אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


יהושע סובול
יהושע סובול צילום: צביקה טישלר
 
כריכת הספר "ויסקי זה בסדר" (2005)
כריכת הספר "ויסקי זה בסדר" (2005) באדיבות הוצאת הקיבוץ המאוחד
 
 פורמט להדפסה  הדפס

ערכים קשורים
 השומר הצעיר
 העלייה השלישית
 תיאטרון חיפה
 תיאטרון הבימה
 התיאטרון הקאמרי
 שואה
 גטו
 רומן
 עמיר פרץ


תחומים קשורים
 ספרות כללית
 תיאטרון


 
 
 

יהושע סובול


Yehoshua Sobol

ציטוטים |  מידע נוסף

יהושע סובול (יליד 1939), מחזאי, סופר ופובליציסט ישראלי. מהמחזאים הבולטים והמשפיעים בעולם התיאטרון הישראלי. במחזותיו הוא מרבה לעסוק בסוגיות פוליטיות וחברתיות הקשורות להוויה הישראלית, לרוב מנקודת מבט ביקורתית הנסמכת על אידיאולוגיה שמאלנית-הומניסטית.
  

נולד וגדל במושב תל מונד. בנעוריו היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" ואת לימודיו התיכוניים עשה ב"תיכון חדש" בתל אביב. בתקופת שירותו הצבאי שירת בנח"ל ומאוחר יותר היה חבר קיבוץ שמיר (1957 - 1965). את ראשית השכלתו האקדמית רכש בסמינר אורנים, שם למד ספרות והיסטוריה. בהמשך למד פילוסופיה בסורבון שבפריס. את דרכו הציבורית החל בפרסום מאמרים בעיתון "על המשמר", ומאוחר יותר גם בעיתון "חדשות", אולם את עיקר תהילתו קנו לו מחזותיו אשר תפסו את מרכז הבמה משנות ה-70 ואילך.

 

סובול כתב ספר המתאר בחיוב את דמותו של עמיר פרץ. יהושע סובול עם עמיר פרץ (צילום: AP)

 

מחזהו הראשון - "הימים הבאים" (1971) - עסק בעולמם של הקשישים. מבין מחזותיו המוקדמים זכה להצלחה גדולה גם המחזה "ליל העשרים" (1976; בבימויה של נולה צ'לטון) - המתאר לילה אחד בקורותיה של קבוצת צעירים מבני העלייה השלישית, החיה בגליל במסגרת שיתופית. המחזה העמיד במרכזו את הדילמות המוסריות, הקשיים והתסכולים של חברי הקומונה, הנקרעים בין מאווייהם האישיים לבין מימוש חזונם האידיאולוגי.

 

כבר מראשית דרכו הסתמן סובול כיוצר בעל תודעה חברתית מפותחת. מחזותיו תיארו את ההוויה הישראלית, תוך בחינת הנרטיב הציוני, המיתוסים והאתוסים הנגזרים ממנו לאורך הדורות. יצירתו נודעת באמירותיה הפוליטיות והחברתיות, ובאופן שבו היא מנצלת את המדיום התיאטרוני לשיקוף מציאות אקטואלית. בהקשר זה, יש לציין כי סובול, המזוהה עם מחנה השמאל הפוליטי בישראל, הצליח לעורר ביצירתו לא פעם את זעם הקהל. כך למשל, המחזה "סינדרום ירושלים" (1987), בו עסק בפונדמנטליזם דתי ויצר אנלוגיה בין המציאות הישראלית של ימינו לבין סוף ימי בית שני, גרר תגובות נזעמות מצד הצופים עד כדי פגיעה ברצף ההצגה. 

 

בשנות ה-70 המוקדמות הציג סובול את מחזותיו בתיאטרון חיפה. עד מהרה כבש לעצמו מקום של כבוד בלב העשייה התיאטרונית בארץ ויצירותיו הוצגו גם בתיאטראות מובילים אחרים דוגמת "הבימה" ו"הקאמרי". בין השנים 1985 - 1988 שימש כמנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה, לצדו של גדליה בסר. השניים התפטרו מתפקידם לאחר חילוקי דיעות בינם לבין עיריית חיפה. סובול עזב את הארץ למשך תקופה וקבע את משכנו בלונדון, שם זכו מחזותיו להצלחה גדולה (כמו גם במדינות אחרות במערב אירופה ובארה"ב).

 

לצד העיסוק במציאות הישראלית, הירבה סובול להתמודד במחזותיו עם נושא השואה. שלושה ממחזותיו הידועים ביותר קרויים "טריפטיך הגטו": "גטו" (1984), "אדם" (1989) ו"במרתף" (1991). המחזה הראשון מבין השלושה - "גטו" - זכה להצלחה רבה ונעשה לו מספר רב של עיבודים, בישראל ובחו"ל. המחזה מספר את סיפורו של תיאטרון הפועל בתוך גטו וילנה. עלילתו מבוססת מבחינה היסטורית על התיאטרון האמיתי שפעל בגטו בין השנים 1942 - 1943, והדמויות המוצגות בו נשענות במידה רבה על התחקיר וגביית העדויות שעשה סובול טרם כתיבת היצירה.

 

מכלול יצירתו כולל עשרות מחזות, שחלקם הגדול תורגם למגוון שפות זרות והוצג בהצלחה מעל בימות ברחבי העולם. מבין מחזותיו המפורסמים: "סטטוס קוו ואדיס" (1973), "ליל הכלולות" (1978), "נפש יהודי" (1982), "פלסטינאית" (1985), "סינדרום ירושלים" (1987), "סולו" (1991), "כפר" (1996), "אלמה" (1999), "נשף מסכות" (2001), "עד ראייה" (2003). בשנת 2000 הוציא לאור רומן ראשון, "שתיקה", ובשנת 2005 פירסם רומן נוסף - "ויסקי זה בסדר". לקראת מערכת הבחירות בישראל בשנת 2006, כתב ספר המתאר בחיוב את דמותו של עמיר פרץ - "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי".

 

אביו של הזמר יהלי סובול.

 


ציטוטים

 

  • "אני מנסה לתפוס את התקופה באמצעות טיפוסים אנושיים שמשקפים את הזמן שבו הם חיים, את התקופה שבה הם חיים. זה אתגר עצום למצוא את הדמויות האלה שכשאני מתבונן בהן אני אומר לעצמי, 'היי, אני מכיר אנשים כאלה'".

 

  • "אני מאמין שהאדם יוצר רק מתוך הילד שבו. המבוגר שבאדם הוא המבקר - הוא לא יוצר כלום".  

 

  • "התפקיד של התיאטרון הוא לפקוח עיניים ולגרום לך לחשוב, לא להטיף".

 

  • "יש משהו מדכא בקדמה שהשתלטה עלינו. כביכול הארץ התפתחה מאוד, אבל זה נעשה גם בלי תכנון. בשבילי הפרדסים והברושים היו חלק מנוף ארץ. אני חושב שאם היינו אומה בעלת ותק יותר גדול, לא היינו מרשים בקלות כזאת לכרות את הפרדסים ולהקים במקומם סביוני פה וסביוני שם".

 

  • "הבית שלי מלא בניגודים ובסתירות. מילדותי המוקדמת דיברתי יידיש ועברית. לדעת יידיש בסביבה הצברית שבה גדלתי - זו היתה כמעט חרפה. אחת החוויות הקשות של ילדותי אירעה כשהייתי בכיתה ד'. קבוצת ילדים יתומים הגיעה מפולין לבית הספר שלי בתל מונד. הם לא ידעו עברית, רק יידיש, ולכן בקבלת הפנים שנערכה להם עליתי לבמה לברך אותם ביידיש (...). אני זוכר את הדממה שהושלכה בבית הספר, את הגיחוכים של הילדים. אני חושב שבעקבות זאת התהלכתי שנים עם צורך להביא את היידיש המנודה אל תוך העברית. התחושה שלי היא שזה מה שעשיתי עם 'גטו'".

 

  • על מצב התיאטרון בישראל: "היצירה קיימת רק במקום שהיא מצליחה למכור את עצמה, ואז היא הולכת ומתמסחרת. התיאטרון, אבל לא רק הוא, הפך לאמנות יותר גסה, יותר צעקנית, יותר כוחנית. הרבה פעמים אני רואה מין סצינות מוזרות ששחקנים עומדים בעצם וצווחים בדיחות לקהל בתור טקסט כביכול, דאחקות, והקהל מגיב וצוחק. וזה השלאגרים. בעיני זה תיאטרון שטובע ונאחז בכל חתיכת חרא שצפה על פני המים כדי לא לטבוע. אני בטוח שיש לזה קשר עם רמת ההתבטאות של הישראלי ברחוב, ההתייחסות של בני האדם אחד לשני. אותי זה מייאש. (...) יש לי כמובן געגועים מסויימים לתיאטרון שעשינו בחיפה בשנות ה-70 וה-80. אני זוכר אותו כתיאטרון שונה לחלוטין ממה שרווח היום". (2003)

 

  • "אני מרגיש היום שיש בלבול עצום בעולם כולו. אין מאור אחד, אין פילוסוף אחד עכשווי שנשאר לפליטה ומסביר את התוהו ובוהו שאנחנו חיים בו. גם בתחום היצירה המצב דומה. אני לא מוצא היום יצירות רבות שמעצבות את העולם שלי כמו שמצאתי בשנות ה-50 - את בקט, קאמי, סרטר, את האבסורד".

 

  • "אולי אני משדר שקט כלפי חוץ, אבל בתוך תוכי אני באי-שקט יצירתי גדול מאוד. אני מתהלך היום באיזו דריכות עצומה לתפוס את המהות של הרגע הזה שאנחנו חיים אותו. אולי ככל שאתה מתבגר יותר, אתה יותר מודע לכך שהרגע הזה לא יחזור ולכך שיש משמעות עצומה שנתפוס אותו נכון".

 


מידע נוסף

 

הגיע זמן אמת - "יהושע סובול לא נינוח. הכל בוער לו מסביב ובתקופות כאלה מה יכול מחזאי כמוהו לעשות אם לא לכתוב מהזעם ולהזהיר. סובול מגיב למתרחש, סופג ונספג במציאות החיים הרוחשת סביבו ופולט אותה". ראיון עם המחזאי, מתוך אתר ynet.

לראיון המלא - לחצו כאן

 

טיפ למחזאי מתחיל - "צא החוצה. התקרב אל מה שמרתיע אותך. התבונן במקומות ובבני אדם שלא נעים להסתכל עליהם. הקשב לדיבורם של בני-אדם בשמחתם, בעצבונם, ברוגזם ובצערם". יהושע סובול כותב עצות למחזאים בתחילת דרכם, מתוך אתר ynet.

לטקסט המלא - לחצו כאן.

 

ויסקי זה בסדר - חנינא רגב, בעל משרד פרסום, שירת בעבר בחוליית חיסול של זרועות הביטחון. שעה שהוא משוטט ברחובותיה הקפואים של מנהטן מוליכות אותו רגליו בעקבות אדם בשחור שחולף על פניו. קטע מספרו החדש של יהושע סובול, "ויסקי זה בסדר". מתוך אתר ynet.

לטקסט המלא - לחצו כאן.

 

יהושע הפרוע - "'ויסקי זה בסדר' של יהושע סובול הוא קרנבל פוסט מודרני משעשע, מותח ושנון, שמספק בידור מצוין למיטיבי קרוא". כתבת ביקורת מאת אריאנה מלמד, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

קיץ גרעיני - "שרב בחדרי השיחות. מחנק בבלוגים. שמי אפר. שמי טשרנוביל. שמיים מלוכלכים. עייפים. מרוטים. שפעת עופות. נדידות עמים. אש ברחובות. מכוניות שרופות. זרים. שנאה יוקדת. קיץ". יהושע סובול על קיץ, כתיבה ומה שביניהם, מתוך אתר ynet.

לטקסט המלא - לחצו כאן

 

עולם מוטרף ומסויט - "'שעתו האחרונה של קול', היא דרמה מבריקה, אנליטית, מותחת עצבים ומנוקדת בהומור שמתחוללת מחוץ לכתלי בית הכלא. זוהי שעתו האחרונה של עורך דין מיקי קול כאיש חופשי. בעוד שעה הוא יעבור את שער הברזל של הכלא וירצה שנת מאסר בפועל על הכאת שופט. במסגרת הנתונה של הזמן שמחשב את קיצו לאחור, מעביר סובול את הגיבור סדרת גילויים שקשורים במשפט שניהל בשם חוקר ישראלי נגד תאגיד תרופות ענק". כתבה מלווה בסרטון וידיאו, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

פרץ ע"פ סובול - "המעשה של יהושע סובול ראוי להערכה. קם אינטלקטואל אמיץ ומסכן את מעמדו היציב למדי במיינסטרים של הספרות והתיאטרון הישראלי כדי להתייצב לצידו של פוליטיקאי, עמיר פרץ, ולקרוא בגלוי לתמוך בו. סובול שב ומעמיס על כתפיו את תפקידו המסורתי של האינטלקטואל, שהתמוסס כמעט לחלוטין בחברת הראווה של ימינו". כתבת ביקורת על ספרו של סובול "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי", מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.  

 

מול ארון הבגדים - ביקורת על ההצגה "כל נדרי" מאת יהושע סובול. מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

סלע בהתפרקות - ביקורת על ההצגה "זמן אמת" מאת יהושע סובול. מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

"עד ראיה" - "מחזהו החדש של יהושע סובול עוסק בתופעת הסרבנות ברייך השלישי ובשטחים כבושים". כתבה באתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

  

ההצגה "עד ראייה" - המחזה של סובול יוצא לסיבוב הופעות בפסטיבלים של היידלברג וויסבאדן ובערים נוספות בגרמניה לציון 60 שנה לתום מלחמת העולם השנייה. מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.  

 

"גטו" של סובול יופק באירופה - "המחזה 'גטו' מאת יהושע סובול זוכה לעיבוד קולנועי בהפקה בינלאומית. ראיון עם סובול, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

הבשורה על-פי סאראמגו - "מה היה כותב ז'וזה סאראמגו לו היה מבקר ב-44' באושוויץ?". יהושע סובול מנסה לדמיין, וחושף את האבסורד שבהשוואה שביצע סארמאגו, פורסם באתר ynet.

לטקסט המלא - לחצו כאן.

 

תגרדו לו בגב - "מחזהו החדש של יהושע סובול, 'תנינים', מבקש שנפסיק לפצוע ולהכאיב, ומציע שנגרד אחד לשני בגב, במקום אליו אי אפשר להגיע לבד". ראיון עם יהושע סובול, מתוך אתר ynet.

לראיון המלא - לחצו כאן.

 

סובול תקוע בפקק - "'נשף מסכות' של יהושע סובול עולה בבכורה עולמית בתיאטרון חיפה, אחרי שבע שנים בהן דחו תיאטראות שונים את ההצגה". כתבת ביקורת, מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן.

 

"שעתו האחרונה של קול" - מונודרמה שכתב יהושע סובול תפתח את פסטיבל "Confronting Culture", שמתקיים כמחווה לציון 60 שנה להקמתה של מדינת ישראל.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

התיאטרוק של קפלן וסובול - היא במאית מבטיחה בשנות ה-20 לחייה. הוא מחזאי וסופר מוערך שנושק ל-70 וכבר מזמן לא צריך להוכיח את עצמו. בשלוש השנים האחרונות הם עובדים בצמוד. קבלו את איה קפלן ויהושע סובול בראיון זוגי מלוטש. מתוך אתר ynet.

לראיון המלא - לחצו כאן

 

סובול: "אפשר לומר קדיש על המוסר היהודי" - ליהושע סובול יש מחזה חדש, "דארפור בבית", שם הוא תוהה האם קהות הלב שלנו בשאלת הפליטים קשורה לטוהר הגזע היהודי, ואיך מיהרנו לשכוח שפעם גם אנחנו ביקשנו מקלט. "אלוהים היום לא היה בוחר בנו", הוא אומר. כתבה מתוך אתר ynet.

לכתבה המלאה - לחצו כאן

 

שיעור ספרות - מאחורי כל יצירה מתחבא יוצר, ומאחורי כל יוצר מסתתר סיפור. מסע בעקבות סיפורי חייהם של הכותבים הגדולים, בישראל ובעולם. פרוייקט באנציקלופדיה ynet

לעמוד הפרוייקט - לחצו כאן

 





חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©