אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מוחמד אנוור אס-סאדאת
מוחמד אנוור אס-סאדאת צילום: יעקב סער, לע"מ
 
סאדאת (משמאל) נושא נאום בכנסת, 20.11.1977
סאדאת (משמאל) נושא נאום בכנסת, 20.11.1977 צילום: יעקב סער, לע"מ
 
סאדאת וחברי פמלייתו מתפללים במסגד "אל אקצה" בירושלים, 1977
סאדאת וחברי פמלייתו מתפללים במסגד "אל אקצה" בירושלים, 1977 צילום: מיקי צרפתי, לע"מ
 
סאדאת נפרד לשלום בתום ביקורו הממלכתי בישראל, 1977
סאדאת נפרד לשלום בתום ביקורו הממלכתי בישראל, 1977 צילום: יעקב סער, לע"מ
 
טקס החתימה על הסכם השלום בקמפ דיוויד, 1978
טקס החתימה על הסכם השלום בקמפ דיוויד, 1978 צילום: משה מילנר, לע"מ
 
ג'האן סאדאת
ג'האן סאדאת צילום: איי פי
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 קטע מוקלט מנאומו של סאדאת - מתוך אתר הכנסת


ערכים קשורים
 נילוס
 מלחמת העולם השנייה
 גמאל עבד אנ-נאצר
 קפיטליזם
 מלחמת יום הכיפורים
 הליגה הערבית
 ג'יימס ארל הבן קרטר
 הסכמי קמפ דייוויד
 חצי האי סיני
 מנחם בגין
 פרס נובל
 מצרים


תחומים קשורים
 היסטוריה צבאית
 המאה ה-20 ואילך
 ישראל והציונות


 
 
 

מוחמד אנוור אס-סאדאת


Muhammad Anwar al-Sadat

קצין חופשי |  נשיא מצרים |  הסכם השלום עם ישראל |  ציטוטים |  מידע נוסף

מוחמד אנוור אס-סאדאת (1918 - 1981), קצין ומדינאי מצרי, נשיא מצרים בין השנים 1971 - 1981. הוביל את ארצו למלחמה במדינת ישראל - מלחמת יום הכיפורים, וכן להסכם שלום בין שתי המדינות - הסכמי קמפ דייוויד נרצח על ידי מתנקשים מוסלמים קיצונים.

 


קצין חופשי

סאדאת נולד בכפר מית אבו אל-כום שבדלתת נהר הנילוס; התחנך באקדמיה הצבאית (1938). במלחמת העולם השנייה נמנה סאדאת עם חבריה של מחתרת פרו-גרמנית, נעצר על ידי הבריטים ונאסר למשך שלוש שנים. בינואר 1946 נעצר שוב, בידי ממשלת מצרים, בחשד שהיה מעורב ברצח שר האוצר אמין עות'מאן, אך זוכה בסוף 1948 מחוסר הוכחות, והוחזר לצבא.

 

סאדאת ליד הפירמידות (צילום: אי פי איי)


סאדאת נמנה עם קבוצת "הקצינים החופשיים" שמנהיגה היה גמאל עבד אנ-נאצר, והיה גורם מקשר בינה לבין ארגון האחים המוסלמים ומפלגת מצרים הצעירה, הימנית-קיצונית (בשניהם היה חבר זמן-מה). לאחר הפיכת הקצינים ביולי 1952, היה אחד מ-12 חברי המועצה המהפכנית; אך בגלל קרבתו לאחים המוסלמים ונטיותיו הימניות, הורחק מהחוג הפנימי של עמיתי נאצר ורק בהדרגה התקדם לעמדה בכירה.

מ-1957 היה סאדאת למזכ"ל האיחוד הלאומי, המפלגה הממלכתית היחידה במצרים. בשנים 1959 - 1969 שימש יו"ר האסיפה הלאומית. ב-1969 נתמנה לסגן נשיא יחיד בתפקידו. שימש נציג ראשי של מצרים בארגונים אסלאמיים ובוועידותיהם, וכן קישר בין מצרים למדינות האסלאם.
 

חאפז אסד (מימין), מועמר קאדאפי ואנוור סאדאת במפגש חתימה על הסכם איחוד בין המדינות, 1971 (צילום: איי פי)

 


נשיא מצרים

עם מותו של נאצר, בספטמבר 1970, היה סאדאת לנשיא מצרים (הוא נבחר במשאל עם באוקטובר 1970, שבו היה המועמד היחיד, ונבחר שנית ב-1976). תחילה נחשב למועמד פשרה "אפור", אך עד מהרה הוכיח מנהיגות עצמאית ותקיפה. במאי 1971 סילק את יריביו, אנשי הסיעה השמאלנית והנאצריסטים הוותיקים, והעמידם למשפט בטענה שקשרו קשר ובעוון שחיתות (העומדים בראשם נידונו למאסר עולם או הוגלו).

סאדאת הנהיג ליברליזציה במשק ובחברה ופתח את מצרים להשקעות חוץ, בעיקר מהמערב, וליוזמה חופשית ברוח
הקפיטליזם; בתוך כך צמצם את המשק הממלכתי והחזיר חלק מהרכוש המולאם לבעליו הקודמים.

ב-1978 ייסד סאדאת מפלגה ממלכתית חדשה, המפלגה הלאומית-דמוקרטית (המפלגה הממלכתית הקודמת, האיחוד הערבי הסוציאליסטי, מוזגה בה למעשה); אך עוד ב-1975 התיר התגבשותם של "זרמים" מאורגנים בתוך המפלגה, ומסוף 1976 הותרה פעילותן של מפלגות ממוסדות במצרים. תחילה כונו צעדים אלה "מהפכה מתקנת", ונעשו בשם הנאצריזם ומהפכת 1952; אולם במרוצת הזמן הותר למתוח ביקורת גלויה על משטרו של נאצר, ורבים מ"פשעיו" נחשפו.


 

יאסר ערפאת (מימין) בפגישה עם סאדאת, 1968 (אי פי איי)


משטרו של סאדאת הצמיח שכבה של מתעשרים חדשים ופשתה בו שחיתות רבה, שעה שמצבם של המוני העם נותר דל כשהיה. מדי פעם נערכו הפגנות נגד המשטר, וכמה פעמים אף פרצו מהומות (ינואר 1975, פברואר 1977). הממשל דיכא את המהומות, אף שנכנע לחלק מן התביעות בדבר שכר ומחירים, ובמקביל ערך "טיהורים" בחוגי השמאל.

ארגוני מחתרת של חסידי האסלאם הקיצוני-פונדמנטליסטי נקטו צעדים של התנגדות מאורגנת ואף טרור, בעיקר מ-1977, והממשל פעל נגדם ביד קשה. עם זאת, סאדאת פעל להאדרת האסלאם בחברה המצרית ולהשתתת החוקה והמשפט על חוקיו. מדיניות הליברליזציה קירבה את מצרים למערב, ובייחוד לארה"ב, והחלישה את זיקתה לברית המועצות. במאי 1971 חתם סאדאת על חוזה ידידות עם ברית המועצות, אולם חוזה זה נועד לעצור את הידרדרות היחסים, ולא היה בו משום אישור לברית יציבה. ביולי 1972 גירש את אלפי היועצים הצבאיים הסובייטיים, וברה"מ קיבלה את הדין.

במלחמת יום הכיפורים סייעה ברה"מ למצרים, אך היחסים בין המדינות לא שופרו לאורך זמן. במרס 1976 ביטל סאדאת את חוזה הידידות עם ברה"מ, וב-1981 גירש את השגריר הסובייטי (השגרירות עצמה המשיכה לפעול במצרים). באותן שנים הלך וגדל הסיוע הצבאי והכלכלי שהעניקה ארה"ב למצרים.

 


הסכם השלום עם ישראל

סאדאת היה אדריכל מלחמת יום הכיפורים (1973), שהערבים ראו בה ניצחון: האיש שמחק את כתם המפלה של 1967 והשיב למצרים את כבודה, ובכך אפשר לה להגיע להסדר שלום עם ישראל. הוא ייזכר בהיסטוריה כמנהיג הערבי הראשון שעשה שלום עם ישראל. בנובמבר 1977, לאחר מגעי הכנה סודיים, ערך ביקור בישראל שהיה למאורע דרמטי ומרגש, נאם בפני הכנסת והציע לממשלת ישראל שלום. תנאיו לא היו שונים בהרבה מהתנאים שהציגו מנהיגיהן של רוב מדינות ערב לפניו, ועיקרם: פינוי כל השטחים שמחזיקה ישראל מ-1967 והכרה בזכותם של הפלסטינאים להגדרה עצמית ולעצמאות (אולי במשותף עם ירדן).

 

סאדאת בביקורו בישראל. ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר ושמעון פרס, במפגש עם סאדאת בסיעת העבודה, 1977  (צילום: יעקב סער, לע"מ)

 
גדולתו היתה בנכונותו לשלום מלא עם ישראל תמורת ויתורים אלה, ובסירובו לחכות לצעדים כל-ערביים משותפים (בכך הפר את "האחדות הערבית", ולכן הוחרמה מצרים מ-1978/9 והושעתה
מהליגה הערבית). במעשה נועז זה שבר לראשונה את חומת האיבה והחשדנות המציינים את יחסי ישראל ומדינות ערב. על הסכם השלום התנהל משא ומתן ממושך וקשה, בתיווך האמריקנים ובהשתתפותו הפעילה של הנשיא קרטר.


 

מנחם בגין (מימין) ג'ימי קרטר ואנוור סאדאת בהסכמי קמפ דיויד (צילום: איי פי)


בספטמבר 1978 נחתמו הסכמי קמפ דייוויד, שבהם - בין השאר - הסכימה ישראל לפנות את כל חצי האי סיני (הפינוי הושלם באפריל 1982) ולפתוח במשא ומתן עם מצרים, ירדן ונציגים פלסטינאים בדבר ממשל אוטונומי בשטחים הכבושים לתקופת מעבר, שבמהלכה יתנהל משא ומתן בין הצדדים ויושג הסכם לפתרון השאלה הפלסטינית (חלק זה של הסכמי קמפ דייוויד לא מומש בשעתו). במרס 1979 נחתם חוזה השלום, ובפברואר 1980 הוחלפו שגרירים בין שתי המדינות. ב-1978 הוענק לסאדאת ולמנחם בגין פרס נובל לשלום. בספטמבר 1979, ערך סאדאת ביקור נוסף בישראל, במהלכו הגיע לנמל חיפה ביאכטה שלו, ביקר בעיר ונאם במלון "דן כרמל".

 

סרטון באדיבות מרכז מורשת בגין

חתימת הסכם השלום עם ישראל, עוררה ביקורת קשה נגד אנוואר סאדאת, הן בעולם הערבי והן בתוך מצרים. הסכם השלום העמיק את הקרע בין ההנהגה המצרית לבין תנועת "האחים המוסלמים", תנועה פונדמנטליסטית שפעלה במצרים והתנגדה למשטר סאדאת בגין אופיו החילוני. לאחר חתימת הסכמי קמפ-דייוויד, הוציאה התנועה פסק הלכה ("פתווה"), שהתיר את דמו של נשיא מצרים. סעיפי פסק ההלכה התייחסו להסכמי השלום אך גם למדיניות הפנים של סאדאת, שנקט יד קשה נגד האסלאם הפונדמנטליסטי בארצו.
 
ב-6 באוקטובר 1981, צפה סאדאת במצעד צבאי שציין את סיום מלחמת יום הכיפורים. במהלך המצעד, קפצו שני חיילים מג'יפ ורצו אל עבר בימת הכבוד בה עמד הנשיא. החיילים ירו מתתי-מקלע על בימת הכבוד והרגו את אנוואר סאדאת. הוא נקבר בהלוויה ממלכתית יומיים לאחר מכן.
 
סאדאת הוא מחברם של הספרים: "המהפכה על גדות הנילוס" (1957) ו"חיפוש אחר זהות" (1978; בעברית יצא הספר תחת הכותרת: "סיפור חיי").

 


ציטוטים

 

  • במכתב לשר המלחמה, אוקטובר 1972 : "עינינו רואות שהאוייב הישראלי בחר במדיניות המבוססת על הטלת אימה ועל התיימרות שהערבי לעולם לא תהיה לו תקווה לבלום אותה. הנקודה המרכזית (של הישראלים) היא לשכנע את מצרים והאומה הערבית שאין טעם לקרוא תיגר על ישראל, ועל-כן אין לנו מנוס אלא לקבל את תנאיה של ישראל. יש לערער את תורת הביטחון הישראלית על-ידי ביצוע פעולה צבאית בהתאם לאפשרויות של הכוחות המזויינים. זאת במטרה לתת לאוייב את האבידות הכבדות ביותר ולשכנע אותו שהמשך כיבושה של אדמתנו תובע מחיר שהוא גבוה מדי עבורו‭."‬

 

  • "שלום יקר הרבה יותר מפיסת אדמה".

 

  • מתוך נאומו ההיסטורי בכנסת: "רבים העלו את השאלה: מה אפשר להשיג מביקור זה, ומה אני מצפה ממנו? הנני מכריז בפניכם, כי לא חשבתי לבצע יזמה זו מתוך נקודת מוצא מה ניתן להשיג, אלא באתי כדי למסור את השליחות".

 

  • "רוב האנשים רודפים אחר הדברים שאינם ברשותם, ומשתעבדים על ידי אותם דברים שהם רוצים להשיג".

 

  • מתוך הנאום בטקס חתימת הסכמי קמפ-דייויד: "היום עולה שחר חדש בעקבות החשכה של העבר. פרק חדש נפתח בהיסטוריה של דו-הקיום בין מדינות, פרק הראוי לערכים הרוחניים ולתרבות שלנו. מעולם לא נתקלו בעבר בני אדם אדם בסכסוך כה סבוך רווי רגשות עד מאוד, מעולם לא נזקקו בני אדם לאומץ רוח בלתי רגילים כדי להתגבר על האתגר שעמד בפנינו".

 


מידע נוסף

 

נאום סאדאת בכנסת (20 בנובמבר 1977) - "בחיי אומות ועמים יש רגעים, שבהם מוטלת חובה על כל אלה שנחונו בתבונה ובראייה נכונה ונוקבת, לראות את אשר מעבר לעבר, עם כל הסיבוכים והמשקעים - למען זינוק נועז לקראת אופקים חדשים". מתוך אנציקלופדיה ynet.

אל נוסח הנאום במלואו - לחצו כאן.

 

מלחמת יום הכיפורים - פרוייקט מיוחד באנציקלופדיה ynet.

לפרוייקט המלא - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©