שכנתה הצעירה, ובלחצה החליט האו"ם לקרוא למקדוניה "הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה ", אולם ממשלו של הנשיא בוש בארה"ב החליט לוותר על כינוי מסורבל זה ולהסתפק ב"מקדוניה". יוון גם תבעה ממקדוניה להצהיר שאין לה שאיפות טרטוריאליות בחבל היווני הצפוני (ששמו גם מקדוניה), ובינתיים הטילה על מקדוניה אמברגו כלכלי ופעלה לבידודה הבינלאומי. ב-1995 נחתם הסכם בין שתי המדינות וכוננו יחסים דיפלומטיים. ב-1998 נאלצה מקדוניה להתמודד עם זרם של מאות אלפי פליטים אלבניים שנסו מאזורי הקרבות בקוסובו.

 

ב-2001 החל סיכסוך אלים עם המיעוט האלבני, שתבע אוטונומיה תרבותית. לאחר כשבעה חודשי לחימה מוגבלת הושג הסכם עם המורדים, שבראשם עומד "צבא החירות הלאומי" (NLA), לפיו תכיר מקדוניה בחלק גדול מתביעות האלבנים. בבחירות בספטמבר 2002 זכו המפלגות התומכות בהסכם עם האלבנים. עם זאת, במדינה עדיין שוררת מתיחות מסויימת בין הסלאבים למיעוט האלבני.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©