אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


קרל מרקס
קרל מרקס 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מאגר מידע העוסק במרקסיזם


ערכים קשורים
 אנטוניו גרמשי
 הומניזם
 אידיאליזם
 גאורג וילהלם פרידריך הגל
 דיאלקטיקה
 סוציאליזציה (חיברות)
 ולדימיר איליץ' לנין
 יוסיףּ ויסריונוביץ' סטלין
 לאון טרוצקי
 טיטו
 פטישיזם
 לב סמיונוביץ' ויגוצקי
 מיכאיל מיכאלוביץ' בחטין
 גאורג לוקץ'
 אסכולת פרנקפורט
 ולטר בנימין
 תיאודור ויזנגרונד אדורנו
 מקס הורקהיימר
 הרברט מרקוזה
 לואי אלתוסר
 פייר בורדייה
 פרדריק ג'יימסון
 קרל היינריך מרקס
 פרידריך אנגלס
 סוציאליזם
 קומוניזם
 מהפכות ברוסיה
 דוקטרינה
 פיאודליזם
 קפיטליזם
 סוציאל-דמוקרטיה


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 חינוך ומדע
 מושגים ואישים בכלכלה
 סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
 פילוסופיה
 תרבות כללית


 
 
 

מרקסיזם


Marxism

בסיס ומבנה על  |  המטריאליזם ההיסטורי |  מרקסיזם אורתודוקסי ונאו-מרקסיזם

מרקסיזם, מערכת תפיסות תיאורטיות ופרקטיקות חברתיות העוסקת בהשפעות הגומלין של ההיסטוריה, הכלכלה, הפוליטיקה וחיי הרוח על היחיד והחברה, מבוססת על כתבי קרל מרקס ו פרידריך אנגלס, ובמיוחד על "המניפסט הקומוניסטי" (1848) ו"הקפיטל" (כרך ראשון הודפס ב-1867). המרקסיזם היה לאחד הגורמים הדומיננטיים שהשפיעו על התפתחות הסוציאליזם באירופה במאה ה-19. בפירושו הלניניסטי היה לאידיאולוגיה הרשמית של כל המשטרים הקומוניסטיים שהוקמו בעולם לאחר מהפכת 1917.

 

לשיטתם של מרקס ואנגלס נארגות הפילוסופיה, הסוציולוגיה, הכלכלה וההיסטוריה לשדה מחקר ופעולה משותף, במונחיהם זוהי "פילוסופיית הפרקסיס של המטריאליזם ההיסטורי". לטענתם, חקר מדיום או מגזר כלשהו של המציאות, אינו מתאפשר במנותק מהיבטים כלכליים, חברתיים, פוליטיים ואידיאולוגיים האופייניים לתקופה היסטורית נתונה.

 

הדוקטרינה המרקסיסטית מתבססת על העקרונות הבאים:
1. המבנה המעמדי של חברה כלשהי וערכיה הולמים את צורת הייצור הכלכלי באותה חברה ואת יחסי הייצור בין המעמדות.
2. ההבדלים ההיסטוריים בין חברות תלויים בהבדלים במבנה המעמדי שלהן, הנובעים מצורות שונות של ארגון כלכלי: האסיאתי (הפרהיסטורי), העתיק,  הפיאודלי, הקפיטליסטי או הסוציאליסטי.
3. התנהגות חברתית אפשר להסביר רק על בסיס של התנהגות מעמדית. לכן עימותים חברתיים הם תמיד עימותים מעמדיים בלתי נמנעים.
4. יש "חוקים היסטוריים" לשינויים במבנה החברתי; כשם שהסתירות הפנימיות בפיאודליזם הביאו לקפיטליזם כך מבטיחות סתירות אחרות בקפיטליזם את הריסתה של שיטה זאת.
5. הריסה זו תיעשה מכוח מהפכה של מעמד הפועלים. המהפכה היא בלתי נמנעת, רפורמות הדרגתיות (כהצעת המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות) יכולות רק לעכב אותה לזמן מה.
6. בעקבות המהפכה תקום ה"דיקטטורה של הפרולטריון" שתביא להקמת משטר קומוניסטי. במשטר זה לא יהיו "אינטרסים מעמדיים" ולכן ייעלם (לראשונה בהיסטוריה) המאבק המעמדי.
7. התפתחות זו תביא לביטול המדינה כמערכת העיקרית ביחסיים החברתיים.

 

 


בסיס ומבנה על

המטפורה, או מודל הייצוג של מצב החברה במרקסיזם הינו ארכיטקטוני, בסיס ומבנה על - בניין שבסיסו במציאות החומרית-כלכלית וראשו במוסדות המביאים לידי ביטוי את התודעה הפרטית או הקולקטיבית, האמיתית - זאת המשקפת את האינטרסים הרחבים של כלל החברה - או הכוזבת, קרי ה"אידיאולוגית" - זאת המשקפת אינטרס צר של מעמד חברתי הגמוני:

 

בסיס (Base; או "יחסי הייצור" הינו מערך יחסי הכוחות הכלכלי: שיטות הייצור, אמצעי הייצור ואופן חלוקת המשאבים החומריים.

מבנה על (Supersructure; או מנגנוני התודעה), כולל את מערכת הנורמות, החוק, הממסד והתרבות: דת, מדע, פילוסופיה, אתיקה וכיו"ב - אלו הן האידיאולוגיות.

 

מבנה זה אמנם אינו סטטי, אך מתגלם בכל החברות האנושיות למן שחר ההיסטוריה, בחלוקה דיכוטומית של החברה לשתי קבוצות, אלו הן המעמדות -  קבוצת הרוב המורכבת מהמון העמלים, וקבוצת מיעוט המורכבת מן הנמנים על עדת הכוח, זאת השולטת באמצעי הייצור ומתוקף כך גם קובעת את חלוקת פירותיהם, כלומר את חלוקת הרווחים וזכויות הקניין (הבעלות על נכסים).

 

במבט היסטורי, מגלה המרקסיזם ארבעה אופני ייצור, וקושר שלושה מהם בעידנים שהוא מונה בתרבות המערב:

 

אופן הייצור האסייתי המקדים את תרבות המערב.

ייצור באמצעות עבדים המאפיין את העידן העתיק.

ייצור באמצעות צמיתים המאפיין את העידן הפאודלי

ייצור באמצעות שכירים המאפיין את העידן הבורגני.

 

המעבר מעידן לעידן, ובהתאם לכך, ממערך יחסי ייצור אחד לזה הבא אחריו הינו בלתי נמנע ומהפכני. סדר השלבים, הכרחיותם ואופיו המהפכני של המעבר ביניהם הינם תוצאה של שמרנותו של מבנה העל ביחס לדינמיות של הבסיס. כלומר, קצב התמורות בכוחות הייצור (האמצעים) מהיר יותר מקצב השינוי ביחסי הייצור (קניין ורווח) וממילא מהיר גם מקצב התמורות במוסדות הנותנים ביטוי לתודעה ולתפיסת העולם החברתית (האידיאולוגיה השלטת). אלה האחרונים נתונים להשפעת קבוצת המיעוט השלטת, זאת הנהנית ממצב העניינים הקיים, ועל כן מבקשת להתמיד בו ולמנוע את שינויו.

 

 


המטריאליזם ההיסטורי

בניגוד להשקפות ההומניזם ו האידיאליזם, על פיהן התודעה מתקיימת בנפרד מן ההוויה ואינה מותנית על ידה אלא מכוונת ומעצבת אותה, טענו מרקס ואנגלס שהתפתחות החברה בכללותה נשלטת בעיקר על ידי חוקיות שאינה מותנית או תלויה בתודעה וברצון פרטי או קולקטיבי, אלא בהבדלים שבין קצב השינוי במבנה העל לבין קצב השינוי בבסיס. בעקבות הפילוסופיה של הגל, אימץ מרקס את רעיון הדיאלקטיקה ההיסטורית, אבל העביר אותו מתחום הרוח לתחום החומר. הנחת המוצא של מרקס היתה שכדי להבין את המבנה של חברה כלשהי, ובפרט הקפיטליסטית, יש לחשוף את היחסים ההדדיים בין הכוחות החברתיים השונים המשתתפים בתהליך הייצור הכלכלי.

 

האפיון החברתי של כל פרט בחברה נקבע על פי מקומו בתהליך הייצור. במסגרת תהליך זה נקבעים יחסים מסוימים - יחסי הייצור - המשתקפים במבנה האידיאולוגי, החברתי, הפוליטי והמשפטי של החברה. מרקס שאף ליישם תפיסה זאת - שנקראה בפיו מטריאליזם היסטורי - לחקר החברה הקפיטליסטית בימיו. לשיטתו, המכונה גם מטריאליזם דיאלקטי, מעורבים בתהליך הייצור שני מרכיבים כלכליים עיקריים - עבודה והון. ערכו של כל מוצר נקבע על פי כמות העבודה שהושקעה בו (זוהי "תיאוריית העבודה של הערך", שמרקס ראה בה הישג תיאורטי חשוב), וכמות זו משמשת בסיס לקביעת מחירו של המוצר. גם ערך העבודה עצמה נקבע בדרך זו - עפ"י הוצאות המחיה המזעריות הדרושות לתחזק ולספק את כוח העבודה, ולא על פי כמות העבודה שהשקיע מוכר העבודה (הפועל) בתהליך הייצור. כמות העבודה שהשקיע הפועל במוצרים שהוא מייצר גדולה יותר מזו הנחוצה לשם הבטחת קיומו, ואת ההפרש ביניהן ("עודף הערך") גובה בעל ההון, ששכר את עבודת הפועל, כרווח לעצמו. תהליך הייצור הקפיטליסטי מבוסס איפוא על ניצול כוח העבודה, ועובדה זו משתקפת במבנה-העל החברתי, ובייחוד בזכויות-היתר הפוליטיות והמשפטיות של בעלי ההון.

 

עם זאת, המשך התפתחותו והשתכללותו של תהליך הייצור הקפיטליסטי מביא להתפתחותה של סתירה בין מעמדו של כוח העבודה בייצור לבין התמורה שמקבל כוח העבודה הן בתהליך הכלכלי עצמו והן במקומו בחברה. תהליך הייצור הקפיטליסטי עצמו מביא לסוציאליזציה (חיברות) של כוח העבודה (העובדים). זאת משום שהמוצר התעשייתי בעידן הטכנולוגי-מודרני מחייב שיתוף פעולה בין עובדים רבים במקום-עבודה אחד, כאשר את פירותיה של עבודה שיתופית זו קוטף רק אדם אחד - בעל ההון. סתירה זו שבין יחסי הייצור הכלכליים לבין מבנה-העל החברתי והפוליטי תגרום להתפרצותה של מהפכה שתביא גם להכפפתה של המערכת הפוליטית והחברתית לעקרונות הסוציאליזם.

 

לאחר תקופת מעבר - "הדיקטטורה של הפרולטריון" - תגיע שעת שובה של החברה הסוציאליסטית, שהיתה לדעת מרקס ואנגלס החברה האנושית הראשונה בהיסטוריה, לפני שהופיעה חלוקת העבודה המאפשרת את היווצרותם של יחסי ייצור מלכתחילה. החברה הסוציאליסטית שלעתיד לבוא תהיה חברה ללא מעמדות, ללא ניצול, ללא כסף ושכר, שבה תשלוט החברה בתהליך הייצור הכלכלי ולא להיפך, ובה תגווע המדינה כמנגנון שלטוני.

 

 


מרקסיזם אורתודוקסי ונאו-מרקסיזם

למן שנות ה-50 של המאה העשרים התפתח במרקסיזם במערב אירופה, ולאחר מכן גם בארה"ב, קרע בין הנאו-מרקסיזם לבין המרקסיזם המסורתי, "המרקסיזם האורתודוקסי". המרקסיזם המסורתי נשאר בעיקרו מקורב לתפיסת הסוציאליזם והקומוניזם ברוח המרקסיזם-לניניזם, הדוקטרינה הרשמית של המשטרים הקומוניסטיים בברה"מ, סין ובארצות מזרח אירופה. המרקסיזם-לניניזם היה מושתת על השינויים שערך לנין בתורתו של מרקס כדי להתאימה לתנאים ברוסיה, כפי שהוא ראה אותם בתחילת המאה ה-20. עדכונים אלה עניינם לרוב באופן השגת השלטון ושמירתו ולא באופי המשטר שיקום לאחר הנצחון. על רקע זה הדגיש לנין את חשיבות המפלגה הקומוניסטית כגורם מוביל בחברה ואת הצורך ב"מהפכה מתמדת". הדוקטרינה של המרקסיזם-לניניזם נתונה היתה לפירושים שונים שגרמו למחלוקות שונות גם בתוך המרקסיזם האורתודוקסי עצמו, בהן המחלוקת בין סטלין לטרוצקי לאחר מותו של לנין והמחלוקת בין ברה"מ לטיטו, שליט יוגוסלביה. 

 

רעיון הפֶטִישִיזם של הסחורות כפי שפותח בתחילתו של "הקפיטל", האפוס הראשי של מרקס, על פיו סחורות רוכשות משמעויות וערכים שאינם קשורים לשימוש המעשי שלהן - תובנה מעודנת זו ביחס לחברת הצריכה, כפי שמופיעה לראשונה אצל מרקס, כמו גם עמידתו על השלכותיה הפסיכולוגיות באמצעות מושג הניכור (alienation), לכל אלה היתה השפעה רבה הן על תלמידיו ממשיכי דרכו והן על מבקריו. אלה כאלה ניתחו את החברה התעשייתית והפוסט-תעשייתית באמצעות מונחיו של מרקס. רעיונות רבים מתוך התפישה המרקסיסטית, העוסקים במעמדות ומהפכות, ובעיקר בקשר שבין התנהגות כלכלית להתנהגות מדינית וחברתית - השפיעו רבות גם בארצות בהן לא נתקבל המרקסיזם כאידיאולוגיה שלטת. בארצות המערב קמו במהלך המאה ה-20 מגמות ואסכולות שפיתחו את התורה המרקסיסטית בכיוון ההומניסטי, הסטרוקטורליסטי והביקורתי-תיאורטי -  זאת בד"כ בזיקה להיבטים ולהשלכות התרבותיות של המרקסיזם כתיאוריה, ואגב התרחקות מן הפרקטיקה המרקסיסטית ומן המשמעויות המדיניות והכלכליות שלה.

 

בין ההוגים המרכזיים שאומצו על ידי פילוסופים, סוציולוגים וחוקרי תרבות ואמנות נאו-מרקסיסטים במערב, ניתן למנות את: לב ויגוצקי ומיכאיל בחטין בברה"מ, גאורג לוקץ' בהונגריה,  אנטוניו גרמשי באיטליה, ארנסט בלוך (Ernst Bloch) והוגי אסכולת פרקנפורט: בנימין, אדורנו, הורקהיימר, קראקואר (Siegfied Kracauer) ומרקוזה בגרמניה (ובארה"ב), הנרי לפבר בצרפת ואריק הובסבאום בבריטניה. דוגמה להוגים נאו-מרקסיסטיים: יורגן הברמאס בגרמניה, הפילוסוף לואי אלתוסר והסוציולוג פייר בורדייה בצרפת, טרי איגלטון בבריטניה ופרדריק ג'יימסון בארה"ב.

 

עליית השמאל החדש בשנות ה-60 וה-70 במערב אירופה ובארה"ב, אשר הגיעה לשיאיה במרד הסטודנטים במאי 68 בצרפת, ובהפגנות הסוערות נגד מלחמת וייטנם ששטפו את ארה"ב בראשית שנות ה-70, תרמה רבות לאימוץ עקרונות המרקסיזם בקמפוסים בהם התהוו תחומי דעת חדשים כמו תיאוריה ביקורתית ולימודי תרבות. את מורשת המרקסיזם, השמאל החדש והנאו-מרקסיזם ניתן למצוא בפתח המאה ה-21 בבסיסן של רבות מן התאוריות והפרקטיקות הפוסט-סטרוקטורליסטיות או הפוסטמודרניות ובעיקר בלימודי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריוגרפיה, מיגדר (ג'נדר) ופמיניזם, פילוסופיה של הלשון, פסיכולוגיה התפתחותית, ביקורת התרבות הפופולרית, תקשורת המונים קולנוע ומדיה, פוסט-קולוניאליזם, גלובליזציה ורב-תרבותיות.

 

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©