אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


אדולף היטלר לצד מוסוליני
אדולף היטלר לצד מוסוליני 
 
היטלר בהפגנה של המפלגה הנאצית בנירנברג 1928
היטלר בהפגנה של המפלגה הנאצית בנירנברג 1928 
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 הסכם ורסיי
 יהדות
 סלאבים
 דרוויניזם חברתי
 ברירה טבעית
 אווגניקה
 אימפריאליזם וקולוניאליזם
 מלחמת העולם הראשונה
 פסיכולוגיה
 פסיכואנליזה
 פאול פון הינדנבורג
 יוזף גבלס
 קומוניזם
 מחנות ריכוז והשמדה
 אנשלוס
 מלחמת העולם השנייה
 שואה
 אידיאולוגיה
 גזענות
 אדולף היטלר
 סוציאליזם
 פשיזם
 טוטליטריות
 רפורמציה


תחומים קשורים
 אידיאולוגיות, מושגים וארגונים פוליטיים
 היסטוריה יהודית
 המאה ה-20 ואילך


 
 
 

נאציונל-סוציאליזם


National Socialism

מצע המפלגה הנאצית |  העקרונות המנחים של האידיאולוגיה |  יישום האידיאולוגיה |  ציטוטים |  מידע נוסף

נאציונל-סוציאליזם, אידיאולוגיה גזענית שהיוותה את התשתית הרעיונית של המפלגה הנאצית בגרמניה בהנהגתו של אדולף היטלר. בהשראת אידיאולוגיה זו הביאה המפלגה הנאצית, מרגע עלייתה לשלטון ועד לנפילתה,לפריצתה של מלחמה חסרת תקדים בהיקפה, לשינוי פני יבשת אירופה מבחינה אתנית-דתית ולהגדרה מחודשת של גבולות הרוע והאכזריות האנושיים.

 

המילה "נאציזם" מורכבת למעשה מראשי-תיבות של שני המושגים: נאציונל (לאומנות) וסוציאליזם (חברה). יש הרואים בנאציונל-סוציאליזם ענף בזרם של אידיאולוגיות אנטי-דמוקרטיות שתפסו תנופה בראשית המאה ה-20 כמו הפאשיזם והטוטליטריזם. ניתן לעקוב אחר שורשיה האידיאולוגיים עוד מהמאה ה-19 ויש הסוברים שזרעיה נטמנו עוד במאה ה-16 – החל מתקופת הרפורמציה.

 

חברי מועדון הספורט המשטרתי יוצרים צלב קרס בחזרות לקראת ארועי הספורט בברלין, 24/03/1933 (צילום: Gettyimages Imagebank)

 


מצע המפלגה הנאצית

המצע האידיאולוגי של המפלגה הנאצית (שמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הנציונל-סוציאליסטית – NSDAP) פורסם בפברואר 1920. המצע כלל שלוש נקודות מרכזיות: 

 

1. איחוד גרמניה הגדולה (גרמניה ואוסטריה)

2.ביטול הסכמי ורסיי

3. אזרחי גרמניה הם רק אלו הנמנים על חברי קהילת ה"פולק" (כאשר יהודים וסלאבים, כאמור, אינם נכללים).

 

ההצדקות לסעיפי המצע הפוליטי נבעו מהסתמכות על האידיאולוגיה הנאצית כפי שפורטה והוסברה ב"מיין קמפף", ספרו של אדולף היטלר. "מיין קמפף" היה מסמך יוצא דופן. ספר עב-כרס (782 עמודים), מבולבל וקשה לקריאה, אך נמצאו בו כל רעיונותיו המרכזיים של היטלר, ואף פורטה תוכניתו להגשימם. אך דומה שאיש מחוץ לגרמניה לא התעמק בו, גם אחרי שנעשה היטלר שליט יחיד בארצו. ויליאם שיירר, מחבר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", כתב: "מדוע היה איפוא העולם מופתע כל-כך כשיצא הקאנצלר היטלר, שנים מעטות בלבד לאחר מכן, להגשים מטרות אלו?" הציטטות הבאות לקוחות מספרו של שיירר, בתרגומו של ח' גליקשטיין.

 

"מיין קמפף", כריכת ספרו של אדולף היטלר (צילום: AP)

 

הגזע הארי היה מאז ומעולם גזע אדונים: "כל התרבות האנושית, כל תוצאות האמנות, המדע והטכנולוגיה שאנו רואים לפנינו כיום הן כמעט אך ורק פרי ייצורו של הארי... הוא בלבד היה המייסד של כל האנושות הגבוהה יותר ועל כן מייצג את האב-טיפוס של כל מה שאנו מבינים במלה 'אדם'." והגזע הארי הגיע למעלה זו מתוך מלחמה מתמדת בגזעים הנחותים ממנו; למעשה, הצלחתו במלחמה זו היא הוכחת עליונותו והצדקתה, ברוח הדרוויניזם החברתי: "אין זה מקרה שהתרבויות הראשונות קמו במקומות אשר בהם הארי, בהתנגשויותיו עם אנשים נחותים ממנו, שעבדם וכפפם לרצונו... כל זמן שקיים בידו באכזריות את עמדת האדונים, לא זו בלבד שנשאר אדון, אלא גם היה שומר התרבות ומטפחה." 

 

על רקע זה עוסק הספר במושג ה"פולק" (Volk), מונח מרכזי אך קשה לתרגום: לא רק עם, או אומה, אלא גם קהילה מאוחדת בזיקתה לדם ולאדמה. הפילוסופיה הפולקיסטית "מרגישה עצמה מחויבת לעשות למען נצחון הטובים והחזקים יותר, ודורשת כניעת החלש והנחות בהתאם לרצון הנצחי השליט בתבל." כיוון שכך, "המדינה הפולקיסטית... צריכה להעמיד את הגזע במרכז חייה. עליה לדאוג שיהיה טהור... עליה לתת דעתה לכך שרק הבריאים יולידו ילדים." ועוד, המדינה הפולקיסטית אינה יכולה להתנהל בדרך הדמוקרטית; את מקומה של זו צריך לתפוס עקרון המנהיג: "אין צורך בהחלטות רוב, אלא רק באנשים אחראים... ההחלטה תיעשה על-ידי איש אחד... רק לו בלבד הסמכות והזכות לצוות." [ההדגשה במקור.] 

 

המטרה החשובה ביותר של המדינה הפולקיסטית הארית, דהיינו גרמניה, היא הגדלת "מרחב המחיה" (Lebensraum) של העם הגרמני, על ידי התפשטות מזרחה. "רק מרחב מספיק כל צרכו על האדמה הזאת מבטיח לאומה חופש קיום. [התנועה הנאצית חייבת] למצוא אומץ ולגייס את עמנו ואת כוחו למען התקדם בדרך אשר תביא את העם הזה ממרחב-מחייתו המוגבל הנוכחי אל אדמה וקרקע חדשות. ... מה שלא ישיגו דרכי-ידידות, יהיה על האגרוף לקחת." וממי? "אנו יכולים בראש וראשונה לחשוב רק על רוסיה ועל מדינות הגבול הווסאליות שלה." 

 

אין צורך לומר שרבים מעמודי הספר יוחדו להשתלחויות אנטישמיות: היהודים תוארו בפי היטלר כתת-אדם (Untermenschen), כטפילים הרסניים וכאויביו הנצחיים של הגזע הארי. הוא סיפר כיצד ראה יהודים לראשונה, בבואו לווינה: "בכל מקום שבאתי, התחלתי לראות יהודים, וככל שהרביתי לראות, כן נבדלים נעשו בעיני משאר בני אדם." עד מהרה עמד על "הכתם המוסרי של 'העם הנבחר' הזה... האם היתה איזו צורה של זוהמה, הפקרות... בלי שלפחות יהודי אחד יהיה מעורב בה? אם תחתוך אפילו בזהירות במורסה כזאת תמצא, כתולעת בגוויה מרקיבה, לעתים קרובות מופתע מחמת האור הפתאומי -- יהודון!" וכך "התחלתי לשנוא אותם... בשבילי היתה זו התקופה של ההתעוררות הרוחנית הגדולה ביותר שפקדה אותי אי-פעם. חדלתי להיות קוסמופוליטן רפה-רגליים ונעשיתי אנטישמי."

 


העקרונות המנחים של האידיאולוגיה

 

הנאצים לא ראו את הנאציונל-סוציאליזם כאידיאולוגיה אלא כהשקפת עולם (Weltanschauung). לטענתם, בין השקפת עולם לאידיאולוגיה פעורה תהום. אידיאולוגיה מתעסקת רק בפיתוח רעיוני, והשקפת עולם, לעומתה, מחייבת עשייה.

 

השקפת העולם הנאצית הייתה אקלקטית, לאומנית, גזענית, ואנטי-דמוקרטית אשר שילבה בתוכה מאפיינים מודרניים כטכנולוגיה ותיעוש לשם השגתה של המטרה המרכזית הלא היא "מרחב המחיה לגזע הארי העליון". ההשקפה הנאציונל-סוציאליסטית ליכדה וגיבשה רעיונות רבים שרווחו באותה תקופה לכדי השקפה אחת שלמה. ההשקפה המגובשת ביקרה את הסדר הקיים והציעה חלופה לו כאשר הקו המנחה הוא בסיס לאומני-גזעני: "חשיבה פולקית".

 

ניתן לחלק בחלוקה גסה את העקרונות המנחים של ההשקפה הנאציונל-סוציאליסטית לארבעה נושאים מרכזיים:

 

גזע: השקפת העולם הנאצית ביקשה להחיל את חוקי הברירה הטבעית הביולוגיים על המרחבים החברתיים והפוליטיים בחברה האנושית. כפועל יוצא של עקרון זה קבעה השקפת העולם הנאצית כי כל קבוצה אנושית שרויה במלחמת קיום עם יתר הקבוצות האנושיות, כאשר ה"מתאימות" ביותר מביניהן עתידות לדחוק את רגלי ה"פחות-מתאימות", להשליט עליהן את תרבותן, להטמיע אותן או להשמידן פיסית.

 

תוצאות התיעוש והמודרניזציה, לפי השקפתם, גרמו להתרופפותם של קשרים מסורתיים, עיור גובר, עלייה ברמת הפשיעה, זנות, הומוסקסואליות, "השחתת הנוער" ומחלות נפש, היות והחברה המודרנית תומכת בחלשים בשל מדיניות רווחה וטיפול רפואי. מדיניות רווחה זו מבטלת את תהליכי "הברירה הטבעית" ומאפשרת לחלשים לשרוד – מה שפוגע בחסינות הגזע.

 

הגדרת האומה, הגזע והמדינה, אם כן, במונחים ביולוגיים הייתה בעלת חשיבות פוליטית היות שההצדקה לקיומה של מדינה באופן כזה, היא על ידי החוקים האובייקטיביים של הטבע. פירוש הנאציזם לדרוויניזם החברתי הוליד את תורת השבחת הגזע – האווגניקה (Eugenics) שתכליתה בחיסולם של אותם מרכיבים "מנוונים" בגזע לשם השבחתו. יישומה של השקפה זו הוביל לעיקור בכפייה של בעלי-מומים ושל הלוקים במחלות נפש לשם "היגיינה גזעית".

 

אם כן, לפי האידיאולוגיה הנאצית, ההיסטוריה היא, כאמור, תולדות המאבקים בין עמים וגזעים על שטח מחייה במלחמת קיום מתמדת. זהו למעשה סיפור מאבק אתני-ביולוגי. בני האדם מחולקים לפי השתייכותם לגזעים שונים באופן היררכי. בראש ההיררכיה נמצא הגזע הארי – המורכב מהעמים הגרמאנים והעמים הנורדים. מתחתיהם נמצאות שאר אומות העולם כאשר הגזעים הסלאביים למשל, אמורים לשרת את גזע האדונים הארי. בתחתית המדרג נמצאים היהודים, שיהדותם אינה נתפשת כדת אלא כמאפיין גזעי.

 

האופן השכיח להגדרת האומה הגרמנית היה באמצעות המילה "פולק" (Volk) שבתרגום מילולי פירושה "עם" אך משמעותה רחבה יותר: מדובר בקהילה עם ערכים משותפים, לשון משותפת ודם. היטלר גרס כי המדינה צריכה להיות זהה עם ה"פולק" והגזע ושתכליתה היחידה היא להגן על הטוהר הביולוגי של בניה.

 

היהודים נתפשו כגזע טפילי, אויב ביולוגי של האומה הארית. מכיוון שהמאבק על מרחב המחייה ומרחב הקיום הינו נושא מרכזי באידיאולוגיה הנאצית, העובדה כי היהודים היו חסרי טריטוריה לאומית משלהם – הם נתפסו כטפילים על גופן של אומות בעלות טריטוריה. תפישה זו הובילה למסקנה כי לשם שמירת טוהר הגזע וההיגיינה שלו יש לסלק את היהודים מגוף הפולק הארי. כדי לבסס את האידיאולוגיה ובמטרה להוכיח את עליונות הגזע הארי הוקמו מכוני מחקר מדעיים כמו מכון אננרבה.

 

יש לציין שרעיונות גזעניים לא היו ייחודיים לגרמניה ורווחו בצורות כאלו ואחרות אף באנגליה וצרפת. עוד במאה ה-16 השתמשו כובשיה הספרדים של דרום אמריקה בטיעונים גזעניים להצדקת יחסם הלא אנושי לאינדיאנים. טיעונים כאלה עמדו לעתים גם ביסוד הקולוניאליזם; הבריטים והצרפתים ראו באימפריאליזם את 'חובתו האצילית של האדם הלבן' להביא את הציוויליזציה לבני הגזעים "הנבערים". השקפת העולם הנאצית לקחה רעיונות אלא צעד אחד קדימה והעניקה גושפנקא מדעית לכאורה לאנטישמיות הרווחת, כאשר תכונות שליליות שיוחסו ליהודים כדת, יוחסו להם כעת בשל המבנה ביולוגי שלהם.

 

 

ביקורת הסדר הקיים: על פי השקפת העולם הנאצית הכישלון של מלחמת העולם הראשונה והמצב המחפיר אליו נכנסו הגרמנים, כשברקע עומדת המדינה הדמוקרטית-ליברלית – רפובליקת וייאמר, חייב למצוא אשמים. לאור מצבה העגום של גרמניה נקבע כי אין הדמוקרטיה מתאימה לחברת המונים תעשייתית והיא מסווה לשלטון אוליגרכי מושחת הגורם לאיבוד הליכוד החברתי. כמו כן פסלה ההשקפה הנאצית את המרקסיזם כהשקפה פוליטית לגיטימית - היות והמרקסיזם מציב את המעמד מעל ללאום, מה שמוביל לחולשה ומפורר את הלכידות. הביקורת כלפי המרקסיזם הופנתה בעיקר ליהודים ולסלאבים שנחשבו לגזעים נחותים וכסוכניה של ברית המועצות.

 

גם מדינות קפיטליסטיות הוצגו כמדינות המונעות מעמים אחרים להתפתח ולכן יש להלחם בהון הגדול ובדיקטטורה של הכסף. היהודים הם המקור המשותף הן לקפיטליזם והן לבולשביזם היות שהם רוצים להרוס את העולם התרבותי ולכונן סדר חדש - שלטון עולמי יהודי. לאומנות: שני היעדים אשר הנחו את העקרונות הלאומניים של האידיאולוגיה הנאצית היו: כיבוש מרחב מחייה לאומה הארית וביטול הסכמי ורסיי.

 

הפגנה של מפלגת הפועלים הגרמנית הנציונל-סוציאליסטית - NSDAP נגד יום השנה ה-14 לחתימת הסכמי ורסי בברלין, 1938 (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

כיבוש מרחב המחייה (Lebensraum) היווה יעד מרכזי לתפיסה הגיאו-פוליטית הנאצית. מרחב המחייה כלל התפשטות מזרחה לפולין, למדינות הבלטיות ולברה"מ שנתפסו כמרחב המחייה הטבעי של האומה הארית. יעד מרכזי נוסף היה כאמור ביטול הסכם ורסיי, אשר תנאיו נחשבו למשפילים עבור הגרמנים. הסכם ורסיי, נחתם ב-1919, אחרי מלחמת העולם הראשונה, בועידת השלום של פריס, בין נציגי מדינות ההסכמה לנציגי גרמניה שהובסה. באוקטובר 1918 הכירה גרמניה בתבוסתה במלחמת העולם הראשונה וביקשה שביתת נשק. בחוזה נקבע שעל גרמניה מוטלת האשמה לפרוץ המלחמה, ולכן מוטלת עליה החובה לפצות את מדינות ההסכמה בשילומים קבועים וכבדים. היסטוריונים רבים מייחסים את עליית הלאומנות בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 לתחושת הזעם וההשפלה ולמצוקה הכלכלית שפקדה את גרמניה בעקבות הסכם ורסיי.

 

החשיבה הפולקית שימשה כבסיס אידיאולוגי לניגוח הסכמי ורסיי. כתוצאה מהחוזה גרמנים רבים עברו לחיות תחת תחום שלטונן של מדינות לאום אחרות. מצב זה יצר חוסר התאמה בין הרצון למדינת לאום פן-גרמנית לבין פיזורה של האוכלוסייה הגרמנית. גבולות ואזרחות השתנו מכוח תנאים פוליטיים, והיה צורך במושג שיאחד את כל הגרמנים ללא קשר לגבולות הפוליטיים שנוצרו ביניהם. מושג זה היה "העם" - "הפולק" ויש להתנגד לחוזה ורסיי הגורם פיזור הפולק. הנאציזם הבטיח "תחייה לאומית" בדמותו של "הרייך השלישי" כמדינה טוטלית שתגלם את אחדותו של הפולק.

 

המנהיג היחיד, הפיהרר: רבים מבני האומה הגרמנית חיפשו מזור לגאוותם הפגועה לאור התבוסה המשפילה במלחמת העולם הראשונה. הכמיהה ל"מושיע" שיושיע את העם ממצבו המחפיר טשטשה את חושי הביקורת והספקנות של אינטלקטואלים רבים, וכך נפתח צוהר לפולחן של המנהיג, פולחן הפיהרר.

 

הפיהרר הוא "האדם הגדול" המגלם בהווייתו שת "רוח התקופה". ראייה זו נובעת מתפישה בה המיעוט המוכשר הוא זה שמעצב ושולט בתהליך ההיסטורי ולא הרוב הנבער. פולחן האישיות של ההמון הגרמני כלפי המנהיג, שגבל בהאלהה שלו, פרח ושגשג: נכתבו עליו שירים, רחובות וכיכרות נקראו על שמו, ותעשיית קיטש שלמה פרחה: תמונות, תבליטים, גלויות דואר, פסלונים, תגים וכיו"ב. נוצרו ימי-חג חדשים כ"יום היטלר" לציון יום הולדתו ו"יום האם הגרמנייה" לציון יום הולדתה של אמו של היטלר ועוד. היטלר הפיהרר הפך לסמל של ההאחדות הלאומית ולא נתפס רק כמנהיג של מפלגה.

 

את פולחן האישיות הזה יש לראות בהקשר ההיסטורי הנכון תוך התחשבות בהקשרים התרבותיים והפוליטיים של התקופה. ה"אישיות" הייתה אחת מהתגליות החשובות של תקופה זו וכך גם עלייתן של תיאוריות פסיכולוגיות ולידתה של הפסיכואנליזה. אינטלקטואליים רבים סברו כי על חברות מודרניות ליצור חממות חברתיות ולטפח אנשים בעלי אישיות יוצאת דופן, שאינם נמנים על ההמון האנושי, מעין נביאים מודרניים.

 


יישום האידיאולוגיה

למרות שהמפלגה הנאציונל-סוציאליסטית לא קיבלה מעולם רוב בבחירות הכלליות שנערכו בגרמניה, בתחילת שנות ה-30 היתה למפלגה הגדולה ביותר במדינה. ב-1933 מונה היטלר לקאנצלר של גרמניה בידי נשיא הרייך, פאול פון הינדנבורג, והמפלגה הפכה למפלגת השלטון.

 

הכנת דגלי צלב-קרס ליום הפועלים הלאומי בשנת 1935 (צילום: Gettyimages Imagebank)

 

בתוך שנה הוצאו המפלגות האחרות אל מחוץ לחוק, והמערכת המדינית עברה נאציפיקציה: השתלטות המפלגה על כל מוסדות השלטון, איגודי העובדים, מונופול על אמצעי התקשורת, כאשר השליטה באזרחים יושמה על ידי המנגנון התעמולתי שרכש את לב ההמונים, פיקוח הדוק על גופים עסקיים שהיו בעבר עצמאיים ועוד. והיטלר הוכרז כמנהיג (פיהרר) העם הגרמני כולו; בד בבד החלה רדיפת היהודים בצורה רשמית.

 

האויב, שבתחילה זוהה עם הקומוניסטים ואחר כך עם בעלי הדם הלא גרמני, בעלי פגמים גנטיים גופניים ונפשיים, סומן ונודה מהחברה. רדיפת אויבי הגזע היה למטרתו המרכזית של המשטר שהחלה עם מחנות ריכוז לאסירים פוליטיים, השמדת בעלי מוגבלויות וסופה בהשמדת עם.

 

במרס 1938 עשה היטלר את הצעד הראשון לאיחוד העמים הגרמניים, כאשר סיפח את אוסטריה לרייך השלישי, כפי שכינה את הארץ שתחת שלטונו. ה"אַנְשְׁלוּס" לא היה כיבוש, שכן רוב האוסטרים קיבלו את פני היטלר כמשחרר. בעקבות זאת נתן היטלר את דעתו לחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה, שרוב תושביו היו דוברי גרמנית. בעידודו הציגו מנהיגי הגרמנים הסודטים תביעות לאוטונומיה, שממשלת צ'כוסלובקיה לא יכלה להיענות להן.

 

עם פלישת הגרמנים לפולין, ב-1 בספטמבר 1939, החלה מלחמת העולם השנייה, אשר נועדה לספק לגרמניה את מרחב המחייה, אשר היווה עקרון מרכזי בתפיסת המפלגה. על מימוש האידיאולוגיה הנאצית ביחסה אל העם היהודי - עיינו בערך "שואה".

 

בתום מלחמת העולם השנייה, אשר הסתיימה בהכנעתה של גרמניה הנאצית, הוצאה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית מחוץ לחוק בגרמניה.

 


ציטוטים

 

  • "אם אני עומד כאן כיום כמהפכן, הרי שזו מהפכנות כנגד המהפכה. בגידה בבוגדים של 1918 איננה בגידה". (אדולף היטלר, נובמבר 1923, בנאום במינכן, בוואריה).

 

  • "עם אחד, אימפריה אחת, מנהיג אחד" (אנונימי, פוסטר התעמולה של המפלגה הנאצית).

 

  • "אצלנו, המנהיג והרעיון - חד הם, ולכן על כל חבר מפלגה לציית לפקודות המנהיג". (אדולף היטלר, בשיחה עם אוטו שטראסר). 

 

  • "אנו נהרוס את היהודים. הם לא יחמקו מעונש על מה שעשו ב-9 בנובמבר 1918. יום הדין הגיע". (אדולף היטלר, מתייחס להסכם שביתת הנשק, אשר סיים את מלחמת העולם הראשונה).

 

  • "גרמניה תהיה מעצמה עולמית או לא תהיה בכלל" (אדולף היטלר, מתוך "מיין קמפף).

 

  • "תנועתנו לקחה אליה את המרקסיזם הפחדני וממנו מיצתה את מהותו האמיתית של הסוציאליזם. היא גם לקחה לתוכה, ממפלגות המעמד הבינוני הפחדניות, את הלאומיות. השלכתם של שני אלה (הסוציאליזם והלאומנות) אל תוך הקדירה שהיא אורח חיינו, הולידה את המיזוג, צלול כקריסטל - הנאציונל-סוצילאיזם". (הרמן גרינג).

 


מידע נוסף

 

שם נרצחו - פרויקט מיוחד באנציקלופדיה ynet בנושא מחנות הריכוז וההשמדה באירופה.

לפרויקט - לחצו כאן.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©