אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


עמוד מהתנ"ך שתורגם לגרמנית ע"י מרטין לוטר
עמוד מהתנ"ך שתורגם לגרמנית ע"י מרטין לוטר  
 
ג'ון ויקליף שולח את מאמיניו להפיץ את התנ"ך שתרגם לאנגלית, 1382 בקירוב
ג'ון ויקליף שולח את מאמיניו להפיץ את התנ"ך שתרגם לאנגלית, 1382 בקירוב מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 בית תלמי
 אונקלוס
 הלל
 היירונימוס הקדוש
 סעדיה בן יוסף גאון
 רפורמציה
 משה מנדלסון
 שמואל דוד לוצאטו
 עזרא הסופר


תחומים קשורים
 יהדות - מושגים וכתבים


 
 
 

תרגומי המקרא



תרגום ליוונית |  תרגום לארמית |  תרגום ללטינית |  תרגום לערבית |  חשיבות תרגומי המקרא

תרגומי המקרא, נוסחים לא עבריים של ספרי המקרא, כגון תרגום השבעים ליוונית, ובמיוחד התרגומים הארמיים (אונקלוס לתורה, יונתן בן עוזיאל לנביאים, ותרגום ירושלמי). ראשיתם של תרגומי המקרא בימי בית שני והמסורת ייחסה את התרגום (לארמית) לעזרא על סמך הכתוב “ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש” (נחמיה ח, ח) “מפורש” זה תרגום.

 


תרגום ליוונית

אף שהמסורת אינה מהימנה מבחינה היסטורית, ברור שהצורך בתרגום נולד כשחטיבות שלמות מישראל פסקו לדבר עברית ונזקקו לתרגום כתבי הקודש. התרגום הראשון שידוע לנו עליו הוא תרגום השבעים ליוונית ("'סֶפְּטוּאַגִינְטָה" בלטינית). ראשיתו בימי תלמי ה-2 פילדלפוס, שציווה לתרגם למענו את התורה לצורכי הספרייה שהקים באלכסנדריה.

לתרגום השבעים ( שם כללי לכל התרגום היווני של המקרא ולא רק זה של התורה), חשיבות רבה בהיותו התרגום הקדום ביותר שנעשה עוד לפני שנתגבש סופית נוסח המקרא. לכן, הוא משקף נוסח השונה לעתים מנוסח המקרא שבידנו. מתרגום השבעים נערכו כמה תרגומי משנה (כמו, תרגומים לקופטית ולארמנית), והוא עובד ותוקן כמה פעמים. תרגום השבעים היה מקודש על יהודי אלכסנדריה דוברי היוונית ואף הכנסייה הקדומה קידשה אותו.

 

על פי המסורת ביהדות נקבע ח' בטבת כיום בו השלימו החכמים את תרגום השבעים. יום זה נקבע כיום תענית ("תענית צדיקים").

 


תרגום לארמית

התרגום הארמי העיקרי הוא תרגום אונקלוס לתורה, המיוחס לעקילס הגר, בן דורו של עקיבא. אבל עקילס תרגם את התורה ליוונית ולא לארמית. תרגום אונקלוס הוא כנראה תרגום שנעשה בא"י. התרגום המשמש היום הוא תוצאה של התפתחות ארוכה למן המאות ה-2-ה-1 לפנה"ס ועד שנערך בבבל בתקופת התלמוד.

שניים לו בחשיבותם התרגומים לארמית שנעשו בא"י ויוחסו ליונתן בן עוזיאל, תלמידו של הלל הזקן. אבל אי אפשר להוכיח את הייחוס הזה. התרגום הירושלמי הראשון מורכב מחומר שראשיתו עוד בימי בית שני והוא מגיע עד המאה ה-8. שני לו תרגום הקטעים - או תרגום ירושלמי ב', שכולו קטעים שבהם נשתנה מתרגום ירושלמי א'. ב-1956 נתגלה בספרד תרגום “ניאופיטי”, שאף הוא תרגום ארץ-ישראלי ובו חומר קדום מהמאות ה-1-ה-2 ועד שנערך בתקופת התלמוד.

עוד יש תרגומים ארמיים לנביאים ולכתובים שנתחברו בא"י ונערכו בבבל. יש בתלמוד מובאות שבראשן צוין כמתרגם רב יוסף, והמדובר ברב יוסף ראש ישיבת פומבדיתא בראשית המאה ה-4 שערך את התרגום. תרגום כתובים מגוון מבחינת אופיו ואינו אחיד, וגם זמנם של התרגומים שונה. התרגום הקדום ביותר שנודע לנו הוא תרגום איוב, שקטעים ממנו נמצאו במערות מדבר יהודה.

אחד התרגומים החשובים הוא התרגום הסורי - ה”פשיטתא”. הוא מתורגם לניב הארמי המאוחר של הכנסיות הסוריות. לפי שהיו כמה תרגומים מציין השם “פשיטתא” את התרגום המקובל, “הפשוט”. תרגום ארמי אחר הוא התרגום הארמי של השומרונים, זה תרגום של התורה נוסח שומרון לניב הארמי שהיה בפי השומרונים.

 


תרגום ללטינית

מבחינת תולדות התרבות יש ליחס חשיבות רבה לתרגום הלטיני של המקרא. עפ"י מקורות שונים היה תרגום לטיני קדום, שנעשה בעיקר מתרגום השבעים. בסוף המאה ה-4 וראשית המאה ה-5 טרח בבית לחם אב הכנסייה היירונימוס הקדוש על תרגום חדש של המקרא ללטינית, והפעם מן העברית. היירונימוס למד עברית ממורים יהודים ושיקע בתרגומו מתורת רבותיו היהודים. יש ספרים שתרגם יותר מפעם אחת.

 


תרגום לערבית

עם התרגומים לערבית יש למנות את תרגומו של סעדיה בן יוסף גאון, שתרגם את המקרא ליהודים שזנחו את הארמית והיו זקוקים לתרגום חדש במקום התרגומים הארמיים. אבל כדי להרחיב את קהל קוראיו כתב סעדיה גאון את תרגומו גם באותיות ערביות (היהודים נהגו לכתוב ערבית באותיות עבריות), ואכן השפיע תרגומו גם על הקראים, השומרונים והקופטים. תרגומו נדפס בחומשים תימניים (“תאג”) באותיות עבריות ונקרא עד היום אצל התימנים.

מתרגומי המשנה החשובים - התרגום לקופטית (מצרית), המעיד על נוסח תרגום השבעים. גם התרגום החבשי נעשה מתרגום השבעים, או מן הקופטית. אבל עיקר חשיבותו שהוא שומר על כמה ספרים חיצוניים שאבדו. גם התרגום הארמני שנעשה מיוונית שמר על ספרים חיצוניים אבודים. בתרגום הסלאבי העתיק, התלוי במקרא העברי ובתרגומים הקדומים (תורגם במאה ה-9), נשתמרו כמה מן הספרים החיצוניים.

 


חשיבות תרגומי המקרא

לתרגומים החדשים אין חשיבות לנוסח המקרא אלא לתולדות התרבות. כמעט אין שפה שלא תורגם אליה המקרא. לעתים המקרא הוא הספר הראשון שנכתב בשפה מסויימת, ולשם התרגום הוכנו אלפביתות, נכתבו מילונים וספרי דקדוק, והתהליך עודנו בעיצומו. דחיפה עצומה לתרגום המקרא נתנה הרפורמציה. הניתוק מהכנסייה הקתולית והמעבר לתפילה בלשון הארץ הצריך גם תרגום כתבי הקודש ללשון העם. התרגומים לגרמנית (לותר) ואנגלית (תרגום המלך ג'יימס) קבעו את התקן של הלשון הספרותית וכך גם בשפות אחרות. היהודים תרגמו את המקרא משלהי ימי הביניים. התרגום הנדפס הראשון היה ליידיש ארכאית (טייטש).

בתקופה החדשה נוספו תרגומו של מ' מנדלסון לגרמנית, ש' ד' לוצאטו ותלמידיו לאיטלקית, תרגומו לצרפתית של הרב צדוק כהן (1906-1899). התרגום החשוב האחרון הוא התרגום האנגלי-יהודי החדש שיצא לאור בארה"ב ב-1982-1969.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©