אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אהרן אהרונסון
אהרן אהרונסון 
 
שרה אהרונסון
שרה אהרונסון 
 
אבשלום פיינברג
אבשלום פיינברג 
 
יוסף לישנסקי
יוסף לישנסקי צילום רפרודוקציה: לע"מ
 
נעמן בלקינד
נעמן בלקינד צילום רפרודוקציה: לע"מ
 
ראובן שוורץ
ראובן שוורץ 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 מלחמת העולם הראשונה
 אהרן אהרונסון
 שרה אהרונסון
 אבשלום פיינברג
 יוסף לישנסקי
 בריטניה
 זכרון יעקב
 האימפריה העות'מאנית
 השומר
 אדמונד אלנבי


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 ישראל והציונות


 
 
 

ניל"י



מידע נוסף

ניל"י (ראשי תיבות: "נצח ישראל לא ישקר" [שמ"א טו, כט]), ארגון מחתרת פרו-בריטי שהקימו בני המושבות בארץ ישראל, בימי מלחמת העולם הראשונה. בראש הארגון עמדו אהרן אהרונסון, ראובן שוורץ, שרה אהרונסון, אבשלום פיינברג  ויוסף לישנסקי. בשיאו מנה הארגון כ-30 חברים.

מטרת הארגון היתה לסייע לבריטניה במלחמתה בעות'מאנים, על מנת שתעניק לאחר מכן תמיכה מדינית לתנועה הציונית. בסיסי פעילותו של ניל"י היו חוות הנסיונות החקלאית בעתלית, אותה הקים אהרן אהרונסון, ובית משפחת אהרונסון בזכרון יעקב.

 

משפחת אהרונסון. מימין לשמאל: פישל, שמואל, אהרון (עומד), צבי, אלכסנדר, רבקה ושרה (במרכז)

 

פעילות הרשת התקיימה על רקע מחלוקת ביישוב היהודי באיזה צד (הבריטים או העות'מאנים) על היישוב לתמוך. בהתאם לכך עוררה פעילותם של אנשי ניל"י התנגדות לא מעטה בקרב רבים מאנשי ומנהיגי היישוב (בעיקר אנשי תנועות הפועלים), בין השאר מחשש כי פעילות זו תסב ליישוב עונש כבד מידי העות'מאנים.

ב-1915 החלו חברי ניל"י בפעולות ריגול בארץ ישראל. את עיקר תשומת הלב הקדישו לאיסוף מידע אודות היקפם ותנועותיהם של כוחות הצבא העות'מאני. באותה שנה פשטו נחילי ארבה על ארץ ישראל, והמושל הטורקי מינה את אהרן אהרונסון לסייע ללחימה במזיקים. בזכות המינוי התאפשר לאהרונסון ולאנשיו לנוע בחופשיות יחסית, אותה ניצלו לשם איסוף מידע מודיעיני. ב-1915 הצליחו אלכסנדר אהרונסון ואחותו רבקה (אחיהם של אהרון ושרה) לצאת מארץ ישראל למצרים. שם ניסה אלכסנדר לשכנע את הבריטים לשתף פעולה עם ניל"י, אך כשל.

 

באותה שנה יצא פיינברג (עוזרו של אהרן אהרונסון בחוות הנסיונות) למצרים, ושם יצר קשר ראשוני עם הצבא הבריטי. בפגישה זו סיכמו כיצד יעבירו ביניהם מידע.

 

חברי הרשת החלו להעביר מידע באמצעות אוניית קשר בריטית שהתקרבה לחוף עתלית. מאוחר יותר פסק הקשר, ונסיונותיו של פיינברג לחדשו נכשלו. ב-1916 יצא אהרן אהרונסון לקושטא ולברלין, ומשם הצליח להגיע לאנגליה, שם עמל על רכישת אמונם של הבריטים ביכולותיה של רשת הריגול שבראשותו. מאוחר יותר נסע לקהיר, שם פעל כיועץ מודיעין במפקדת הכוחות הבריטיים. על הפעילות החשאית העבירו הבריטים לאהרן אהרונסון תגמול כספי, אשר נועד לסייע ליישוב היהודי. 

 

בתחילת שנת 1917 יצאו פיינברג ולישנסקי דרך מדבר סיני אל קווי הצבא הבריטי במצרים. ליד רפיח הותקפו השניים על ידי בדווים. פיינברג נהרג (מקום קבורתו התגלה רק לאחר כיבוש האיזור במלחמת ששת הימים) ואילו לישנסקי הפצוע הצליח להגיע לקהיר, שם פגש את ראש הרשת אהרן אהרונסון. לאחר מכן חזר בחשאי (הונחת באונייה בריטית על חוף עתלית) לארץ ישראל.

 

עם שובו לארץ ישראל המשיך לישנסקי בפעילות הריגול בשיתוף פעולה עם שרה אהרונסון (אחותו של אהרון) והשניים הנהיגו מאותה העת את פעילות הרשת בארץ ישראל. במקביל, מותו של פיינברג הוליד צירוף נסיבות ושרשרת אירועים, שבסופם נחשפה הרשת (אוקטובר 1917) על ידי העות'מאנים. פרטיה המדוייקים של הפרשה אינם ידועים בוודאות, אך על פי הגרסה הנפוצה, ראש הרשת אהרון אהרונסון ולישנסקי שמרו בחשאי את גורלו הטרגי של פיינברג (כנראה מתוך רצון לא לפגוע במורל חברי הרשת). היעדר המידע הוליד גל שמועות בנוגע לפיינברג, אחדות מהן ייחסו ללישנסקי יד בהעלמותו של פיינברג. לחשד זה תרמה מערכת היחסים ההדוקה שהתפתחה בין לישנסקי לשרה אהרונסון (אהובתו של פיינברג לפני כן).

 

נעמן בלקינד, אחד מחברי ניל"י, יצא (ככל הנראה על דעת עצמו) למדבר סיני על מנת לברר את אשר אירע לפיינברג. במהלך מסעו נתפס על ידי העות'מאנים. מעצרו של בלקינד חשף בפני העות'מאנים את קיומה של רשת ריגול בריטית בארץ ישראל. באותה העת נתפסה אחת מיוני הדואר אשר שימשו להעברת ידיעות אל הבריטים. שני האירועים הנ"ל הובילו לחשיפתה של רשת ניל"י ומעצרם של מרבית חבריה.

 

 

בית משפחת אהרונסון בזכרון יעקב (צילום: עומר הכהן)

 

במסגרת המרדף אחרי אנשי ניל"י, הטילו העות'מאנים מצור על זכרון יעקב, במהלכו נעצרו שרה אהרנסון, בני משפחתה וחברי רשת נוספים. העצורים עברו חקירות ועינויים קשים, אשר הביאו למותו של אחד מהם (ראובן שוורץ) ולהתאבדותה של שרה אהרונסון. יוסף לישנסקי הצליח לחמוק מהעות'מאנים למשך זמן מה, אך לאחר שנורה בידי חברי "השומר" אצלם חיפש מקלט, נתפס לבסוף בידי העות'מאנים. הוא ונעמן בלקינד נתלו בדמשק ב-16 בדצמבר 1917. שאר העצורים בילו זמן מה בכלא העות'מאני ולבסוף שוחררו.

אהרן אהרונסון, שזכה להכרת תודה מצד הבריטים, נהרג ב-1919 בתאונת מטוס מסתורית. גנרל אדמונד אלנבי, כובש ארץ ישראל מידי העות'מאנים, כתב עליו: "הוא (אהרונסון) היה אחראי בעיקר ליצירת ארגון ביון השדה שלי מאחורי קווי האויב... אני חייב הרבה לעצותיו הנבונות, למתינותו ולזהירותו". 

 

חברי ניל"י היו מעטים, אך לפעולתם נודעה השפעת-מה ביחסם החיובי של הבריטים ליישוב היהודי בארץ לאחר שכבשוה.

למרות התנגדות ראשי היישוב לפעילותו של ניל"י, הפכו חבריו במהלך השנים (ובמיוחד שרה אהרונסון) לחלק מאתוס הקמתה של מדינת ישראל. פעילותם הונצחה בספרים ובית אהרונסון בזכרון יעקב הפך אתר הנצחה לזכרם.

 


מידע נוסף

 

זו הארץ – תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן (9,000 לפנה"ס ואילך). פרויקט מיוחד של אנציקלופדיה ynet.

לציר הזמן - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©