אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


דגל ניו זילנד
דגל ניו זילנד 
 
השעה בניו זילנד 
 
ג'יימס קוק חקר את ניו זילנד
ג'יימס קוק חקר את ניו זילנד צילום: גטי אימג' בנק ישראל
 
אוקלנד - הבירה לשעבר
אוקלנד - הבירה לשעבר צילום: איי פי
 
הצפות בקווינסטאון עקב גשמים עזים
הצפות בקווינסטאון עקב גשמים עזים צילום: רויטרס
 
ציפור הקיווי מהווה את סמל המדינה
ציפור הקיווי מהווה את סמל המדינה צילום: איי פי
 
לווייתנים שנסחפו אל החוף באי סטיוארט
לווייתנים שנסחפו אל החוף באי סטיוארט צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מדריך רשמי לאתרי ממשל בניו זילנד
 ניו זילנד, סיפור אהבה - כתבה באתר ynet
 ניו זילנד מככבת ב"שר הטבעות" - כתבה באתר ynet
 מפת המדינה באתר אנכרטא
 מידע נוסף על המדינה
 האתר הרשמי של ממשלת ניו זילנד


ערכים קשורים
 גייזר
 עטלפים
 יונקים
 כבש
 מתן
 תוצא החממה
 קיווי
 אלבטרוס
 כרישאים
 פינגווין
 כלבי-ים
 לווייתנאים
 אונסק"ו
 טסמן, אבל ינסון
 ג'יימס קוק
 נצרות
 מלחמת העולם הראשונה
 מלחמת העולם השנייה
 מלחמת וייטנם
 גרינפיס
 האוקיינוס השקט
 אוסטרליה
 חבר העמים
 הכנסייה האנגליקנית


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

ניו זילנד


New Zealand

גיאוגרפיה |  כלכלה |  היסטוריה - התיישבות המאורים |  היסטוריה - התיישבות האירופאים והמחלוקת עם המאורים |  היסטוריה - מתחילת המאה ה-20 ואילך |  יהודים

ניו זילנד, דמוקרטיה פרלמנטרית בדרום מערב האוקיינוס השקט, כ-1,600 ק"מ ממזרח לאוסטרליה. חברה בחבר העמים הבריטי. עריה הגדולות: הבירה - ולינגטון , אוקלנד (בירת המדינה לשעבר והעיר הגדולה בניו זילנד), המילטון וקרייסטצ'רץ'.

 



ניו זילנד - דיוקן
ניו זילנד - דיוקן
שם רשמי New Zealand
שטח 268,680 קמ"ר (מקום 75 בעולם)
אוכלוסייה 4,076,140 (מקום 122 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 0.99%
תושבים לבנים 69.8%, מאורי 7.9%, מעורבים 7.8%, אסייתים ואחרים 4.9%, ילידי האוקיינוס השקט 4.4%
שפה רשמית אנגלית, מאורי
דתות אנגליקנים 14.9%, קתולים 12.4%, פרסביטריאנים 10.9%, מתודיסטים 2.9%, נוצרים 9.4%, ללא דת 26%
בירה וולינגטון
ממשל דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש מדינה נוכחי ראש הממשלה ג'ון פיליפ קיי (פורמלית: המלכה אליזבת ה-2 מבריטניה מוגדרת כראש המדינה)
עצמאית מאז 6 בפברואר 1840
אוכלוסייה מתחת לקו העוני אין נתונים
תמ"ג לנפש 25,200 דולר (מקום 37 בעולם)
שיעור אבטלה 3.7%
ענפי כלכלה מרכזיים חיטה, שעורה, תפוחי-אדמה, פירות, ירקות, צאן, בקר, מוצרי חלב, דייג, צמר, עיבוד מזון, מוצרי עץ ונייר, טקסטיל, מיכון, ציוד תעבורה, בנקאות וביטוח, תיירות, כרייה
מטבע דולר ניו-זילנדי
ידיעת קרוא וכתוב 99%
תוחלת חיים

נשים - 81.93; גברים - 75.82 (מקום 33 בעולם)

(הטבלה עודכנה לאחרונה באוקטובר 2006)


 

בתחומה של ניו זילנד שני איים עיקריים המהווים את מרבית שטחה - הצפוני והדרומי - וביניהם מצר קוק. מלבדם קבוצות של איים קטנים שחלקם שוכנים קרוב לחופיה וחלקם מרוחקים מאות קילומטרים מהם. ביניהם: האי סטיוארט, האי קמבל והאי צ'אטהם. בשליטת ניו זילנד נמצאים איי קוק וטוקלאו (המקיימים ממשל עצמי) ולה גם אזורי חסות באנטארקטיקה. שטחה כ-268,700 קמ"ר. קו חוף שלה משתרע לאורך 15,000 ק"מ. ניו זילנד היא חלק מפולינזיה - אחת משלוש קבוצות איים המהוות יחדיו את האיים הפסיפיים (אוקייניה) שבאוקיינוס השקט.

 

מספר תושביה נאמד ב-3,900,000 בקירוב. 75% מהם חיים באי הצפוני. רובה של האוכלוסייה, כ-75%, הוא ניו זילנדי ממוצא אירופי (בריטי, סקוטי, אירי, גרמני ועוד). המיעוטים הלאומיים הבולטים הם מאורים (כ-10%) ופולינזים (כ-2%). במחצית השנייה של המאה ה-20 החל גל הגירה מהאיים הפסיפיים אל ניו זילנד, ולקראת סוף המאה החלו להגיע מהגרים רבים גם ממזרח אסיה, בעיקר מהונג קונג, וייטנם וטייוואן. שתי קבוצות מהגרים אלו מהוות כ-5% מאוכלוסיית המדינה.

 

האי הדרומי - נוף טיפוסי (צילום: רועי טל)

 

רוב אוכלוסייתה נוצרית (כ-80%), המשתייכת לזרמים שונים, הגדול שבהם, כ-24%, שייך לכנסייה האנגליקנית. השפות הרשמיות אנגלית ומאורית.

 


גיאוגרפיה

שני האיים הגדולים המרכיבים את מרבית שטחה של ניו זילנד הרריים ברובם. הגובה המרבי באי הדרומי ובניו זילנד כולה הוא כ-3,760 מ' - פסגתו של הר קוק. רכסי ההרים באי הדרומי משתרעים כמעט לכל אורכו (כ-500 ק"מ) ומכסים קרוב ל-70% משטחו. רבים מהם מגיעים לגבהים של 3,000 מ'. רכסי ההרים באי הצפוני נמוכים יותר ורובם אינם גבוהים מ-1,000 מ'. בולטים בגובהם מספר פסגות של הרי געש פעילים, המצויים באזורים שונים של אי הצפוני. הגבוה שבהם - הר הגעש רואפהו - המתנשא לגובה של 2,797 מ'.

 

הר קוק - ההר הגבוה בניו זילנד (צילום: רועי טל)

  

בשני האיים אגמים ונהרות רבים. האגם הגדול במדינה - אגם טאופו - שוכן באי הצפוני ומשתרע על כ-605 קמ"ר. האגם הגדול באי הדרומי, אגם טה אנאו, משתרע על שטח של 345 קמ"ר. הנהר הארוך בניו זילנד הוא נהר וייקטו הנמצא באי הצפוני וזורם לאורך של 425 ק"מ.

 

מבחינה גיאולוגית שוכנת ניו זילנד ב"טבעת האש" - אזור הסובב את האוקיינוס השקט ומאופיין בפעילות ססמית וגעשית. הפעילות הגעשית הכוללת בעיקר רעשי אדמה מתונים, גייזרים, בריכות תרמיות ועוד מתרחשת רובה ככולה, במרכז האי הצפוני.

 

 

הר רואפהו - הפארק הלאומי טונגרירו (צילום: אמיר פלג)

 

המבנה הגיאולוגי מגוון: ברוב האיים סלעי משקע ימיים, ובחציו הדרומי של האי הדרומי סלעים מטמורפיים רבים. חלקים ממישורי החוף של ניו זילנד מתרחבים לשפלות פוריות.

 

אקלים

 

ניו זילנד שוכנת בחצי הכדור הדרומי ועל כן שיאו של הקיץ בחודשים דצמבר- פברואר, ושיאו של החורף בחודשים יוני-אוגוסט. בהשפעת האוקיינוס האקלים בניו זילנד ממוזג ולח, תנודת הטמפרטורה השנתית מעטה מאוד בצפון, ורבה יותר בדרום. ככלל, נוטות הטמפרטורות להיות גבוהות יותר באי הצפוני, אך ללא הבדלים משמעותיים. משקעים יורדים בכל ימות השנה: בצפון - שיאם בחורף, ובדרום - בקיץ. כמויות שיא (8,000 מ"מ בשנה) יורדות על מדרונות ההרים בדרום-מערב האי הדרומי, ואילו המורדות המזרחיים שוכנים במידת מה בצל הגשם. כמות המשקעים הממוצעת בשני האיים עומדת על 2,500 מ"מ בשנה.

 

חי וצומח

 

עקב בידודה הגיאוגרפי, עולם החי והצומח בניו זילנד נשתמר באופן ייחודי ומעורר עניין, וניתן למצוא קרוב ל-1500 מינים יחודיים שאינם קיימים מחוץ לתחומה. לבד מעטלפים אין בניו זילנד יונקים שמקורם במדינה. בידודה של ניו זילנד וריחוקה מאזורי יבשה לא איפשרו את הגעתם של יונקים אחרים במשך אלפי שנים. עקב כך, ובהעדר טורפים, יכלו להתרבות מינים רבים של בעלי חיים באין מפריע.

 

עם התיישבות האירופים באי הובאו לניו זילנד יונקים רבים - כבשים, חזירים, כלבים חתולים ועוד. התרבותם המהירה של בעלי חיים אלה, בצירוף חיסול שטחי יער נרחבים על ידי המתיישבים האירופים פגעו בעולם החי, עד כדי הכחדת מינים שונים של בעלי חיים וצמחים. כיום ישנם במדינה כ-45 מיליון כבשים, פי-11 ממספר בני האדם. הכבשים הרבים פולטים כמויות עצומות של מתן - גז התורם לתהליך התחממות כדור הארץ. ניתן למצוא בניו זילנד חיות כיס, עופות כגון הקיווי (המהווה גם את סמל המדינה) והאלבטרוס, מגוון רחב של דגים השוכנים לחופיה, כרישים, פינגווינים, כלבי-ים, לווייתנים ועוד.

 

כלבי ים בשמורת הטבע (צילום: אורי הראל)

 

גם הצמחיה בניו זילנד כוללת מינים ייחודיים רבים, דוגמת עצי הטאווה, הקאורי וצמח הפוהוטוקוואה הארגמני. יערות של עצי אורן, צפצפות, ערבה ושרכים מכסים קרוב ל-30% משטחה של המדינה.

 

בניו זילנד מספר אתרי מורשת עולמית - אתרים שהוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו כראויים להגנה ושימור בשל היותם בעלי חשיבות יוצאת דופן. ביניהם: שמורת טה ואהיפונמו, הפארק הלאומי טונגרירו ואיי ניו זילנד התת-ארקטיים.

 


כלכלה

כלכלתה של ניו זילנד מבוססת ברובה על חקלאות (בעיקר גידול בעלי חיים, גידול דגנים ודיג), ותעשייה (עץ, טקסטיל, מזון ועוד) ותיירות. המחצבים העיקריים: גז טבעי, מכרות ברזל, חול, פחם, זהב ונפט.

 

סחר החוץ של ניו זילנד, המהווה יסוד חשוב בכלכלת המדינה, מתבסס על יצוא בשר, מוצרי חלב וצמר. שווקי הייצוא העיקריים הם אוסטרליה (כ-20%), ארצות הברית (כ-14.5%) ויפן (כ-13%). המטבע - דולר ניו זילנדי.

 

כלכלת ניו זילנד עברה משבר מתמשך בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, בין השאר בעקבות ההסתגלות האיטית לתנאיו המשתנים של השוק העולמי והעלייה במחירי הנפט בעולם, שפגעו בעיקר בענפי הייצוא. באמצע שנות ה-80 הנהיגה ממשלת ניו-זילנד שורה של רפורמות כלכליות שכללו תיעוש ואוטומציה וכן הקטנת מעורבות המדינה במשק. כתוצאה ממהלכים אלו הוגברה גמישות המשק ויכולת התחרות שלו, והחלה צמיחה כלכלית, המבוססת על טכנולוגיות מתקדמות. אחד מתוצרי הלוואי של הרפורמות היה פגיעה בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. כמו מדינות אחרות שכלכלתן מבוססת על סחר חוץ סבלה כלכלת ניו זילנד מהשפעותיו של המיתון העולמי בתחילת המאה ה-21.

 


היסטוריה - התיישבות המאורים

תושבי ניו זילנד הילידים הם מאורים. משערים שהגיעו מאיי קוק ומאזורים אחרים בפולינזיה והתיישבו בניו זילנד לקראת סוף המאה ה-10. על פי המסורת המאורית, מיוחס גילוי ניו זילנד לחוקר והנווט קופה, שאף נתן לאי את שמו הקדום "ארץ הענן הארוך הלבן". הגל הבולט של ילידים שהגיעו לניו זילנד החל במאה ה-14, לאחר שהאזור נמצא משופע בציד ודגה. עם התיישבותם בארץ, חיו המאורים בכפרים ופיתחו תרבות חקלאית.

 

בני שבט המאורים (צילום: איי פי)

 


היסטוריה - התיישבות האירופאים והמחלוקת עם המאורים

הגילוי האירופי הראשון של ניו זילנד נזקף לזכותו של מגלה הארצות ההולנדי, אבל טסמן. טסמן שט לאורך חופי האי הצפוני והדרומי בשנת 1642 במסגרת מסעותיו מטעם חברת הודו-המזרחית ההולנדית. הוא ביקר באיים אך עזב לאחר שחלק מאנשי צוותו נרצחו על ידי המאורים. טסמן גם טבע את שם האיים,  על שם המחוז "זילנד" שבהולנד.

 

התעניינותה של אירופה בניו זילנד החלה רק לאחר שג'יימס קוק חקר אותם (1769 - 1777) בעת מסעו הראשון לדרום האוקיינוס השקט, ולאחר ביקורן של שתי משלחות צרפתיות שהגיעו לאיים אחריו. בתחילת המאה ה-19 החלו להגיע לחופי ניו זילנד ראשוני האירופאים, שעסקו בעיקר בצייד לווייתנים ובמסחר. המיסיונרים הראשונים הגיעו מבריטניה ב-1814.

 

פסלו של ג'יימס קוק בגיזבורן (צילום: מיקי גרינפלד)

 

בשנת 1840 הוקם בוולינגטון יישוב הקבע הראשון של בני אירופה - מספרם עמד אז על אלפים בודדים. אורחות חייהם ותרבותם של המאורים, שהתקיימו והתפתחו לאורך תקופה ארוכה ללא השפעות חיצוניות, השתנו עם התיישבות האירופאים, וחלק גדול מהמאורים אף קיבל עליו את הנצרות - כולה או במשולב עם יסודות פגאניים.

 

בשנת 1840 נחתם בין הילידים המאורים לבין המתיישבים הלבנים "חוזה ויטאנגי". על פי ההסכם, זכו הבריטים בריבונות על האי הצפוני של ניו זילנד, ובתמורה הבטיחה בריטניה למאורים הגנה, והתירה להם להחזיק באדמותיהם (על פי הפרשנות המאורית, הותיר להם ההסכם ריבונות חלקית). בעקבות חתימת ההסכם הוכרז האי הצפוני כמושבה בריטית (בשלב הראשון כחלק מניו סאות' ווילס ובשנה שלאחר מכן כמושבה נפרדת).

 

על אף שבאי הדרומי לא הושגה הסכמה דומה של המאורים, החליטה בריטניה באמצע שנת 1840 לספחו והכריזה עליו כחלק מהמושבה הבריטית בניו זילנד.

 

בשנת 1854 התכנס לראשונה הפרלמנט הניו זילנדי וקיבל סדרה של החלטות שהעניקו תמריצים להגירה לאיים ויצרו את התשתית להגעתם של אלפי בריטים.

 

על אף חוזה ויטאנגי, המחלוקות בין המאורים למתיישבים לא הגיעו לידי סיום ובשנת 1860 פרצה מלחמה בין שבטי הילידים למתיישבים האירופאים. הלחימה נמשכה כ-12 שנים והסתיימה בנצחון המתיישבים, שנסתייעו בגדודים של חיילים בריטיים שנשלחו על ידי הממשלה באנגליה. בעקבות הלחימה הממושכת ובשל המחלות הזיהומיות שהובאו לאזור על ידי המתיישבים החדשים, הדלדל מספר הילידים המאורים לכ-40,000 בלבד. למרות נצחון המתיישבים החדשים, נמשכו לסירוגין העימותים האלימים בינם לבין המאורים עד לעשור השני של המאה ה-20.

 

לקראת סוף המאה ה-19 כבר עמד מספרם של המתיישבים האירופים בניו זילנד על כחצי מיליון איש. בעקבות גילוים של מרבצי הזהב (בעיקר באי הדרומי), הגיעו מאירופה מהגרים רבים נוספים, ובארץ החלה תקופה של פריחה כלכלית. בשנת 1893 עלתה לשלטון ממשלה ליברלית, שחוקקה שורה של חוקי עבודה וחינוך, הנהיגה זכות הצבעה גם לנשים (לראשונה בעולם) והפכה את ניו זילנד למדינת סעד מתקדמת.

 


היסטוריה - מתחילת המאה ה-20 ואילך

בשנת 1907 השתנה מעמדה של ניו זילנד ממושבה לדומיניון (מעמד של ריבונות עצמאית באימפריה הבריטית). במלחמת העולם הראשונה לחמה ניו זילנד לצד "מדינות ההסכמה" (בהן: בריטניה, צרפת, איטליה ועוד). למעלה ממאה אלף חיילים ניו זילנדים לחמו בחזיתות בארץ ישראל, צרפת ובמערכה בגליפולי. האבידות הניו זילנדיות במלחמה נאמדות בקרוב ל-60 אלף נפש. 

 

במלחמת העולם השנייה שבה ניו זילנד ללחום לצד הבריטים ויתר בעלות הברית (ארה"ב, אוסטרליה ועוד) ושלחה כ-200,000 חיילים, שהשתתפו בקרבות במדינות הבלקן ובמזרח התיכון. באזור הפאסיפי נלחמה ניו זילנד לצד הצבא האמריקני נגד היפנים. בשנת 1947 קיבלה ניו זילנד עצמאות מלאה מבריטניה.

 

הלחימה לצד ארצות הברית תרמה להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי והבטחוני עמה. בשנת 1951 הצטרפה ניו זילנד לברית ההגנה המשותפת (Anzus) בה היו חברות מלבדה גם ארצות הברית ואוסטרליה. בשנות ה-60 אף הצטרף כוח ניו זילנדי קטן לכוחות האמריקאיים שלחמו בוייטנם.

 

במחצית השנייה של המאה ה-20 החלה להסתמן התאוששות בקרב האוכלוסייה המאורית, ומספרם גדל בצורה חדה. בשנות ה-70 החלו לפעול מספר תנועות מאוריות שפעלו להשבת זכויותיהם על האדמה (שנגזלה על יד השלטון הבריטי בחוזה וטאנגי) ולהעלאת סוגיית קיפוח המאורים על סדר יומה הפוליטי של ניו זילנד. בשנת 1985 תוקן חוזה וטאנגי, והמדינה פיצתה את המאורים שאדמותיהם הופקעו בחוזה המקורי. עם תחילת המאה ה-21 עומד מספרם של המאורים על כ-600,000 נפש, מרביתם מרוכזים באי הצפוני.

 

בשנות ה-80 פרץ שמה של ניו זילנד לתודעה הבינלאומית בשל עמדותיה הנחרצות כנגד נשק גרעיני. ניו זילנד אף התעמתה עם ארצות הברית וצרפת על רקע זה. אחת מתוצאות הלוואי הטרגיות של מדיניות ניו זילנד בנושא הייתה הפיצוץ בספינת המחקר "ריינבו ווריור" של ארגון גרינפיס שארע בשנת 1985, בעת שזו עגנה בחופי ניו-זילנד. בפיצוץ, שבוצע על ידי השירותים החשאיים הצרפתיים, ושארע מספר ימים לפני המועד בו היתה אמורה הספינה לצאת בראש שיירת אוניות, כדי להתריע ולהפסיק ניסויים גרעיניים שערכה ממשלת צרפת באי מורורה, נהרג פעיל הארגון ונפצעו רבים אחרים.

 

טביעת הספינה "ריינבו וורייר" של גרינפיס, נמל אוקלנד (צילום: מילר - גרינפיס)

 

בשנת 2004 הנהיגה מפלגת הלייבור את ניו זילנד. בראשות הממשלה מכהנת, מאז שנת 1999, הלן קלארק.

 


יהודים

ראשוני היהודים התיישבו בניו זילנד בראשית המאה ה-19, מרביתם סוחרים שהגיעו מאוסטרליה. הקהילות היהודיות הראשונות הוקמו באוקלנד (1840) ובוולינגטון (1843). עד לסוף שנות ה-50 של המאה ה-19 היה מספרם של היהודים כ-200 איש בלבד. בעקבות גילוי זהב בניו זילנד, ב-1860 בקירוב, הגיעו אליה יהודים רבים ונוסדו בה קהילות קטנות בעיירות שונות. בתי כנסת הוקמו באוקלנד, וולינגטון, קרייסטצ'רץ' ועוד.

 

מראשית התיישבותם בניו זילנד זכו היהודים לשיוויון אזרחי מלא. רבים מהם אף כיהנו בתפקידים בכירים בשירות הציבורי. בשנת 1873 נבחר היהודי ג'וליוס ווגל לעמוד בראשות הממשלה. ווגל כיהן בתפקיד עד שנת 1875 ופעם נוספת בשנת 1876.

 

בתחילת המאה ה-21 מונה האוכלוסייה היהודית בניו זילנד כמה אלפים בודדים. רובם מרוכזים באוקלנד ובוולינגטון.

 

רב האוכלוסיה היהודית ממוקמת בוולינגטון הבירה (צילום: רועי טל)

 

יחסים עם ישראל

 

ניו זילנד הייתה בין המדינות אשר תמכו בהצבעת האו"ם על הקמת מדינת ישראל והיא מקיימת עימה יחסים דיפלומטיים מלאים. בשנת 2002 נסגרה שגרירות ישראל בניו זילנד בשל קיצוצי תקציב במשרד החוץ הישראלי, ועל כן מתבצע ייצוג האינטרסים של ישראל בניו זילנד באמצעות שגרירות ישראל באוסטרליה.

 

בשנת 2004 נעצרו בניו זילנד שני אזרחים ישראלים, בחשד שניסו להשיג דרכונים מזויפים. על פי החשד, הם שירתו כסוכני מוסד שהתחזו לתיירים. בהמשך הורשעו השניים על פי הודאתם בניסיון להנפיק דרכון מזוייף. יחסי ניו זילנד וישראל עלו על שרטון לאחר שניו זילנד דרשה התנצלות מישראל, אך זו לא שעתה לבקשה, והכחישה כי השניים קשורים לארגון המוסד.

 

לאחר הכרזת גזר הדין הודיעה ניו-זילנד על שורה של סנקציות דיפלומטיות נגד ישראל. בין השאר הוחלט לחייב כל ישראלי המבקר בניו-זילנד בשליחות רשמית מטעם ממשלת ישראל באשרות כניסה למדינה. כמו כן הוחלט להקפיא את כל הביקורים רמי הדרג ההדדיים בין המדינות, עד אשר תתנצל ישראל על הפרשה. רק כשנה וחצי לאחר מכן שבו היחסים בין המדינות לתקנם כאשר התנצלה ישראל (מבלי להודות כי השניים היו סוכני מוסד) על מעורבותם של אזרחיה בפרשה.

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©