אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מיסה בכנסיית המולד.
מיסה בכנסיית המולד. צילום: לע"מ
 
תהלוכה לרגל הפסחא, קוסטה ריקה.
תהלוכה לרגל הפסחא, קוסטה ריקה. צילום: איי פי
 
צליינים טובלים בימי נהר הירדן
צליינים טובלים בימי נהר הירדן צילום: לע"מ
 
תהלוכה של נוצרים יוונים אורתודוכסים
תהלוכה של נוצרים יוונים אורתודוכסים צילום: לע"מ
 
כנסית הבשורה בנצרת, בין המקומות המקודשים לנצרות
כנסית הבשורה בנצרת, בין המקומות המקודשים לנצרות צילום: לע"מ
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 האתר הרשמי של הותיקן
 "אני מאמין" של השליחים


ערכים קשורים
 שליחים
 פאולוס הקדוש
 רומא העתיקה
 פטרוס הקדוש
 בישוף
 אפיפיור
 הברית החדשה
 נירון קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס
 טיטוס פלביוס דומיטיינוס
 קונסטנטינוס ה-1 ''הגדול''
 איסטנבול
 ועידות הכנסייה
 פלביוס קלודיוס יוליינוס "הכופר"
 הכנסייה המזרחית-אורתודוקסית
 הכנסייה הקתולית הרומית
 סלאבים
 הקיסרות הרומית הקדושה
 מסעי הצלב
 סכולסטיקה
 נזירות
 אינוקנטיוס ה-3
 הוועידות הלטרניות
 אינקוויזיציה
 ימי הביניים
 רפורמציה
 מרטין לותר
 ז'ן קלווין
 קלוויניזם
 פרוטסטנטיות
 הכנסייה האנגליקנית
 נאורות
 קופטים
 כנסיית ישוע הנוצרי של הקדושים בני זמננו
 בפטיסטים
 אמיש
 עדי ה'
 ירושלים
 נהר הירדן
 יוחנן המטביל
 נצרת
 מרים הקדושה
 בית לחם
 תנ"ך
 סקרמנט
 לוח השנה הנוצרי
 פסחא
 יום כל הקדושים
 חג המולד
 יהדות
 ישוע הנוצרי


תחומים קשורים
 נצרות


 
 
 

נצרות


Christianity

ראשית הנצרות |  הנצרות באימפריה הרומית |  התפלגות ראשונה |  מלחמה בכופרים |  ביקורת ורפורמציה |  המאה ה-20 |  עיקרי האמונה הנוצרית |  חגים, מועדים ומנהגים בנצרות

נצרות, מהדתות הנפוצות בעולם. ראשיתה של הנצרות כתנועה משיחית בתוך היהדות, אשר התגבשה סביב דמותו של ישוע הנוצרי.

 


ראשית הנצרות

ראשוני הנוצרים היו יהודים שהאמינו כי ישוע הוא המשיח התנ"כי. במהלך המאה ה-1, פעולתם של השליחים - כינוים של 12 תלמידיו של ישוע, שנבחרו על ידו כדי להפיץ את תורתו - ובעיקר של פאולוס, הובילה להתפשטות הדרגתית של הנצרות בקרב חברות ועמים פגאנים ברחבי האימפריה הרומית. פאולוס היה זה שתיאר את צליבת ישוע כאירוע שגאל את האנושות כולה (ולא את היהודים בלבד) ואפשר בכך לנצרות להפוך מכת במסגרת היהדות עצמה לדת חלופית ליהדות. שליח אחר- פטרוס הקדוש, יצא לרומא -לאחר שמונה על ידי ישוע לעמוד בראש הכנסייה והפך לבישוף הראשון של רומא. מתוקף חשיבותו נעשו ההגמונים של רומא למנהיגי העולם הנוצרי - אפיפיורים, ורומא עצמה למרכזו הרוחני.

 

עד לסופה של המאה ה-1, הועלו קורותיהם של ישוע וראשית הנצרות על הכתב בספרי הבשורה, שהפכו מאוחר יותר לארבעת הספרים הפותחים את הברית החדשה.

 


הנצרות באימפריה הרומית

החל במאה ה-1 לספירה ועד לסופה של המאה ה-3 נרדפו הנוצרים על ידי שלטונות האימפריה הרומית, בין השאר בעת שלטונם של הקיסרים נירון (37 - 68 לספירה), דומיטיינוס (51-96) דאקיוס (201-251) ואחרים. בתחילת המאה הרביעית, בימי הקיסר הרומי קונסטנטינוס "הגדול" הפכה הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית. קונסטנטינוס עצמו הוטבל לנצרות רק לקראת מותו.

 

בתקופת שלטונו העביר קונסטנטינוס את בירת האימפריה הרומית מרומא - עד אז המרכז הדתי הבלתי מעורער של הנצרות - לקונסטנטינופול (קושטא) ועורר מחלוקת בין שתי הבירות בנוגע לבכורה הרוחנית.

ביוזמת קונסטנטינוס גם החלו להתכנס ועידות הכנסייה (הראשונה, ועידת ניקיאה (325), ואחריה ועידת קושטא ה-1 (381), ועידת אפסוס (431) ואחרות, אשר גיבשו את ה"אני מאמין" ("Credo" או "Creed") הנוצרי והגדירו את עיקרי האמונה הנוצרית, סמכויות הכנסייה, סמכויות ראשיה וכתבי הקודש. באמצע המאה ה-4 עוד ניסה הקיסר יוליינוס לחדש את הפולחן הפגאני, אך בימי הקיסר תיאודוסיוס ה-1 (392) נאסר פולחן זה לחלוטין והנצרות נכפתה על תושבי האימפריה.

 


התפלגות ראשונה
נפילת האימפריה הרומית בשנת 476, שסימנה את תום הנתינות הפוליטית-מדינית המשותפת, העצימה את המחלוקות הדתיות והאחרות בין הנוצרים שבמזרח האימפריה לאלו שבמערבה. עם סיום המאה ה-5 התערערה אחדות הנצרות באופן שהוביל לפיצולה
לכנסייה המזרחית-אורתודוקסית (שמרכזה בקושטא), אשר סירבה להכיר בסמכותו הרוחנית המלאה של האפיפיור, ולכנסייה המערבית-הקתולית (שמרכזה ברומא).

במאות הבאות גברה כוחה והשפעתה של הכנסייה ברחבי העולם. הכנסייה הקתולית פעלה בגליה, בגרמניה ובבריטניה בעוד הכנסייה האורתודוקסית הביאה את בשורת הנצרות לעמים הסלאבים. לקראת סוף האלף הראשון צברו האפיפיורות והכנסייה כוח מדיני רב, עם התהוותה של הקיסרות הרומית הקדושה. בתחומה של הקיסרות נכללו רוב שטחי אירופה המרכזית וחלקים ממערב אירופה, ובפרקי זמן שונים חבקה את רוב שטח אירופה היבשתית שממערב לרוסיה, מלבד צרפת. לאפיפיור היה תפקיד מרכזי בהכתרת קיסר רומא, ושליטי הקיסרות נאלצו לפעול בעצה אחת עמו ולעיתים בהתאם להוראותיו.

בשנת 1054 הביאו ההבדלים בפרשנויות לגבי תפיסות היסוד של הדת וההתעצמות בסמכותו וכוחו של האפיפיור, לידי משבר סופי בין רומא לקושטא ולהתפלגות רשמית בין הכנסייה האורתודוקסית לקתולית.

 


מלחמה בכופרים
בשנת 1096 יזמה הכנסייה בראשותו של האפיפיור אורבנוס ה-2 את
מסע הצלב הראשון לכיבוש ארץ ישראל מידי המוסלמים ולמלחמה בכופרים. מסעות הצלב (שמונה במספר) נמשכו לסירוגין עד לשנת 1270. התקופה המפוארת ביותר של הנצרות היתה במאות ה-11 עד ה-14 ובעיקר בימיו של אינוצנטיוס ה-3 בתחילת המאה ה-13: גובשה הסכולסטיקה והוקמו מסדרי נזירים שהיו נתונים לפיקוח מרכזי והפכו במרוצת הזמן למוסד מרכזי בהוויה הדתית והתרבותית של אירופה.

בימיו של אינוקנטיוס ה-3 כונסה הוועידה הלטראנית ה-4, מהגדולות שבוועידות הלטרניות. בוועידה התקבלו החלטות קשות נגד היהודים במטרה להצר את צעדיהם ולגרום להם להתנצר (ענידת אות הקלון כדי להגביל את חופש התנועה שלהם, איסור העסקת עובדים יהודיים והגבלת עיסוקיהם הכלכליים). בשנת 1231 הוקמה האינקוויזיציה - בית המשפט של הכנסייה שנועד להילחם בתופעת הכפירה באמצעות חקירתם של חשודים בכפירה (חברי כתות נוצריות, מומרים ששבו ליהדות, מכשפים ויהודים).

 


ביקורת ורפורמציה
לקראת סוף
ימי הביניים חלה ירידה במעמד הכנסייה ובקרנה המוסרית. כך למשל, באנגליה, עמד בראש המתנגדים לכנסייה ולהיררכיה הכנסייתית ג'ון ויקליף שחלק על התפקיד שלקחה לעצמה הכנסייה כמתווכת בין המוני המאמינים לאלוהיהם. כך גם, ין הוס  מבוהמיה, אשר מתח ביקורת מוסרית על מוסדות הכנסייה. קבוצות אחרות התריסו נגד ריכוז של כוח ועוצמה בידי אנשי הכמורה בחצר האפיפיור ונגד התעשרותם והתמכרותם לתענוגות העולם הזה. קולותיהם של התובעים לחולל רפורמה נשמעו גם בקרב אנשי הכנסייה עצמה.

הקרע החמור ביותר פקד את הכנסייה בתקופת הרפורמציה במאה ה-16, והוא קשור יותר מכל בשמו של הכומר הגרמני מרטין לותר. ערש הרפורמציה היתה גרמניה (ארצו של לותר) קרקע בשלה להתנגדות עזה מאוד לכנסייה, משום פיצולה לנסיכויות, התעוררות רגשות לאומיים והגידול בכוחם של שליטים מקומיים אשר לא היו מוכנים להיכנע לשלטונה העליון של הקיסרות הרומית. בסוף שנות ה-20 של המאה ה-16 התפשטה התנועה מיסודו של לותר במרכז גרמניה ובצפונה. לאחר גרמניה הפכה שווייץ לאזור החשוב ביותר של הרפורמציה, תחת הנהגתם של אולריך צווינגלי וז'ן קלווין.

בצורתה הקלוויניסטית (ע"ש קלווין) התפשטה הרפורמציה בצרפת, בארצות השפלה ובסקוטלנד. תנועת הרפורמציה ושלוחותיה הובילו לפרוץ מלחמות דת רבות באירופה שהסתיימו עם השגת דו-קיום חלקי בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים בארצות מושבם השונות.

על בסיס עקרונות הרפורמציה, התהוותה הקהילה הנוצרית הפרוטסטנטית. בעקבות הקונטרה-רפורמציה והתפתחויות פוליטיות שונות, צמחו קהיליות נוצריות אחרות, חלקן בתבנית הקרובה לפרוטסטנטיות. אירופה התפרדה לפרוטסטנטים ולקתולים: בצרפת ובחלקים נרחבים של גרמניה, פורטוגל, ספרד, איטליה ואירלנד נותרה הקתוליות על כנה. בכמה ממדינות גרמניה, בהולנד, בארצות סקנדינביה ובשווייץ - גברה הפרוטסטנטיות. באנגליה נוסדה הכנסייה האנגליקנית ובסקוטלנד- הכנסייה הסקוטית, כחלק מהזרם הפרוטסטנטי.

 


המאה ה-20

בעקבות מסעותיהם של מגלי הארצות מעבר לים, ולאחר מכן שלטון הקולוניות האירופיות - פשטה הנצרות גם לעולם החדש (אמריקה), לאסיה ולאפריקה. בתקופת ההשכלה  איבדה הנצרות מהשפעתה למול תפיסות חדשות שערערו, בין היתר, על חיוניותם של הדת ושל מוסד הכנסייה עבור בני האדם. בתחילת המאה ה-20 החלה לפעול התנועה האקומנית - זרם נוצרי השואף לאחד את פלגי הנצרות השונים, בהם הכנסייה הפרוטסטנטית.

צעד חשוב בהתחדשות הנצרות היה בהחלטותיה של ועידת הותיקן ה-2 בשנת 1962, אליה הוזמנו פרוטסטנטים ואורתודוקסים. הוועידה הסתיימה בהכרזה על שינויים מבניים בכנסייה ועל מחוייבות לרעיונות התנועה האקומנית והובילה להתפתחות דיאלוג בין הזרמים השונים (כמו כן נתקבלה בה החלטה שאין היהודים אשמים ב"רצח האל"). בשנת 1999, במסגרת המגמה לאיחוד וקירוב ביקר לראשונה האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 בקהילות אורתודוקסיות.

מספרם של הנוצרים נאמד בשנות ה-2000 בכשני מיליארד איש. הכנסיות (זרמים) העיקריות הקיימות בנצרות: הכנסייה הקתולית-רומית, האורתודוקסית, האנגליקנית, הקופטית, הארמנית, הפנטקוסטית, היוונית אורתודוקסית, הסקוטית, המורמונית, הבפטיסטית וכן כנסיות מצומצמות וייחודיות דוגמת בני האמיש, עדי ה' והיהודים המשיחיים.

 

בין המקומות המקודשים לנצרות: כנסיית הקבר בעיר העתיקה בירושלים, שם על פי המסורת הנוצרית נצלב ישוע; נהר הירדן שם פעל יוחנן המטביל; כנסיית הבשורה בנצרת שם קיבלה מריה אמו של ישוע את הבשורה כי תלד את בנה; כנסיית המולד בבית לחם, שעל פי המסורת נבנתה על המערה בה נולד ישוע.

 


עיקרי האמונה הנוצרית

ככלל, מקבלת הנצרות את התנ"ך ואת ה"ברית החדשה" ככתבים מקודשים שעליהם מבוססת תורת המידות והמוסר הנוצרי. עיקרי האמונה הנוצרית עצמם, הדוגמות, מבוססים על "הברית החדשה" ומנוסחים ב"אני מאמין" הנוצרי על גרסותיו השונות.

 

הדוקטרינות המרכזיות:

 

  1. השילוש הקדוש: קיומו של אל אחד בשלוש התגלויות שונות - האב, הבן (ישוע) ורוח הקודש. רעיון השילוש אינו מופיע במפורש בברית החדשה, אך נרמז בספר הבשורה עפ"י מתי, פרק כ"ח, פסוק י"ט. המונותאיזם, שהוא אבן פינה בנצרות, חייב את האלהת ישוע לצורך קבלת אמונה זו. דוֹגמת השילוש נוסחה סופית בוועידת קושטא ב-381.
  2. התגלמות ישוע בדמות אדם, תחייתו לאחר שנצלב ועלייתו לגן עדן הם ביטוי למחילה של האל כלפי חטאי האדם.
  3. ישוע כגואל האנושות ואמונה בחיים שלאחר המוות.

 

בין הגרסאות הנפוצות של ה"אני מאמין" הכנסייתי: "אני מאמין" של השליחים (Apostle's Creed) המיוחס לתלמידיו הראשונים של ישוע הנוצרי, ו"אני מאמין" הניקאי (Nicene Creed) שנוסח בוועידת ניקיאה בשנת 325.

חוסר ההסכמה באשר לפרשנות המחייבת והמדויקת של עיקרי האמונה היתה בסיס לחילוקי דעות ולפילוג עוד מראשית הנצרות וגורם מרכזי לכתות ולזרמים שונים בנצרות (ארייניזם, נסטוריאנים ועוד).

הטקסים המקודשים בנצרות, הסקרמנטים, נחשבים לסימן הנגלה לעין של החסד האלוהי המוענק למשתתפים בפולחן. מהמאה ה-12 נקבעו שבעה טקסים בתור סקרמנטים: טבילה (בפטיזם), הכנסה לכנסייה - קונפירמציה; אוכריסטיה - הסעודה הקדושה בזמן המיסה (אכילת הלחם ושתיית היין); נישואין; וידוי; הסמכה לכוהן דת; משיחה בשמן. הקתולים והאורתודוקסים מקבלים את שבעת הסקרמנטים במלואם. הרפורמציה קיבלה רק את הסקרמנטים של הטבילה והאוכריסטיה.

 


חגים, מועדים ומנהגים בנצרות

להרחבה בדבר המועדים המרכזיים בנצרות עיינו בערך לוח השנה הנוצרי

 

יום טבילת ישוע - יום זיכרון הנערך ב-6 בינואר (בכנסייה המזרחית בלבד).

 

תענית לנט - הינזרות ממאכלי בשר במשך 40 הימים שלפני הפסחא. ימים אלה חופפים לתקופה שבה שהה ישוע במדבר.

 

יום ראשון של תמרים – יום זיכרון לבואו של ישוע לירושלים, הנחוג שבוע לפני הפסחא. בכנסיות מקדשים ביום זה כפות תמרים.

 

יום שישי הטוב – זכר לצליבת ישוע.

 

פסחא – תאריך החג משתנה משנה לשנה: הוא חל בין ה-21 במרס לבין ה-25 באפריל (ביום א' הראשון שלאחר ליל ירח מלא - או לאחר היום ה-14 למולד הירח - שחל לאחר ה-21 במארס). זהו החג הנוצרי החשוב ביותר, המציין את מותו ותחייתו של ישוע.

 

  • יום ראשון של הפסחא הוא יום חגיגי זכר לתחיית ישוע.
  • בכנסייה המזרחית הדגש בחג הוא על תחיית ישוע: בכנסייה הפרוטסטנטית הדגש הוא על מותו.

 

יום העלייה – יום זיכרון לעליית ישוע השמימה, החל ביום חמישי, 40 יום לאחר הפסחא.

 

יום החמישים (פנטקוסט) – יום ייסוד הכנסייה, המתקיים 50 יום לאחר תחיית ישוע. ביום זה שלח אלוהים את רוח הקודש אל השליחים.

 

יום השילוש הקדוש – יום ראשון שלאחר יום החמישים.

 

גופו של ישוע (קורפוס כריסטי) – יום חמישי שלאחר יום החמישים (בכנסייה הקתולית בלבד).

 

תחילת השנה הכנסייתית – נחוג בכנסייה היוונית האורתודוקסית בספטמבר.

 

יום כל הקדושים – נחוג ב-1 בנובמבר.

 

יום כל הנשמות – נחוג ב-2 בנובמבר (ואם חל ביום ראשון בשבוע – נדחה ל-3 בחודש).

 

בואו של ישוע (אדוונטוס) – תקופת הכנסה לקראת ראשית השנה החדשה, זמן של ציפייה לבוא ישוע מחדש (נובמבר-דצמבר).

 

חג המולד (כריסטמס) – החג הפופולרי והעממי ביותר בין הנוצרים. מציין את הולדתו של ישוע, ונחוג ב-25 בדצמבר. קרוב ליום הקצר ביותר בשנה. מקובל גם בין החילונים.

 

צליינות

 

אחד מהמנהגים הרווחים בנצרות. משמעותו - עלייה לרגל למקומות קדושים, בעיקר כאלה הקשורים לישוע הנוצרי או מוזכרים בברית החדשה. עדויות למסעי צליינות קיימים עוד מהמאה ה-2, אך תנועת צליינות משמעותית החלה, כפי הנראה, במאה ה-4. אין ציווי דתי מסוים לצליינות והמניע ליציאה למסע הוא, בדרך כלל, הרצון האישי לזכות בברכת האל או מעשה של הוקרה ומסירות לדת או לקדושיה. בתקופת ימי הביניים היתה ארץ ישראל, לצד רומא, היעד המועדף למסעי צליינות. במרוצת השנים נוספו לאתרי הצליינות כנסיות ומנזרים ברחבי העולם, אך מקומה של ארץ ישראל, בה חי ישוע, נותר מרכזי.

 

הצליינות מקובלת יותר בפלגים הקתוליים והאורתודוקסים של הכנסייה. הזרם הפרוטסטנטי לעומתם, מתייחס לצליינות במידה של ספקנות. בכינוס אוגסבורג (1530), אחד מכנסי היסוד של הזרם הפרוטסטנטי, סווגו תופעת הצליינות כ -"ילדותית ובלתי נחוצה" ("Childish and Needless Works").

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©